דלדול אגו
דלדול אגו (באנגלית: ego depletion) היא תאוריה בפסיכולוגיה חברתית שמתייחסת לשליטה עצמית ומבוססת על הרעיון שלשליטה עצמית או לכוח רצון יש משאבים מנטליים מוגבלים שיכולים להיגמר, וכשהם נמוכים השליטה העצמית נפגמת[1]. שליטה עצמית משחקת תפקיד חשוב בתפקוד היום יומי ברמה אינדיבידואלית וחברתית. לכן, דלדול אגו הוא נושא קריטי במחקר היות שמדובר במכניזם שתורם משמעותית להבנה של תהליכים של שליטה עצמית. ישנם מחקרים שתומכים בדלדול האגו כתאוריה, אך גם כאלה הסותרים אותה ואף מטילים ספק בגודל ובקיום של אפקט דלדול האגו. אין הסכמה האם האפקט קיים או לא[2].
התאוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפסיכולוג החברתי רוי באומייסטר(אנ') ושותפיו הציעו מודל שמתאר שליטה עצמית כשריר, שיכול להתחזק ולהתעייף. השימוש ב"שריר" יכול להפחית הכוח של השליטה העצמית במטלות נוספות[3]. ב-1996, נמצאו עדויות ראשונות שנמצאו במצבים שונים של דלדול אגו. הם הראו שאנשים שמנסים להימנע מאכילת שוקולד, התמידו פחות בניסיונם לפתור משימת פאזל מתסכלת. החוקרים ייחסו את התופעה לדלדול אגו שנבע מהימנעות אכילת שוקולד. בנוסף הדגימו שכשאנשים מתנדבים לנאום מול קהל על אמונות שהם לא מאמינים בהן פחות יתמידו במטלה של פזל קשה – מצב של דלדול אגו[1]. האפקט של דלדול אגו פחות חזק במקרים בהם לא נתנו אפשרות בחירה לאנשים (לבחור או להורות על נושא הנאום אותו הם צריכים לבצע). לכן האקט של בחירה או התנהגות שלא תואמת את דעות האדם (בדומה לדיסוננס קוגניטיבי) מדלל את אותה בריכת משאבים מוגבלת. ניסויים אלו מדגימים את האפקט של דלדול אגו במצבים שונים, וניסויים אלו מדגישים כי תופעת דלדול האגו אינה מוגבלת לתוכן ספציפי. במחקרים אלו באומייסטר ושותפיו מספקים עדויות מחקריות לדלדול אגו והתחילו את המחקרים בנושא.
הביטוי הפיזיולוגי של דלדול אגו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגוף משתמש בגלוקוז כמקור אנרגיה לשליטה עצמית, גלוקוז הוא סוכר שנמצא בכל מיני סוגי אוכל כדלק הכרחי לגוף ולמוח. מספר מחקרים מצאו קשר בין דלדול השליטה העצמית להפחתה ברמת הסוכר בדם, מה שמצביע על כך שהביצועים בשליטה עצמית יכולים להשתפר או להתחדש על ידי צריכת גלוקוז (צריכה של מתוקים)[4]. עם זאת, חלק מהממצאים של המחקרים מוטלים בספק[5]. בכמה מחקרים עדכניים נמצא שאפשר להפוך אפקטים של דלדול משאבים על ידי טעימה של משקאות מתוקים[6]. חוקרים הציעו כי יש לטעם הסוכר (לא סוכר מלאכותי) אפקט פסיכו-פיזיולוגי. כמו כן רוב המחקרים על דלדול אגו התבססו על סטודנטים באוניברסיטאות, כלומר, קשה להכליל את הממצאים על שאר האוכלוסייה. אין מידע על השפעת הגיל על דלדול אגו ויכול להיות שאנשים צעירים יותר רגישים להשפעות הדלדול. נמצא כי אצל אנשים לאחר גיל 40 אין השפעה של דלדול אגו לאחר מטלה שנועדה לדלל משאבים[7].
השלכות על החיים האמיתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אשמה והתנהגות פרו-חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
נרמז כי דלדול אגו קיים במצבים של אשמה והתנהגות פרו חברתית (פעולה התנדבותית שמטרתה להועיל לאחר). תחושת האשמה הכרחית לסיוע באינטראקציות חברתיות[8]. חוויית האשמה תלויה ביכולת של היחיד לשקף ולהרהר בפעולות והתנהגויות שביצע בעבר, כמו כן אשמה מובילה להתנהגות פרו חברתית. נמצא כי דלדול אגו פוגע ביכולת להרהר בפעולות והתנהגויות העבר ולכן מקשה על חוויית אשמה[9]. לכן, דלדול אגו מפחית עשיית מעשים טובים הנגרמים מתחושת האשמה.
תפיסת עייפות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחקרים מצאו כי תפיסת העייפות של היחיד משפיעה על ביצועיו במטלות של ויסות עצמי, ללא קשר למצבם הפיזי האמיתי, אפקט זה נקרא אפקט עייפות משלה (illusory fatigue)[10]. האפקט נחווה רק במטלות של דלדול אגו ומטלות ביקורת שמראות את הרמות האמתיות של דלדול אגו. כאשר המשתתפים מאמינים שרמת העייפות שלהם נמוכה ממצבם האמיתי (עייפים פחות ממה שהם חושבים) הביצועים שלהם במטלה קשה היו טובים יותר. ממצאים אלו מצביעים על כך שתפיסה מוגברת של עייפות יכונה לפגוע בביצועים שדורשים יכולת ויסות עצמי, ללא קשר לרמת העייפות שלהם.
מוטיבציות ואמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
נמצא כי לדלדול אגו בעיקר פוגע בוויסות העצמי של האדם. פגיעה זו, מתווכות על ידי מוטיבציות חיצוניות ואמונות חיצוניות על חוסר המגבלות של כוח הרצון. נמצא כי כשהזכירו לאנשים כסף הם ביצעו את מטלת השליטה העצמית בצורה טובה יותר[11]. במחקר אחר נמצא כי האמונה בחוסר מגבלות כוח הרצון עזרה להפחית את דלדול האגו לזמן קצר[12].
דיאטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דלדול אגו מאוד רלוונטי לאלו שנמצאים בדיאטות, אנשים אלו משתמשים בצורה תמידית במשאבי שליטה העצמית שלהם כאשר הם בוחרים מאכלים. אנשים בדיאטה כרונית כל הזמן צריכים לעמוד בפני פיתויים ולהגביל את כמות האוכל שהם אוכלים. במחקר נמצא כי היכולת של אנשים לעמוד בפני פיתוי של חטיפים נפגעת כאשר הם צריכים לווסת את כמות שהם אוכלים, בייחוד במצב של דלדול אגו[13].
ביצועים אתלטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נמצא כי הנחישות הנפשית של ספורטאים תחרותיים יכולה להיפגע לאחר ביצוע מטלה קוגניטיבית קשה, מה שמצביע על האפקט הפוגע שיכול להשפיע גם על ביצועים של מטלות פיזיות[14].
התנהגות צרכנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעולם הצרכנות אנשים מתמודדים עם קבלת החלטות ובחירות שדורשות מהם להשתמש במאגרי אנרגיה יקרים כדי לבצע רכישה נכונה כשהם מתמודדים עם פיתויים או קניה אימפולסיבית ולא הכרחית. צרכנים מתמודדים עם מגוון רחב של אפשרויות וכדי לבצע את הבחירה הטובה ביותר הם צריכים להשוות כל מיני אספקטים שונים של המוצר כדי לבצע את בחירתם. המורכבות של תהליך בחירת הצרכנים יכול ליצור דלדול אגו וזה יכול להשפיע על קבלת החלטות שצרכן עושה, לרוב במצב של דלדול אגו הצרכן יעשה יותר בחירות אימפולסיביות[15]. מגוון המחירים ואיכות המוצרים בשוק, יכול לגרום לצרכן להרגיש המום, מה שגורם לדלדול אגו[16]. בנוסף פרסומות שאומרות לצרכנים שהם צריכים לקנות את המוצר גורמות לעייפות מנטלית ותסכול שמוביל לקניית המוצר[17]. עייפות ותסכול יכולים גם לנבוע מעסקאות עם דרישות ספציפיות על הדרכים שבהן יש לרכוש את המוצר, בנוסף לבחירת האופציה הזולה ביותר לקניית המוצר. כל אלו גורמים לאנשים לקנות מוצרים זולים במחירים גבוהים[14]. אנשים בעלי שליטה עצמית נמוכה יותר רגישים למוצרי סטטוס גבוה (רולקס, מרסדס, לקוסט, לואי ויטון), צרכנים אלו הם לרוב, יהיו בעלי מוטיבציה לשלם יותר על המוצר, מה שגורם לתחושת העצמה ושליטה והם ירגישו שהם התגברו על מצב דלדול האגו[18]. פרטים שעברו דלדול קוגניטיבי נמצאו כנוטים, בממוצע, להעדפת הווה על פני עתיד, דהיינו, יעדיפו צריכה על פני חיסכון[19]
הגנה מפני דלדול אגו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נמצא כי אפשר לבלום את ההשפעות הפוגעות של דלדול אגו על ידי מצב רוח חיובי. מצב רוח חיובי מאפשר לאנשים להחלים מהר יותר מדלדול אגו ומשפר את היכולת שלהם בוויסות עצמי. לא נמצא קשר בין דלדול אגו לשינויים במצב הרוח, לכן מצב רוח חיובי הוא רק דרך בה אפשר לנטרל את השפעות דלדול האגו[20].
ביקורת על האפקט[עריכת קוד מקור | עריכה]
על אף מחקרים רבים שמספקים תמיכה לאפקט דלדול האגו, אין דרך למדוד את האפקט בצורה ישירה, ורוב המחקרים בודקים כמה זמן אנשים יתמידו במטלה שנייה אחרי מטלת שליטה עצמית שנועדה לדלל את משאבי היחיד[1]. חוסר היכולת למדוד את האפקט בצורה ישרה פוגע ביכולת שלנו להסיק על קיומו. בעיה נוספת היא שדלדול אגו מושפע מכמה מצבים מנטליים של היחידים שעליהם מבצעים את הניסוי[1]. בעיה אחרת באפקט דלדול האגו היא בעיית שחזור המחקר. ב-2016 חוקרים ניסוי לשחזר את ממצאי הניסוי של באומייסטר ללא הצלחה[21]. במטא אנליזה שנעשתה נמצא כי גודל האפקט של דלדול אגו קטן ולא מובהק[2].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 Baumeister, R. F., Bratslavsky, E., Muraven, M., & Tice, D. M, Ego depletion: Is the active self a limited resource?, Journal of personality and social psychology
- ^ 1 2 Carter, E. C., & McCullough, M. E., Publication bias and the limited strength model of self-control: has the evidence for ego depletion been overestimated?, Frontiers in psychology
- ^ Baumeister, R. F., Ego depletion and self-control failure: An energy model of the self's executive function, Self and identity
- ^ Gailliot, M. T., Baumeister, R. F., DeWall, C. N., Maner, J. K., Plant, E. A., Tice, D. M., ... & Schmeichel, B. J., Self-control relies on glucose as a limited energy source: willpower is more than a metaphor, Journal of personality and social psychology
- ^ Kurzban, R., Does the brain consume additional glucose during self-control tasks?, Evolutionary Psychology
- ^ Frank, G. K., Oberndorfer, T. A., Simmons, A. N., Paulus, M. P., Fudge, J. L., Yang, T. T., & Kaye, W. H., Sucrose activates human taste pathways differently from artificial sweetener, Neuroimage
- ^ Dahm, T., Neshat-Doost, H. T., Golden, A. M., Horn, E., Hagger, M., & Dalgleish, T., Age shall not weary us: Deleterious effects of self-regulation depletion are specific to younger adults, PloS one
- ^ Baumeister, R. F., Stillwell, A. M., & Heatherton, T. F., Guilt: an interpersonal approach., Psychological bulletin
- ^ Xu, H., Bègue, L., & Bushman, B. J., Too fatigued to care: Ego depletion, guilt, and prosocial behavior, Journal of Experimental Social Psychology
- ^ Clarkson, J. J., Hirt, E. R., Austin Chapman, D., & Jia, L, The impact of illusory fatigue on executive control: Do perceptions of depletion impair working memory capacity?, Social Psychological and Personality Science
- ^ Boucher, H. C., & Kofos, M. N., The idea of money counteracts ego depletion effects, Journal of Experimental Social Psychology
- ^ Vohs, K. D., Baumeister, R. F., & Schmeichel, B. J., Motivation, personal beliefs, and limited resources all contribute to self-control, Journal of Experimental Social Psychology
- ^ Vohs, K. D., & Heatherton, T. F., Self-regulatory failure: A resource-depletion approach, Psychological science
- ^ 1 2 Dorris, D. C., Power, D. A., & Kenefick, E., Investigating the effects of ego depletion on physical exercise routines of athletes., Psychology of Sport and Exercise
- ^ Baumeister, R. F., Sparks, E. A., Stillman, T. F., & Vohs, K. D., Free will in consumer behavior: Self-control, ego depletion, and choice, Journal of Consumer Psychology
- ^ Hofmann, W., Strack, F., & Deutsch, R., Free to buy? Explaining self-control and impulse in consumer behavior, Journal of Consumer Psychology
- ^ Schmeichel, B. J., Vohs, K. D., & Baumeister, R. F., Intellectual performance and ego depletion: role of the self in logical reasoning and other information processing, Journal of personality and social psychology
- ^ Cutright, K. M., & Samper, A., Doing it the hard way: How low control drives preferences for high-effort products and services, Journal of Consumer Research
- ^ Bayer, Y. M., & Osher, Y. (2018), Time preference, executive functions, and ego-depletion: An exploratory study, Journal of Neuroscience, Psychology, and Economics. Advance online publication. http://dx.doi.org/10.1037/npe0000092
- ^ Tice, D. M., Baumeister, R. F., Shmueli, D., & Muraven, M., Restoring the self: Positive affect helps improve self-regulation following ego depletion, Journal of experimental social psychology
- ^ Engber, Daniel (2016-03-06). "Everything Is Crumbling". Slate (באנגלית אמריקאית). ISSN 1091-2339. נבדק ב-2018-01-01.