דרכון טורקי (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דרכון טורקי
Türk Pasaportu
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי בוראק ארליאל
תסריט דניז יזילגון
גוקהאן זינקיר
שחקנים ראשיים Altan Gördüm עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה אלפאי גולטקין
אלפ יניאר
מדינה טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 20 במאי 2011
משך הקרנה 91 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט טורקית, אנגלית, צרפתית
סוגה סרט תיעודי, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
www.theturkishpassport.com
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דרכון טורקיטורקית: Türk Pasaportu) הוא סרט טורקי משנת 2011 בבימויו של בוראק ארליאל המתאר לדברו את סיפור הצלת יהודים במהלך השואה על ידי דיפלומטים טורקיים. הוא הועלה כ-"סרט השואה היחיד עם סוף טוב".[1]

הדיוק ההיסטורי של הסרט זכה לביקורת, על הצגת דיווחים לא מבוססים על הצלת יהודים. ההיסטוריון מארק דייוויד באר כינה אותו "סרט תעמולה".[2] ההיסטוריון יליד טורקיה אוגור אומית אונגור קובע כי הסרט "מבוסס על מניפולציה, מיסטיפיקציה והטעיה".[3]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודי טורקיה עזרו בהפקת הסרט. ההיסטוריון אוגור אומית אונגור קובע כי "העמדות של מנהיגי הקהילה היהודית האלו מייצגות את תסמונת סטוקהולם של אליטות מיעוטים בטורקיה, המאמינות שרק קונפורמיזם מוחלט לממשלת טורקיה יכול להבטיח את ביטחונם במדינה".[3] הסרט מומן בחלקו על ידי ממשלת טורקיה.[4]

תקציר[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרכון טורקי מספר את סיפורם של דיפלומטים שהוצבו בשגרירויות ובקונסוליות של טורקיה במספר מדינות באירופה, הם מוצגים מצילים יהודים רבים במהלך מלחמת העולם השנייה. בין אם הוציאו אותם ממחנות הריכוז או הורידו אותם מהרכבות שהובילו אותם למחנות, הדיפלומטים, בסופו של דבר, דאגו שהיהודים שהיו אזרחים טורקים יוכלו לחזור לטורקיה ובכך להינצל. הסרט מציג דיפלומטים כמי שהצילו לא רק את חייהם של יהודי טורקיה, אלא גם הצילו יהודים זרים על ידי מתן דרכונים טורקיים.

בסוף הסרט מתוארים היהודים חוגגים לאחר שהרכבת שלהם חוצה את הגבול מבולגריה לטורקיה. בניגוד למה שמתואר בסרט, 15,000 יהודים מאזור זה נמלטו כתוצאה מפרעות תראקיה הטורקית ב-1934.[3]

פרסים וסיקור בפסטיבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסרט הוצג לראשונה בפסטיבל הקולנוע בקאן ב-18 במאי 2011
  • בפסטיבל הסרטים הבינלאומי מונדאנס 2011, הוא זכה בפרס הסרט התיעודי העלילתי הטוב ביותר בקטגוריית הסרטים הזרים
  • פסטיבל בול הזהב של אדנה ב-2011, קטגוריית גמר הסרטים העלילתיים
  • פסטיבל הסרטים תפוז הזהב של אנטליה 2011, הקרנה מיוחדת
  • פסטיבל הסרטים היהודי באטלנטה 2012 - לא השתתף בתחרות
  • פסטיבל הסרטים העצמאיים האירופי 2012 - בקטגוריית הסרטים זרים, גמר הסרטים התיעודיים העלילתיים הטובים ביותר
  • פסטיבל הסרטים היהודי של זאגרב 2012 - לא השתתף בתחרות
  • סרט זכויות האדם אנספוקן 2011 - לא השתתף בתחרות
  • פסטיבל הסרטים הטורקי באמסטרדם - לא השתתף בתחרות
  • פסטיבל יוסמיטי 2011 - הזוכה בפרס ג'ון מיור

דיוק היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיוק ההיסטורי של הסרט זכה לביקורת. ההצלות הנטענות אינן מבוססות מעבר לעדויות של מצילים לכאורה. אחד המחלצים לכאורה בסרט, בהיק ארקין, היה אחד ממבצעי רצח העם הארמני. אלפי יהודים טורקיים גולים גורשו למחנות המוות מכיוון שאזרחותם נשללה על ידי פקידים טורקים, אך עובדה זו לעולם לא מוזכרת בסרט. רק דיפלומט טורקי אחד, סלאחטין אולקומן, הוכר כחסיד אומות העולם, אך סיפורו אינו מתואר בסרט.[3][5]

לדברי ההיסטוריון קורי גוטשטדט, מטרתו של הסרט "לחזק את הקו הרשמי הטורקי, הקובע כי טורקיה הצילה בנדיבות אלפי יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה", למרות היעדר ראיות התומכות בנרטיב זה. היא מבקרת מגוון אי דיוקים היסטוריים בסרט ומכנה אותו פסאודו דוקומנטרי.[4]

ההיסטוריון דייוויד באר קובע כי "דרכון טורקי ומאמצים דומים לו הם למעשה סוג של הכחשת שואה", שכן הם מתעלמים מגורלם של יהודי טורקיה שנהרגו.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Baer 2020, p. 202.
  2. ^ Baer 2020, p. 208.
  3. ^ 1 2 3 4 Üngör on Burak Arliel, 'The Turkish Passport' | H-Genocide | H-Net, networks.h-net.org
  4. ^ 1 2 Film Review: Turkish Passport | Sephardic Horizons, www.sephardichorizons.org
  5. ^ Baer, Marc D. (2020). Sultanic Saviors and Tolerant Turks: Writing Ottoman Jewish History, Denying the Armenian Genocide. Indiana University Press. pp. 199–205. ISBN 978-0-253-04542-3.