דונפזיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סטריאוכימיה לא ידועה

דונפזיל (Donepezil) היא תרופה המקלה על הסימפטומים של מחלת האלצהיימר. היא עובדת על מערכת העצבים המרכזית, מעכבת את האנזים אצטילכולין אסטראז, וגורמת לעלייה בכמות האצטילכולין בסינפסה. שמה המסחרי הוא אריספט והיא פותחה ומשווקת בעולם על ידי חברת אייסיי (Eisai) ושותפתה, חברת פייזר. תופעות לוואי שכיחות הן רגישות במערכת העיכול. למתן התרופה דרך הפה יש זמינות ביולוגית (Bioavailability) של 100% והיא חוצה בקלות את מחסום הדם מוח (Blood Brain Barrier). זמן מחצית החיים של התרופה הוא 70 שעות ולכן היא ניתנת פעם אחת ביום.

שימושים קליניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלת אלצהיימר - נכון לאוקטובר 2013, אין הוכחה מוחלטת המראה שהשימוש בדונפזיל או סוכנים דומים אחרים משנה את המהלך או ההתקדמות של מחלת האלצהיימר (AD). עם זאת, מחקרים מבוקרים למשך 6 עד 12 חודשים הראו יתרונות צנועים בהכרה והתנהגות.[1] מחקרים ראשוניים דיווחו שטיפול בדונפזיל עלול להיות בעל השפעות על סמנים של התקדמות מחלה, כגון נפח ההיפוקמפוס. לכן, נוירולוגים ופסיכיאטרים מרבים להשתמש בדונפזיל בחולים עם מחלת אלצהיימר. בשנת 2005, המכון הלאומי של בריטניה למצוינות קלינית (NICE) הסיר את המלצתו לשימוש בתרופה למחלת אלצהיימר בדרגה קלה עד מתונה, על בסיס כך שלא חל שיפור משמעותי בתוצאות תפקודיות, איכות החיים, או תסמינים התנהגותיים. עם זאת, NICE תיקנה את הנחיותיה להציע דונפזיל בטיפול בחולים בשלב בינוני שעבורם הראיות ליעילות הן חזקות יותר.

ראיות משני ניסויים קליניים נוספים מציינות שהתרופה עשויה להיות יעילה למחלה בדרגה בינונית עד חמורה. דוגמה לכך היא מאמר ממכון קרולינסקה שפורסם ב-Lancet בתחילת שנת 2006, שבו נקבע דונפזיל משפר תפקוד קוגניטיבי גם בחולים עם תסמיני AD חמורים.[2] ובאוקטובר 2006 מנהלת המזון והתרופות האמריקאים אישרה גם את Aricept לטיפול בשיטיון חמור.

מינונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרגה קלה עד בינונית של מחלת אלצהיימר, מינון התחלתי מומלץ הוא 5 מ"ג פעם ביום. במינימום זמן של ארבעה עד שישה שבועות, עלייה ל -10 מ"ג מומלצת לעיתים. בדרגת מחלה בינונית עד קשה אותו המשטר נמצא בשימוש, אבל במינימום זמן של שלושה חודשים, חולה יכול לקבל מינון של 23 מ"ג פעם ביום. חולי דמנציה צריכים לקבל 5-10 מ"ג, פעם ביום. המינון היומי המרבי הוא 23 מ"ג פעם ביום והמינון הנהוג הוא 5-10 מ"ג.

התוויות נגד[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש להשתמש בזהירות בחולים עם מחלות לב, הפרעות הולכה לבביות, מחלת ריאות חסימתית כרונית, אסתמה, הפרעות בקצב לב חמורות ותסמונת הסינוס החולה. חולים עם הפרעות במערכת העיכול צריכים להשתמש בזהירות, כי בחילות או הקאות עלולות להתרחש. תסמינים אלה עלולים להופיע תכופים יותר כאשר מתחילים בטיפול או הגדלת מינון.

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעות לוואי נפוצות כוללות קצב לב איטי, בחילה, שלשול, אנורקסיה, כאבי בטן, וחלומות מלאי חיים. בשנת 2006, Eisai, היצרן, פרסם הצהרה שמחקר דמנציה וסקולרית אחד מצא הבדל בשיעור משתתפי מחקר שמתו בקבוצת דונפזיל (1.7%) לעומת קבוצת הפלצבו (0%). זה יכול להיות בגלל שיעור תמותה נמוך מהרגיל בקבוצת הפלצבו. ניתוח של כל שלושת ניסויי דמנציה וסקולרית, על פי Eisai, "לא מראה הבדלים מובהקים סטטיסטי בשיעורי תמותה שנצפו בין דונפזיל וקבוצת הפלצבו." רופא דיווח על כמה מקרים של מאניה.[3]

סטראוכימיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דונפזיל היא תערובת של 1: 1 של שני האיזומרים[4]

אננטיומר של דונפזיל
(R)-Donepezil Structural Formula V1.svg
אננטיומר-(R)
(S)-Donepezil Structural Formula V1.svg
אננטיומר-(S)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Steele LS, Glazier RH (אפריל 1999). "Is donepezil effective for treating Alzheimer's disease?". Can Fam Physician 45: 917–9. PMC 2328349. PMID 10216789. 
  2. ^ "Drug 'treats severe Alzheimer's'". BBC News. 23 במרץ 2006. בדיקה אחרונה ב-24 ביולי 2007. 
  3. ^ Benazzi F (נובמבר 1999). "Mania associated with donepezil". J Psychiatry Neurosci 24 (5): 468–9. PMC 1189062. PMID 10586539. 
  4. ^ Rote Liste Service GmbH (Hrsg.): Rote Liste 2017 - Arzneimittelverzeichnis für Deutschland (einschließlich EU-Zulassungen und bestimmter Medizinprodukte). Rote Liste Service GmbH, Frankfurt/Main, 2017, Aufl. 57, ISBN 978-3-946057-10-9, S. 178.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי