דונפזיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דונפזיל
מסה מולרית 379.214744 יחידת מסה אטומית מאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
מספר CAS 120014-06-4
PubChem 3152
ChemSpider 3040
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
סטריאוכימיה לא ידועה

דונפזיל (Donepezil) היא תרופה המקלה על סימפטומים של מחלת האלצהיימר. היא עובדת על מערכת העצבים המרכזית, מעכבת את האנזים אצטילכולין אסטראז, וגורמת לעלייה בכמות האצטילכולין שבסינפסה. שמה המסחרי הוא "אריספט" והיא פותחה ומשווקת בעולם על ידי חברת אייסיי (Eisai) ושותפתה, חברת פייזר. תופעות לוואי שכיחות הן רגישות במערכת העיכול. במתן התרופה דרך הפה הזמינות ביולוגית (Bioavailability) היא 100% והיא חוצה בקלות את מחסום הדם מוח. זמן מחצית החיים של התרופה הוא 70 שעות ולכן היא ניתנת פעם אחת ביום.

שימושים קליניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלת אלצהיימר - נכון לאוקטובר 2013 לא הוכח באופן מוחלט כי השימוש בדונפזיל או תרופות דומות אחרות משנה את מהלכה או את התקדמותה של מחלת האלצהיימר. עם זאת, מחקרים מבוקרים למשך 6 עד 12 חודשים הראו יתרונות מסוימים בהכרה והתנהגות.[1] מחקרים ראשוניים דיווחו שטיפול בדונפזיל עלול להיות בעל השפעות על היבטים שונים של התקדמות המחלה, כגון נפח ההיפוקמפוס. לכן, נוירולוגים ופסיכיאטרים מרבים להשתמש בדונפזיל כטיפול באלצהיימר. בשנת 2005, המכון הלאומי של בריטניה למצוינות קלינית (NICE), הסיר את המלצתו לשימוש בתרופה למחלת אלצהיימר בדרגה קלה עד מתונה, בהתבסס על כך שלא נצפה שיפור משמעותי בתוצאות התפקוד, באיכות החיים או בתסמינים התנהגותיים. עם זאת, המכון תיקן את הנחיותיו בהמשך והורה על טיפול בדונפזיל בחולים בשלב בינוני של המחלה, שעבורם הצטברו ראיות חזקות יותר לשיפור.

ראיות משני ניסויים קליניים נוספים מציינות שהתרופה עשויה להיות יעילה למחלה בדרגה בינונית עד חמורה. דוגמה לכך היא מאמר ממכון קרולינסקה שפורסם ב-Lancet בתחילת שנת 2006, שבו נקבע כי דונפזיל משפר תפקוד קוגניטיבי גם בחולים עם תסמיני AD חמורים.[2] ובאוקטובר 2006 מנהלת המזון והתרופות האמריקאים אישרה גם את Aricept לטיפול בשיטיון חמור.

מינונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרגה קלה עד בינונית של מחלת אלצהיימר, מינון התחלתי מומלץ הוא 5 מ"ג פעם ביום. לאחר זמן של ארבעה עד שישה שבועות, מומלצת לעיתים עלייה במינון ל -10 מ"ג פעם ביום. בדרגת מחלה בינונית עד קשה אותו המשטר נמצא בשימוש, אבל במינימום זמן של שלושה חודשים, חולה יכול לקבל מינון של 23 מ"ג פעם ביום. חולי דמנציה צריכים לקבל 5-10 מ"ג, פעם ביום. המינון היומי המרבי הוא 23 מ"ג פעם ביום והמינון הנהוג הוא 5-10 מ"ג.

התוויות נגד[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש להשתמש בזהירות בחולים עם מחלות לב, הפרעות הולכה לבביות, מחלת ריאות חסימתית כרונית, אסתמה, הפרעות חמורות בקצב לב ותסמונת הסינוס החולה. חולים עם הפרעות במערכת העיכול צריכים להשתמש בזהירות כיוון שהתרופה עלולה לגרום לבחילות או הקאות. תסמינים אלה עלולים להופיע באופן תכוף יותר בתחילת הטיפול או לאחר העלאה במינון.

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעות לוואי נפוצות כוללות קצב לב איטי, בחילה, שלשול, אנורקסיה, כאבי בטן, וחלומות מלאי חיים. בשנת 2006, פרסם היצרן Eisai הצהרה כי מחקר אחד שעסק בדמנציה וסקולרית מצא הבדל בשיעור החולים שמתו לאחר שטופלו בדונפזיל (1.7%) לעומת קבוצת הפלצבו (0%). זה יכול להיות בגלל שיעור תמותה נמוך מהרגיל בקבוצת הפלצבו. ניתוח של כל שלושת ניסויי דמנציה וסקולרית, על פי Eisai, "לא מראה הבדלים מובהקים סטטיסטית בשיעורי תמותה שנצפו בין דונפזיל וקבוצת הפלצבו." רופא דיווח על כמה מקרים של מאניה.[3]

סטראוכימיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דונפזיל היא תערובת של 1: 1 של שני האיזומרים[4]

אננטיומר של דונפזיל
(R)-Donepezil Structural Formula V1.svg
אננטיומר-(R)
(S)-Donepezil Structural Formula V1.svg
אננטיומר-(S)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דונפזיל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Steele LS, Glazier RH (אפריל 1999). "Is donepezil effective for treating Alzheimer's disease?". Can Fam Physician 45: 917–9. PMC 2328349. PMID 10216789. 
  2. ^ "Drug 'treats severe Alzheimer's'". BBC News. 23 במרץ 2006. בדיקה אחרונה ב-24 ביולי 2007. 
  3. ^ Benazzi F (נובמבר 1999). "Mania associated with donepezil". J Psychiatry Neurosci 24 (5): 468–9. PMC 1189062. PMID 10586539. 
  4. ^ Rote Liste Service GmbH (Hrsg.): Rote Liste 2017 - Arzneimittelverzeichnis für Deutschland (einschließlich EU-Zulassungen und bestimmter Medizinprodukte). Rote Liste Service GmbH, Frankfurt/Main, 2017, Aufl. 57, ISBN 978-3-946057-10-9, S. 178.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.