דסיורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןדסיורים
Tasmanian Devil constant walking-1and (4620816675).jpg שד טסמני
Dasyurus maculatus - Bonorong.jpg נמיית כיס טיגריסית
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפי כיס
משפחה: נמיות כיס
תת־משפחה: דסיורים
סוגים

13

שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Dasyurinae
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דסיורים (שם מדעי: Dasyurinae - אטימולוגית: "שעירי זנב") היא תת-משפחה של טורפי כיס בינוניים עד קטנים במשפחת נמיות כיס, הכוללת 13 סוגים ו-52 מינים. בתת-משפחה זאת כלולים מינים בינוניים אשר דומים לנמיות, לסמורים או לחתולים, ומינים קטנים הדומים לחולדות, לסנאים או לעכברים. תת-משפחת הדסיורים מחולקת לשני שבטים: שבט הדסיורים, ושבט הפסקוגלים והיא הוקמה בשנת 1820.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדסיורים חולקים ביניהם מספר קווי דמיון במבנה הגוף, אך יש ביניהם הבדלים ניכרים בגודל. ראשם גדול ובעל חרטום מחודד, אוזניהם קטנות, והם בעלי זנב ארוך, עבה ושעיר. רגלייהם האחוריות והקדמיות לרוב בגודל זהה, ולהם בעלי טפרים חזקים המשמשים את רובם לחפירה או לטיפוס. מערכת השיניים שלהם דומה לטורפים מהעולם הישן, והן מותאמות במיוחד ללעיסת מזון מהחי. יש להם ניבים גדולים ומספר רב של חותכות קטנות. הפרווה של הדסיורים שעירה, עבה וצפופה, ולמינים רבים יש שערות זיפיות ארוכות שמקנות להם מראה קיפודי. צבעי הפרווה של סוגי הדסיורים משתנים בהתאם לאזור המחיה; המינים החיים ביערות מתאפיינים בפרווה כהה שצבעה נע משחור לאפור כהה, בעוד שהמינים החיים במדבריות ובסוואנות מתאפיינים בפרווה בהירה בצבע חום בהיר עד צהבהב חולי. לרבים מהדסיורים אין את הכיס האמיתי האופייני לסדרת הקנגוראים, ותחת זאת יש להם קפל עור גדול סביב הפטמות המתפקד בצורה דומה.

הדסיורים פעילים ברובם בשעות הלילה, אם כי יש מספר לא מבוטל של מינים פעילי יום. את שעות המנוחה שלהם הם מבלים במקלט תת-קרקעי, בגזעים חלולים, במאורות או במרומי העצים. יש להם חושים חדים המשמשים אותם בציד. הטרף של הדסיורים משתנה בהתאם לגודלם: המינים הגדולים ניזונים בעיקר מחולייתנים בינוניים, והמינים הקטנים ניזונים מחולייתנים קטנים ומחרקים. ככלל, כל סוגי הדסיורים מסוגלים להרוג טרף בגודלם או אף גדול מהם. תקופת ההריון של הדסיורים קצרה יחסית, ולאחריהם הגורים שוהים תקופה ממושכת בכיס של האם. לאחר מכן, הם מטפסים על גב האם או שוהים בקן מוגן שבנתה עבורם. אצל מספר סוגים קטנים, נפוצה תופעת מוות המוני של הזכרים מיד לאחר עונת הרבייה הראשונה שלהם.

מיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]