דיקור סיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נקודות הדיקור. שרטוט מתקופת שושלת מינג

דיקור סיני או אקופונקטורהלטינית: acus = מחט, pungere = לדקור) היא צורה של רפואה אלטרנטיבית המתבססת על דקירת המטופל בסיכות דקות במיוחד במקומות מסוימים בגוף. מתרגלי השיטה טוענים כי הדיקור מסייע בהקלת כאבים, מונע ומסייע בטיפול ממחלות, משפר את המערכת החיסונית ועוד.

האקופונקטורה היא חלק מהרפואה הסינית, ונעשה בה שימוש בסין עוד בטרם המאה ה-2 לפנה"ס. מסין התפשטה תורת הדיקור לחלקים נוספים באסיה ובמאה ה-20 הפכה פופולרית גם בשאר העולם.

מספר מחקרים מדעיים מצאו כי דיקור סיני אכן מעורר הפרשה של משככי כאבים טבעיים מהגוף, וכך מספק תועלת מסוימת בהקלת כאבים ובחילות, וכן מסייע לסובלים מדלקת מפרקים.‏[1] מחקרים רבים, לעומת זאת, טוענים כי תועלת הדיקור הסיני יכולה להיות מוסברת באמצעות אפקט הפלצבו בלבד[2].

גישות ואסכולות בדיקור סיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהפשטה גסה, ניתן להכליל שעל פי תפיסת הרפואה הסינית, מחלה נוצרת עקב בעיה בזרימת הצ'י בגוף. לרוב הבעיה בזרימה נוצרת עקב מה שהם מכנים "חסימה". בעיני הרפואה הסינית, הדיקור הוא אחת הדרכים להשפיע באופן ישיר על איזון הזרימה של הצ'י בגוף. החדרת המחט לנקודת דיקור מסוימת (בהתאם לדיאגנוזה) תאפשר לגוף של המטופל להתגבר על החסימה. המחטים מוחדרות לנקודות הנמצאות על מרידיאנים בהן זורם הצ'י.

בתקופה העתיקה התקיימו אסכולות שונות של דיקור. לדוגמה, כיום מוכרת האסכולה שעוסקת ב"תיאורית חמשת האלמנטים". כחלק מתאוריה זו הופיעה "תיאורית חמשת הטיפוסים". גישות נוספות הינן ה-TCM ותיאורית הגזעים והענפים. ה-TCM היא רפואה אשר מייחסת חשיבות רבה למצבו הפיזי והנפשי של המטופל ואילו תיאורית הגזעים והענפים נשענת על יסודות פילוסופיים ואסטרולוגיים.

TCM - רפואה סינית מסורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-Traditional Chinese medicine (רפואה סינית מסורתית), או TCM, היא דרך לקבוע טיפול בדיקור סיני. הטיפול נקבע על ידי אבחנת לשון, דופק ועוד. ב-TCM מטפלים גם בעזרת צמחים ומוקסה. זו אסכולת הדיקור הסיני המקובלת והנפוצה ביותר כיום. כרפואה סימפטומטית היא פועלת באופן דומה לרפואה המדעית, אשר רואה סימפטום ומנסה למצוא לו מענה. המענה ב-TCM ניתן על ידי קבוצת נקודות דיקור המתאימה לסימפטום (כך לדוגמה, לדלקת גרון יותאמו נקודות דיקור מסוימות), כמו שהרפואה המדעית תתאים אנטיביוטיקה מסוימת לטיפול בסימפטום.

הטקסט הרפאוי ב-TCM מאורגן לפי מערכות, בדומה לחלוקה של הרפואה המדעית. בתוך כל מחלקה יש את המחלות הקשורות לה ולכל אחת קבוצות הנקודות המתאימות לה.

לפי גישה זו, כל נקודה יכולה ליצור שינוי אשר יכול לעזור לסוגים שונים של בעיות. לכן ניתן לטפל עם אותה נקודה בבעיות שונות אצל המטופל. לפי הסימפטומים שהמטפל מזהה נבחרות הנקודות, כאשר ניתן להוסיף עוד מחטים לכל בעיה. טיפול ב-TCM יכול לכלול מחטים רבות עקב תוספות אלו.

רפואה סינית עתיקה - תורת הגזעים והענפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תורת הגזעים והענפים היא תאוריה פילוסופית. את הפילוסופיה הזו ניתן ליישם על גוף האדם, ולטפל בו. דרך אחת לטפל על ידי תורת הגזעים והענפים היא בדיקור. דרכים אחרות הן בצמחים, כמו כן, לפילוסופיה זו יש השפעה עמוקה על צורות תרגול מסורתיות כמו טאי צ'י וצ'י קונג. על פי תאוריה זו, לכל נקודת דיקור יש איכויות אנרגטיות מסוימות. האיכויות נקבעות על פי הקשרים שיש לנקודה עם המרידאנים. קשרים אלו יכולים להיות של מסלול הצ'י בגוף, מסלולים פנימיים של "תעלות" או מרידיאנים ועוד.

הטיפול נקבע על ידי מבט כולל של האדם. זה כולל אבחון על פי דופק, לשון, שיחה ועוד. ישנו גם היבט של מפה אסטרולוגית. באופן זה המטפל מנסה למצוא את המקור לחוסר האיזון האנרגטי של המטופל ולהחזיר אותו.

לבחירת המחטים ולסדר הכנסתן והוצאתן ניתן דגש מיוחד ולרוב, הטיפולים בשיטה זו מתבטאים על ידי פחות מ-4 מחטים. המחטים נמצאות בגוף המטופל במשך 21 דקות אצל בוגר, אך אם המטופל צעיר משך הזמן שהמחט נמצא בו יקטן.

תורת הגזעים והענפים מנסה לראות את האדם כמכלול ולכן הטיפולים מכוונים להחזיר את האיזון האנרגטי של הגוף. כאשר תאוריה זו גורסת שהצ'י משפיע על החומר ממנו עשוי הגוף. כיוון שהאדם נתפס כמכלול, גם המחשבה וגם הרגש מושפעים ומשפיעים הדדית אחד על השני ועל הצ'י. מסיבות אלו צפוי להיות שינוי במצב הבריאותי של המטופל.

אופן הטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

החדרת מחטים בעת דיקור סיני

טיפול בדיקור סיני כולל מספר שלבים:

  • אבחון - לרוב על פי שיחה, דופק ולשון. עשויים להיות אספקטים שונים באסכולות השונות.
  • בחירת נקודות הדיקור - המטפל קובע אותן בהתאם למידע שהתקבל באבחון.
  • החדרת מחטים - המחטים בדיקור סיני הן קטנות מאוד, עדינות וגמישות. מטופלים מדווחים לעתים על הרגשת עקצוץ רגעית ברגע שהמחט מגיעה אל נקודה מסוימת, שהרפואה הסינית מתייחסת אליה כאל "הערוץ" המרידיאני. מחטים בדיקור סיני עשויות להיות מוחדרות באזורים שונים בגוף, לרבות ידיים, רגליים, ראש ובטן. לאחר החדרת המחטים על המטופל לשכב ולהשתדל למעט בתנועה, במיוחד באיברים בהם יש מחטים.
  • הוצאת המחטים - בסיום הטיפול. בשלב זה המדקר מודד את הדופק שנית על מנת לבחון את השפעת הדיקור על הגוף.

משך הטיפול בדיקור סיני תלוי, על פי הרפואה הסינית, בסוג הבעיה. בעיות מסוימות עשויות להפתר בתוך טיפול בודד או טיפולים מעטים, בעוד בעיות סבוכות יותר בעלות אספקטים רבים ידרשו תהליך ארוך יותר.

הדיקור הסיני בעיני המדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרפואה הסינית אינה תואמת את המדע המערבי, החל במושגיה הבסיסיים, המשך בתיאור התהליכים בגוף וכלה באופני הטיפול. לטענת תומכי הרפואה הסינית, בשל חוסר חפיפה זו קשה מאוד לאמת או לסתור את האחת באמצעות השנייה.

למרות זאת, נערכו מחקרים מדעיים רבים במטרה לבדוק האם יש לדיקור הסיני אפקט רפואי, מובהק סטטיסטית, מעבר לאפקט הפלסבו. חלק ממחקרים אלו הניבו תוצאות חיוביות, אך רבים לא מצאו הוכחה לשיפור כלשהו.

בין המחקרים המציגים תוצאות חיוביות ניתן למנות את:

לטענת תומכי הדיקור הסיני, העובדה שמחקרים מדעיים אחרים הראו כי אין כל אפקט לדיקור יכולה לנבוע ממספר רב של גורמים, הנובעים בראש ובראשונה מחוסר הבנה של התחום. הגורם העיקרי הוא חוסר הכשרה רלוונטי של המטפלים. כדי לממש את הפוטנציאל של הדיקור הסיני יש צורך ברכישת מיומנות שאינה אקדמאית ולדעתם, המטפלים בניסויים שלא עלו יפה, כנראה לא היו מיומנים דיים.

מתנגדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנגד, במחקר שנערך על 220 נשים בשנת 2004, טופלו חלק מהנשים בדיקור סיני רגיל, ואחרות טופלו במחטים "מזויפות": המחט המזויפת "מתקפלת" פנימה ולא חודרת אל עורו של המטופל. לא נתגלה הבדל בעל משמעות סטטיסטית בהשפעת הטיפול על הקבוצות השונות, או במילים אחרות, הטיפול בדיקור סיני אינו יעיל יותר מטיפול דמה.[3]

לטענת חוקרים סקפטים, מרבית המחקרים העוסקים ברפואה אלטרנטיבית אינם נערכים כראוי, בין השאר משום שלעורכי המחקרים יש עניין מובהק להראות שהטיפול מצליח. אפילו מסמכים כמו הצהרת הקונצנזוס של ארגון ה-NIH האמריקאי, בה נטען שלדיקור סיני יש השפעות חיוביות בתחומים מסוימים, הותקפו בשל פגמים קשים במתודולוגיית המחקר. בין הכשלים הנפוצים בניסויים המעידים על הצלחת הטיפול ניתן למצוא אי-הקפדה על סמיות כפולה ושימוש במדגם קטן מדי וחסר משמעות סטטיסטית.

על ההבדל בין הצלחת הטיפול לנכונות ההסבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם אם ניסויים מדעיים מבוקרים וראויים יעידו על הצלחה ברורה (מובהקת סטטיסטית) של הדיקור הסיני כטיפול, לא יהיה בכך משום אישוש לתאוריה העומדת מאחרי הטיפול (תאוריית ה"צ'י" וה"מרידיאנים" של הרפואה הסינית). הדוגמה הקלאסית להבדל מסוג זה הוא ההיסטוריה של גילוי החיסון: במאה ה-18 שמע רופא אמריקאי על מנהג של נשים טורקיות למרוח ילדים בריאים בדמם של ילדים שמתו מאבעבועות שחורות. הן עשו זאת מתוך אמונה שכך יטעו את השדים הגורמים למחלה, שיחשבו כי הילד הזה כבר "טופל" ולכן יניחו לו לנפשו. תוצאת הטיפול הייתה, למעשה, חיסון, ולאחר שיעילות השיטה הוכחה, פותח החיסון (ושוכלל בהמשך בידי ד"ר אדוארד ג'נר). עם זאת, למרות שהסיבה להצלחת החיסון לא הייתה ידועה אז, המדענים לא קיבלו, כמובן, את הסיפור על הטעיית השדים כהסבר. לפיכך, גם אם יוכח ניסויית כי הדיקור הסיני אפקטיבי, לא יהיה בכך משום אישוש לתורת הצ'י והמרידיאנים, שאותה יהיה צורך לחקור בצורה ישירה יותר. לעת עתה אין ראיות התומכות בה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ד"ר דויד סרוואן-שרייבר, ללא פרויד, ללא פרוזאק, הוצאת מטר 2004
  • ד"ר סיימון סינג ופרופ' אדזארד ארנסט, ריפוי או פיתוי? -רפואה אלטרנטיבית במבחן, סיפרי עליית הגג 2009.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות המטילים ספק בתקפות הדיקור הסיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מוטי גל, עכשיו זה גם הוכח: דיקור סיני יעיל כמו תרופה, באתר ynet‏, 22 בנובמבר 2004
  2. ^ doi: 10.1136/bmj.a3115 חסר תיאור
  3. ^ (המחקר המלא: Streitberger K and others: Acupuncture compared to placebo-acupuncture for postoperative nausea and vomiting prophylaxis: A randomised placebo-controlled patient and observer blind trial. Anesthesia 59:142-149, 2004)