דיונים (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דיונים על עשרת הספרים
הראשונים של טיטוס ליוויוס
Discorsi sopra la prima
deca di Tito Livio
מאת ניקולו מקיאוולי
שפת המקור איטלקית
סוגה מחשבה מדינית
הוצאה
שנת הוצאה 1517
הוצאה בעברית הוצאת שלם
שנת הוצאה בעברית 2010
תרגום לעברית מרים שוסטרמן־פדובאנו
מספר עמודים 365 (בגרסה העברית)
עורך הלי זמורה
קישורים חיצוניים
מסת"ב ISBN 978-965-7052-75-4
הספרייה הלאומית 003423536

דיונים על עשרת הספרים הראשונים של טיטוס ליוויוסאיטלקית: Discorsi sopra la prima deca di Tito Livio) הידוע בכינויים דיונים ודיונים על ליוויוס, הוא ספר שנכתב על ידי ניקולו מקיאוולי בשנת 1517 כהערות לעשרת הספרים הראשונים של טיטוס ליוויוס (העוסקים בהיסטוריה של הרפובליקה הרומית). הספר, נחשב לאחד הספרים החשובים ביותר בפילוסופיה מדינית ולספרו המעמיק ביותר של מקיאוולי.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר, הוא פיתוח וסיכום של רעיונות שעלו בהרצאות שנשא בדיונים שבהם השתתף בגנים של משפחת רוצ'אלי. רוב רובם של המידיינים היו רפובליקנים (ומכאן שהתנגדו לשלטונה משפחת מדיצ'י) והדבר הכתיב גם את אופי הספר שאומנם אינו רפובליקני לחלוטין ועוסק גם בנסיכויות אך כלל ניתן להחשיבו רפובליקאי. הספר, נכתב לאחר הגלייתו של מקיאוולי מפירנצה בבית כפר שהיה בבעלות משפחתו.

טענות הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר, מנסה למצוא במבנים המדיניים-אידאולוגיים של רפובליקות ומדינות את הסיבה לעלייתן או לנפילתן. קונספט זה, הוא קונספט שהוצג בראשונה על ידי פוליביוס בספרו "ההיסטוריות". יסוד הגותו של פוליביוס, הוא שלכל משטר יש פגמים יסודיים שבהכרח יגרמו לנפילתו (הוא טוען שישנם שלושה משטרים- מונרכיה, אריסטוקרטיה ודמוקרטיה שכל אחת מהן ידרדר בהתאמה לרודנות, אוליגרכיה ואנרכיה) ויסוד זה מקיאוולי משכלל. הוא טוען, הסיבה שהרפובליקה הרומית כבשה שטחים אדירים ללא יתרונות מובנים נראים לעין ושרדה זמן רב הוא המבנה החוקתי שלה שלמעשה הוא שילוב מושלם ומאוזן בין שלושת סוגי המשטרים. כך, הבעיות שהיו גורמות לנפילת המשטר "מנוטרלות".

טענה נוספת על בסיסה מבסס מקיאוולי את הגותו היא התפישה שלו לטבע האדם. אליבא דמקיאוולי, האדם הוא (א) דינמי ומשתנה ו(ב) שואף לעולם לכוח. לכן, מקיאוולי טוען שחוקה מאוזנת אינה ערובה להתרחבות המהירה של הרפובליקה הרומית שכן חוקה שלא תשתנה בסוף תקרוס עם שינוי הזמנים. עוד הוא טוען, שמשטר שלא יצליח לקשור את הצלחת ופרסום התושבים בסיוע לו יקרוס או לחלופין לא ישגשג. טענה נוספת שמעלה מקיאוולי מהדינמיות של בני האדם היא יחסו למאבקים חברתיים. לתפישתו, מאבקים חברתיים הן היסוד לחוקה טובה ושיפור מתמיד שלה ושל המשטר על ידי כך שהם "מאתגרים" את האיזון הקיים בין האצילים לפושטי העם.

עוד עקרון אותו מציג מאקיוולי, הוא הדת. לתפישתו, תפקידה של הדת, הוא להיות כלי נוסף בידי השלטון לחיבור העם למשטר ולשלהובו. טענה זו הוא מבהיר במשפט שנהפך לציטוט והוא "אין צורך שהשליט יהיה דתי אלא שיראה כדתי". לתפישתו, לדת הרומית היה תפקיד מהותי שתולדותיה של הרפובליקה הרומית. הדת, העוסקת במידת ה "virtus" מראה שרצון האלים הוא סיוע למדינה ובכך מצליחה לחזק את הקשר בין תושבי המדינה לסיוע למדינה. מסיבה זו טוען מקיאוולי שהרפובליקה הרומית לעולם לא תחזור שכן הדת הנוצרית פועלת במידה מסוימת הפוך ומעלה על נסת את ההתבודדות והפרישות. נוסף לזאת, מאקיאוולי טוען שעצם טבעה של הרפובליקה הוא שוויון יחסי ולכן מעמיד את נפילתה של הרפובליקה הרומית בשחיתות ובאי השוויון שהלך וגבר לקראת סופה.

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר נחשב לאחד החיבורים המכוננים בתולדות הפילוסופיה הפוליטית והשפיע על הוגים דוגמת הובס, רוסו ומונטסקייה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ניקולו מקיאוולי, דיונים, בעריכת הלי זמורה ובתרגום מרים שוסטרמן־פדובאנו, ירושלים: הוצאת שלם, 2010, ISBN 978-965-7052-75-4

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דיונים בוויקישיתוף

גרסאות מלאות של הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות על המהדורה העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]