לדלג לתוכן

דלקת סימפונות כרונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
דלקת סמפונות כרונית
Chronic bronchitis
תחום רפואת ריאות עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D029481
סיווגים
ICD-10 J42
ICD-11 CA20.1 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ברונכיטיס כרוני בכלב מסוג פקינז

דלקת סמפונות כרוניתאנגלית: Chronic bronchitis) היא דלקת כרונית של הסימפונות, הנמנית עם קבוצת מחלות הCOPD. מאפייניה העיקריים הם שיעול במשך כחודשיים עד שלושה בשנה, במשך למעלה משנתיים רצופות, אחרי חשיפה ממושכת לעישון ברוב המקרים. לרוב מאופיינת המחלה בשיעול בוקר, שהולך ומחמיר במשך הזמן. אז מתפתחת היפוקסמיה בשלב מוקדם יחסית, שמלווה ביתר לחץ דם ובאי ספיקת לב ימין. חולי דלקת הסימפונות הם לרוב סטאטיים (ולכן משמינים), בצקתיים (בשל אי ספיקת לב ימנית) והיפוקסמיים (מכונים blue blotters).

דלקת סימפונות כרונית שכיחה בקרב מעשנים ובקרב אנשים שגרים בערים בהן יש זיהום אוויר ניכר. היא פוגעת לרוב בעשור החמישי לחיים.

השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה התקין של דפנות הסימפונות מכיל אפיתל, תת-ריר וסחוס. התאים מפרישים ריר על פני השעריות (Cilia) של דרכי האוויר. בדלקת סימפונות כרונית נוצרת הדלקת בדפנות הסימפונות עצמן, כשהיא מלווה בהיפרטרופיה ובהיפרפלסיה של הבלוטות מפרישות הריר. כתוצאה מכך, גדלים תאי הגביע על חשבון התאים הריסניים. המדד המצביע על העלייה ברקמת הבלוטות עצמן, Reid index, מציין את היחס בין עובי הבלוטות לעובי הסימפון; כיום אינו מצוי בשימוש קליני. בנוסף לכך, קיימים ברקמה שינויים מטפלסטיים ודיספלסטיים, עד כדי התכייבות של הברונכים כתוצאה מהדלקת.

כתוצאה מהעלייה המשמעותית בהפרשת הריר, בשילוב עם עליית עובי דפנות הסימפונות, נחסמות דרכי האוויר. ברוב החולים קיימת במקביל גם נפחת המעצימה את האפקט החסימתי. עם העלייה בחסימת הסימפונות, נוצרים היפוקסיה קשה, קוצר נשימה ושיעול עם זיהומים חוזרים. הרס הרקמה גורם לעליה בלחץ הדם הריאתי, ללב ריאתי ולאי ספיקת לב ימנית.

הטיפול בדלקת הסימפונות הכרונית כולל לעיתים גם טיפול אנטיביוטי עקב הסיכוי הגדול לזיהומים חוזרים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.