שי ברוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שי ברוש
אין תמונה חופשית
תאריך לידה 1952 (בן 65 בערך)
מקום לידה קיבוץ הגושרים, ישראל
כינוי שייקה
השתייכות IDF new.png  צבא הגנה לישראל
דרגה תת אלוף (ים) תת אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת יום הכיפורים, מבצע ליידי ומבצע כחול וחום
עיטורים
עיטור המופת  עיטור המופת

שי (שייקה) ברוש (נולד ב-1952) הוא קצין בדרגת תת-אלוףמילואים) בצה"ל, היה מפקד שייטת 13 וראש מספן מודיעין.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוש נולד בקיבוץ הגושרים שבישראל בשם שי ברמן. הוא התגייס לצה"ל ב-1970 והתנדב לקומנדו הימי. בתחילת שנות ה-70 השתתף בלחימה נגד מחבלים ברצועת עזה. במלחמת יום הכיפורים השתתף במבצע ליידי שבמסגרתו חדר לנמל פורט סעיד עם כוח של היחידה שהטביע ספינת טילים מצרית מדגם "אוסה", שתי ספינות טורפדו, ונחתת טנקים. על פעולתו זו זכה לעיטור המופת.

בנובמבר 1974 השתחרר מהצבא, אך חזר לשירות הקבע לאחר מבצע יונתן. ברוש יצא לקורס קצינים ומונה למפקד צוות בשייטת. לאור הצלחותיו בפעולות נועזות שביצע, מונה ב-1979 למפקד פלגת הלוחמים, זאת על אף שהיה בדרגת סרן בעוד התפקיד נשא תקן של מפקד בדרגת סגן אלוף. כמפקד פלגת הלוחמים השתתף בין היתר ב"מבצע מתח גבוה", בו פשטו לוחמי הקומנדו הימי, תחת פיקוד עמי אילון, באפריל 1980 על בסיס מחבלים בלבנון ובו מחבלים שעמדו לצאת לפיגוע מיקוח בישראל, והרגו כעשרים מהם[1]. ברוש יצא לקורס חובלים ושירת כמפקד ספינת טילים, ב-1984 חזר לשייטת 13, מונה שוב למפקד פלגת הלוחמים ולאחר מכן למפקד בית הספר ללוחמים של השייטת.

לאחר מותו של אורי גיל מונה ברוש באוגוסט 1987 למפקד השייטת תפקיד בו כיהן עד 1991. בתקופתו פוצצה היחידה ספינה של אש"ף בקפריסין, באפריל 1988 חוסל אבו ג'יהאד ובדצמבר אותה שנה השתתפו כוחות היחידה במבצע כחול וחום. לאחר מכן שירת כמפקד בסיס אשדוד בשנים 1992 עד 1994. בהמשך דרכו בשירות הצבאי קודם לדרגת תת-אלוף ושימש כמפקד מספן המודיעין בחיל הים בתקופת אסון השייטת[2] שלאחריו נאלץ לפנות את תפקידו. לאחר שחרורו עוסק ברוש בייעוץ בתחום הביטחוני.

ב-2010 הוצע ברוש כמועמד המוסכם על משרדי האוצר והביטחון לכהן כיו"ר התעשייה הצבאית[3], אך הצעה זו לא התקבלה במועצת המנהלים של החברה.

בינואר 2012 הופיע ברוש בפני ועדת צמח מטעם איש העסקים היהודי-גרמני מייקל הרצוג, והמליץ להקים את מתקני הגז בים ולא ביבשה[4].

לברוש תואר ראשון במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מייק אלדר, שייטת 13 - סיפורו של הקומנדו הימי, ספריית מעריב, 1993.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלדר, שייטת 13, עמוד 573
  2. ^ משה רונן ואלעד זרט, "שוברים דממה", ידיעות אחרונות מוסף חג שבועות, 03.06.2014.
  3. ^ נעמה סיקולר, עיכוב בהחלטה על מינויו של שי ברוש ליו"ר תעש, באתר כלכליסט, 30 ביוני 2010
  4. ^ פרוטוקול הוועדה לבחינת מדיניות משק הגז הטבעי בישראל, 23 בינואר 2012, באתר משרד האנרגיה