צסק"א מוסקבה (כדורגל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צסק"א מוסקבה
PFK CSKA 2008.svg.png
מידע כללי
שם מלא מועדון הכדורגל המקצועני צסק"א מוסקבה
כינוי הסוסים, האדומים-כחולים, אנשי הצבא
תאריך ייסוד 27 באוגוסט 1911
אצטדיון ארנה צסק"א, מוסקבה
(תכולה: 30,000)
בעלים VEB ‏(77.63%)
Blucastle Enterprises ‏(23.56%)
נשיא רוסיהרוסיה יבגני גינר
מנכ"ל רוסיהרוסיה רומן באבאייב
מאמן בלארוסבלארוס ויקטור גונצ'רנקו
ליגה הפרמייר ליג הרוסי
http://www.pfc-cska.com
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
מחלקות הספורט
של צסק"א מוסקבה
Football pictogram.svg Football pictogram.svg Football pictogram.svg
כדורגל גברים כדורגל נשים כדורגל חופים
Basketball pictogram.svg Basketball pictogram.svg Handball pictogram.svg
כדורסל גברים כדורסל נשים כדוריד
Football pictogram.svg Volleyball (indoor) pictogram.svg Volleyball (indoor) pictogram.svg
קטרגל כדורעף כדורעף נשים
Field hockey pictogram.svg Field hockey pictogram.svg Rugby union pictogram.svg
הוקי קרח בנדי רוגבי
Field hockey pictogram.svg Water polo pictogram.svg Handball pictogram.svg
הוקי קרח לנוער כדורמים כדוריד נשים

מועדון הכדורגל המקצועני צסק"א מוסקבהרוסית: Профессиональный футбольный клуб ЦCКА) הוא מועדון כדורגל רוסי מעיר הבירה מוסקבה, המשחק בליגת העל הרוסית והוא אחד המעוטרים והוותיקים במדינה. המועדון החל את דרכו כקבוצת OLLS בשנת 1911. בעבר היה המועדון חלק מאגודת צסק"א שהייתה מקושרת לצבא האדום, ולאחר התפרקות ברית המועצות הופרט ועבר לבעלות פרטית.

צסק"א זכתה שבע פעמים באליפות ברית המועצות (1946, 1947, 1948, 1950, 1951, 1970, 1991) וחמש פעמים זכתה בגביע הסובייטי. לאחר התפרקות ברית המועצות זכתה הקבוצה שש פעמים באליפות רוסיה (2003, 2005, 2006, 2012/2013, 2013/2014, 2015/2016) ושבע פעמים זכתה בגביע הרוסי. בנוסף זכתה שבע פעמים בסופר קאפ הרוסי והיא הקבוצה הרוסית הראשונה שזכתה בתואר אירופי (גביע אופ"א ב-2005).

הקבוצה מכונה "הסוסים" משום שהאצטדיון הישן של הקבוצה בפסצ'אנויה היה ממוקם בהיפודרום[1]. גרסה אחרת טוענת שמתקן האימונים של צסק"א ממוקם היכן שהייתה אורווה של הנסיך יוסופוב בסוף המאה ה-19[2].

שמות הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1911—1923 — חברת חובבי ספורט ההחלקה (Общество любителей лыжного спорта ,ОЛЛС).
  • 1923—1928 — מתחם תצוגה נסיוני ללמידה (Опытно-показательная площадка Всевобуча ,ОППВ).
  • 1928—1951 — צדק"א, הבית המרכזי של הצבא האדום (Центральный дом Красной армии ,ЦДКА).
  • 1951—1957 — צדס"א, הבית המרכזי של הצבא הסובייטי (Центральный дом Советской армии ,ЦДСА).
  • 1957—1960 — מועדון הספורט המרכזי של משרד ההגנה (Центральный спортивный клуб Министерства обороны ,ЦСК МО).
  • 1960—1994 — צסק"א, מועדון הספורט המרכזי של הצבא (Центральный спортивный клуб армии ,ЦСКА).
  • מאז 1994 — מועדון הכדורגל המקצועני צסק"א (Профессиональный футбольный клуб ЦСКА ,ПФК ЦСКА).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת הקבוצה והתחזקותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תולדות צסק"א שזורות בתולדות הליגה המוסקבאית. ב-14 בנובמבר 1909 הוקמה האליפות המוסקבאית בכדורגל בתחילת שנת 1911 הקבוצה הוקמה על ידי ספורטאים מקבוצת מחליקי הקרח של מוסקבה ובאוגוסט אותה שנה הקבוצה שיחקה את המשחק הרשמי הראשון שלה במסגרת הליגה המוסקבאית, מול קבוצת וגה - אותה הביסה 6:2. ב-1912 נפתח אצטדיון OLLS ועד 1917 נודעה הקבוצה בשם OLLS - קבוצת הכדורגל של חברת מחליקי הקרח המוסקבאית.

ב-1918 הקבוצה התחילה להשתתף באליפות העיר באופן סדיר והייתה לאחת הקבוצות החזקות בעיר. באותה תקופה האליפות הרוסית התקיימה במסגרת נבחרות, כל עיר שלחה נבחרת להשתתף בטורניר האליפות ולא התקיימה אליפות בין קבוצות, למעט אליפויות ערים. ב-1922 נערך גביע קולומיאגי KFS והקבוצה זכתה בו לאחר שניצחה בגמר 4:2 את MKS שהפכה ב-1923 לקרסניה פרסניה מוסקבה. גביע KFS קולומיאגי היה הטורניר היחיד שנערך בין מועדוני הכדורגל של האימפריה הרוסית, אלא שהזוכות בו תמיד היו קבוצות מהבירה סנקט פטרבורג, OLLS הייתה הראשונה ששברה את המסורת והייתה זו גם העונה האחרונה שלה ששיחקה תחת השם OLLS.

צדק"א וצסק"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 באפריל 1923 חדלה OLLS מלהתקיים ועל בסיסה הצבא האדום הקים את מועדון הספורט שלו, תחת השם OPPV. בשנים אלה התפתחה היריבות של הקבוצה עם ספרטק, שאך הוקמה. פעמים רבות נפגשו שתי הקבוצות במסגרת הליגה המוסקבאית כאשר המאבקים ביניהן היו לנודעים במיוחד בכדורגל המוסקבאי.

ב-23 בפברואר 1928, במלאת עשור להקמת הצבא האדום, הוקם על פי צו של משרד ההגנה בית הספורט המרכזי הצבאי שנודע בראשי התיבות צדס"א והיה לשמה של הקבוצה. כעבור זמן-מה הפכה להיקרא בשם צדק"א.

ב-8 בדצמבר 1931 הועלה רעיון להקים אגודת ספורט צבאית מקבילה לספרטק. אך הרעיון לא זכה לתמיכה רחבה והוא נגנז לזמן-מה. ראשי הקבוצה החלו לדון במגרש הבית שבו תשחק הקבוצה, ועמדו לפניהם שתי אפשרויות: פארק צדק"א על שם מיכאיל פרונזה ואצטדיון חדש שיוקם על הרי הדרורים במוסקבה, סמוך למנזר נובודוויצ'י, שהיה אמור להכיל עד 30,000 מושבים.

בשנות ה-30 הגיחה יריבות נוספת, הפעם צדק"א מול דינמו. נערכו מספר פעמים טורנירי הכרעה של האליפות המוסקבאית בין שתי הקבוצות הללו, וצדק"א הפסידה בכל ההתמודדויות. ב-1935 נערכה האליפות המוסקבאית האחרונה, והפעם הוכיחה הקבוצה את עליונותה וזכתה באליפות העיר. לאחר מכן התמודדו הקבוצות במסגרת הליגה הארצית הראשונה, ליגת העל הסובייטית שאך זה אורגנה.

האליפות הסובייטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1936 נערכה לראשונה בתולדות ברית המועצות ורוסיה בכלל אליפות המדינה בין מועדוני הכדורגל. במקום אליפות בין נבחרות הוחלט לערוך אליפות ארצית בין כל קבוצות הכדורגל של אגודות הספורט שהוקמו במהלך שני העשורים שלפני פתיחת הליגה. אלא ששבירת המסורת העתיקה לא הייתה קלה, על מנת להכין את קבוצות הכדורגל של המדינה לתחרות ביניהן באופן ישיר במקום בין נבחרות ערים, חולקה האליפות לשניים מדי שנה - אליפות סתיו ואליפות אביב והליגה עצמה פולגה לשני בתים, בית א' ובית ב'. צדק"א בהיותה אלופת העיר מוסקבה לשנת 1935, חוברה לבית א' שנחשב לבית העליון.

ב-23 במאי 1936 נערך המשחק הרשמי הראשון של צדק"א במסגרת הליגה הסובייטית והוא נערך באצטדיון צדק"א שבסקולוניקי, במוסקבה והקבוצה שיחקה מול "קרסניה זאריה" מלנינגרד, בדיוק כפי שהביסה במשחק הראשון שלה באליפות המוסקבאית את יריבתה "וגה", גם הפעם לא טמנו השחקנים את ידם בצלחת והמשחק הסתיים בתבוסה מוחצת ליריבה הלנינגרדית - 6:2 לצדק"א.

אולם הייתה זו הצלחה בודדת. מבחינה מקצועית הקבוצה התחילה להתדרדר והיא סיימה במקום האחרון והייתה אמורה לרדת ליגה, אלא שבאותה עונה נוסף מקום בליגה והקבוצה ניצלה מהדחה (או יותר נכון, הצילה את עצמה מהדחה, מאחר שראשי צדק"א השפיעו על ראשי הליגה להוסיף מקום בליגה). עונה לאחר מכן, הקבוצה שוב לא הצליחה מבחינה משמעותית ועמדה בפני סכנת הדחה ושוב רתמו מנהלי הקבוצה את מלוא כוח השפעתם והביאו לכך שיתווספו קבוצות נוספות לליגה, מה שכמובן השאיר את הקבוצה בליגה. אלא שכאן ראשי הקבוצה התחילו להבין, כי מבחינה מקצועית ללא שיפור משמעותי - לא יתרחש שינוי לטובה ולפני האליפות הרביעית של ברית המועצות ב-1938, מונה מיכאיל רושצ'ינסקי כדי לאמן את הקבוצה. הוא דרש ממנהלי הקבוצה חיזוק והקבוצה רכשה מספר שחקנים ורק אז ניכר השינוי; לקראת סוף עונת 1938 הקבוצה סיימה במקום השני, כאשר ההפרש מספרטק מוסקבה במקום הראשון עמד על שתי נקודות בלבד. בעונת 1939 הקבוצה שוב מצאה את עצמה באחד משלושת המקומות הגבוהים. בעונת 1939 הקבוצה החליפה מדים ואלה כללו חולצה אדומה עם כוכב ומכנסיים שחורות, לאחר שעד אז ומאז היותה OLLS לבשה הקבוצה מדים כהים, שאליהם היא חזרה לקראת המאה ה-21.

לקראת האליפות השישית של ברית המועצות ב-1940, מונה מאמן חדש: סרגיי בּוּכטייב. בעונה זו הקבוצה נאבקה על ראשות הליגה כמעט לאורך כל העונה, אלא שלקראת סופה היא הפסידה לשלוש הקבוצות החזקות ביותר - דינמו טביליסי, דינמו מוסקבה, וספרטק מוסקבה - וסיימה במקום הרביעי.

לקראת עונת 1941 קיבלה הקבוצה שם חדש - על שם הבעלים שלה - והיא נקראה "קבוצת הצבא האדום" («Команда Красной Армии»). נוסף לשם החדש, לקבוצה מונה שוב מאמן חדש, מי שהיה מאמן נבחרת לנינגרד בכדורגל: פיוטר ייז'וב, שהחליף את בוכטייב, לאחר שזה האחרון הסתכסך עם מנהל הקבוצה.

ב-21 ביוני 1941 נערך משחק ליגה בין ספרטק מוסקבה לצדס"א שבמהלכו נחלו "אנשי הצבא" כישלון חרוץ, כאשר הובסו 3:2, למחרת בשעות הבוקר המוקדמות פרצה מלחמת המולדת הגדולה, כאשר מיליוני חיילים נאצים בשירות היטלר פלשו למדינה. כדורגלני צסק"א וכל ספורטאי האגודה קיבלו צו עליון מפיקוד הצבא האדום להישלח לחזית והליגה הוקפאה - כאשר מרבית שחקני הכדורגל גויסו לצבא.רק שנתיים לאחר מכן הוחלט להשיב לסדרה את פעילות הליגה ושחקני הכדורגל של צסק"א שבו להתאמן. מאמן הקבוצה החדש, יבגני ניקישין החל לארגן את הקבוצה ושחקניה לקראת משחקי גביע מוסקבה וחידוש הליגה הסובייטית. המשחק הראשון של צסק"א לאחר פרוץ המלחמה נערך באוקטובר 1943 מול דינמו מוסקבה באצטדיון "סטאלינץ" בצ'רקיזובו, מוסקבה. צסק"א גברה על יריבתה המושבעת באותו משחק בתוצאה 1:3.

עם שכוך הרוחות וסיום המלחמה החלה צסק"א להתייצב על הרגליים, ב-1944 למאמנה החדש מונה בוריס ארקדייב, שהיה מאמן הקבוצה יותר מכל שאר קודמיו - כמעט עשור. עשור שהיה ליריית הפתיחה בשאר ההצלחות של צסק"א מוסקבה. הטורניר הראשון שחודש לאחר סיום המלחמה היה הגביע הסובייטי כשבגמר הטורניר נפגשו צדק"א וזניט לנינגרד שקטפו את התואר מידי המוסקבאים. שנה לאחר מכן חודשה האליפות השביעית של הליגה הסובייטית כאשר היריבות החזקה ביותר הייתה בין צסק"א לדינמו, כאשר צסק"א סיימה את העונה כסגנית האלופה.

באותה עת שיחק בשורות הקבוצה וסבולוד בוברוב, שהיה גם שחקן ההוקי קרח של צסק"א מוסקבה. הוא היה ממלכי השערים של הקבוצה ובמהלך השנים 1945–1949 הוא הבקיע עבור צסק"א 82 שערים מ-79 משחקים בליגה הסובייטית.

עונת 1945 הייתה מתוחה מאוד כאשר במרבית העונה התחרו צסק"א ודינמו כששניהן בראש טבלת הליגה עם כמעט אותו מספר נקודות כשהמאבק ביו שתי הקבוצות הגיע למאבק איתנים גם במסגרת הגביע, שם צסק"א גברה על דינמו וזכתה בגביע הסובייטי הראשון שלה והחל מאותה עת כונתה הקבוצה בשם "קבוצת הלויטננטים". לקראת עונת 1946 הקבוצה יצאה למחנה אימונים ביוגוסלביה, שם שיחקה מול פרטיזן בלגרד אותה ניצחה 3:4, והכוכב האדום בלגרד (שגם עליה גברה, בתוצאה 1:3) והתמודדה מול היידוק ספליט וגברה עליה 0:2. במשחק מול דינמו זאגרב צסק"א סיימה בתיקו 2:2.

עונת 1946 הייתה לסנסציונית כבר בפתיחתה כאשר דינמו מוסקבה האלופה ספגה 3 הפסדים רצופים וליריבתה של צסק"א הפכה דינמו טביליסי, באותה עונה צסק"א הפסידה שני משחקים בלבד בתוצאה 2:1, לטורפדו מוסקבה ולזניט סמרה וכך סיימה הקבוצה במקום הראשון וזכתה באליפות הסובייטית הראשונה בתולדותיה, כאשר היא בהפרש של 4 נקודות מדינמו מוסקבה ודינמו טביליסי, כאשר קבוצת הנוער של צסק"א זכתה בטורניר מועצת השרים הסובייטית לנערים. עונה לאחר מכן, ב-1947 הקבוצה זכתה באליפות שנייה ברציפות.

בשנות ה-50 קטפה הקבוצה תארים נוספים וב-1960 החלה להיקרא צסק"א. שנות ה-60 היוו שנות בצורת עבור הקבוצה (למעט ההעפלה לגמר הגביע ב-1967) והיא הצליחה לזכות באליפות הסובייטית רק ב-1970 וב-1991, האליפות הסובייטית האחרונה.

לאחר התפרקות ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדי הקבוצה בעונת 2019/2020

הקבוצה הייתה לאחת ממייסדות ליגת העל הרוסית, שהוקמה על בסיס אליפות רוסיה הסובייטית, והחל מ-1992 הייתה צסק"א לאחת ממועדוני הכדורגל הבודדים שלא הודחו לליגת המשנה מעולם. אולם שנות ה-90 היו שנים נטולות כל תואר והקבוצה לא הצליחה לזכות בגביע או באליפות, אף שב-1993 וב-1994 העפילה לגמר הגביע ובשנים 19971998 הייתה לסגנית האלופה או סיימה במקום השלישי.

ב-2002 צסק"א זכתה לראשונה בגביע הרוסי ושנה לאחר מכן (ב-2003), זכתה לראשונה באליפות הרוסית. ב-2005 וב-2006 זכתה שוב באליפות, ואף זכתה בגביע אופ"א בעונת 2004/05, מה שציין את עונת 2005 בתור העונה המוצלחת ביותר בתולדות הקבוצה מאז הקמתה. לאורך השנים ביססה הקבוצה את עצמה, כאחת מקבוצות הכדורגל הבכירות במדינה כאשר זכתה במירב תוארי הגביע.

ב-2005 קיבל המועדון תמיכה כספית נרחבת מהספונסר סיבנפט, חברת נפט שהייתה בבעלות האוליגרך הרוסי, רומן אברמוביץ'. אברמוביץ' תכנן לנהל את צסק"א מוסקבה במקביל לתפקידו כיו"ר צ'לסי מהפרמייר ליג, אך לפי חוקי אופ"א נאסר עליו לנהל שתי קבוצות. סיבנפט הפכה לבסוף לגזפרום בנק ובינתיים צסק"א חתמה על חוזה חסות עם ונשטורגבנק ולבסוף חתמה עם בשנפט - חברת הנפט הלאומית של בשקיריה, רוסיה. צסק"א מוסקבה זכתה בגביע אופ"א בשנת 2005 לאחר ניצחון במשחק הגמר על ספורטינג ליסבון 1-3 בליסבון והייתה לקבוצה הרוסית הראשונה שזכתה בתואר אירופי בכיר. לאחר הזכייה בתואר האירופי, צסק"א הפכה למועדון הכדורגל הרוסי הראשון לזכות בטרבל, אחרי שזכתה באותה עונה באליפות, בגביע ובגביע אופ"א.

ב-2008 הוחל בבניית אצטדיון חדש עבור הקבוצה, ארנה צסק"א, אשר נבנה על חורבותיו של אצטדיונה הקודם של הקבוצה, אצטדיון צסק"א פסצ'אנויה ע"ש גריגורי פדוטוב. ב-2010 היא העפילה לראשונה בתולדותיה לשלב רבע הגמר של ליגת האלופות, לאחר ניצחון 2–3 על סביליה בסיכום מפגשי שמינית הגמר, ובכך הייתה לקבוצה הרוסית הראשונה שעושה זאת מאז 1996.

בעונת 2011/2012 נחלה מפלה קשה כאשר הייתה למועדון הרוסי הבכיר שהודח כבר בשלב שמינית גמר הגביע הרוסי בכדורגל, לאחר שהודחה בבושת פנים על ידי וולגר גזפרום אסטרחן מליגת המשנה, בתוצאה 0:1. תחת תחושה קשה של חוסר מוכנות, הוגרלה צסק"א באותה עונה לשלב הבתים של ליגת האלופות מול אינטר מילאנו, ליל, טרבזונספור, היא העפילה לבסוף מהמקום השני בבית לשלב שמינית גמר ליגת האלופות והתמודדה מול ריאל מדריד[3]; במשחק הראשון במוסקבה צסק"א סחטה שוויון 1:1[4] ובמשחק השני הובסה וסיימה את שלב הבתים במקום השלישי.

בעונת 2012/13 זכתה באליפות הליגה הרוסית, מחזור אחד לפני סיום העונה[5]. בתום אותה עונה זכתה הקבוצה גם בתואר הגביע הרוסי ובסופר קאפ הרוסי ובכך זכתה בדאבל השלישי בתולדותיה. בעונת 2013/14 הצליחה לזכות באליפות הליגה הרוסית במחזור הסיום[6] וחזרה על ההישג גם בעונת 2015/16.

בעונת 2017/2018 הקבוצה העפילה עד לשלב רבע גמר הליגה האירופית, לאחר שגברה במפתיע על אולימפיק ליון וסיימה כסגנית אלופת הליגה[7]. בעונת 2018/2019 השתתפה בפעם ה-17 ברציפות בשלב הבתים במפעלים האירופיים, במה שמהווה הישג שיא לקבוצה רוסית. ברם התקשתה להיצמד לצמרת טבלת האליפות בעיקר בעקבות עזיבת שחקנים רבים בקבוצה וצירוף סגל צעיר מאוד להרכב הקבוצה הבוגרת, ביניהם פיודור צ'אלוב (שהוביל ברוב העונה את טבלת מלכי השערים), איליה פומאזון, ויקטור ואסין, קיריל נבאבקין, אילזאט אחמטוב ואיוואן אובליאקוב.

לקראת עונת 2020/2021 צסק"א הוציאה סכום של 42.5 מיליון יורו לצורך ביצוע רכש מאסיבי של שחקנים ובשורותיה חתמו בחטיאר זיינוטדינוב, ברונו פוקס, אדולפו גאיץ', ז'ואאו פליניה וצ'ידרה אז'וקה.

הישגים לפי עונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרא
זכייה גמר/סגנות מקום שלישי העפלה לליגה בכירה יותר מקום אחרון/הדחה מהליגה
להצגת הישגי צסק"א מעונה לעונה לחצו על "הצגה" משמאל
עונה ליגה מיקום גביע מפעלים אחרים / אירופיים ממוצע צופים הערות
1936 (אביב) ליגת העל הסובייטית 4 7,000 [8][9]
1936 (אביב) 8 16 אחרונות 8,000
1937 9 חצי גמר 17,750
1938 2 32 אחרונות אין נתונים 10,250 [10]
1939 3 רבע גמר 27,538
1940 4
1941 העונה נעצרה עקב פרוץ מלחמת העולם השנייה [11][12]
1942 מלחמת העולם השנייה [13]
1943 מלחמת העולם השנייה [14]
1944 גמר מלחמת העולם השנייה [15][16]
1945 ליגת העל הסובייטית 2 מחזיקת הגביע 50,455
1946 1 רבע גמר 38,455
1947 1 חצי גמר 36,250
1948 1 זכייה 54,231
1949 2 חצי גמר
1950 1 חצי גמר 45,722
1951 1 זכייה 50,000 [17]
1952 נשרה מהאליפות מחזיקת גביע ההתאחדות הסובייטית [18]
1953 פורקה
1954 6 חצי גמר 29,091 [19]
1955 3 זכייה 38,500
1956 3 37,200
1957 5 1/2 38,182 [20]
1958 3 שמינית גמר 49,400
1959 9 48,545
1960 6 שמינית גמר 49,615 [21][22]
1961 4 32 אחרונות 59,538 [22]
1962 4 16 אחרונות 45,188 [22]
1963 7 16 אחרונות 29,408
1964 3 רבע גמר 40,000
1965 3 שמינית גמר 33,494
1966 5 16 אחרונות 36,122
1967 9 גמר 29,278
1968 4 שמינית גמר 28,263
1969 6 חצי גמר 26,156 [22]
1970 1 שמינית גמר 27,156
1971 12 שמינית גמר גביע האלופות: שמינית גמר 26,400
1972 5 חצי גמר 19,200
1973 10 רבע גמר 18,533 [23]
1974 13 שמינית גמר 17,933
1975 13 חצי גמר 21,800
1976 (א) 7 12,763 [24]
1976 (ס) 7 רבע גמר 13,750
1977 14 שמינית גמר 12,220
1978 6 שמינית גמר 9,827
1979 8 חצי גמר 10,471
1980 5 שמינית גמר 8,028 [25]
1981 6 שמינית גמר 32 אחרונות בגביע אופ"א 7,928
1982 15 8,159
1983 12 חצי גמר 10,782 [25]
1984 18 רבע גמר 8,200
1985 ליגת המשנה הסובייטית 2 רבע גמר 5,719 [26]
1986 1 16 אחרונות 5,672 [27]}}
1987 ליגת העל הסובייטית 15 16 אחרונות 14,320 [25][28]
1988 ליגת המשנה הסובייטית 3 שמינית גמר 5,495
1989 1 5,919
1990 ליגת העל הסובייטית 2 חצי גמר 11,242 [29]
1991 1 זכייה גביע המחזיקות: 16 אחרונות 11,553
1992 ליגת העל הרוסית 5 גמר רבע גמר ליגת האלופות 4,592 [30]
1993 9 גמר 3,676
1994 10 גמר 2,877 [31]
1995 6 שמינית גמר 5,760 [32]
1996 5 רבע גמר 5,624
1997 12 שמינית גמר 5,176
1998 2 רבע גמר 7,847
1999 3 חצי גמר 9,229
2000 8 גמר 7,750
2001 7 שמינית גמר 8,580
2002 2 זכייה 9,667
2003 1 16 אחרונות
גמר הסופרקאפ
שמינית גמר גביע הפרמייר ליג הרוסי
10,761
2004 2 רבע גמר ליגת האלופות: שלב הבתים,
זכייה בסופרקאפ
גביע אלופות חבר המדינות: רבע גמר
7,567
2005 1 זכייה
זכייה בגביע אופ"א
גמר הסופרקאפ האירופי
גביע אופ"א: שלב הבתים
11,233
2006 1 זכייה ליגת האלופות" שלב הבתים,
זכייה בסופרקאפ
חצי גמר גביע אלופות חבר המדינות
10,647
2007 3 שמינית גמר[33] גביע אופ"א: 16 אחרונות
ליגת האלופות: שלב הבתים,
זכייה בסופרקאפ
חצי גמר גביע אלופות חבר המדינות
12,680
2008 2 זכייה שמינית גמר גביע אופ"א 14,776
2009 5 זכייה זכייה בסופרקאפ, ליגת האלופות: רבע גמר 13,747
2010 2 16 אחרונות גמר הסופרקאפ, שמינית גמר הליגה האירופית 8,280
2011/12 3 16 אחרונות גמר הסופרקאפ, שמינית גמר ליגת האלופות 13,692 [34]
2012/13 1 זכייה 14,398 [35]
2013/14 1 חצי גמר זכייה בסופרקאפ, ליגת האלופות: שלב הבתים 14,398
2014/15 2 חצי גמר זכייה בסופרקאפ, ליגת האלופות: שלב הבתים 8,967
2015/16 1 גמר ליגת האלופות: שלב הבתים 9,746
2016/17 2 16 אחרונות גמר הסופרקאפ, שלב הבתים בליגת האלופות 14,453
2017/18 2 16 אחרונות שמינית גמר הליגה האירופית 14,541
2018/19 4 32 אחרונות שלב הבתים בליגת האלופות 19,288
2019/20 4 שמינית גמר שלב הבתים בליגה האירופית
2020/21 שמינית גמר

צסק"א במפעלים האירופיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – צסק"א מוסקבה במפעלים האירופיים

אצטדיונים ומתקני אימונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארנה צסק"א ברחוב פסאצ'ניה השלישי במוסקבה

עד לחניכת VEB ארנה בספטמבר 2016 צסק"א ערכה את משחקי הבית שלה ב-37 אצטדיונים שונים ב-24 ערים ברוסיה ובעונת 1992/1993 אף אולצה לארח את משחקיה בליגת האלופות באצטדיון האולימפי בברלין. הקבוצה אירחה את מרבית משחקי הבית באצטדיון דינמו (בשנים 1937—2008 היא אירחה 601 משחקים), אצטדיון לוז'ניקי (בשנים 1956—2013 היא אירחה שם 279 משחקים), אצטדיון צסק"א פסצ'אנויה ע"ש גריגורי פדוטוב (בשנים 1974—2001, צסק"א אירחה 121 משחקים), הקבוצה גם אירחה 65 משחקים בהיכל הספורט האוניברסלי של צסק"א בשנים 1980—1993) ולעיתים אף אירחה באצטדיון לוקומוטיב, בשנים 1936—2008 (56 משחקים), כמו גם באצטדיון אדוארד סטרלצוב (47 משחקים בשנים 1982—2013), 10 משחקים באצטדיון צדק"א בשנים 1936—1939, 196 משחקים היא אירחה בארנה חימקי (בשנים 2010—2016). 51 משחקים נוספים צסק"א אירחה ב-29 אצטדיונים שונים[36]. בעונת 2018/2019 קיבלה את אישור אופ"א לארח משחקים בליגת האלופות באצטדיון לוז'ניקי.

VEB ארנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ארנה צסק"א

ב-19 במאי 2007 נערך טקס הנחת אבן פינה לאצטדיון צסק"א החדש, בנוכחות ראש עיריית מוסקבה דאז, יורי לוז'קוב ונשיא צסק"א יבגני גינר. הבנייה החלה בפועל ב-9 בדצמבר 2007[37][38][39] בספטמבר 2010 הוכרז שהאצטדיון ייפתח בשנת 2015[40].

סמוך לאצטדיון נבנה בית ספר לכדורגל, בית הארחה, מוזיאון צסק"א ומרכז עסקים. בפברואר 2016 נודע שסכום ההשקעה הגיע לכדי 200 מיליון יורו[41][42]. הבנייה הושלמה באוגוסט 2016 ומשחק הבכורה בו נערך ב-10 בספטמבר כשצסק"א אירחה את טרק גרוזני, במשחק שהסתיים בניצחון צסק"א 3:0. האצטדיון מכיל 30,000 מושבים, שטחו הכולל הוא 174,100 מ"ר ובמתחם מגרש חניה עבור 1,400 רכבים.

בסיס האימונים ואטוטניקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיס האימונים של צסק"א נמצא בכפר ואטוטניקי שבמחוז מוסקבה, המשמש כבסיס אימונים עבור אגודת הספורט צסק"א בענפים שונים. המתחם כולל ברכת שחייה באורך 25 מטרים, היכל התעמלות ספורטיבי, מרכז רפואי, מגרשי כדורגל, מגרשי כדורסל והיכל משחקים לכדורעף, קטרגל, כדוריד, טניס ועוד[43].

קבוצות בת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת הנוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת הנוער של צסק"א היא אחת המפותחות במדינה וברשותה שבע זכיות באליפות ברית המועצות בכדורגל לנוער, ברם אף שקבוצת הנוער בעונת 2016/2017 העפילה לשלב רבע גמר ליגת האלופות לנוער היא זכתה באליפות רוסיה בכדורגל לנוער פעמיים בלבד, בעונת 2005 ובעונת 2018/2019.

צסק"א-2[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר צסק"א הפעילה קבוצת בת בשם "צסק"א-2 מוסקבה".

סגל השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-17 באוקטובר 2020

מס' עמדה שם
2 רוסיהרוסיה מגן מריו פרננדס
3 ברזילברזיל בלם ברונו פוקס
5 רוסיהרוסיה בלם ויקטור ואסין
8 קרואטיהקרואטיה קשר ניקולה ולאשיץ'
9 רוסיהרוסיה חלוץ פיודור צ'אלוב
10 רוסיהרוסיה קשר אלן דזגוייב
11 ניגריהניגריה חלוץ צ'ידרה אג'וקה
13 רוסיהרוסיה בלם ניקיטה קוטין
14 רוסיהרוסיה מגן קיריל נבאבקין
17 איסלנדאיסלנד קשר ארנור סיגורדסון
18 קזחסטןקזחסטן קשר באחטיור זאינוטדינוב
20 רוסיהרוסיה קשר קונסטנטין קוצ'אייב
21 ארגנטינהארגנטינה חלוץ אדולפו גאיץ'
מס' עמדה שם
22 רוסיהרוסיה קשר קונסטנטין מראדישווילי
23 איסלנדאיסלנד בלם הורדור מגנוסון
25 קרואטיהקרואטיה קשר כריסטייאן ביסטרוביץ'
35 רוסיהרוסיה שוער איגור אקינפייב (קפטן)
42 רוסיהרוסיה מגן גאורגי שצ'ניקוב
49 רוסיהרוסיה שוער ולדיסלב טורופ
62 רוסיהרוסיה בלם ואדים קארפוב
71 רוסיהרוסיה קשר נאיאיר טיקניזיאן
77 רוסיהרוסיה קשר אילזאט אחמטוב
78 רוסיהרוסיה בלם איגור דיבייב
98 רוסיהרוסיה קשר איוואן אובליאקוב
99 בלארוסבלארוס חלוץ איליה שקורין

שחקני עבר בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנהלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיאי הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם שנים
ויקטור מוראשקו 19891994
אלכסנדר טרחאנוב 1996
שחרודי דדאחאנוב 19982001
יבגני גינר 2001

מנכ"לי הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם שנים
רומן בבאייב 2007

מאמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם לאום תחילת כהונה סוף כהונה תארים/הערות
פאבל חאלקיופוב ברית המועצותברית המועצות  ברית המועצות 1936 1936 [44]
מיכאיל רושצ'ינסקי 1937 1939 [45]
סרגיי בוחטייב 1940 1940 [46]
פוטר יז'וב 1941 1941 [47]
יבגני ניקישין 1943 1944 אליפות מוסקבה 1943[48]
בוריס ארקדייב 1944 18 באוגוסט 1951 אליפות 1946, 1947, 1948, 1950, 1951
הגביע הסובייטי 1945, 1948, 1951[49]
גריגורי פינאיצ'ב 1954 1957 הגביע הסובייטי 1955[50]
בוריס ארקדייב 1958 1959
ג. פינאיצ'ב דצמבר 1959 דצמבר 1960 קדנציה שנייה
קונסטנטין בסקוב 1961 דצמבר 1962 [51]
ויאצ'סלב סולוביוב 1963 1964 [52]
ולנטין ניקולאייב 2 ביולי 1964 1 בינואר 1965 [53]
סרגיי שאפושניקוב 1966 מאי 1967 [54]
אלכסיי קאלינין 15 במאי 1967 24 במאי 1967 ממלא מקום[55]
וסבולוד בוברוב 24 במאי 1967 20 בדצמבר 1969 [56]
ו. ניקולאייב 20 בדצמבר 1969 1973 אליפות 1970
ולדימיר אגאפוב 1974 1974 [57]
אנטולי טראסוב 1975 1975 [58]
אלכסיי מאמיקין 1976 1977 [59]
ו. בוברוב 4 במאי 1977 1978 קדנציה שנייה
ס. שאפושניקוב 1979 1979 קדנציה שנייה
אולג באזילביץ' 1980 1982 [60]
אלברט שסטרניוב 1982 1983 [61]
ס. שאפושניקוב 1983 1983 קדנציה שלישית
יורי מורוזוב 1984 1987 [62]
ס. שאפושניקוב 1987 1988 קדנציה רביעית
רוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם לאום תחילת כהונה סוף כהונה תארים/הערות
פאבל סאדירין רוסיהרוסיה  רוסיה 1989 17 ביולי 1992 אליפות 1991
הגביע הסובייטי 1991
גנאדי קוסטילב 17 ביולי 1992 12 באוגוסט 1993
בוריס קופייקין 13 באוגוסט 1993 5 ביולי 1994
אלכסנדר טרחאנוב 5 ביולי 1994 23 בינואר 1997
אלכסנדר טרחאנוב 5 ביולי 1994 23 בינואר 1997
אלכסנדר טרחאנוב 5 ביולי 1994 23 בינואר 1997
אלכסנדר טרחאנוב 5 ביולי 1994 23 בינואר 1997
פ. סאדירין ינואר 1997 1 ביולי 1998 קדנציה שנייה
אולג דולמאטוב 2 ביולי 1998 29 במאי 2000
פ. סאדירין 3 ביוני 2000 2 באוקטובר 2001 קדנציה שלישית
אלכסנדר קוזנצוב 3 באוקטובר 2001 10 בנובמבר 2001
ולרי גזאייב 10 בנובמבר 2001 13 בנובמבר 2003 אליפות 2003
הגביע הרוסי 2002
ארתור ז'ורז'ה פורטוגלפורטוגל  פורטוגל 23 בנובמבר 2003 12 ביולי 2004
ו. גזאייב רוסיהרוסיה  רוסיה 12 ביולי 2004 4 בדצמבר 2008 אליפות 2006, 2005
גביע אופ"א 2005
הסופרקאפ הרוסי 2004, 2006, 2007
הגביע הרוסי 2005, 2006, 2008
זיקו ברזילברזיל  ברזיל 10 בינואר 2009 10 בספטמבר 2009
חואנדה ראמוס ספרדספרד  ספרד 10 בספטמבר 2009 25 באוקטובר 2009 ממלא מקום
לאוניד סלוצקי רוסיהרוסיה  רוסיה 26 באוקטובר 2009 7 בדצמבר 2016 אליפות 2012/2013, 2013/2014, 2015/2016
הגביע הרוסי 2009, 2011, 2013
הסופר קאפ הרוסי 2013, 2014
ויקטור גונצ'רנקו בלארוסבלארוס  בלארוס 12 בדצמבר 2016 הסופר קאפ הרוסי 2018

בעלים, תקציב וספונסרים ראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוס סוחוי סופרג'ט 100 של חברת התעופה אארופלוט בצבעי צסק"א, 2013

משנת 2001 חברת Bluecastle Enterprises Limited הבריטית מחזיקה ב-49% ממניות המועדון, 25% — בבעלות החברה הרוסית AVO-Capital, שנשלטת על ידי Bluecastle ו-25% בידי משרד ההגנה הרוסי. בשנת 2013 חברת Bluecastle רכשה את כל מניות הקבוצה והפכה למחזיקת המניות היחידה בקבוצה. בשנת 2019 76.44% ממניות הקבוצה עברו לידי ונשאקונומבנק, בנק ממשלתי להשקעות, שהחזיק באשראי על ארנה צסק"א.

נכון לשנת 2007 תקציב, המועדון עמד על 51,4 מיליון דולרים[63][64][65]. בשנים 2008 ו-2009 התקציב פחת ועמד על 49 מיליון דולר[66][67]. בשנת 2010 התקציב גדל וכבר עמד על 64 מיליון דולרים[68]. בשנת 2011 התקציב גדל עוד יותר ועמד על 75 מיליון דולרים[69]. בעונת 2020/2021, תקציב הקבוצה עמד על 70 מיליון יורו (5,5 מיליארד רובל רוסי).[70]

ספונסרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכל אורך שנות קיומה היו לצסק"א חמישה ספונסרים ראשיים. עד שנת 2004 הקבוצה הייתה בבעלות משרד ההגנה הסובייטי ולאחר מכן משרד ההגנה הרוסי. בשנת 2004 חברת קונטי (КОНТИ) הפכה לספונסר הראשי[71], אך מאוחר יותר ההסכם הופר ובמרץ אותה שנה נחתם חוזה חדש עד סוף 2006 עם חברת הנפט סיבנפט שבבעלות רומן אברמוביץ'[72], אך לבסוף שוב הופר החוזה[73], ובשנים 2006 - 2008 בנק VTB היה לספונסר הקבוצה[74].

ביולי 2009 חברת התעופה אארופלוט הפכה לספונסר החדש[75]. בפברואר 2010 אארופלוט הוחלפה עם חברת בשנפט[76][77]. ביולי 2012 אארופלוט חזרה להוות לספונסר הקבוצה[78][79]. ביוני 2013 חברת רוס-סטי חתמה על חוזה ספונסר על סך 130 מיליון דולרים[80].

שנים ספונסר
1911—2003 ללא
2004 קונטי (КОНТИ)
2004—2005 סיבנפט
2006—2008 VTB
2009 אארופלוט
2010—2012 בשנפט
2012—2013 אארופלוט
2013— רוס-סטי
2018— סיבנפט, VEB
2020— IKS Holding

מלבישות הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים יצרנית תלבושות
1980—1990 גרמניהגרמניה Adidas
1991—1994 בריטניהבריטניה Umbro
1995—1996 ארצות הבריתארצות הברית Nike
1997—1999 גרמניהגרמניה Adidas
2000—2008 בריטניהבריטניה Umbro
2009—2012 בריטניהבריטניה Reebok
2012—2018 גרמניהגרמניה Adidas
2018—2020 בריטניהבריטניה Umbro
2020— ספרדספרד Joma[81]

שמות הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1911: OLLS, חברת הספורט של מחליקי הקרח
  • 1923–1928: OPPV, חברת התצוגה הניסיונית
  • 1928–1951: צדק"א, קבוצת הספורט של הבית המרכזי של הצבא האדום
  • 1941: הצבא האדום מוסקבה
  • 1951–1957: צדס"א, הבית המרכזי הספורטיבי של הצבא הסובייטי
  • 1957–1960: צס"ק מ"ו, מועדון הספורט המרכזי של משרד ההגנה
  • 1960–ואילך: צסק"א, מועדון הספורט המרכזי הצבאי

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צסק"א מוסקבה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Статья ЗАО ПФК ЦСКА на «Лентопедии»
  2. ^ Анонс материалов еженедельника «Советский Спорт Футбол» (24-30 апреля)
  3. ^ אופיר להב, סלוצקי: רוצים להדיח את ריאל, אח"כ את ברצלונה, באתר ynet, 20 בפברואר 2012
  4. ^ דרמה במוסקבה: 1:1 לצסק"א מול ריאל בדקה ה-93 באתר One
  5. ^ צסק"א מוסקבה זכתה באליפות רוסיה, דיווח בוואלה! ספורט
  6. ^ צסק"א מוסקבה אלופה אחרי 0:1 על לוקומוטיב
  7. ^ מחזור הנעילה ברוסיה: צסק”א משתחלת לליגת האלופות
  8. ^ בשנת 1936 נערכו שתי אליפויות — אליפות אביב ואליפות סתיו.
  9. ^ בשנים 1936—1937 שיטת הניקוד הייתה כדלהלן: 3 נקודות על ניצחון, 2 נקודות על שוויון, נקודה אחת על הפסד.
  10. ^ בשנים 1938 - 1994 שיטת הניקוד הייתה כזו: 2 על ניצחון, 1 — על שוויון, 0 — על הפסד.
  11. ^ בעונת 1941 הקבוצה נקראה "הצבא האדום"(«Красная Армия»)
  12. ^ אליפות 1941 לא הושלמה ונעצרה ב-24 ביוני עקב הפלישה הנאצית לברית המועצות. בשנים 1942—1944 האלו פחות הלאומית לא נערכה. קבוצות הכדורגל המוסקבאיות נטלו חלק באליפות העיר.
  13. ^ Чемпионат Москвы по футболу 1942 (осень), cska-games.ru
  14. ^ "Чемпионат Москвы по футболу 1943". Протоколы матчей ЦСКА на cska-games.ru. 
  15. ^ ""Никишин мог также тренировать также в первой половине 1944 года"". "cska-games.ru". 
  16. ^ "Чемпионат Москвы по футболу 1944". Протоколы матчей ЦСКА на cska-games.ru. 
  17. ^ בשנת 1951 שם הקבוצה שונה לצדס"א (ЦДСА, Центральный Дом Советской Армии), ראשי התיבות ל"הבית המרכזי של הצבא האדום".
  18. ^ בשנת 1952 קבוצת צדס"א פורקה.
  19. ^ בשנת 1954 הקבוצה הוקמה מחדש
  20. ^ ב-1957 המועדון שינה את שמו לצס"ק מ"ו, מועדון הספורט המרכזי של משרד ההגנה (Центральный Спортивный Клуб Министерства Обороны)
  21. ^ משנת 1960 המועדון נושא את שמו הנוכחי, צסק"א — ЦСКА
  22. ^ 1 2 3 4 העונה נערכה בשני שלבים.
  23. ^ בעונת 1973, במקרה של שוויון אחרי 90 דקות נערך דו-קרב פנדלים ולמנצחת בו הוענקה נקודה אחת ולא שלוש.
  24. ^ בעונת 1976 נערכו שתי אליפויות, אליפות האביב ואליפות הסתיו.
  25. ^ 1 2 3 בעונת 1980 הוטלה מגבלה על מספר השוויונות האפשריים, לא יותר מ-10. בשל כך הורדו ממאזנה של צסק"א 2 נקודות בשל חריגה.
  26. ^ פרוטוקול המשחקים באתר cska-games.ru
  27. ^ [1]
  28. ^ Протоколы Кубка Федерации футбола 1987, Сайт ФК Динамо
  29. ^ Протоколы Кубка Федерации футбола 1990
  30. ^ משנת 1992 נערכת אליפות רוסיה בכדורגל ובאותה עונה היא כללה שני שלבים
  31. ^ משנת 1994 שם הקבוצה הרשמי — ПФК ЦСКА, דהיינו "מועדון הכדורגל המקצועני צסק"א"
  32. ^ בעונת 1995 הוחלט כי מעתה יוענקו 3 נקודות על ניצחון ונקודה אחת על שוויון.
  33. ^ רק תיקו לצסק"א בגביע, ריינג'רס ניצחה
  34. ^ עונת 2011/2012 הייתה עונת מעבר שהחל באביב והסתיימה בסתיו. מעתה העונה מתחילה בסתיו ומסתיימת באביב. עונת המעבר נמשכה שנה וחצי.
  35. ^ מעונת 2012/2013 האליפות נערכת בשיטת סתיו-אביב
  36. ^ ДОМАШНИЕ СТАДИОНЫ ЦСКА: ОТ МОСКВЫ ДО БЕРЛИНА
  37. ^ ЦСКА начал строительство стадиона
  38. ^ Стадион ЦСКА будет сдан в мае 2010 года
  39. ^ Дмитрий Тихонов. "Земля уходит из-под стадиона". Газета.Ru. 
  40. ^ Левин, Борис (20 בספטמבר 2010). "Евгений Гинер: «Надеюсь, уже в 2013 году ЦСКА будет играть на своем стадионе»". Спорт-Экспресс. אורכב מ-המקור ב-2011-08-18. בדיקה אחרונה ב-11 בספטמבר 2018. 
  41. ^ В Москве заложен первый камень в основание стадиона ЦСКА
  42. ^ Сезон-2009 ЦСКА начнет на новом стадионе
  43. ^ בסיס האימונים ואטוטניקי באתר צסק"א
  44. ^ "Халкиопов Павел Васильевич". cska-games.ru. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2013. 
  45. ^ "Рущинский Михаил Осипович". cska-games.ru. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2013. 
  46. ^ "Бухтеев Сергей Васильевич". cska-games.ru. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2013. 
  47. ^ "Ежов Петр Иванович". cska-games.ru. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2013. 
  48. ^ "Никишин Евгений Прокофьевич". cska-games.ru. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2013. 
  49. ^ "Аркадьев Борис Андреевич". cska-games.ru. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2013. 
  50. ^ "Пинаичев Григорий Маркович". CSKA Games. בדיקה אחרונה ב-23 בדצמבר 2013.  Unknown parameter |lang= ignored (|language= suggested) (עזרה)
  51. ^ "Бесков Константин Иванович". cska-games.ru. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2013. 
  52. ^ "Соловьёв Вячеслав Дмитриевич". cska-games.ru. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2013. 
  53. ^ "Николаев Валентин Александрович". cska-games.ru. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2013. 
  54. ^ "Шапошников Сергей Иосифович". cska-games.ru. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2013. 
  55. ^ "Калинин Алексей Петрович". cska-games.ru. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2013. 
  56. ^ "Бобров Всеволод Михайлович". cska-games.ru. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2013. 
  57. ^ "Агапов Владимир Михайлович". cska-games.ru. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2013. 
  58. ^ "Тарасов Анатолий Владимирович". cska-games.ru. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2013. 
  59. ^ "Мамыкин Алексей Иванович". cska-games.ru. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2013. 
  60. ^ "Олег Базилевич". cska-games.ru. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2013. 
  61. ^ "Альберт Шестернёв". cska-games.ru. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2013. 
  62. ^ "Юрий Морозов". cska-games.ru. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2013. 
  63. ^ Крампец Г., Тутушкин А. Игра в убыток // Ведомости, № 184 (1958), 1 октября 2007
  64. ^ Олег Ефимов. "Федун раскрыл карты". Газета.Ru. 
  65. ^ «Зенит» — самый богатый клуб России, «Локомотив» — самый убыточный
  66. ^ ЦСКА обнародовал бюджет
  67. ^ Дефицит бюджета ЦСКА на 2009 год составит более 11 млн долларов
  68. ^ Бюджет ПФК ЦСКА на сезон 2010 составит 64 миллиона долларов
  69. ^ ЦСКА: «В этом году доходы клуба превысят расходы»
  70. ^ Бюджет ЦСКА – 5-5,5 млрд рублей‏, Sports.ru
  71. ^ "«Конти» стала генеральным спонсором ЦСКА". newlist.ru. 
  72. ^ "Почем баррель футбола?". רוסיסקאיה גאזטה. 
  73. ^ ""Сибнефть" разрывает спонсорский контракт с ЦСКА". Lenta.ru. 
  74. ^ "Внешторгбанк стал генеральным спонсором ЦСКА". Спорт-Экспресс. 
  75. ^ "«Аэрофлот» стал титульным спонсором ЦСКА.". football.kulichki.net. 
  76. ^ ОАО АНК «Башнефть» — генеральный спонсор ПФК ЦСКА
  77. ^ "ОАО АНК «Башнефть» - генеральный спонсор ПФК ЦСКА". football.kulichki.net. אורכב מ-המקור ב-2013-03-09. בדיקה אחרונה ב-19 בפברואר 2018. 
  78. ^ "У ЦСКА появится новый генеральный спонсор". sports.ru. 
  79. ^ "Самолет Sukhoi SuperJet 100 авиакомпании «Якутия» прибыл в Жуковский на доработку". Aviation Explorer. 25 במרץ 2013. 
  80. ^ ЦСКА заработает от сети. «Россети» потратят на контракт с ЦСКА 4,2 млрд рублей
  81. ^ СМИ: Представлена форма ЦСКА от нового технического спонсора, bobsoccer.ru


הליגה האירופית - עונת 2020/2021
בית א' בית ב' בית ג' בית ד' בית ה' בית ו' בית ז' בית ח' בית ט' בית י' בית יא' בית יב'
איטליהאיטליה רומא אנגליהאנגליה ארסנל גרמניהגרמניה באייר לברקוזן פורטוגלפורטוגל בנפיקה ליסבון הולנדהולנד פ.ס.וו. איינדהובן איטליהאיטליה נאפולי פורטוגלפורטוגל בראגה סקוטלנדסקוטלנד סלטיק ספרדספרד ויאריאל אנגליהאנגליה טוטנהאם הוטספר רוסיהרוסיה צסק"א מוסקבה בלגיהבלגיה גנט
שווייץשווייץ יאנג בויז ברן אוסטריהאוסטריה ראפיד וינה צ'כיהצ'כיה סלביה פראג בלגיהבלגיה סטנדרד לייז' יווןיוון פאוק סלוניקי ספרדספרד ריאל סוסיאדד אנגליהאנגליה לסטר סיטי צ'כיהצ'כיה ספרטה פראג אזרבייג'ןאזרבייג'ן קרבאך בולגריהבולגריה לודוגורץ ראזגרד קרואטיהקרואטיה דינמו זאגרב סרביהסרביה הכוכב האדום בלגרד
רומניהרומניה קלוז' נורווגיהנורווגיה מולדה ישראלישראל הפועל באר שבע סקוטלנדסקוטלנד גלאזגו ריינג'רס ספרדספרד גרנדה הולנדהולנד א.ז. אלקמאר יווןיוון א.א.ק. אתונה איטליהאיטליה מילאן ישראלישראל מכבי תל אביב אוסטריהאוסטריה לינץ הולנדהולנד פיינורד גרמניהגרמניה הופנהיים
בולגריהבולגריה צסק"א סופיה אירלנדאירלנד דאנדוק צרפתצרפת ניס פוליןפולין לך פוזנן קפריסיןקפריסין אומוניה ניקוסיה קרואטיהקרואטיה רייקה אוקראינהאוקראינה זוריה לוהנסק צרפתצרפת ליל טורקיהטורקיה סיבאספור בלגיהבלגיה אנטוורפן אוסטריהאוסטריה וולפסברגר צ'כיהצ'כיה סלובן ליברץ