דירוג המשחק ההוגן של אופ"א

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דירוג המשחק ההוגן של אופ"א משמש להענקת 3 כרטיסים נוספים להעפלה לליגה האירופית על ידי אופ"א, אשר מנהלת את הכדורגל באירופה. דירוג זה החל בשנת 1995 להענקת כרטיסים לגביע אופ"א.

העפלה לליגה האירופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל שנה מוענק לשלוש הליגות בעלות הניקוד הגבוה ביותר בדירוג המשחק ההוגן של אופ"א כרטיס נוסף לסיבוב המוקדמות הראשון של הליגה האירופית. התנאי לקבלת הכרטיס הנוסף הינו מינימום של משחקי ליגה אשר נקבע מראש, וניקוד ממוצע מינימלי של 8.0 בדירוג המשחק ההוגן. כרטיסים אלו מוענקים לקבוצות הנמצאות במקום הראשון בדירוג המשחק ההוגן המקומי של כל ליגה ושלא קיבלו כרטיס לליגת האלופות או לליגה האירופית בדרך אחרת לפי שיטת הדירוג של אופ"א.

העפלה לגביע אופ"א

לפני ביטול המפעל, שימש דירוג זה להענקת 3 כרטיסים לגביע אופ"א. הקבוצה שנמצאה במקום הראשון בדירוג המשחק ההוגן של אופ"א, ואשר לא קיבלה כרטיס לליגת האלופות או לליגה האירופית בדרך אחרת, קיבלה כרטיס לסיבוב המוקדמות הראשון של גביע אופ"א. הקבוצות שבמקומות 2 ו-3 הצטרפו להגרלה יחד עם 8 הליגות במקומות הראשונים בדירוג המשחק ההוגן. הנבחרות בהגרלה זכו בכרטיס לסיבוב המוקדמות הראשון של גביע אופ"א.

שיטת הדירוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלל הקבוצות בהתאחדות כדורגל מקומית משפיעות על הניקוד בדירוג המשחק ההוגן של אופ"א, כאשר הן משחקות במשחק רשמי באחד ממפעלי אופ"א. בנוסף, גם משחקים של הנבחרת הלאומית של אותה התאחדות משפיעים על הדירוג. הניקוד עבור הדירוג נאסף בין התאריכים ה-1 ביוני עד ה-31 במאי של השנה שאחרי. ניקוד מתקבל עבור "משחק הוגן" לפי הקריטריונים הבאים:[1]

  • כרטיסים - ניקוד זה יגיע למקסימום של 10 נקודות ואפשרות לניקוד שלילי.
    • בכל משחק תקבל כל קבוצה 10 נקודות.
    • עבור כל כרטיס צהוב אשר ישלף לחובתה תפסיד הקבוצה נקודה אחת.
    • עבור כל כרטיס אדום אשר ישלף לחובתה תפסיד הקבוצה 3 נקודות.
    • במידה והכרטיס האדום נשלף לאחר שני כרטיסים צהובים הניקוד יהיה זהה לאדום ישיר, אך במידה וישלף אדום ישיר לאחר צהוב ראשון תפסיד הקבוצה 4 נקודות.
  • משחק חיובי - ניקוד זה יגיע למקסימום של 10 נקודות, ומינימום של נקודה אחת.
    • ניקוד חיובי יתקבל עבור משחק התקפי, זירוז המשחק, נסיון למקסם את זמן המשחק ונסיון לכיבוש שערים.
    • ניקוד שלילי יתקבל בעקבות האטת המשחק, בזבוזי זמן, ריבוי עבירות והתחזויות.
  • כיבוד היריב - ניקוד זה יגיע למקסימום של 5 נקודות, ומינימום של נקודה אחת.
  • כיבוד השופט - ניקוד זה יגיע למקסימום של 5 נקודות, ומינימום של נקודה אחת.
    • ניקוד חיובי יתקבל עבור קבלת שריקות גבוליות ללא מחאה.
    • ניקוד שלילי יתקבל בעקבות ויכוחים עם השופט.
  • התנהגות הנהלת הקבוצה - ניקוד זה יגיע למקסימום של 5 נקודות, ומינימום של נקודה אחת.
    • הניקוד ייקבע לפי התנהגות הנהלת הקבוצה מול בעלי תפקיד בקבוצה היריבה והקהל, והתנהגות מול התקשורת.
  • התנהגות הקהל - ניקוד זה יגיע למקסימום של 5 נקודות, ומינימום של נקודה אחת.
    • ניקוד חיובי יתקבל עבור דחיפת הקבוצה ועידודה במהלך המשחק על ידי שירה ושילוט.
    • ניקוד שלילי יתקבל בעקבות קללות, נסיון להפחדת היריב ופגיעה ברוח הספורטיבית של המשחק.
    • ניקוד זה יכלל רק במידה וישנו קהל משמעותי באצטדיון.

מספר הנקודות הכולל יחולק במספר הנקודות המקסימלי אליו קבוצה יכלה להגיע (40 במשחק רגיל, 35 במידה ולא היה קהל), ויוכפל ב-10 כך שיתקבל מספר בין 0 ל-10 בעל 3 ספרות אחר הנקודה. המספר שהתקבל לא יעוגל (לדוגמה, 2/3 8 יהיה 8.666).

זוכות דירוג המשחק ההוגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה המדינה הזוכה הקבוצה הזוכה זוכות ההגרלה
מדינה קבוצה מדינה קבוצה
1995 נורבגיה וייקינג פ.צ. אנגליה לידס יונייטד לוקסמבורג אווניר בגן פ.צ.
1996 שבדיה מאלמה רוסיה צסק"א מוסקבה פינלנד ג'אז פורי פ.צ.
1997 נורבגיה בראן אנגליה אסטון וילה שבדיה ארברו
1998 אנגליה אסטון וילה פינלנד FinnPa נורבגיה Molde
1999 סקוטלנד Kilmarnock נורבגיה Bodø/Glimt אסטוניה JK Viljandi Tulevik
2000 שבדיה Norrköping בלגיה Lierse ספרד ראיו ואלקנו
2001 בלארוס שחטיור סליהורסק פינלנד MyPa סלובקיה FK Púchov
2002 נורבגיה[2] בראן אנגליה איפסוויץ' טאון צ'כיה Sigma Olomouc
2003 אנגליה מנצ'סטר סיטי צרפת לאנס דנמרק Esbjerg
2004 שבדיה Öster ארמניה מיקה פ.צ. אוקראינה Illichivets
2005 נורבגיה וייקינג פ.צ. גרמניה מיינץ 05 דנמרק Esbjerg
2006 שבדיה[3] Gefle בלגיה Roeselare נורבגיה בראן
2007 שבדיה[4] Häcken פינלנד MyPa נורבגיה Lillestrøm
2008 אנגליה[5] מנצ'סטר סיטי גרמניה הרטה ברלין דנמרק Nordsjælland
שנה מקום ראשון קבוצה מקום שני קבוצה מקום שלישי קבוצה
2009 נורבגיה רוזנבורג דנמרק Randers סקוטלנד מאת'רוול
2010 שבדיה[6] Gefle דנמרק Randers פינלנד MyPa
2011 נורבגיה[7] אלסנדס (Aalesund FK) אנגליה פולהאם שבדיה מאת'רוול (BK Häcken)
2012 נורבגיה[8] Stabæk Fotball פינלנד MyPa הולנד טוונטה אנסחדה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]