האוול דייוויס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האוול דייוויס
HowellDavies.jpg
לידה 1690?
מילפורד הייבן, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 ביוני 1719
פרינסיפה, סאו טומה ופרינסיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ויילס עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע פריבטיר, פיראט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

האוול דייוויס ( אנגלית: Howell Davis ) (בערך 1690 - 19 ביוני 1719) היה פיראט וולשי. הקריירה הפיראטית שלו נמשכה 11 חודשים בלבד, מה -11 ביולי 1718 עד 19 ביוני 1719, אז שמו לו מארב והרגו אותו. ספינותיו היו הקדוגן, באק, סנט ג'יימס ורובר.

דייוויס השתלט/שדד 15 אוניות אנגליות וצרפתיות.

קריירה קצרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייוויס, יליד מילפורד הייבן, פמברוקשייר, ויילס, החל את דרכו בפיראטיות ב־11 ביולי 1718 כאשר ספינת העבדים ״קדוגן״, עליה שימש כקצין שני, נכבשה על ידי הפיראט אדוארד אנגלנד. דייוויס, החליט להצטרף לפיראטים, וקיבל פיקוד על ״קדוגן״ ויצא לברזיל ב -18 ביולי 1718. עם זאת, צוותו החליט להפליג לברבדוס במקום זאת. כאן נכלא דייוויס באשמת הפיראטיות, אך בסופו של דבר שוחרר וחיפש מקלט באזור הפיראטים של ניו פרובידנס בבהאמה.

כאשר נערכו פעולות נגד הפיראטים, בניו פרובידנס על ידי המושל וודס רוג'רס, דייוויס עזב את הספינה ״באק״ עם שישה אנשי צוות נוספים, שכללו את תומאס אנסטיס וולטר קנדי, כדי להשתלט על הספינה עד מרטיניק. דייוויס נבחר לקפטן וניהל פשיטות מבסיסו בקוקון.

בהמשך הוא חצה את האוקיינוס האטלנטי כדי לשדוד משלוחים באזור באיי כף ורדה. אחת הספינות שתפס שם הפכה לספינת הדגל החדשה של דייוויס, ״סן ג'יימס״ עם 26 תותחים. לאחר מכן הוא הקים שותפות עם שודד ים צרפתי אוליבייה לבאסור, המכונה לה בוזה, וקברניט נוסף באונית פיראטים, תומאס קוקלין. השותפות נמשכה עד שהתפרקה כתצאה מוויכוח ביניהם שהם היו שיכורים. דייוויס עבר לספינה ״רובר״ עם 32 תותחים, והפליג דרומה ותפס ספינות עם מטען עשיר יותר בחוף הזהב (גאנה). אחד מאסיריו היה עמיתו הוולשי ברתולומיאו רוברטס, שנועד להתפרסם עוד יותר כפיראט, כמו גם תומאס סאטון, שהפליג לצד רוברטס במשך כל הקריירה הפיראטית שלו. [1]

תחבולות והונאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייוויס היה אדם פיקח ומקסים, והתחזה לרב חובל פרטי ולגיטימי שהוליך שולל את מפקד המצודה הבריטית שהחזיקה עבדים בגמביה. לאחר שהשתלט על מפקד המצודה בזמן ארוחת קבלת פנים, דייוויס החזיק בו כבן ערובה, עד שקיבל כופר ב -2,000 פאונד בזהב.

פעם אחרת, תפס ספינה צרפתית חזקה וגדולה, כאשר הניף להפחידה, את דגל הפיראטים השחור שנלקח מספינה גדולה שתפס. שהייתה חמושה מאוד. הצרפתים הניחו שזאת הספינה השנייה והם נכנעו במהירות.

דיוקן של האוול דייוויס, על רקע ספינת הולנדית ששדד. ציור פרסומות לסיגרים משנת 1888

עם זאת, כשניסה שוב לבצע את העמדת הפנים הזאת, כשהוא התחזה לצייד פיראטים של הצי המלכותי כדי לחטוף את מושל האי הפורטוגלי פרינסיפה, המושל הבין זאת. דייוויס הוזמן להגיע למבצר להרמת כוס יין. בדרך לשם, המושל ארגן מארב לפיראטים, ודייוויס נורה למוות ב -19 ביוני 1719. ברתולומיאו רוברטס נבחר כמחליפו על ידי צוות הספינה, והוא פשט על האי כנקמה בהמשך הלילה.

קפטן ויליאם סניילגראב, שנלכד על ידי הפיראטים בשנת 1719, כתב מאוחר יותר סיכום על ניסיונו הימי, על נפילתו בשבי שודדי ים. הוא הגיע למסקנה שדייוויס ״היה אדם אנושי נדיב ביותר". [2]

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגדה של האוול דייוויס העניקה השראה ליצירות בדיוניות כמו ״שודדי האצולה״ מאת ר. ל. ז'אן.

דמותו של האוול דייוויס מופיעה כדמות משנית במשחק Assassin's Creed IV: Black Flag.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Breverton, Terry (2003) The book of Welsh pirates and buccaneers. Glyndwr Publishing. ISBN 1-903529-09-3
  • Pickering, David. "Pirates". CollinsGem. HarperCollins Publishers, New York, NY. pp 80–82. 2006


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


  1. ^ Sanders, Richard (2007). If a Pirate I Must Be...: The True Story of Black Bart, King of the Caribbean Pirates. New York: Skyhorse Publishing Inc.
  2. ^ Breverton p. 252