דוד פרומר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דוד פרומר
דוד פרומר פברואר 1960
דוד פרומר פברואר 1960
תאריך לידה 9 בדצמבר 1920
מקום לידה פולין
עלה לישראל 1936
תאריך פטירה 30 באוקטובר 2000 (בגיל 79)
השתייכות Hahagana.jpg  ההגנה
הצי המלכותיהצי המלכותי הצי הבריטי
IDF new.png  צבא הגנה לישראל
דרגה רב סרן (ים) רב סרן
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת העולם השנייה
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
עיטורים
עיטור העוז  עיטור העוז

דוד פרומר (9 בדצמבר 1920 - 30 באוקטובר 2000[1]) היה קצין צה"ל ממייסדי החוליה לחבלה ימית ושייטת 13, בעל עיטור העוז.

פרומר נולד בפולין ועלה לארץ ישראל ב-1936. שירת ביחידת הנוטרות ובפו"ם. במלחמת העולם השנייה היה ממתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי, שירת ביחידת המבצעים המשולבים והשתתף בפעולות קומנדו. לאחר שחרורו הפעיל בית מלאכה בחיפה. התמחה בהכנת אמצעי חבלה והיה מייסדי החוליה לחבלה ימית[2]. שהה עם חבריה באימונים באיטליה וב-1948 סייע לפעולת חבלה של פיצוץ מטוסי תובלה מצריים בשדה תעופה בוונציה[3]. שירת כקצין בשייטת 13 ולאחר מכן הצטרף ליחידה 131 בה עסק בפעולות חבלה, ובתכנון שחרור אסירי פרשת עסק הביש ובמבצע תושייה. הוא שב לשייטת ומונה לקצין אג"ם. ב-9 ביולי 1959 פיקד על כוח מהשייטת שחדר לנמל ביירות, על חלקו בפעולה הוענק לו צל"ש הרמטכ"ל שהומר ב-1973 לעיטור העוז. ב-1960 מונה לממלא מקום מפקד השייטת, עד כניסתו לתפקיד של דב שפיר.

נפטר בשנת 2000 ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דוד פרומר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר חברת קדישא
  2. ^ החוליה הימית - אמצעי החבלה, אתר הפלמ"ח
  3. ^ אמנון יונה, מאיטליה בלהבות, ביטאון חיל האוויר, גיליון 71, עמ' 67-79