דלעת (מאכל)
המונח "דלעת" משמש בדרך כלל לתיאור זנים עגולים וכתומים, אם כי אין לו הגדרה מדעית מחמירה וניתן להתייחס בו למגוון רחב של דלעות בעלות מראה שונה.[1] מקור המילה "דלעת" באנגלית כנראה מניו אינגלנד שבצפון אמריקה, ונגזר ככל הנראה מהמילה למלון או ממילה מקומית שפירושה עגול.[2] הדלעות מגודלות מזה אלפי שנים, עם עדויות המתארכות לגידולן בין 7000 ל-5500 לפני הספירה. מיני הבר של הקישוא והמינים המבויתים הראשונים מקורם בצפון אמריקה, בעיקר בצפון-מזרח מקסיקו ובדרום ארצות הברית. כיום, זנים מתורבתים של דלעות גדלים ברחבי העולם לשימושים קולינריים, דקורטיביים ותרבותיים שונים.[3]
קליפת הדלעת העבה מכילה זרעים ועיסה אכילים, ופאי דלעת הוא חלק מסורתי מארוחות חג ההודיה בקנדה ובארצות הברית. בנוסף, דלעות משמשות לעיתים קרובות כקישוטים עונתיים בסתיו וכחלק מקישוטי ליל כל הקדושים כאשר הן מגולפות לעששית ג'ק-או-לנטרן.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי מילון אוקספורד, המילה האנגלית "pumpkin" נגזרת מהמילה היוונית העתיקה πέπων (שפירושה "מלון").[4] [5] לפי תאוריה זו, המונח עבר דרך המילה הלטינית peponem והצרפתית "pompon" לאנגלית המוקדמת pompion, שהשתנתה ל-pumpkin על ידי מתיישבים אנגלים במאה ה-17, זמן קצר לאחר שפגשו דלעות עם הגעתם למה שכיום הוא צפון-מזרח ארצות הברית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העדות העתיקה ביותר לדלעת נמצאה במקסיקו ומתוארכת בין 7,000 ל-5,500 לפני הספירה.[6] דלעות ומיני קישוא אחרים, לצד תירס ושעועית, מופיעים בשיטת גידול שלוש אחיות (אנ') הנהוגה על ידי רבים מהעמים הילידיים בצפון אמריקה.[7] עם זאת, זנים מודרניים גדולים יותר של דלעת אינם כלולים בדרך כלל, מכיוון שמשקלם עשוי להזיק לגידולים האחרים. בתוך עשורים ספורים לאחר תחילת ההתיישבות האירופית בארצות הברית וקנדה.
גידול וייצור
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדלעת היא גידול לעונת הקיץ, ונזרעת בדרך כלל בתחילת יולי בחצי הכדור הצפוני. הדלעות דורשות טמפרטורת קרקע של לפחות 15.5 מעלות צלזיוס בעומק של 8 סנטימטרים, וקרקע ששומרת על לחות במידה טובה. גידולי דלעת עשויים להיפגע אם יש מחסור במים, טמפרטורות מתחת ל-18 מעלות צלזיוס, או אם גדלים בקרקעות שהופכות למוצפות מים. בתנאים אלה, הדלעות נחשבות לעמידות, וגם אם חלקים רבים של העלים והגפן מוסרים או נפגעים, הצמח יכול לצמוח במהירות גפנים משניות כדי להחליף את מה שהוסר.[8]
הדלעות מייצרות פרחים זכריים ונקביים, כאשר ההאבקה מתבצעת בדרך כלל על ידי דבורים. באמריקה, דלעות היו מאובקות היסטורית על ידי דבורת הקישוא המקומית (Peponapis pruinosa (אנ')) אך אוכלוסיית הדבורים הזו הצטמצמה, ככל הנראה בחלקה עקב רגישות לחומרי הדברה (אימידקלופריד).
בשנת 2020, ייצור הדלעות העולמי (כולל קישואים ודלעות נוי) היה 28 מיליון טון, כאשר סין היוותה 27% מהסה"כ. אוקראינה ורוסיה ייצרו כל אחת כ-מיליון טון.[9]
שימושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קולינריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב חלקי צמח הדלעת אכילים, כולל קליפת הבשר, הזרעים, העלים והפרחים. כשהדלעת מבושלת, היא ניתנת להרתחה, אידוי או צלייה.
קליפה ובשר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בצפון אמריקה, הדלעת היא חלק מהקציר המסורתי של הסתיו, נאכלת כצלויה, כמחית דלעת ובמרקים ולחם דלעת. פאי דלעת הוא מרכיב מסורתי בחגי ההודיה הקנדיים והאמריקאיים. לעיתים מכינים מחית דלעת וקופאים אותה לשימוש מאוחר יותר.[10]
פרחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדרום-מערב ארצות הברית ומקסיקו, פרחי הדלעת והקישוא הם מרכיב מזון פופולרי וזמין. הם עשויים לשמש כקישוט למאכלים, או לטבול בבלילה ואז לטגן בשמן.
עלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בזמביה, עלי הדלעת נאכלים ונקראים "chibwabwa", מבושלים ומבושלים עם מחית בוטנים כתוספת למנה עיקרית.[11]
זרעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]זרעי דלעת, המכונים גם pepitas, הם אכילים ועשירים בנוטריאנטים. הם באורך של כ-1.5 סנטימטרים, שטוחים, אובלים א-סימטריים, ירוקים בהירים בצבעם ומכוסים בדרך כלל בקליפה לבנה, אם כי ישנם זנים של דלעת שמייצרים זרעים ללא קליפה. זרעי דלעת הם חטיף פופולרי שניתן למצוא בחנויות במגוון צורות. בזרעי דלעת יש מקור טוב לחלבון, מגנזיום, נחושת ואבץ.[12]
שמן זרעי דלעת
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמן זרעי דלעת הוא שמן סמיך המופק מזרעים קלויים ומופיע בצבע אדום או ירוק. כאשר משתמשים בו לבישול או כתיבול לסלט, שמן זרעי דלעת מעורבב בדרך כלל עם שמנים אחרים בשל טעמו העז.[13] שמן זרעי דלעת מכיל חומצות שומן כמו חומצה אולאית וחומצה אלפא-לינולנית.[14]
מזון לבעלי חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קמח זרעי דלעת הוכח כמשפר את הערכים התזונתיים של ביצים המיועדות לצריכת אדם, וזרעי Cucurbita pepo שימשו בהצלחה במקום סויה במזון לעופות.[15]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Horticulture Questions and Answers". Garden Help FAQ. Missouri Botanical Garden.
- ^ Ferriol, María; Picó, Belén (2008). "Pumpkin and Winter Squash". Vegetables I. Handbook of Plant Breeding. Vol. 1. New York: Springer. p. 317. doi:10.1007/978-0-387-30443-4_10. ISBN 978-0-387-72291-7.
The common terms "pumpkin", "squash", "gourd", "cushaw", "ayote", "zapallo", "calabaza", etc. are often applied indiscriminately to different cultivated species of the New World genus Cucurbita L. (Cucurbitaceae): C. pepo L., C. maxima Duchesne, C. moschata Duchesne, C. argyrosperma C. Huber and C. ficifolia Bouché.
- ^ Wolford, Ron; Banks, Drusilla (2008). "Pumpkins and More". University of Illinois Extension. נבדק ב-19 בפברואר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Pumpkin". Online Etymology Dictionary, Douglas Harper Ltd. 2020. נבדק ב-22 באוקטובר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Paris, Harry S. (1989). "Historical Records, Origins, and Development of the Edible Cultivar Groups of Cucurbita pepo (Cucurbitaceae)". Economic Botany. New York Botanical Garden Press. 43 (4): 423–443. doi:10.1007/bf02935916. JSTOR 4255187.
- ^ "Pick a Pumpkin from Massachusetts". Mass.gov. Massachusetts Department of Agricultural Resources.
- ^ Mt.Pleasant, Jane (2016-11-10). "Food Yields and Nutrient Analyses of the Three Sisters: A Haudenosaunee Cropping System". Ethnobiology Letters (באנגלית). 7 (1): 87–98–87–98. doi:10.14237/ebl.7.1.2016.721. ISSN 2159-8126.
- ^ Astill, Gregory (2018). "Pumpkins: Background & Statistics". United States Department of Agriculture Economic Research Service. נבדק ב-2 בדצמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Pumpkin production in 2019 (includes squash and gourds), Crops/Regions/World list/Production Quantity (pick lists)". UN Food and Agriculture Organization, Corporate Statistical Database (FAOSTAT). 2021. נבדק ב-9 באוקטובר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Roberts, Tammy. "Many uses for pumpkin". MissouriFamilies. University of Missouri Extension.
- ^ "Pumpkin Leaves Chibwabwa". Food and Agriculture Organization. נבדק ב-30 במרץ 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Nutrition facts for pumpkin seeds, whole, roasted, without salt". SELF Nutritiondata. Condé Nast Publications. נבדק ב-1 בספטמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Tyler Herbst, Sharon (2001). "Pumpkin-Seed Oil". The New Food Lover's Companion (3rd ed.). Barron. p. 550. נבדק ב-14 בפברואר 2008.
{{cite book}}: (עזרה) (הקישור אינו פעיל, May 2022) - ^ "Oil Pumpkins: Niche for Organic Producers" (PDF). Issues in new crops and new uses. Purdue University Agriculture, Horticulture and Landscape Architecture. 2007. נבדק ב-2 בספטמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Vlaicu, Petru Alexandru; Panaite, Tatiana Dumitra (2021-06-24). "Effect of dietary pumpkin (Cucurbita moschata) seed meal on layer performance and egg quality characteristics". Animal Bioscience (באנגלית). 35 (2): 236–246. doi:10.5713/ab.21.0044. ISSN 2765-0189. PMC 8738952. PMID 34293842.