דינו מנגין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דינו מנגין
Dino Meneghin Premio Chiara.jpg
תאריך לידה 18 בינואר 1950
מקום לידה אלנו די פיאבה שבאיטליה
עמדה סנטר
גובה 2.04 מטרים
קבוצות
1966-1981
1981-1990
1990-1993
1993-1994
איניס וארזה
אולימפיה מילאנו
פלקנסטרו טריאסטה
אולימפיה מילאנו
היכל התהילה 2003
מאזן מדליות
מתחרה עבור Flag of Italy.svg איטליה
המשחקים האולימפיים
כסף מוסקבה 1980 איטליה
אליפות אירופה בכדורסל
זהב צרפת 1983 איטליה
ארד יוגוסלביה 1975 איטליה
ארד מערב גרמניה 1971 איטליה

דינו מנגין (איטלקית: Dino Meneghin; נולד ב-18 בינואר 1950) הוא מגדולי הכדורסלנים האיטלקים והאירופים בכל הזמנים. מכהן מאז 2009 כנשיא פדרציית הכדורסל האיטלקית.

מנגין החל את הקריירה המקצוענית שלו כבר בגיל 16, בקבוצת איניס וארזה מליגת העל האיטלקית. בשורות וארזה שותף מנגין ב-395 משחקים לאורך 16 עונות וזכה עימה ב-7 אליפויות ו-4 גביעים. במסגרת האירופאית זכה פעמיים עם וארזה בגביע מחזיקות הגביע ובין השנים 1969 ל-1979, העפיל עם קבוצתו 10 פעמים ברציפות לגמר גביע אירופה לאלופות מתוכן זכה בתואר חמש פעמים ושלוש פעמים גם בגביע הביניבשתי.

ב-1981 עבר מנגין לקבוצת אולימפיה מילאנו, הוא שיחק בה עד עונת 1990, זכה ב-5 אליפויות ו-2 גביעים, במסגרת האירופאית בגביע קוראץ' ב-1985 ובשתי אליפויות אירופה ב-1986 וב-1987.

ב-1990 עבר לשחק במדי פלקנסטרו טריאסטה וב-1993 חזר למילאנו לעוד שתי עונות, בטרם פרש בגיל 44. סך הכל שיחק מנגין ב-836 משחקים בליגה האיטלקית הראשונה וקלע 8,560 נקודות.

לאורך הקריירה שלו היה מנגין מעמודי התווך של נבחרת איטליה בכדורסל, מנגין והנבחרת האיטלקית זכו באליפות אירופה בכדורסל ב-1983 והגיעו למקום השלישי ב-1971 וב-1975. מנגין היה חלק מהמשלחת האיטלקית ל-4 אולימפיאדות ואף זכה עם הנבחרת במדליית כסף באולימפיאדת מוסקבה (1980). סך הכל שיחק מנגין ב-271 משחקים בינלאומיים וקלע 2,847 נקודות.

מנגין נבחר בדראפט ה-NBA ב-1970 על ידי אטלנטה הוקס והיה בכך לכדורסלן האיטלקי השני בהיסטוריה שנבחר בדראפט, אך היה זה בסיבוב ה-11 בלבד והוא מעולם לא שיחק ב-NBA.

לאחר פרישתו ממשחק פעיל שימש מנגין כמנהלה של נבחרת איטליה ושל קבוצת ארמאני מילאנו. ב-2008 מונה לממלא המקום הזמני של נשיא פדרציית הכדורסל האיטלקית ובפברואר 2009 נבחר לעמוד בראשה.

ב-2005 זכה לעיטור מסדר ההצטיינות האיטלקי בדרגת מפקד‏[1].

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מר אירופה: 1980, 1983
  • נבחר לאחד מ-50 התורמים הגדולים ביותר לכדורסל האירופאי
  • נבחר להיכל התהילה של הכדורסל ב-2003
  • 12 זכיות באליפויות איטליה: 1969, 1970, 1971, 1973, 1974, 1977, 1978, 1982, 1985, 1986, 1987, 1989, בנוסף ל-9 סגנויות.
  • 6 זכיות בגביע איטליה: 1969, 1970, 1971, 1973, 1986, 1987
  • 7 זכיות באליפויות אירופה לאלופות: 1970, 1972, 1973, 1975, 1976, 1987, 1988 בנוסף עוד 5 סגנויות
  • 4 זכיות בגביע הביניבשתי: 1967, 1970, 1973, 1987
  • 2 זכיות בגביע מחזיקות הגביע: 1967, 1980
  • גביע קוראץ': 1975

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]