נגיפים וחיידקים במערכת הנשימה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: להפוך לערך אנציקלופדי, כתוב כמו סיכום שיעור.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Math.svg יש לפשט ערך זה: הערך מנוסח באופן טכני מדי, וקשה להבנה לקהל הרחב.
יש להוסיף מבוא אינטואיטיבי שיסביר את הרעיונות והמושגים בצורה פשוטה יותר, רצוי בליווי דוגמאות. אם אתם סבורים כי הערך אינו ברור דיו או שיש נקודה שאינכם מבינים בו, ציינו זאת בדף השיחה שלו. יש לציין כי ערכים מדעיים רבים מצריכים רקע מוקדם.

מערכת הנשימה היא אתר דרכו עלולים לחדור לגוף פתוגנים רבים, דוגמת נגיפים וחיידקים. לכל אחד מהם יש העדפה לאזורים אחרים של מערכת הנשימה. למשל נגיפים הם אלה שוגרמים למרבית מחלות בדרכי הנשימה העליונות, וחיידקים הם אלה שגורמים למרבית מחלות של דרכי הנשימה התחתונות.

וירוסים (נגיפים) במערכת הנשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימה של נגיפים שכיחים שידועים כמחוללים מחלות בדרכי הנשימה בקרב בני האדם:

Influenza virus (נגיף השפעת)[עריכת קוד מקור | עריכה]

נגיף השפעת הוא נגיף המכיל חומצת גרעין מסוג ssRNA במובן שלילי, מעטפת וחלבוני ליבה. קיימים שלושה סוגים של נגיפי השפעת: B, A ו-C, כשהסוגים B ו-C מדביקים בני אדם בלבד והסוג A מסוגל להדביק גם בעלי חיים. סוג זה הוא האלים מבין השלושה שכן הוא מסוגל לעבור שינויים גנטיים מסוימים שעלולים לגרום לו לרכוש מוטציות שונות (החלפת רצפים בגנום - antigenic shift, ויצירה של מוטציות נקודתיות - antigenic drift).

ההדבקה בנגיף השפעת מתרחשת לרוב באמצעות תרסיס באוויר ומגע ישיר. ארוסולים נגרמים כתוצאה משיעול או עיטוש וגורמים לפיזור הנגיף בסביבת החולה/נשא. לנגיף זמן דגירה קצר בגוף (1-3 ימים) מאחר שזמן מחזור החיים שלו בתאים הוא 4-6 שעות, מדובר בנגיף עם קצב הדבקה מהיר מאוד ולכן גם התסמינים הראשונים יופיעו כעבור פרק זמן קצר יחסית.

תגובת מערכת החיסון של הגוף כנגד הנגיף מתבססת על החיסון התאי (תאי T) שמתווך על ידי ציטוקינים דוגמת IFN. הנוגדנים שנוצרים כנגד מעטפת הנגיף, מופיעים רק בשלב מאוחר יותר ומטרתם למנוע הדבקה מחודשת בנגיף.

תסמיני מחלת השפעת כוללים את הבאים:

לרוב החולה מפגין תשישות, הרגשה כללית ירודה והיעדר תיאבון. החום יכול להיות גבוה כבר בימים הראשונים להידבקות (תלוי בעומס נגיפי בגוף).

סיבוכים אפשריים: דלקת ריאות ראשונית (בעיקר בחולי לב, חולי ריאה כרוניים, בוגרים צעירים ונשים בהריון), דלקת ריאות משנית (במבוגרים), החרפה של מחלת ריאות כרונית, ושתי תסמונות או סינדרומים: תסמונת ריי ותסמונת גילאן-בארה.

Human parainfluenzae virus (נגיפי פרא-אינפלואנזה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – Human parainfluenza viruses

זהו נגיף בעל גנום ssRNA במובן שלילי ששייך למשפחת נגיפי Paramixoviridae, אליה שייכים נגיפי מערכת נשימה נוספים, דוגמת: hRSV ו-hMPV. נגיף זה מכיל חומצת גרעין מסוג ssRNA במובן שלילי, מעטפת נגיפית וחלבוני ליבה. מעטפת הנגיף מכילה גליקופרוטאינים, אשר יודעים לגרום לאיחוי בין תאים מודבקים. כיום מוכרים 4 מינים שונים של נגיף זה, כאשר זנים 4A ו- 4B גורמים למחלה קלה יחסית, דמוית הצטננות, ואילו מין 3 נחשב למסוכן ביותר וגורם על פי רוב למחלות חריפות יותר.

הנגיף מדביק במגע ישיר ובאמצעות תרסיס את אפיתל הלוע, וקיימת תקופת דגירה בין 3- 6 ימים.

Human respiratory syncytial virus (נגיף נשימתי סינציאלי אנושי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – Human respiratory syncytial virus

זהו נגיף בעל גנום ssRNA במובן שלילי ששייך למשפחת נגיפי Paramixoviridae, אליה שייכים נגיפי מערכת נשימה נוספים, דוגמת: Human parainfluenza viruses ו-Human metapneumovirus. נחשב לגורם העיקרי למחלות דרכי הנשימה התחתונות בקרב תינוקות וילדים קטנים בעונת החורף, אם כי ידוע גם כגורם למחלות בקרב אוכלוסיית המבוגרים ומדוכאי מערכת החיסון. הנגיף חודר לגוף דרך העיניים ודרכי הנשימה ומתרבה ברקמה רירית של חלל האף והגרון. תקופת הדגירה נמשכת בין 5-4 ימים כשלאחר מכן גורם הנגיף, בדומה ליתר נגיפי משפחת ה-Paramyxoviridae, למגוון מחלות בדרכי הנשימה.

Human metapneumovirus (נגיף מטא-פנאומוניה אנושי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – Human metapneumovirus

נגיף בעל גנום ssRNA במובן שלילי ששייך למשפחת נגיפי ה-Paramyxoviridae, אליה שייכים נגיפי מערכת נשימה נוספים, דוגמת: Human respiratory syncytial virus, וHuman parainfluenza viruses. כיום מוכרים 2 סוגים גנטיים (Types) של hMPV; סוג A ו-B. הנגיף נמצא בתפוצה כלל עולמית ומוכר כגורם למגוון רחב של מחלות בדרכי הנשימה בעיקר בקרב תינוקות וילדים קטנים, אם כי ידוע גם כגורם למחלות בקרב אוכלוסיית המבוגרים ומדוכאי מערכת החיסון.

Rhinovirus[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו סוג של נגיפים בעלי גנום ssRNA במובן חיובי שכוללים למעלה מ-100 מינים של נגיפים, אשר גורמים לתסמיני הצטננות בדרכי הנשימה העליונות (עד מחצית ממקרי הזיהומים של דרכי הנשימה העליונות מיוחסים לנגיפים אלה).

ההדבקה בנגיף מתרחשת לרוב דרך העיניים או האף, לאחר מכן הנגיף נספח לקולטנים תאיים ויוצר מוקדי הדבקה. מאחר שהוא מתרבה בטמפרטורה של 33 מעלות צלזיוס, הוא נמצא בעיקר באזורים עליונים יותר של מערכת הנשימה.

התסמינים השכיחים כוללים את הבאים:

  • נזלת מימית וגודש באף
  • דלקת גרון
  • כאב ראש
  • צמרמורות וחוסר תיאבון.

הסיבוכים העיקרים עלולים להוביל לדלקת האוזן התיכונה, סינוסיטיס והתחלה של התקף אסתמה.

Coronaviridae[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוהי משפחה של נגיפים חסרי מעטפת בעלי גנום ssRNA במובן חיובי, אשר גורמים להצטננות בכ-30-10% מהמקרים. המחלה נמשכת כשבוע ומאופיינת בנזלת, גודש באף ודלקת גרון.

נגיף הסארס שייך לקבוצה זאת והיווה מין אלים יחסית אשר מדביק את דרכי הנשימה התחתונות, גורם לוירמיה (Viremia) וממשיך לאיברים אחרים, דוגמת כבד. למחלת הסארס שלוש פאזות:

  1. עלייה בחום הגוף, כאבי שרירים ודלקת גרון.
  2. עלייה נוספת בחום, הופעת שיעול יבש וסימנים של דלקת ריאות.
  3. הופעת דלקת ריאות עם הרס רקמתי נרחב.

Adenoviridae[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – Adenoviridae

משפחה של נגיפי DNA דו-גדילי, חסרי מעטפת. זוהי משפחה גדולה של נגיפים הכוללת 5 סוגים ומינים רבים. הסוג Mastadenovirus כולל את המינים הפתוגניים לבני האדם, כשחלקם מסוגלים לגרום למחלות בדרכי הנשימה העליונות (אחראים על 10%-5% מכלל המחלות בדרכי הנשימה בילדים מתחת לגיל 5). התסמינים דומים לאלה של יתר נגיפי מערכת הנשימה ולרוב חולפים לבד, כעבור מספר ימים, ללא סיבוכים.

חיידקים במערכת הנשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימה של חיידקים שכיחים שידועים כמחוללים מחלות בדרכי הנשימה בקרב בני האדם:

Streptococcus (סטרפטוקוקים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – Streptococcus

אלה הם חיידקים שנחשבים לגורמים השכיחים ביותר של דלקת דרכי נשימה עליונות (דלקת גרון) ודלקת שקדים על רקע חיידקי. המין השכיח ביותר ששמו מקושר לתחלואת גרון הוא Streptococcus pyogenes ‏(Group A Streptococcus לפי סיווג לנספילד). פרט ל-Streptococcus pyogenes, גם Group C Streptococci ו-Group G Streptococci מתקיימים בגרון של בני אדם בלבד, מדי פעם הם מתרבים מעבר לרמתם הנמוכה בגרון וגורמים למחלה. לחיידקים יש מספר גורמי אלימות באמצעותם הם מתמודדים עם מערכת החיסון: קפסולה המגנה עליהם מפני פאגוציטוזה, חלבון המעכב קישור למערכת המשלים בגוף, טוקסינים הממיסים את קרומי התאים, ועוד. החיידק עובר מאדם לאדם דרך האוויר או באמצעות מגע ישיר.

עלולים לגרום לדלקת גרון. סימני הדלקת האופייניים להדבקה בחיידקי סטרפטוקוקוס הם:

התסמינים השכיחים להדבקה על רקע חיידקי סטרפטוקוקוס הם:

סיבוכי דלקת גרון על רקע הדבקה בחיידקי Streptococcus pyogenes מתחלקים לסיבוכים מקומיים (מורסה מסביב לשקד, דלקת של מכסה הגרון), ולסיבוכים של כלל הגוף או סיבוכים סיסטמיים, כגון קדחת השיגרון (Rheumatic Fever) שהנו סוג של דלקת מפרקים, ודלקת פקעיות הכליה (גלומרולונפריטיס) שהן מחלות אוטואימיוניות הנובעות מיצור נוגדנים כנגד החיידק המופעלים כנגד רקמות שונות בגוף.

Staphylococcus aureus (סטפילוקוק זהוב)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – Staphylococcus aureus

חיידקים מהמין Staphylococcus aureus עלולים לגרום לקשת רחבה של מחלות על פני העור (נחשב למחולל המחלות העיקרי בעור) וברקמות העמוקות. כגורם מחלה בדרכי הנשימה הוא פחות שכיח, אולם עלול לגרום, בין היתר, לדלקת ריאות המלווה באבצסים.

חיידק זה יודע לייצר את האנזים קטלאז, הוא נמצא בפלורה של העור והריריות, והוא פועל באמצעות שני מנגנונים ליצירה של מחלה: על ידי ייצור של טוקסינים (הרעלות מזון, שוק טוקסי רב מערכתי), או על ידי חדירה ישירה והרס רקמה והתרבות המובילים ליצירה של מורסה.

Mycobacterium tuberculosis (חיידק השחפת)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – Mycobacterium tuberculosis

שחפת היא מחלה זיהומית מדבקת הנגרמת על ידי חיידקים בסוג Mycobacterium , בדרך כלל על ידי חיידקי Mycobacterium tuberculosis. הפגיעה האופיינית לשחפת היא בריאות אך היא יכולה להשפיע גם על חלקים אחרים בגוף. המחלה נישאת באוויר כאשר ההדבקה מאדם לאדם נגרמת באמצעות שיעול של אדם חולה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי