סמור
 סמור | |
|---|---|
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | טורפים |
| תת־סדרה: | דמויי כלב |
| משפחה: | סמוריים |
| תת־משפחה: | סמורים |
| סוג: | סמור |
| שם מדעי | |
 Mustelaלינאוס, 1758 | |
| תחום תפוצה | |
 | |
 | |
סמוּר (שם מדעי: Mustela) הוא סוג טורף במשפחת הסמוריים. בסוג זה נכללים כ-15 מינים, ובהם ההרמין, חמוס השלגים, חמוס סיבירי וחמוס מבאיש ממנו בוית החמוס. אורכם של הסמורים נע בין 12 ל-45 סנטימטר, ולרובם יש פרווה אדומה או חומה ובטן לבנה. מינים מסוימים משירים בחורף ופרוותם נעשית לבנה. אורך זנבם נע בין 22 ל-33 סנטימטר. גופם של הסמורים הוא ארוך וגלילי, ורגליהם קצרות, מה שמאפשר להם להיכנס אל תוך מחילות בחיפוש אחר טרף, מכרסמים בעיקר.
תפוצה ובתי מחייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסמורים מצויים בכל העולם מלבד אוסטרליה ואנטארקטיקה. הסמורים האפריקאים מוגבלים לחלקה הצפוני של היבשת, וכך גם הסמורים בדרום אמריקה. לעומת זאת, הם נפוצים בכל שטחי צפון אמריקה, אירופה ואסיה (מלבד איים שונים, ואזורים מסוימים כגון תת-היבשת ההודית). הם הובאו על ידי האדם למקומות נוספים כמו ניו זילנד.
הסמורים חיים במגוון של בתי גידול, ואלו משתנים ממין למין. הם נפוצים מהקטבים, במקרה של חמוס השלגים וההרמין, עד ליערות הגשם במקרה של הסמור הקולומביאני וסמור האמזונאס, ואפילו עד לאזורים עירוניים, כמו במקרה של הסמור המצרי.
הסמור והאדם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסמורים מסמלים בתרבויות רבות מרמה וגנבה, זאת בעיקר בשל חיבתם לחפצים נוצצים. בספרות הסמור משמש לעיתים כסמל לנוכל. כמו כן, הסמורים מפורסמים בגלל הנזקים שהם גורמים לחקלאות, על ידי טריפת תרנגולות.
עם זאת, יחסו של האדם לסמור אינו שלילי לגמרי. החמוס המבוית הוא חיית מחמד נפוצה, גם בישראל. בתקופות קדומות היה נהוג להשתמש בו, ובסמורים אחרים, בתור מדבירים טבעיים - הם היו ניזונים ממכרסמים בשדות, ובכך עוזרים לחקלאים. זה הוביל לכך שכמה מיני סמורים הובאו לאזורים שונים בעולם, והדוגמה הבולטת ביותר לכך הם הסמורים בניו זילנד. חמוס השלגים, ההרמין, והחמוס המבאיש הביאו שם תועלת בהתחלה אך בהדרגה הפכו למזיקים. כיום הם נחשבים לגורמי פגיעה משמעותייים במערכת האקולוגית.
טקסונומיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מינים:
| שם | שם מדעי | מצב שימור | תפוצה |
|---|---|---|---|
| סמור האמזונאס | Mustela africana | LC | דרום אמריקה |
| סמור הררי | Mustela altaica | NT | אירופה, צפון ודרום אסיה |
| הרמין | Mustela erminea | LC | אירופה, צפון אסיה וצפון אמריקה. הובא בידי האדם לניו זילנד |
| חמוס ערבות | Mustela eversmanii | LC | אירופה, צפון ודרום אסיה |
| סמור קולומביאני | Mustela felipei | VU | דרום אמריקה |
| סמור ארך-זנב | Mustela frenata | LC | מרכז, צפון ודרום אמריקה |
| סמור יפני | Mustela itatsi | LC | יפן והמחוז הרוסי סחלין |
| סמור צהוב-בטן | Mustela kathiah | LC | דרום אסיה |
| חורפן אירופי | Mustela lutreola | CR | אירופה וצפון אסיה |
| סמור הרים אינדונזי | Mustela lutreolina | LC | דרום אסיה |
| חמוס שחור-רגל | Mustela nigripes | EN | צפון אמריקה |
| חמוס השלגים | Mustela nivalis | LC | אירופה, מרבית אסיה, צפון אמריקה וצפון אפריקה. הובא בידי האדם לניו זילנד ולסאו טומה |
| סמור מלאי | Mustela nudipes | LC | דרום אסיה |
| חמוס מבאיש | Mustela putorius | LC | אירופה, צפון אפריקה וצפון-מערב אסיה. הובא בידי האדם לניו זילנד |
| חמוס סיבירי | Mustela sibirica | LC | אירופה, צפון ודרום אסיה |
| סמור מפוספס-גב | Mustela strigidorsa | LC | דרום אסיה |
| סמור מצרי | Mustela subpalmata | LC | מצריים |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
 |
 |
| המינים הנפוצים ביותר: הרמין, חמוס השלגים וחמוס מבאיש | ||
סמור, באתר ITIS (באנגלית)
סמור, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)- סמור, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
סמור, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
סמור, באתר GBIF (באנגלית)
סמור, באתר iNaturalist (באנגלית)
