שי ברוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שי ברוש
תא"ל שי ברוש כראש מספן המודיעין 1997.
תא"ל שי ברוש כראש מספן המודיעין 1997.
לידה 1952 (בן 68 בערך)
קיבוץ הגושרים, ישראל
כינוי שייקה
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
דרגה תת-אלוף (ים) תת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת יום הכיפורים, מבצע ליידי ומבצע כחול וחום
עיטורים
עיטור המופת  עיטור המופת

שי (שייקה) ברוש (נולד ב-1952) הוא קצין בדרגת תת-אלוףמילואים) בצה"ל, היה מפקד שייטת 13 וראש מספן המודיעין. בעל עיטור המופת במבצע ליידי במלחמת יום הכיפורים.

ילדות ומשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוש נולד וגדל בקיבוץ הגושרים בשם שי ברמן.

שירות בחיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא התגייס לצה"ל ב-1970 והתנדב לקומנדו הימי. בתחילת שנות ה-70 השתתף בלחימה נגד מחבלים ברצועת עזה. במלחמת יום הכיפורים השתתף ב"מבצע ליידי" שבמסגרתו חדר לנמל פורט סעיד עם כוח של היחידה שהטביע ספינת טילים מצרית מדגם "אוסה", שתי ספינות טורפדו, ונחתת טנקים. על פעולתו זו זכה לעיטור המופת.

בנובמבר 1974 השתחרר ברוש מצה"ל, אך חזר לשירות הקבע לאחר מבצע יונתן. הוא יצא לקורס קצינים ומונה למפקד צוות בשייטת. לאור הצלחותיו בפעולות נועזות שביצע, מונה ב-1979 למפקד פלגת הלוחמים, זאת על אף שהיה בדרגת סרן בעוד התפקיד נשא תקן של סגן-אלוף. כמפקד פלגת הלוחמים השתתף בין היתר ב"מבצע מתח גבוה", בו פשטו לוחמי הקומנדו הימי, תחת פיקוד עמי אילון, באפריל 1980 על בסיס מחבלים בלבנון ובו מחבלים שעמדו לצאת לפיגוע מיקוח בישראל, והרגו כעשרים מהם[1].

ברוש יצא לקורס חובלים ושירת כמפקד ספינת טילים, "אח"י רשף", בתקופת מלחמת לבנון הראשונה. ב-1984 חזר לשייטת 13, מונה שוב למפקד פלגת הלוחמים ולאחר מכן למפקד בית הספר ללוחמים של השייטת.

באוגוסט 1987, לאחר מותו הפתאומי של מפקד השייטת אורי גיל, מונה ברוש למפקד השייטת. תפקיד בו כיהן עד 1991. בתקופתו פוצצה היחידה את הספינה "סול פרין" של אש"ף בקפריסין, באפריל 1988 חוסל אבו ג'יהאד ובדצמבר אותה שנה השתתפו כוחות היחידה ב"מבצע כחול וחום".

בשנים 1992 עד 1994 שירת כמפקד בסיס אשדוד.

בינואר 1996 מונה לראש מספן המודיעין בחיל הים - "רמדן" וקודם לדרגת תת-אלוף. בתפקיד זה שימש קרוב ל-4 שנים. הוא התנגד לביצוע מבצע שירת הצפצפה בספטמבר 1997, שבו נהרגו 12 מלוחמי צה"ל.[2] בהקשר לדברי חסן נסראללה על המבצע, התבטא ברוש בתקשורת "לחיזבאללה אין קשר לאסון השייטת".[דרוש מקור]

בנובמבר 1999 סיים את תפקידו כרמד"ן ויצא ללימודי תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן לאחר סיכום עם הרמטכ"ל אמנון ליפקין-שחק שאת עתידו בצבא יקבע הרמטכ"ל הבא, שאול מופז. בקיץ 2001 סיים ברוש את הלימודים ומאחר שלא הוצע לו תפקיד, פרש באוקטובר 2001 מצה"ל.

תפקידים אזרחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורו מצה"ל עוסק ברוש בייעוץ בתחום הביטחוני.

ב-2010 הוצע ברוש כמועמד המוסכם על משרד האוצר ומשרד הביטחון לכהן כיו"ר התעשייה הצבאית[3], אך הצעה זו לא התקבלה במועצת המנהלים של החברה.

בינואר 2012 הופיע ברוש בפני ועדת צמח מטעם איש העסקים היהודי-גרמני מייקל הרצוג, והמליץ להקים את מתקני קליטת הגז הטבעי בים ולא ביבשה[4].

חקירה בפרשת הצוללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2017 נעצר בידי משטרת ישראל בחשד של לקיחת שוחד והפרת אמונים בפרשת הצוללות[5]. בנובמבר 2018 הודיעה המשטרה כי נתגבשה תשתית ראייתית נגד ברוש לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, קשירת קשר לביצוע פשע והלבנת הון[6], ובפברואר 2020 הודיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה על כוונתה להעמידו לדין, בכפוף לשימוע.[7]

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לברוש תואר ראשון במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סדר הדוברים: יהודה דובדבני - גדוד 890, שאול שפי - טייסת 118, יום טוב תמיר - גדוד 9 ושי ברוש - מבצע ליידי.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]