צסק"א מוסקבה (כדורגל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צסק"א מוסקבה
PFK CSKA 2008.svg.png
מידע כללי
שם מלא מועדון הכדורגל המקצועני צסק"א מוסקבה
כינוי Koni (הפרשים),
Krasno-sinie (האדומים-כחולים),
Armeitsy (אנשי הצבא)
תאריך ייסוד 27 באוגוסט 1911
אצטדיון ארנה צסק"א, מוסקבה
(תכולה: 30,000)
בעלים ואדים גינר
נשיא רוסיהרוסיה יבגני גינר
מנכ"ל רוסיהרוסיה רומן באבאייב
מאמן בלארוסבלארוס ויקטור גונצ'רנקו
ליגה הפרמייר ליג הרוסי
pfc-cska.com
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
מחלקות הספורט
של צסק"א מוסקבה
Football pictogram.svg Football pictogram.svg Football pictogram.svg
כדורגל גברים כדורגל נשים כדורגל חופים
Basketball pictogram.svg Basketball pictogram.svg Handball pictogram.svg
כדורסל גברים כדורסל נשים כדוריד
Football pictogram.svg Volleyball (indoor) pictogram.svg Volleyball (indoor) pictogram.svg
קטרגל כדורעף כדורעף נשים
Field hockey pictogram.svg Field hockey pictogram.svg Rugby union pictogram.svg
הוקי קרח בנדי רוגבי
Field hockey pictogram.svg Water polo pictogram.svg
הוקי קרח לנוער כדורמים

מועדון הכדורגל המקצועני צסק"א מוסקבהרוסית: Профессиональный футбольный клуб ЦCКА) הוא מועדון כדורגל רוסי מעיר הבירה מוסקבה, המשחק בליגת העל הרוסית. המועדון החל את דרכו כקבוצת OLLS ב-1911, וזהו אחד ממועדוני הכדורגל הוותיקים והמעוטרים ביותר ברוסיה. בעבר היה המועדון חלק מאגודת צסק"א שהייתה מקושרת לצבא האדום, ולאחר התפרקות ברית המועצות הופרט ועבר לבעלות פרטית.

צסק"א זכתה שבע פעמים באליפות ברית המועצות (1946, 1947, 1948, 1950, 1951, 1970, 1991) וחמש פעמים זכתה בגביע הסובייטי. לאחר התפרקות ברית המועצות זכתה הקבוצה שש פעמים באליפות רוסיה (2003, 2005, 2006, 2012/2013, 2013/2014, 2015/2016), ושבע פעמים זכתה בגביע הרוסי. בנוסף זכתה שבע פעמים בסופר קאפ הרוסי, והיא הקבוצה הרוסית הראשונה שזכתה בתואר אירופי (גביע אופ"א ב-2005).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת הקבוצה והתחזקותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תולדות צסק"א שזורות בתולדות הליגה המוסקבאית. ב-14 בנובמבר 1909 הוקמה האליפות המוסקבאית בכדורגל בתחילת שנת 1911 הקבוצה הוקמה על ידי ספורטאים מקבוצת מחליקי הקרח של מוסקבה ובאוגוסט אותה שנה הקבוצה שיחקה את המשחק הרשמי הראשון שלה במסגרת הליגה המוסקבאית, מול קבוצת וגה - אותה הביסה 6:2. ב-1912 נפתח אצטדיון OLLS ועד 1917 נודעה הקבוצה בשם OLLS - קבוצת הכדורגל של חברת מחליקי הקרח המוסקבאית.

ב-1918 הקבוצה התחילה להשתתף באליפות העיר באופן סדיר והייתה לאחת הקבוצות החזקות בעיר. באותה תקופה האליפות הרוסית התקיימה במסגרת נבחרות, כל עיר שלחה נבחרת להשתתף בטורניר האליפות ולא התקיימה אליפות בין קבוצות, למעט אליפויות ערים. ב-1922 נערך גביע קולומיאגי KFS והקבוצה זכתה בו לאחר שניצחה בגמר 4:2 את MKS שהפכה ב-1923 לקרסניה פרסניה מוסקבה. גביע KFS קולומיאגי היה הטורניר היחיד שנערך בין מועדוני הכדורגל של האימפריה הרוסית, אלא שהזוכות בו תמיד היו קבוצות מהבירה סנקט פטרבורג, OLLS הייתה הראשונה ששברה את המסורת והייתה זו גם העונה האחרונה שלה ששיחקה תחת השם OLLS.

צדק"א וצסק"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 באפריל 1923 חדלה OLLS מלהתקיים ועל בסיסה הצבא האדום הקים את מועדון הספורט שלו, תחת השם OPPV. בשנים אלה התפתחה היריבות של הקבוצה עם ספרטק, שאך הוקמה. פעמים רבות נפגשו שתי הקבוצות במסגרת הליגה המוסקבאית כאשר המאבקים ביניהן היו לנודעים במיוחד בכדורגל המוסקבאי.

ב-23 בפברואר 1928, במלאת עשור להקמת הצבא האדום, הוקם על פי צו של משרד ההגנה בית הספורט המרכזי הצבאי שנודע בראשי התיבות צדס"א והיה לשמה של הקבוצה. כעבור זמן-מה הפכה להיקרא בשם צדק"א.

ב-8 בדצמבר 1931 הועלה רעיון להקים אגודת ספורט צבאית מקבילה לספרטק. אך הרעיון לא זכה לתמיכה רחבה והוא נגנז לזמן-מה. ראשי הקבוצה החלו לדון במגרש הבית שבו תשחק הקבוצה, ועמדו לפניהם שתי אפשרויות: פארק צדק"א על שם מיכאיל פרונזה ואצטדיון חדש שיוקם על הרי הדרורים במוסקבה, סמוך למנזר נובודביצ'י, שהיה אמור להכיל עד 30,000 מושבים.

בשנות ה-30 הגיחה יריבות נוספת, הפעם צדק"א מול דינמו. נערכו מספר פעמים טורנירי הכרעה של האליפות המוסקבאית בין שתי הקבוצות הללו, וצדק"א הפסידה בכל ההתמודדויות. ב-1935 נערכה האליפות המוסקבאית האחרונה, והפעם הוכיחה הקבוצה את עליונותה וזכתה באליפות העיר. לאחר מכן התמודדו הקבוצות במסגרת הליגה הארצית הראשונה, ליגת העל הסובייטית שאך זה אורגנה.

האליפות הסובייטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1936 נערכה לראשונה בתולדות ברית המועצות ורוסיה בכלל אליפות המדינה בין מועדוני הכדורגל. במקום אליפות בין נבחרות הוחלט לערוך אליפות ארצית בין כל קבוצות הכדורגל של אגודות הספורט שהוקמו במהלך שני העשורים שלפני פתיחת הליגה. אלא ששבירת המסורת העתיקה לא הייתה קלה, על מנת להכין את קבוצות הכדורגל של המדינה לתחרות ביניהן באופן ישיר במקום בין נבחרות ערים, חולקה האליפות לשניים מדי שנה - אליפות סתיו ואליפות אביב והליגה עצמה פולגה לשני בתים, בית א' ובית ב'. צדק"א בהיותה אלופת העיר מוסקבה לשנת 1935, חוברה לבית א' שנחשב לבית העליון.

ב-23 במאי 1936 נערך המשחק הרשמי הראשון של צדק"א במסגרת הליגה הסובייטית והוא נערך באצטדיון צדק"א שבסקולוניקי, במוסקבה והקבוצה שיחקה מול "קרסניה זאריה" מלנינגרד, בדיוק כפי שהביסה במשחק הראשון שלה באליפות המוסקבאית את יריבתה "וגה", גם הפעם לא טמנו השחקנים את ידם בצלחת והמשחק הסתיים בתבוסה מוחצת ליריבה הלנינגרדית - 6:2 לצדק"א.

אולם הייתה זו הצלחה בודדת. מבחינה מקצועית הקבוצה התחילה להתדרדר והיא סיימה במקום האחרון והייתה אמורה לרדת ליגה, אלא שבאותה עונה נוסף מקום בליגה והקבוצה ניצלה מהדחה (או יותר נכון, הצילה את עצמה מהדחה, מאחר שראשי צדק"א השפיעו על ראשי הליגה להוסיף מקום בליגה). עונה לאחר מכן, הקבוצה שוב לא הצליחה מבחינה משמעותית ועמדה בפני סכנת הדחה ושוב רתמו מנהלי הקבוצה את מלוא כוח השפעתם והביאו לכך שיתווספו קבוצות נוספות לליגה, מה שכמובן השאיר את הקבוצה בליגה. אלא שכאן ראשי הקבוצה התחילו להבין, כי מבחינה מקצועית ללא שיפור משמעותי - לא יתרחש שינוי לטובה ולפני האליפות הרביעית של ברית המועצות ב-1938, מונה מיכאיל רושצ'ינסקי כדי לאמן את הקבוצה. הוא דרש ממנהלי הקבוצה חיזוק והקבוצה רכשה מספר שחקנים ורק אז ניכר השינוי; לקראת סוף עונת 1938 הקבוצה סיימה במקום השני, כאשר ההפרש מספרטק מוסקבה במקום הראשון עמד על שתי נקודות בלבד. בעונת 1939 הקבוצה שוב מצאה את עצמה באחד משלושת המקומות הגבוהים. בעונת 1939 הקבוצה החליפה מדים ואלה כללו חולצה אדומה עם כוכב ומכנסיים שחורות, לאחר שעד אז ומאז היותה OLLS לבשה הקבוצה מדים כהים, שאליהם היא חזרה לקראת המאה ה-21.

לקראת האליפות השישית של ברית המועצות ב-1940, מונה מאמן חדש: סרגיי בּוּכטייב. בעונה זו הקבוצה נאבקה על ראשות הליגה כמעט לאורך כל העונה, אלא שלקראת סופה היא הפסידה לשלוש הקבוצות החזקות ביותר - דינמו טביליסי, דינמו מוסקבה, וספרטק מוסקבה - וסיימה במקום הרביעי.

לקראת עונת 1941 קיבלה הקבוצה שם חדש - על שם הבעלים שלה - והיא נקראה "קבוצת הצבא האדום" («Команда Красной Армии»). נוסף לשם החדש, לקבוצה מונה שוב מאמן חדש, מי שהיה מאמן נבחרת לנינגרד בכדורגל: פיוטר ייז'וב, שהחליף את בוכטייב, לאחר שזה האחרון הסתכסך עם מנהל הקבוצה.

ב-21 ביוני 1941 נערך משחק ליגה בין ספרטק מוסקבה לצדס"א שבמהלכו נחלו "אנשי הצבא" כישלון חרוץ, כאשר הובסו 3:2, למחרת בשעות הבוקר המוקדמות פרצה מלחמת המולדת הגדולה, כאשר מיליוני חיילים נאצים בשירות היטלר פלשו למדינה. כדורגלני צסק"א וכל ספורטאי האגודה קיבלו צו עליון מפיקוד הצבא האדום להישלח לחזית והליגה הוקפאה - כאשר מרבית שחקני הכדורגל גויסו לצבא.רק שנתיים לאחר מכן הוחלט להשיב לסדרה את פעילות הליגה ושחקני הכדורגל של צסק"א שבו להתאמן. מאמן הקבוצה החדש, יבגני ניקישין החל לארגן את הקבוצה ושחקניה לקראת משחקי גביע מוסקבה וחידוש הליגה הסובייטית. המשחק הראשון של צסק"א לאחר פרוץ המלחמה נערך באוקטובר 1943 מול דינמו מוסקבה באצטדיון "סטאלינץ" בצ'רקיזובו, מוסקבה. צסק"א גברה על יריבתה המושבעת באותו משחק בתוצאה 1:3.

עם שכוך הרוחות וסיום המלחמה החלה צסק"א להתייצב על הרגליים, ב-1944 למאמנה החדש מונה בוריס ארקדייב, שהיה מאמן הקבוצה יותר מכל שאר קודמיו - כמעט עשור. עשור שהיה ליריית הפתיחה בשאר ההצלחות של צסק"א מוסקבה. הטורניר הראשון שחודש לאחר סיום המלחמה היה הגביע הסובייטי כשבגמר הטורניר נפגשו צדק"א וזניט לנינגרד שקטפו את התואר מידי המוסקבאים. שנה לאחר מכן חודשה האליפות השביעית של הליגה הסובייטית כאשר היריבות החזקה ביותר הייתה בין צסק"א לדינמו, כאשר צסק"א סיימה את העונה כסגנית האלופה.

באותה עת שיחק בשורות הקבוצה וסבולוד בוברוב, שהיה גם שחקן ההוקי קרח של צסק"א מוסקבה. הוא היה ממלכי השערים של הקבוצה ובמהלך השנים 1945-1949 הוא הבקיע עבור צסק"א 82 שערים מ-79 משחקים בליגה הסובייטית.

עונת 1945 הייתה מתוחה מאוד כאשר במרבית העונה התחרו צסק"א ודינמו כששניהן בראש טבלת הליגה עם כמעט אותו מספר נקודות כשהמאבק ביו שתי הקבוצות הגיע למאבק איתנים גם במסגרת הגביע, שם צסק"א גברה על דינמו וזכתה בגביע הסובייטי הראשון שלה והחל מאותה עת כונתה הקבוצה בשם "קבוצת הלויטננטים". לקראת עונת 1946 הקבוצה יצאה למחנה אימונים ביוגוסלביה, שם שיחקה מול פרטיזן בלגרד אותה ניצחה 3:4, והכוכב האדום בלגרד (שגם עליה גברה, בתוצאה 1:3) והתמודדה מול היידוק ספליט וגברה עליה 0:2. במשחק מול דינמו זאגרב צסק"א סיימה בתיקו 2:2.

עונת 1946 הייתה לסנסציונית כבר בפתיחתה כאשר דינמו מוסקבה האלופה ספגה 3 הפסדים רצופים וליריבתה של צסק"א הפכה דינמו טביליסי, באותה עונה צסק"א הפסידה שני משחקים בלבד בתוצאה 2:1, לטורפדו מוסקבה ולזניט סמרה וכך סיימה הקבוצה במקום הראשון וזכתה באליפות הסובייטית הראשונה בתולדותיה, כאשר היא בהפרש של 4 נקודות מדינמו מוסקבה ודינמו טביליסי, כאשר קבוצת הנוער של צסק"א זכתה בטורניר מועצת השרים הסובייטית לנערים. עונה לאחר מכן, ב-1947 הקבוצה זכתה באליפות שנייה ברציפות.

בשנות ה-50 קטפה הקבוצה תארים נוספים וב-1960 החלה להיקרא צסק"א. שנות ה-60 היוו שנות בצורת עבור הקבוצה (למעט ההעפלה לגמר הגביע ב-1967) והיא הצליחה לזכות באליפות הסובייטית רק ב-1970 וב-1991, האליפות הסובייטית האחרונה.

ליגת העל הרוסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה הייתה לאחת ממייסדות ליגת העל הרוסית, שהוקמה על בסיס אליפות רוסיה הסובייטית, והחל מ-1992 הייתה צסק"א לאחת ממועדוני הכדורגל הבודדים שלא הודחו לליגת המשנה מעולם. אולם שנות ה-90 היו שנים נטולות כל תואר והקבוצה לא הצליחה לזכות בגביע או באליפות, אף שב-1993 וב-1994 העפילה לגמר הגביע ובשנים 1997-1998 הייתה לסגנית האלופה או סיימה במקום השלישי.

ב-2002 צסק"א זכתה לראשונה בגביע הרוסי ושנה לאחר מכן (ב-2003), זכתה לראשונה באליפות הרוסית. ב-2005 וב-2006 זכתה שוב באליפות, ואף זכתה בגביע אופ"א בעונת 2004/05, מה שציין את עונת 2005 בתור העונה המוצלחת ביותר בתולדות הקבוצה מאז הקמתה..

לאורך השנים ביססה הקבוצה את עצמה, כאחת מקבוצות הכדורגל הבכירות במדינה כאשר זכתה במירב תוארי הגביע.

ב-2005 קיבל המועדון תמיכה כספית נרחבת מהספונסר סיבנפט, חברת נפט שהייתה בבעלות האוליגרך הרוסי, רומן אברמוביץ'. אברמוביץ' תכנן לנהל את צסק"א מוסקבה במקביל לתפקידו כיו"ר צ'לסי מהפרמייר ליג, אך לפי חוקי אופ"א נאסר עליו לנהל שתי קבוצות. סיבנפט הפכה לבסוף לגזפרום בנק ובינתיים צסק"א חתמה על חוזה חסות עם ונשטורגבנק ולבסוף חתמה עם בשנפט - חברת הנפט הלאומית של בשקיריה, רוסיה.

צסק"א מוסקבה זכתה בגביע אופ"א בשנת 2005 לאחר ניצחון במשחק הגמר על ספורטינג ליסבון 1-3 בליסבון והייתה לקבוצה הרוסית הראשונה שזכתה בתואר אירופי בכיר.

ב-2008 הוחל בבניית אצטדיון חדש עבור הקבוצה, ארנה צסק"א, אשר נבנה על חורבותיו של אצטדיונה הקודם של הקבוצה, אצטדיון צסק"א פסצ'אנוי ע"ש גריגורי פדוטוב.

ב-2010 היא העפילה לראשונה בתולדותיה לשלב רבע הגמר של ליגת האלופות, לאחר ניצחון 2-3 על סביליה בסיכום מפגשי שמינית הגמר, ובכך הייתה לקבוצה הרוסית הראשונה שעושה זאת מאז 1996.

בעונת 2011/2012 נחלה מפלה קשה כאשר הייתה למועדון הרוסי הבכיר שהודח כבר בשלב שמינית גמר הגביע הרוסי, לאחר שהודחה בבושת פנים על ידי וולגר גזפרום אסטרחן מליגת המשנה, בתוצאה 0:1. תחת תחושה קשה של חוסר מוכנות, הוגרלה צסק"א באותה עונה לשלב הבתים של ליגת האלופות מול אינטר מילאנו, ליל, טרבזונספור, היא העפילה לבסוף מהמקום השני בבית לשלב שמינית גמר ליגת האלופות והתמודדה מול ריאל מדריד[1]; במשחק הראשון במוסקבה צסק"א סחטה שוויון 1:1[2] ובמשחק השני הובסה וסיימה את שלב הבתים במקום השלישי.

בעונת 2012/13 זכתה באליפות הליגה הרוסית, מחזור אחד לפני סיום העונה[3]. בתום אותה עונה זכתה הקבוצה גם בתואר הגביע הרוסי ובסופר קאפ הרוסי. בעונת 2013/14 הצליחה לזכות באליפות הליגה הרוסית במחזור הסיום[4] וחזרה על ההישג גם בעונת 2015/16.

בעונת 2017/2018 הקבוצה העפילה עד לשלב רבע גמר הליגה האירופית, לאחר שגברה במפתיע על אולימפיק ליון וסיימה כסגנית אלופת הליגה[5].

אצטדיונים ומתקני אימונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארנה צסק"א ברחוב פסאצ'ניה השלישי במוסקבה.

עד לחניכת VEB ארנה בספטמבר 2016 צסק"א ערכה את משחקי הבית שלה ב-37 אצטדיונים שונים ב-24 ערים ברוסיה ובעונת 1992/1993 אף אילצה לארח את משחקיה בליגת האלופות באצטדיון האולימפי בברלין. הקבוצה אירחה את מרבית משחקי הבית באצטדיון דינמו (בשנים 1937—2008 היא אירחה 601 משחקים), אצטדיון לוז'ניקי (בשנים 1956—2013 היא אירחה שם 279 משחקים), אצטדיון צסק"א פסצ'אנוי ע"ש גריגורי פדוטוב (בשנים 1974—2001, צסק"א אירחה 121 משחקים), הקבוצה גם אירחה 65 משחקים בהיכל הספורט האוניברסלי של צסק"א בשנים 1980—1993) ולעתים אף אירחה באצטדיון לוקומוטיב, בשנים 1936—2008 (56 משחקים), כמו גם באצטדיון אדוארד סטרלצוב (47 משחקים בשנים 1982—2013), 10 משחקים באצטדיון צדק"א בשנים 1936—1939, 196 משחקים היא אירחה בארנה חימקי (בשנים 2010—2016). 51 משחקים נוספים צסק"א אירחה ב-29 אצטדיונים שונים[6]. בעונת 2018/2019 קיבלה את אישור אופ"א לארח משחקים בליגת האלופות באצטדיון לוז'ניקי.

VEB ארנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ארנה צסק"א

ב-19 במאי 2007 נערך טקס הנחת אבן פינה לאצטדיון צסק"א החדש, בנוכחות ראש עיריית מוסקבה דאז, יורי לוז'קוב ונשיא צסק"א יבגני גינר. הבנייה החלה בפועל ב-9 בדצמבר 2007[7][8][9] בספטמבר 2010 הוכרז שהאצטדיון ייפתח בשנת 2015[10].

סמוך לאצטדיון נבנה בית ספר לכדורגל, בית הארחה, מוזיאון צסק"א ומרכז עסקים. בפברואר 2016 נודע שסכום ההשקעה הגיע לכדי 200 מליון יורו[11][12]. הבנייה הושלמה באוגוסט 2016 ומשחק הבכורה בו נערך ב-10 בספטמבר כשצסק"א אירחה את טרק גרוזני, במשחק שהסתיים בניצחון צסק"א 3:0. האצטדיון מכיל 30,000 מושבים, שטחו הכולל הוא 174,100 מ"ר ובמתחם מגרש חניה עבור 1,400 רכבים.

בסיס האימונים ואטוטניקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיס האימונים של צסק"א נמצא בכפר ואטוטניקי שבמחוז מוסקבה, המשמש כבסיס אימונים עבור אגודת הספורט צסק"א בענפים שונים. המתחם כולל ברכת שחייה באורך 25 מטרים, היכל התעמלות ספורטיבי, מרכז רפואי, מגרשי כדורגל, מגרשי כדורסל והיכל משחקים לכדורעף, קטרגל, כדוריד, טניס ועוד[13].

בעלים, תקציב וספונסרים ראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוס סוחוי סופרג'ט 100 של חברת התעופה אארופלוט בצבעי צסק"א, 2013

משנת 2001 חברת Bluecastle Enterprises Limited הבריטית מחזיקה ב-49% ממניות המועדון, 25% — בבעלות החברה הרוסית AVO-Capital, שנשלטת על ידי Bluecastle ו-25% בידי משרד ההגנה הרוסי. בשנת 2013 חברת Bluecastle רכשה את כל מניות הקבוצה והפכה למחזיקת המניות היחידה בקבוצה.

נכון לשנת 2007 תקציב, המועדון עמד על 51,4 מיליון דולרים[14][15][16]. בשנים 2008 ו-2009 התקציב פחת ועמד על 49 מיליון דולר[17][18]. בשנת 2010 התקציב גדל וכבר עמד על 64 מיליון דולרים[19]. בשנת 2011 התקציב גדל עוד יותר ועמד על 75 מיליון דולרים[20].

ספונסרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכל אורך שנות קיומה היו לצסק"א 5 ספונסרים ראשיים. עד שנת 2004 הקבוצה הייתה בבעלות משרד ההגנה הסובייטי ולאחר מכן משרד ההגנה הרוסי. בשנת 2004 חברת קונטי (КОНТИ) הפכה לספונסר הראשי[21], אך מאוחר יותר ההסכם הופר ובמרץ אותה שנה נחתם חוזה חדש עד סוף 2006 עם חברת הנפט סיבנפט שבבעלות רומן אברמוביץ'[22], אך לבסוף שוב הופר החוזה[23], ובשנים 2006 - 2008 בנק VTB היה לספונסר הקבוצה[24].

ביולי 2009 חברת התעופה אארופלוט הפכה לספונסר החדש[25].

בפברואר 2010 אארופלוט הוחלפה עם חברת בשנפט[26][27]. ביולי 2012 אארופלוט חזרה להוות לספונסר הקבוצה[28][29].

ביוני 2013 חברת רוס-סטי חתמה על חוזה ספונסר על סך 130 מיליון דולרים[30].

שנים ספונסר
1911—2003 ללא
2004 קונטי (КОНТИ)
2004—2005 סיבנפט
2006—2008 VTB
2009 אארופלוט
2010—2012 בשנפט
2012—2013 אארופלוט
2013— רוס-סטי
2018— סיבנפט

שמות הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל קבוצת OLLS מוסקבה, 1911–1922
סמל צסק"א מוסקבה, 1991–2006
דגל צסק"א
  • 1911: OLLS, חברת הספורט של מחליקי הקרח
  • 1923 - 1928: OPPV, חברת התצוגה הניסיונית
  • 1928 - 1951: צדק"א, קבוצת הספורט של הבית המרכזי של הצבא האדום
  • 1941: הצבא האדום מוסקבה
  • 1951 - 1957: צדס"א, הבית המרכזי הספורטיבי של הצבא הסובייטי
  • 1957 - 1960: צס"ק מ"ו, מועדון הספורט המרכזי של משרד ההגנה
  • 1960 ואילך: צסק"א, מועדון הספורט המרכזי הצבאי

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקנים בולטים בעבר ובהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-31 באוגוסט 2018

מס' עמדה שם
1 רוסיהרוסיה שוער איליה פומאזון
2 רוסיהרוסיה מגן מריו פרננדס
3 רוסיהרוסיה בלם ניקיטה צ'רנוב
5 רוסיהרוסיה בלם ויקטור ואסין
8 קרואטיהקרואטיה קשר ניקולה ולאשיץ'
9 רוסיהרוסיה חלוץ פיודור צ'אלוב
10 רוסיהרוסיה קשר אלן דזגוייב
11 אורוגוואיאורוגוואי חלוץ אבל ארננדס
14 רוסיהרוסיה מגן קיריל נבאבקין
15 רוסיהרוסיה קשר דמיטרי יפרמוב
17 איסלנדאיסלנד קשר ארנור סיגורדסון
19 יפןיפן חלוץ טאקומה נישימורה
20 רוסיהרוסיה קשר קונסטנטין קוצ'אייב
מס' עמדה שם
23 איסלנדאיסלנד בלם הודור מגנוסון
25 קרואטיהקרואטיה קשר כריסטייאן ביסטרוביץ'
29 סלובניהסלובניה קשר יאקה ביול
31 רוסיהרוסיה קשר אלכסנדר מקארוב
35 רוסיהרוסיה שוער איגור אקינפייב (קפטן)
42 רוסיהרוסיה מגן גאורגי שצ'ניקוב
50 ברזילברזיל בלם רודריגו בקאו
72 רוסיהרוסיה קשר אסטמיר גורדיושנקו
75 רוסיהרוסיה חלוץ טימור ז'אמאלטדינוב
77 רוסיהרוסיה קשר אילזאט אחמטוב
80 רוסיהרוסיה קשר חטאג חוסונוב
98 רוסיהרוסיה קשר איוואן אובליאקוב

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צסק"א מוסקבה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אופיר להב, סלוצקי: רוצים להדיח את ריאל, אח"כ את ברצלונה, באתר ynet, 20 בפברואר 2012
  2. ^ דרמה במוסקבה: 1:1 לצסק"א מול ריאל בדקה ה-93 באתר One
  3. ^ צסק"א מוסקבה זכתה באליפות רוסיה, דיווח בוואלה! ספורט
  4. ^ צסק"א מוסקבה אלופה אחרי 0:1 על לוקומוטיב
  5. ^ מחזור הנעילה ברוסיה: צסק”א משתחלת לליגת האלופות
  6. ^ ДОМАШНИЕ СТАДИОНЫ ЦСКА: ОТ МОСКВЫ ДО БЕРЛИНА
  7. ^ ЦСКА начал строительство стадиона
  8. ^ Стадион ЦСКА будет сдан в мае 2010 года
  9. ^ Дмитрий Тихонов. "Земля уходит из-под стадиона". Газета.Ru. 
  10. ^ Левин, Борис (20 בספטמבר 2010). "Евгений Гинер: «Надеюсь, уже в 2013 году ЦСКА будет играть на своем стадионе»". Спорт-Экспресс. אורכב מ-המקור ב-2011-08-18. 
  11. ^ В Москве заложен первый камень в основание стадиона ЦСКА
  12. ^ Сезон-2009 ЦСКА начнет на новом стадионе
  13. ^ בסיס האימונים ואטוטניקי באתר צסק"א
  14. ^ Крампец Г., Тутушкин А. Игра в убыток // Ведомости, № 184 (1958), 1 октября 2007
  15. ^ Олег Ефимов. "Федун раскрыл карты". Газета.Ru. 
  16. ^ «Зенит» — самый богатый клуб России, «Локомотив» — самый убыточный
  17. ^ ЦСКА обнародовал бюджет
  18. ^ Дефицит бюджета ЦСКА на 2009 год составит более 11 млн долларов
  19. ^ Бюджет ПФК ЦСКА на сезон 2010 составит 64 миллиона долларов
  20. ^ ЦСКА: «В этом году доходы клуба превысят расходы»
  21. ^ "«Конти» стала генеральным спонсором ЦСКА". newlist.ru. 
  22. ^ "Почем баррель футбола?". רוסיסקאיה גאזטה. 
  23. ^ ""Сибнефть" разрывает спонсорский контракт с ЦСКА". Lenta.ru. 
  24. ^ "Внешторгбанк стал генеральным спонсором ЦСКА". Спорт-Экспресс. 
  25. ^ "«Аэрофлот» стал титульным спонсором ЦСКА.". football.kulichki.net. 
  26. ^ ОАО АНК «Башнефть» — генеральный спонсор ПФК ЦСКА
  27. ^ "ОАО АНК «Башнефть» - генеральный спонсор ПФК ЦСКА". football.kulichki.net. 
  28. ^ "У ЦСКА появится новый генеральный спонсор". sports.ru. 
  29. ^ "Самолет Sukhoi SuperJet 100 авиакомпании «Якутия» прибыл в Жуковский на доработку". Aviation Explorer. 25 במרץ 2013. 
  30. ^ ЦСКА заработает от сети. «Россети» потратят на контракт с ЦСКА 4,2 млрд рублей
ליגת האלופות 2018/19
בית א' בית ב' בית ג' בית ד' בית ה' בית ו' בית ז' בית ח'
ספרדספרד אתלטיקו מדריד ספרדספרד ברצלונה צרפתצרפת פריז סן-ז'רמן רוסיהרוסיה לוקומוטיב מוסקבה גרמניהגרמניה באיירן מינכן אנגליהאנגליה מנצ'סטר סיטי ספרדספרד ריאל מדריד איטליהאיטליה יובנטוס
גרמניהגרמניה בורוסיה דורטמונד אנגליהאנגליה טוטנהאם איטליהאיטליה נאפולי פורטוגלפורטוגל פורטו פורטוגלפורטוגל בנפיקה ליסבון אוקראינהאוקראינה שחטאר דונצק איטליהאיטליה רומא אנגליהאנגליה מנצ'סטר יונייטד
צרפתצרפת מונקו הולנדהולנד פ.ס.וו. איינדהובן אנגליהאנגליה ליברפול גרמניהגרמניה שאלקה 04 הולנדהולנד אייאקס צרפתצרפת אולימפיק ליון רוסיהרוסיה צסק"א מוסקבה ספרדספרד ולנסיה
בלגיהבלגיה קלאב ברוז' איטליהאיטליה אינטר מילאנו סרביהסרביה הכוכב האדום בלגרד טורקיהטורקיה גלאטסראיי יווןיוון א.א.ק. אתונה גרמניהגרמניה הופנהיים צ'כיהצ'כיה ויקטוריה פלזן שווייץשווייץ יאנג בויז ברן