דינו מנגין
 |
||||||||||||||||||||||||||
| תאריך לידה | 18 בינואר 1950 (בן 67) | |||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום לידה | אלנו די פיאבה שבאיטליה | |||||||||||||||||||||||||
| עמדה | סנטר | |||||||||||||||||||||||||
| גובה | 2.04 מטרים | |||||||||||||||||||||||||
| היכל התהילה | 2003 | |||||||||||||||||||||||||
| קבוצות כשחקן | ||||||||||||||||||||||||||
| 1966-1981 1981-1990 1990-1993 1993-1994 |
איניס וארזה אולימפיה מילאנו פלקנסטרו טריאסטה אולימפיה מילאנו |
|||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||
דינו מנגין (איטלקית: Dino Meneghin; נולד ב-18 בינואר 1950) הוא מגדולי הכדורסלנים האיטלקים והאירופים בכל הזמנים. מכהן מאז 2009 כנשיא פדרציית הכדורסל האיטלקית.
מנגין החל את הקריירה המקצוענית שלו כבר בגיל 16, בקבוצת איניס וארזה מליגת העל האיטלקית. בשורות וארזה שותף מנגין ב-395 משחקים לאורך 16 עונות וזכה עימה ב-7 אליפויות ו-4 גביעים. במסגרת האירופאית זכה פעמיים עם וארזה בגביע מחזיקות הגביע ובין השנים 1969 ל-1979, העפיל עם קבוצתו 10 פעמים ברציפות לגמר גביע אירופה לאלופות מתוכן זכה בתואר חמש פעמים ושלוש פעמים גם בגביע הביניבשתי.
ב-1981 עבר מנגין לקבוצת אולימפיה מילאנו, הוא שיחק בה עד עונת 1990, זכה ב-5 אליפויות ו-2 גביעים, במסגרת האירופאית בגביע קוראץ' ב-1985 ובשתי אליפויות אירופה ב-1987 וב-1988
ב-1990 עבר לשחק במדי פלקנסטרו טריאסטה וב-1993 חזר למילאנו לעוד שתי עונות, בטרם פרש בגיל 44. סך הכל שיחק מנגין ב-836 משחקים בליגה האיטלקית הראשונה וקלע 8,560 נקודות.
לאורך הקריירה שלו היה מנגין מעמודי התווך של נבחרת איטליה בכדורסל, מנגין והנבחרת האיטלקית זכו באליפות אירופה בכדורסל ב-1983 והגיעו למקום השלישי ב-1971 וב-1975. מנגין היה חלק מהמשלחת האיטלקית ל-4 אולימפיאדות ואף זכה עם הנבחרת במדליית כסף באולימפיאדת מוסקבה (1980). סך הכל שיחק מנגין ב-271 משחקים בינלאומיים בין השנים 1969 ל-1984 וקלע 2,847 נקודות.
מנגין נבחר בדראפט ה-NBA ב-1970 על ידי אטלנטה הוקס והיה בכך לכדורסלן האיטלקי השני בהיסטוריה שנבחר בדראפט, אך היה זה בסיבוב ה-11 בלבד והוא מעולם לא שיחק ב-NBA.
לאחר פרישתו ממשחק פעיל שימש מנגין כמנהלה של נבחרת איטליה ושל קבוצת ארמאני מילאנו. ב-2008 מונה לממלא המקום הזמני של נשיא פדרציית הכדורסל האיטלקית ובפברואר 2009 נבחר לעמוד בראשה.
ב-2005 זכה לעיטור מסדר ההצטיינות האיטלקי בדרגת מפקד[1].
הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מר אירופה: 1980, 1983
- נבחר לאחד מ-50 התורמים הגדולים ביותר לכדורסל האירופאי
- נבחר להיכל התהילה של הכדורסל ב-2003
- נבחר להיכל התהילה של פיב"א
- 12 זכיות באליפויות איטליה: 1969, 1970, 1971, 1973, 1974, 1977, 1978, 1982, 1985, 1986, 1987, 1989, בנוסף ל-9 סגנויות.
- 6 זכיות בגביע איטליה: 1969, 1970, 1971, 1973, 1986, 1987
- 7 זכיות באליפויות אירופה לאלופות: 1970, 1972, 1973, 1975, 1976, 1987, 1988 בנוסף עוד 5 סגנויות
- 4 זכיות בגביע הביניבשתי: 1967, 1970, 1973, 1987
- 2 זכיות בגביע מחזיקות הגביע: 1967, 1980
- גביע קוראץ': 1975
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דינו מנגין נבחר לאחד מ-50 התורמים הגדולים ביותר לכדורסל האירופאי באתר היורוליג
- דינו מנגין באתר היכל התהילה של הכדורסל
- דינו מנגין נכנס להיכל התהילה של הכדורסל, באתר ynet
- דינו מנגין באתר היכל התהילה של פיב"א
- פרופיל אולימפי באתר sports-reference
- פרופיל באתר היכל התהילה של הכדורסל
