דני גימשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דני גימשי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1950 (בן 74 בערך)
יַבְנֶה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות משטרת ישראל
תקופת הפעילות 1971–2002 (כ־31 שנים)
דרגה תת ניצב  תת ניצב
תפקידים בשירות
  • מפקד משטרת עזה
  • מפקד משטרת רמלה
  • מפקד משטרת ראשון לציון
  • קצין חינוך ראשי
  • ראש היחידה לשיטור קהילתי
  • ראש אגף למניעת פשיעה ומנכ"ל המועצה הציבורית למניעת פשיעה בישראל
תפקידים אזרחיים
ראש החטיבה לקרימינולוגיה ואכיפת החוק במסלול האקדמי המכללה למינהל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דני (דניאל) גימשי (נולד ב-1950) הוא קרימינולוג ישראלי המכהן כפרופסור וראש החטיבה לקרימינולוגיה ואכיפת החוק במסלול האקדמי המכללה למינהל. גימשי הוא קצין משטרה בדימוס בדרגת תת-ניצב, שירת כקצין חינוך ראשי, ראש היחידה לשיטור קהילתי ומנכ"ל המועצה הציבורית למניעת פשיעה בישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גימשי נולד ביבנה ב-1950, למד בבית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה. שירת כקצין בתותחנים בצה"ל.

שירות במשטרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1971 התגייס למשמר הגבול, שימש מפקד מחלקה במג"ב עזה, מפקד מחלקת סיור בשכם, מפקד מחלקת טירונים, מפקד פלוגת טירונים, קצין אג"ם והדרכה מרחבי ומפקד פלוגה במג"ב ירושלים. ב-1978 מונה למפקד משטרת עזה, ב-1980 מונה למפקד משטרת רמלה וב-1982 למפקד משטרת ראשון לציון. ב-1986 מונה לקצין אגף החקירות והמודיעין במרחב שפלה. ב-1987 מונה לראש מחלקת המתנדבים של משטרת ישראל. בשנים 1988 עד 1990 שהה בבריטניה בשליחות מטעם הסוכנות היהודית.

ב-1991 מונה לקצין חינוך ראשי של המשטרה ובמקביל פיקד על הקורס לפיקוד ומטה של הארגון. ב-1994 מונה למפקדה הראשון של היחידה לשיטור קהילתי ושירת בתפקיד עד 1998. שימש מדריך במכללה לביטחון לאומי.

ב-1999 מונה לראש אגף למניעת פשיעה ומנכ"ל המועצה הציבורית למניעת פשיעה בישראל (מציל"ה) במשרד לביטחון הפנים. ב-2003 פרש ממשטרת ישראל בדרגת תת-ניצב.

קריירה באקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גימשי שימש מרצה מן החוץ בבית הספר למנהיגות ציבורית של אוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית. ב-1999 מונה לראש החטיבה לקרימינולוגיה ואכיפת החוק בחוג למדעי ההתנהגות שבמסלול האקדמי המכללה למינהל. הוא הקים ב-2004 את המכון לחקר ביטחון הקהילה ועומד בראשו.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1976 סיים תואר ראשון בסוציולוגיה ויחסים בין לאומיים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1979 סיים תואר שני בסוציולוגיה וקבלת דיפלומה בקרימינולוגיה מהאוניברסיטה העברית. ב-1994 סיים תואר שני במינהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד. הוא בוגר תוכנית קרן וקסנר. ב-1997 קיבל תואר דוקטור בקרימינולוגיה מהפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים, עבודת הדוקטורט שלו עסקה במנהיגות במשטרה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "פיתוח מנהיגות במשטרת ישראל" (ספר יסוד), משטרת ישראל, 1992
  • "פיתוח מנהיגות קהילתית", משטרת ישראל, 1996
  • "שיטור קהילתי בישראל ובעולם" הוצאת משטרת ישראל, 1999
  • "משטרה בדמוקרטיה", הוצאת משטרת ישראל, 2003.
  • "פחד מפשיעה בישראל" המכון לחקר ביטחון הקהילה, המסלול האקדמי המכללה למנהל, 2007.
  • "מערכת הצדק בפלילים, אכיפת החוק בחברה דמוקרטית", הוצאת פלס, המסלול האקדמי המכללה למנהל, 2007
  • קרימינולוגיה ירוקה, מאבק בפשיעה נגד הסביבה", הוצאת פלס, המסלול האקדמי המכללה למנהל, 2010
  • "ביטחון עירוני, מניעת פשיעה ועבריינות", הוצאת פלס, המסלול האקדמי המכללה למנהל, 2012

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]