האופרה הגדולה של פלורידה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האופרה כרמן מוצגת על ידי הלהקה

האופרה הגדולה של פלורידהאנגלית: Florida Grand Opera; בראשי תיבות: FGO) היא להקת האופרה השביעית בדרגת הוותק בארצות הברית, המקיימת בשנת 2023 את העונה ה-82 שלה. את הלהקה ייסד ד"ר ארטורו די פיליפי כ"גילדת האופרה של מיאמי רבתי" בשנת 1941 ובהמשך ניהלו אותה בזה אחר זה המנהלים הכלליים רוברט הרמן ורוברט מ. הויר.

האופרה הגדולה של פלורידה נוצרה בשנת 1994 באמצעות מיזוג בין האופרה של מיאמי רבתי לגילדת האופרה המאוחדת של פורט לודרדייל, שאיחד שתי קהילות חשובות בדרום פלורידה לתמיכה באחד ממוסדות התרבות החשובים ביותר במחוז. ההנהלה ומרכז התפעול של האופרה שוכנים במיאמי, במרכז החינוכי על שם ארטורו די פיליפי ואילו פעילות האופרה עצמה מתקיימת במרכז האופרה על שם ג'וזפין ס. לייזר בפורט לודרדייל.

המנהלת הכללית הנוכחית של הלהקה היא סוזן טי. דניס והיא האשה הראשונה בתפקיד. היא החליפה את המנהל הכללי הקודם, רוברט הויר (1985–2012); המנהל האמנותי והמנצח הראשי הוא רמון תבר שהחליף את המנהל הקודם, סטיוארט רוברטסון (1997–2010). תבר גם הפך למנצח הספרדי הראשון שהוביל גם להקת אופרה אמריקאית וגם סימפוניה אמריקאית. בשנת 2014 לקח תבר את התואר מנצח ראשי. האופרה הגדולה של פלורידה אינה מעסיקה כיום מנצח ראשי, אלא מסתמכת על סדרה של מנצחים אורחים כולל גרגורי בוכאלטר, ג'רי לין ג'ונסון, מייקל צ'ינג, אנתוני בארז ומרלן אורביי. בשנת 2022, מרלון דניאל הצטרף לצוות המוזיקה כמנצח משנה. מנצח המקהלה היה, עד אוגוסט 2007, דאגלס קיני-פרוסט. מחליפו לא נקבע עדיין.

להקת האופרה הגדולה של פלורידה מזמינה ומארחת זמרים, מעצבי תפאורה, במאים ומנצחים בעלי שם בינלאומי. הרפרטואר הנרחב שלה מקיף 400 שנות אופרה וכולל יצירות סטנדרטיות, יצירות מוכרות פחות, יצירות מודרניות ויצירות של מלחינים בני ימינו.

בעבר אירחה הלהקה רבים מזמרי האופרה הראשונים במעלה בעולם, כמו לוצ'אנו פבארוטי, שהופעתו הראשונה בארצות הברית, בפברואר 1965, הייתה במה שנקרא אז האופרה של מיאמי רבתי, ב"לוצ'יה די למרמור" של גאטנו דוניצטי, לצד דיים ג'ואן סאת'רלנד. בין השאר הופיעו שם גם פלאסידו דומינגו, בירגיט נילסון, שריל מילנס וג'יימס מוריס.

עונת 2006–2007 חנכה את בית זיו לבלט ואופרה החדש בהפקות של "אאידה" מאת ורדי, עם הסופרן הנודעת אנג'לה בראון, יחד עם מקהלת האופרה הגדולה ביותר שניצבה אי פעם על בימה; החטיפה מן ההרמון של מוצרט; "מאנון לסקו" של פוצ'יני עם הסופרן הצרפתייה סילבי ואלייר; "לה סונאמבולה" של בליני; "שמשון ודלילה" של סן-סנס בכיכובם של דניס גרייבס ויון וילארס; והצגת הבכורה העולמית של "אנה קרנינה" מאת דייוויד קרלסון.

עונת 2007–2008 נפתחה בסדרת הצגות עטורת שבחים של כך עושות כולן מאת מוצרט, עם המצו-סופרן רינת שחם, החוזרת כדורבלה, והמשיכה ב"דולי הפנינים" של ביזה, טוסקה, עם הסופרן אנג'לה בראון השבה בתפקיד הראשי, ו"לה בוהם" של פוצ'יני ו"יוליוס קיסר" של הנדל.

עונת 2010–2011 נפתחה בטורנדוט מאת פוצ'יני, ואחריה בסיפורי הופמן מאת ז'אק אופנבך. היא תמשיך בדון ג'ובאני מאת מוצרט וב"סירנו" מאת דוד דיקיארה על פי הליברטו הצרפתי מאת ברנאר אוזן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]