הבונקרים באלבניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנדרטה בטירנה לזכר הבידוד שכפה הקומוניזם: בונקר אלבני וקטע מחומת ברלין
בונקר גדול בגבול מקדוניה
שורת בונקרים קטנים ליד גבול מקדוניה

הבונקרים באלבניהאלבנית: Bunkerët e Shqipërisë) מהווים תופעה ייחודית במדינה זו בקנה מידה עולמי. במשך כ-40 שנה נבנו בהוראתו של הדיקטטור אנוור הוג'ה למעלה מ-700,000 בונקרים באלבניה[1]. בונקר אחד לכל ארבעה תושבים, ובממוצע – 24 בונקרים לקמ"ר.

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוג'ה עמד בראש הפרטיזנים האלבנים ששחררו את אלבניה משלטון איטליה ב-1944. הוא הנהיג משטר קומוניסטי נוקשה בנוסח סטליניסטי ומאואיסטי. הוא ניתק את הקשרים עם ברית המועצות לאחר שניקיטה חרושצ'וב יצא נגד משטרו של סטלין והנהיג את מדיניות ההפשרה.

הוא פרש מברית ורשה ב-1968 לאחר הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה וניתק את קשריו עם הרפובליקה העממית של סין לאחר ביקורו של ריצ'רד ניקסון ב-1972. קשריו עם טיטו היו מתוחים ביותר עקב היחס לאלבנים בקוסובו. הוג'ה האשים אותו בשאיפות לטיהור אתני בקוסובו וברצון להפוך את אלבניה למדינה השביעית של יוגוסלביה. עם יוון היה למעשה במצב מלחמה והוא חשש שיוון רוצה לכבוש את דרום אלבניה המכונה אצל היוונים כצפון אפירוס. אלבניה הפכה למדינה המבודדת ביותר בעולם. הוג'ה נתקף בחשש של פלישה לאלבניה והחל בתהליך של בנייה מסיבית של בונקרים.

הבונקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניית הבונקרים החלה ב-1967 ונסתיימה ב-1986 לאחר מותו של הוג'ה. הבונקרים נבנו בחופים, הרים, כרמים, שדות ובתוך הערים. המשטר פיתח דוקטרינה של "צבא העם" ופיתוח מלחמת גרילה. כל תושב עבר מגיל 12 אימון בירי בקלצ'ניקוב. כל משפחה בכפר הייתה אחראית על ניקיון הבונקר שלה. הבונקרים נבנו מבטון ופלדה בגדלים שונים מבונקר לשלושה אנשים עד בונקר גדול. ההוצאה על הבנייה הזו דלדלה את קופת המדינה שהייתה ריקה בלאו הכי.

במלחמת קוסובו השתכנו פליטים אלבנים בבונקרים שעמדו בהפגזות של הסרבים. ב-2004 נתגלה מצבור של 16 טון גז חרדל באחד הבונקרים. ממשלת ארצות הברית תרמה 20 מיליון דולר להשמדת המצבור הזה.

הבונקרים כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום הבונקרים מוזנחים ונהרסים. חלק מהם הפכו למסעדות ובתי קפה ואלה שלאורך החוף נהרסו בגלל בעיות בטיחות. האלבנים מתייחסים בסלחנות לתופעה זו המהווה אטרקציה תיירותית ומוכרים למשל מזכרות של מאפרות בצורת בונקרים. חלק מהבונקרים מהווים מקום להתייחדות של זוגות צעירים והביטוי הנפוץ הוא: "האלבנים איבדו את בתוליהם בבונקרים והאמריקאים במושב האחורי של המכונית".

במרכז טירנה הוצב ב-2013 מיצב המתאר את הבידוד שכפה הקומוניזם על בני האדם. המיצב מורכב מבונקר שהובא למקום מרובע המגורים של הוג'ה ומקטע מחומת ברלין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הבונקרים באלבניה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המספר המדויק אינו ידוע אבל לפי מקורות שונים הוא נע בין 700,000 ל-750,000