גדי שפי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גדי שפי
GadiShefiSaal.jpg
סא"ל גדי שפי בעת קבלת פיקוד על שייטת 13.
תאריך לידה 17 בספטמבר 1940
תאריך לידה עברי י"ד אלול ה'ת"ש
מקום לידה תל יוסף
תאריך פטירה 12 באפריל 2017 (בגיל 76)
מקום פטירה פאטאיה, תאילנד
השתייכות IDF new.png  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1958 - 1981
דרגה אלוף משנה (ים)
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מבצע ברדס 54-55
מבצע אביב נעורים
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע ליטני
עיטורים
עיטור המופת  עיטור המופת
תפקידים אזרחיים
מסעדן

גדי שפי (1940 - 2017) היה אל"מ בחיל הים הישראלי שעשה את מרבית שרותו בשייטת 13 והיה מפקדה במשך מספר שנים. עוטר בעיטור המופת על פיקודו בפעולת מגבית 16 פגיעה בספינת טילים מצרית בנמל ע'רדקה במלחמת יום הכיפורים.

ילדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גד שפי נולד בקיבוץ תל יוסף. הוריו, אריה שצו'פק מביאליסטוק בפולין וגוטה מבית דיאמנט מפלוטישקי שבליטא עלו לארץ בנפרד וב־1927 נפגשו בקיבוץ, הקרוי על שם יוסף טרומפלדור . שם נולדו להם שתי בנות: בתיה ורותי. בספטמבר 1940 נולד בן הזקונים, גדי.
בכיתה ח' נשר מהלימודים והצטרף לאביו, ששימש כחונך של קיבוצים צעירים מטעם הסוכנות היהודית. בראשית שנות ה־50 נדדו השניים והתגוררו תקופות ארוכות בעין גדי, שדה בוקר ובקיבוצים צעירים נוספים. לשפי כילד ניתנה ההזדמנות לעבוד בשדה הפתוח, לרכוב על סוסים ולהכיר את פינותיה הנידחות ביותר של ישראל.

שרות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנדב לשייטת 13, סיים את מסלול ההכשרה ב-1960 ושימש לוחם וקצין ביחידה.
באוגוסט 1966 במסגרת פעולות חילוץ ספינת המשמר בכנרת השתתף שפי בנסיון לחלץ את מטוס המיג 17 שצלל למים בקרבת החוף הסורי. בלילה שבין 17 ל-18 באוגוסט בחיפוש תת מימי חשאי נמצא המטוס על הקרקעית. כ-150 מטרים מצפון לספינת המשמר ובמרחק של כ-150 מטרים מהחוף. הצוללים הצליחו להביא עמם חלקים מהכנף ואת גלגלי המטוס. הטייס לא נמצא. בלילה למחרת חזרו למקום אך הסורים הפעילו זרקורים חזקים הבחינו בסירת הגומי ופתחו באש מסכנת. שפי ועמי אילון צללו. מפקד הסירה מיהר להתרחק לאחר שאסף את עמי אילון וגדי שפי נשאר לבד במים. כשהובררה הטעות חזרה הסירה על אף האש ואספה גם את שפי.

במלחמת ששת הימים פיקד שפי על כוח סירות הנפץ של השייטת. במסגרת מבצע הנחיתה שתוכנן בחופי סיני הוגדרה לו משימה לשתק את תותחי החוף בפורט סעיד. הנחיתה התבטלה ויחידת הסירות נשארה ללא משימה בלילה הראשון.
לאחר מלחמת ששת הימים, ביצע עם חולית צוללים מבצע ברזלית שכלל צלילה בתעלת סואץ ומיקוש מסילת ברזל בגדה המערבית של התעלה. הייתה זו הפעולה הראשונה של שייטת 13 לאחר מלחמת ששת הימים והביצוע המוצלח היה משמעותי מאוד לחיל הים.
בהמשך השתתף בפעולה להפגנת נוכחות ימית ישראלית בתעלת סואץ[1]. כחלק מהפעילות להפגנת נוכחות בתעלה קיבל שפי משימה להעביר סירות ברטרם לפורט תאופיק להורידם למים ולהשיטם בתעלת סואץ. המצרים גילו את המתרחש והפציצו בתותחים את הסירות בעודן על גבי המובילים. הסירות נפגעו ונשרפו אך שפי לא נפגע.

קורס חובלים ויחידות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת ששת הימים נשלח שפי לקורס חובלים לאחר הקורס הוסמך לפיקוד על טרפדת ט-203 בבסיס אשדוד.
במסגרת בסיס אשדוד פיקד על מוצבי חיל הים באזור תעלת סואץ. הטרפדות יצאו מהשירות בשנת 1970 לאחר תקופה קצרה כסגן מפקד שייטת 13, עבר בשנת 1971 לשייטת ספינות הטילים וקיבל פיקוד על אח"י אילת.

שוב בשייטת 13[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1972 נעשה שאול זיו מפקד שייטת 13 ושפי חזר ונעשה פעם נוספת לסגן-מפקד השייטת. בפברואר 1973 פיקד על כוח מהשייטת שהשתתף במבצע "ברדס 54–55", במהלכו פשטו כוחות צנחנים והשייטת על יעדי מחבלים כ-180 ק"מ בעומק לבנון. תחת פיקודו השמיד כוח השייטת מבנה של ארגון החזית העממית.
באפריל 1973 פיקד שפי על כוח שייטת 13 במסגרת מבצע אביב נעורים. הכוח נחת בסירות גומי בביירות ופוצץ בית מלאכה ששימש את ארגון הפת"ח[2].

במלחמת יום הכיפורים השתתף בפשיטות של השייטת על בסיסי חיל הים המצרי. על פעולתו במבצעי מגבית, בה פיקד על כוח שחדר לאזור מעגן ע'רדקה בים סוף, עוטר בעיטור המופת[3]. לאחר המלחמה פיקד על מבצעי פשיטה בלבנון.

פיקוד על שייטת 13[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 1976 הועלה לדרגת סא"ל והחליף את שאול זיו מונה למפקד שייטת 13. בתקופה זו הוקמה יחידת הלוחמה הזעירה בפיקודו של אל"מ צבי גבעתי שכללה את השייטת ויחידה 707.
באותה עת גם נערכה חקירה בגין גרימת מוות ברשלנות בתאונת אימונים[5]. החקירה הסתיימה ולא הועלתה אשמה כנגד שפי.

בתקופת פיקודו ביצעה השייטת מבצעי פשיטה וחבלה בלבנון והשתתפה במבצע ליטני. הוא שירת בתפקיד עד אוגוסט 1978 שאז מסר אותו לחנינא עמישב.
בתחילת פיקודו של חנינא ארעה תקלה קטלנית באימון בנשק באזור האי טירן וחייל משייטת 13 נהרג. ראש המטה הכללי החליט להציג עמדה ברורה נגד תקלות קטלניות והשעה את חנינא. שפי פנה אל הרמטכ"ל וניסה לשכנע אותו שאם יש אשמה היא צריכה להיות על יו כי כל התדריכים וההוראות היו עדיין בשמו. הרמטכ"ל רפאל איתן לא קיבל זאת אך הדבר מ למד על אופיו של שפי שלעולם לא נמנע מלקחת אחריות. פקודיו ומפקדיו ראו בו אדם אמין מנהיג קרבי מהמעלה הראשונה שניתן לסמוך עליו. כזה שאף פעם לא העמיד את עצמו יותר ממה שהיה מגיע לו[6].

סיום שירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויצא ללימודים במכללה לביטחון לאומי. בסיום הלימודים נערכו חילופי פיקוד בחיל הים ושפי החליט להשתחרר משירות הקבע. בשירות המילואים ביקש לעבור טירונות בחיל השריון כדי לשרת במלחמה בצוות של טנק[7]. בקשתו מולאה אך במלחמות ומבצעים הבאים לא נקרא לשירות כזה.

חיים אזרחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחה - בתל אביב פגש את אהובה מדני שהייתה אז שוטרת במשטרת ישראל ובשנת 1966 נישאו. המשפחה גרה במכמורת, לזוג נולדו 4 ילדים. הבכור יגאל נעשה איש עסקים מתגורר בקפריסין. הבת כרמל שפי בן אשר נעשתה מטפלת במוסיקה, הבת השניה יפעת שפי מרקוביץ, הינה בעלת בית הקפה 'גוטל'ה' באבן יהודה והבן ארי שפי בעל מכבסה בקיסריה.
גדי ואהובה שפי נפרדו בשנת 1986 אך לא התגרשו. אהובה שפי הלכה לעולמה ב-24 ביוני 2015 ממחלת ראות.

מסעדנות - לאחר שחרורו היה מסעדן-שותף במספר מסעדות: 'מסעדת הריף' ביפו, מסעדות 'הבקתה' ו'זיידה' בתל אביב, מסעדת 'התק"ם' ברחוב מונטיפיורי ובמקביל 'מסעדת החוף המערבי' . המסעדה זכתה להצלחה "שפי הביא את הרעיון של הערב הברזילאי, שכלל שירים פורטוגליים והרבה מאוד בירה, והיה הצלחה יוצאת מהכלל"[8].
מחוף הים עבר שפי לרחוב בן יהודה ופתח מסעדה בשם 'שצ'ופק'. שפי הסביר שהמונח לקוח משם של דג שהפולנים אוהבים. כך הצליח להסתיר שלמעשה זה שם משפחתו המקורי. [9]
בשנת 2013 מכר את חלקו במסעדה ופרש לביתו. התגורר בדירת גג בגבעת אולגה, המשקיפה אל הים.

תחביבים - שפי אהב מאוד לשיר. הוא ניגן בקרן יער בתזמורת של קיבוץ תל יוסף והמשיך בכך גם כשהמשפחה גרה במכמורת.
התחביב העיקרי של שפי היו חברים. לאחר שמכר את שצ'ופק הוא טייל בארץ לו חוגים קבועים שעמם נפגש אחת לשבוע: עין הוד בימי שלישי בצהרים, חברים שעמם טייל בימי רביעי וחבר אחר שעמו נפגש בימי שישי.
שפי היה ממייסדי חבורת הגנרלים בדימוס "איינדה", שנפגשת כבר 45 שנה ביום שישי האחרון של כל חודש.[10]
שפי מאוד אהב לבשל ונהג לארח חברים אצלו על הגג. נסיעות לחו"ל למפגשים עם חברים ומשפחה. גם נהג לנפוש תקופות ארוכות בתאילנד.

מורשת – אף כי פועליו של גדי ידועים וכתב הצל"ש שקיבל עם עיטור המופת מדגיש את פיקודו על מבצע מגבית 16 נעשה שפי מוטרד על כך שאחרים מתארים את הקרב אחרת מהידוע לו[11]. שפי טרח למצוא ודרש לפרסם את סיכומי מפקד שייטת 13 שאול זיו שנעשו אחרי המלחמה ולדעתו של שפי לא קיבלו ביטוי מספיק במורשת הקרב של השייטת. השתדלותו נשאה פרי ובהוראת מפקד החיל פורסמו הסיכומים מחדש והופצו למפקדי היחידות הרלבנטיות.[12]

פטירה - גדי שפי ז"ל הלך לעולמו ב-12 באפריל 2017, בעת ששהה בחופשה בפאטאיה שבתאילנד. נתיחה לאחר המוות שבוצעה בתאילנד קבעה כי מדובר במוות טבעי, ככל הנראה מדום לב[13].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שאול זיו, מבצעי שייטת 13 במלחמת יום הכיפורים מבצע "מגבית 16" בזוקות, מפקדת שייטת 13, 1973, ע' 88 -102.
  • מייק אלדר, שייטת 13 סיפורו של הקומנדו הימי, ספרית מעריב, 1993 עמ' 21, 26, 36-43, 265, 273, 278, 291-292, 335-336, 340, 358, 448, 462, 465, 468-467, 478, 508,512-510, 517, צ521-519, 523, 525, 527, 536-530, 542-541, 544, 551, 555-554, 557, 564, 593-592 ,676.
  • מייק אלדר, שייטת 11 הקרב על הצל"ש, ספרית מעריב, 1996, ע' 87, 344.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גדי שפי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרדכי חיימוביץ, אחרי ששת הימים: נשלחו להניף דגל בסואץ, ונשבו, באתר nrg‏, 3 בספטמבר 2013
  2. ^ מיכאל בר-זהר וניסים משעל, "יפות יפות, עם רימונים בחזייה". אביב נעורים, באתר ynet, 25 במרץ 2013
  3. ^ עיטור המופת שהוענק לגדי שפי, באתר הגבורה
  4. ^ משמאל לימין: שפי, מפקד שייטת ספינות הטילים אל"מ שבתאי לוי, מפקד הפלגה סא"ל מיכאל ברקאי וסגן מפקד הספינה סרן עמי שראל
  5. ^ מייק אלדר, "שייטת 13 - סיפורו של הקומנדו הימי", ספריית מעריב, 1993, עמ' 533
  6. ^ דברי אהוד ברק במאמר גדי האגדי' בידיעות אחרונות.
  7. ^ מייק אלדר, "שייטת 13 - סיפורו של הקומנדו הימי", ספריית מעריב, 1993, עמ' 558
  8. ^ דברי שותפו עזרא מרמלשטיין במאמר "גדי האגדי"
  9. ^ ריטה גולדשטיין‏, המוסד: שצ'ופק, באתר וואלה! NEWS‏, 09 בספטמבר 2013
  10. ^ אורי שמחוני במאמר "גדי האגדי" ידיעות אחרונות.
  11. ^ גדי האגדי המוסף לשבת ידיעות אחרונות.
  12. ^ שאול זיו תחקירי פעולות שייטת 13 במלחמת יום הכיפורים.
  13. ^ גדי האגדי המוסף לשבת ידיעות אחרונות.
  14. ^ מימין לשמאל בשורה העליונה האם גוטה האחות בתיה, האחות רותי, האב אריה, גדי ואשתו אהובה. בשורה הקדמית בן האחות, הבן יגאל בן האחות, הבת כרמל והבת יפעת.