דיאנה גולודניצקי
 | |
| לידה | 1954 (בת 70 בערך) |
|---|---|
| ענף מדעי | אלקטרוכימיה |
| מקום מגורים |
 ישראל |
| מקום לימודים |
|
| מוסדות | אוניברסיטת תל אביב |
  | |
דיאנה (דינה) גולודניצקי (נולדה ב-1954) היא כימאית ישראלית, פרופסור אמריטה בבית הספר לכימיה באוניברסיטת תל אביב. היא מתמחה בתחום האלקטרוכימיה, עם דגש על מצברי ליתיום ואגירת אנרגיה באמצעים אלקטרוכימיים. עיקר מחקרה מתמקד בפיתוח ולימוד של תופעות הובלת יונים באלקטרוליטים מוצקים מרוכבים ובננו-מבנים של אלקטרודות למכשירי אחסון אנרגיה מתקדמים (סוללות).
גולודניצקי היא נשיאת החברה הישראלית לאלקטרוכימיה וחברה באגודה האלקטרוכימית ארצות הברית.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גולודניצקי סיימה תואר שני בהצטיינות יתרה ב-1974 בכימיה פיזיקלית במכון למחקר מדעי על שם אנטולי קרפוב, במוסקבה ומהאוניברסיטה הטכנולוגית, קאזאן, רוסיה.
היא סיימה דוקטורט באלקטרוכימיה ב-1984 באוניברסיטה הטכנולוגית בקאזאן רוסיה.[2]
בין השנים 1974–1991 הייתה חוקרת, ועמיתת מחקר בכירה במכון המחקר לטכנולוגיית מטוסים, קאזאן, ברית המועצות.
ב-1991 עלתה לישראל וב-1992 הצטרפה לסגל הבכיר של בית הספר לכימיה באוניברסיטת תל אביב.
החל מ-2011 גולודניצקי חברת הנהלה במרכז המחקר הלאומי להנעה אלקטרוכימית בישראל (INREP).
ב-2016 מונתה כעמיתה בחברה המלכותית לכימיה בממלכה המאוחדת.
בשנת 2018 מונתה לחברת ועדת המחקר והפיתוח של אוניברסיטת תל אביב.
ב-2020 מונתה לנשיאת החברה הישראלית לאלקטרוכימיה, והתקבלה כעמיתה באגודה האלקטרוכימית, ארצות הברית והייתה החוקרת הישראלית החמישית שהתקבלה לאגודה מאז היווסדה.[3][1]
מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחקריה עוסקים בין השאר בסינתזה, אפיון תופעת מעבר יונים בננו-מבנים של אלקטרודות ואלקטרוליטים מוצקים, עבור התקני אחסון אנרגיה. עבודתה הנוכחית מתמקדת בחקירת חומרים מרוכבים, בתהליכים אלקטרופורטים, במיקרו-סוללות תלת-ממדיות ובסוללות מודפסות בעלות גמישות ותכונות ייחודיות.
בנוסף יחד עם עמיתיה פיתחה לאחרונה את שיטת ספקטרוסקופיית הזמן של Terahertz (THz) לאפיון תוך דינמיקה של סיליקון-אלקטרוליט בין-פאזה בסוללת ליתיום עובדת.
גולודניצקי מייסדת שותפה של שלוש חברות הזנק: DEVIS Electrocopy, Honeycomb Microbatteries,[4][5] SiLiB[6] יחד עם הפרופסורים עמנואל פלד, פרננדו פטולסקי ומנחם נתן.[3]
גולודניצקי מקיימת שיתופי פעולה בינלאומיים עם מדענים בארצות הברית וברחבי אירופה, וחברה במערכת כתב-העת המדעי The Open Electrochemistry Journal.
גולודניצקי פרסמה יותר מ-130 מאמרים, שישה פרקים בספרים מדעיים, יותר מ-230 פרסומי ועידה, ו-19 פטנטים.
פרסים ומלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1978 – מדליית ארד בתערוכת All-Union של טכנולוגיה חדשה, רוסיה
- 1999 – פרס מדליית הכסף של אבנר ברנר על מאמר מצטיין שפורסם ב"ציפוי וגימור משטח"
- 2010 – הישגים בולטים כמדענית עולה חדשה
- 2023 – הקרן הלאומית למדע- מענק על מחקרה בתחום מחסומי ממשק פולימר/קרמיקה – האתגר הבסיסי לקידום אלקטרוליטים מוצקים מרוכבים
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיאנה גולודניצקי, ברשת החברתית LinkedIn- דיאנה גולודניצקי, באתר ResearchGate
- דיאנה גולודניצקי, באתר גוגל סקולר
- דיאנה גולודניצקי, באתר Academia.edu
- דיאנה גולודניצקי, באתר אוניברסיטת תל אביב
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 פרופ' דיאנה גולודניצקי התקבלה כעמיתה באגודה האלקטרוכימית, ארה"ב, באתר manna.tau.ac.il
- ^ פרופ' דיאנה גולודניצקי, באתר הפקולטה למדעים מדויקים ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר
- ^ 1 2 ynet (2020-12-30). "חלבונים בהרכבה עצמית: מענק יוקרתי לפרופ' מאונ' ת"א". Ynet. נבדק ב-2023-03-21.
- ^ Silib הישראלית מגייסת - מגדילה טווח נסיעה של רכבים חשמליים, באתר Israel Defense, 2021-08-29
- ^ "הישראליות שסוללות את הדרך למהפכת החשמול — וגם מושכות את המשקיעים". TheMarker. נבדק ב-2023-03-21.
- ^ אוניברסיטת תל אביב, אנרגיה בזעיר אנפין, באתר הידען, 13 באוגוסט 2012