הבחירות הפרלמנטריות בפולין (2023)
הבחירות לפרלמנט הפולני 2023 בסיים ובסנאט של פולין התקיימו ביום ראשון, 15 באוקטובר 2023. בסיומן, נבחר דונלד טוסק לראש ממשלת פולין, לאחר שקיבל את תמיכת הפרלמנט ב-12 בדצמבר 2023. ב-13 בדצמבר הושבעו טוסק וממשלתו החדשה. הבחירה בו מסמלת את סופו של עידן בפולין, עם סיום שמונה שנות שלטונה של מפלגת "חוק וצדק" הימנית הפופוליסטית, שבמהלכן החלישה את מערכת המשפט והתקשורת, צמצמה את זכויות הנשים וזכויות להט"ב בפולין, והפכה את פולין לדמוקרטיה חלולה. ראש הממשלה הנבחר התחייב להציל את הדמוקרטיה הפולנית, לבטל חלק מהשינויים שביצעה הממשלה היוצאת, ולתקן את הקו הלאומני והאנטי־ליברלי שאליו הובילה את פולין.[1]
מהלך הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך הבחירות התקיימה התמודדות על מושבים בשני הבתים: הסי'ם והסנאט. לצד הבחירות נערך גם משאל עם ובו ארבע שאלות הנוגעות למדיניות הכלכלית ולמדיניות ההגירה של הממשלה.
טרם הבחירות, החזיקה מפלגת הימין "חוק וצדק" (PiS) ברוב בסי'ם, כאשר בראשות הממשלה עמד מתאוש מורבייצקי בכהונתו השנייה בתפקיד. מאידך, מפלגות האופוזיציה, ובכללן מפלגת המצע האזרחי ומפלגות נוספות, החזיקו רוב בסנאט.
לקראת בחירות 2023, הוביל דונלד טוסק את הקואליציה האזרחית כאופוזיציה ל-PiS. בבחירות זכתה אמנם מפלגת השלטון הימין המאוחד במספר רב של מושבים, אך לא הגיעה לרוב בסי'ם. לעומתם, האופוזיציה, המורכבת משלושה גופים - הקואליציה האזרחית, הדרך השלישית והשמאל, השיגה בסך הכל 54% מהקולות, וצפויה להקים ממשלה קואליציונית.[2][3] גם בסנאט זכתה ברית מפלגות האופוזיציה, ברית הסנאט 2023, בריבוי קולות וברוב מושבים.
אחוז ההצבעה בבחירות עמד על 74.4%, והוא אחוז ההצבעה הגבוה ביותר בפולין מאז נפילת הגוש הקומוניסטי. על פי תוצאות מדגמיות, אחוז ההצבעה בקרב נשים היה 73.7%, לעומת 72% אצל הגברים, והתפלגות ההצבעה של כל אחת מהקבוצות דומה להתפלגות בציבור הכללי. מאידך, ניתוח המדגמים הראה מהפך בדפוס ההצבעה של צעירים, אותו כינו בשם "youthquake", כאשר הצבעתם של הצעירים הייתה בעלת השפעה מכרעת ובלתי פרופורציונלית על התוצאות. בקבוצת הגיל 18–29 נרשם אחוז הצבעה של 68.8%, לעומת 46.4% בבחירות הקודמות בשנת 2019. אחוז התמיכה של הצעירים במפלגת השלטון צנח מ 26.3% בבחירות הקודמות ל 14.9% בבחירות הנוכחיות.
ב-24 באוקטובר קיים נשיא פולין התייעצויות עם ראשי מפלגות האופוזיציה, אשר המליצו פה אחד על דונלד טוסק לתפקיד ראש הממשלה, ואף הפצירו בו לעשות כן ללא שיהוי על מנת לכבד את רצון הבוחר.[4] ואולם, הצפי היה שבשלב הראשון ינסה הנשיא להטיל את משימת הרכבת הממשלה על ראש המפלגה הגדולה ביותר, מפלגת חוק וצדק, ורק אם מהלך זה ייכשל - יועבר השרביט לראש האופוזיציה, אשר ינסה להרכיב את ממשלת פולין הבאה.[5]
ואכן, ב-6 בנובמבר 2023 הודיע נשיא פולין אנדז'יי דודה כי החליט להטיל את המנדט להרכבת הממשלה על מטאוש מורבייצקי, ראש הממשלה המכהן. המהלך זכה לביקורת נוקבת, שכן מפלגתו של מורבייצקי, חוק וצדק, הייתה היחידה שתמכה בו כמועמד לראשות הממשלה, ללא רוב. הנשיא דודה טען כי החליט לתת למורבייצקי את המנדט למרות שלא מחזיק ברוב, מפני שהוא עומד בראש המפלגה הגדולה ביותר. הנשיא הוסיף ואמר כי במקרה שמורבייצקי בכל זאת לא ישיג את הרוב הנדרש תוך 14 ימים כנדרש בחוק, הוא יטיל את המשימה על "מועמד חלופי". בכירים באופוזיציה טענו כי ההחלטה של הנשיא הפולני היא ניסיון למשוך זמן, כך שרק במחצית חודש דצמבר תושבע ממשלה.
ב-10 בנובמבר 2023 חתמו שלוש מפלגות האופוזיציה על הסכם קואליציוני טנטטיבי, בראשותו של דונלד טוסק. הקואליציה הזו הביעה נכונות להרכיב מיד את הממשלה ברגע שתקבל את המנדט הרשמי מהנשיא. מטרת החתימה בטרם מועד המושב הראשון של בית המחוקקים הייתה להראות את מוכנותם להקים ממשלה באופן מיידי. תוכניתם היתה, שאם אכן ייכשל מורבייצקי בקבלת אמון הסי'ם עד 27 בנובמבר 2023, יציע בית המחוקקים מועמד מטעמם, אשר יהיה חייב להתמנות על ידי הנשיא לפני ה-11 בדצמבר 2023.[6] ואכן, עד מחצית דצמבר הוסיף הנשיא לעכב את העברת השלטון בפולין.
ב-11 בדצמבר 2023 הפסיד מורבייצקי בהצבעת אי אמון שעברה ברוב של 266 ל-190, ובכך נסללה הדרך לכהונתו של דונלד טוסק. ממשלתו החדשה של טוסק הושבעה ב-13 בדצמבר 2023.[7]
משמעות תוצאות הבחירות והסנטימנט הציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיתונאי עופר אדרת מגדיר את תוצאות הבחירות בפולין כמהפך דרמטי, מכונן והיסטורי. מפלגת חוק וצדק, שהיא מפלגה ימנית שמרנית לאומנית, פעלה בעקביות נגד שלטון החוק, נגד תקשורת חופשית, נגד להט"בים ונגד נשים, והובילה את פולין אל מחוץ להגדרתה כדמוקרטיה, והיא אף הוגדרה כדמוקרטיה חלולה. בעקבות ניצחון האופוזיציה בבחירות תוכל פולין לחזור להיות מדינה בעלת ערכים ליברליים ודמוקרטיים, ולשוב להיות חלק אינטגרלי מהאיחוד האירופי.[8] ד"ר אסתר לופטין, מומחית לאירופה מאוניברסיטת תל אביב, מוסיפה כי היחסים בין האיחוד האירופי לפולין נקלעו למשבר חריף מאז 2015 כאשר מפלגת החוק והצדק עלתה לשלטון. כבר ב-2016 יצא הפרלמנט האירופי בהכרזה המביעה דאגה ממצב זכויות האדם וכרסום הדמוקרטיה בפולין, בעקבות הניסיון להשתלט על בית המשפט ולהדיח שופטים, להפוך את ערוץ הטלוויזיה לערוץ של הממשל, וכן בעקבות פגיעה חמורה בזכויות אדם, זכויות להטב וזכויות נשים, וכן עקב תמיכתה בברקזיט של בריטניה. האיחוד האירופי הביע אכזבה עמוקה מפולין לאחר שנאבק בעוז, בתקופת ייסודו בשנים 1990–1992, על מנת להכלילה באיחוד, וזאת בניגוד לדעת הקהל האירופי, אשר מלכתכילה התנגדה להכללת פולין, הונגריה ושאר מדינות מזרח אירופה לאיחוד האירופי, בעיקר מסיבות כלכליות וחשש מגלי הגירה. הפניית העורף של פולין נגד ערכי הדמוקרטיה הליברלית נתפסו איפוא על ידי האיחוד האירופי כבגידה, ועתה הגיעה ההזדמנות לתיקון. ד״ר לופטין מוסיפה ומדגישה שאחוז ההצבעה בבחירות 2023 היה גבוה מאד, מעל 74%, עם אחוז הצבעה גבוה במיוחד בקרב צעירים אשר התקוממו במיוחד נגד שני חוקים: חוק איסור ההפלות, אשר גבה את חייהן של נשים צעירות רבות אשר איבדו את חייהן בעקבות הפלות בלתי חוקיות, והחוק המגדיר את חלקים שלמים מפולין כאזורים ״נקיים מלהט"ב״.
תוצאות הבחירות הפיחו אופטימיות רבה בקרב אזרחי פולין, אשר מתארים את החשש שאחז בהם לאורך השנים האחרונות, כאשר היו ממש על סף אובדן הדמוקרטיה שעליה נאבקו שנים כה ארוכות, לאורך כל שנות השלטון הקומוניסטי בפולין והשלטון הנאצי לפניו. בשנים האחרונות הם ראו כיצד מגיעה מפלגה פופוליסטית אשר השתלטה על המוסדות הדמוקרטיים ואיימה להפוך את פולין לתואמת הונגריה, טורקיה ואפילו רוסיה של פוטין. עכשיו - הם מקוווים - אפשר יהיה לחזור לנורמליות.
אבל על אף האופטימיות, עוד הרבה דברים עלולים להשתבש, ולקואליציה החדשה - בהנחה שאכן תוקם על ידי טוסק - כנראה לא יהיה קל. היא תורכב מתשע מפלגות שהאג'נדות שלהן נעות משמאל רדיקלי ועד למרכז-ימין. וכראש ממשלה, טוסק יצטרך לצלוח הרבה מכשולים, החל בנשיא אנדריי דודה, בעל ברית של PiS, שיכול להטיל וטו על כל חוק. בנוסף, בית המשפט החוקתי כבר מלא באנשי PiS שקשה יהיה להיפטר מהם מבלי לשנות את החוקה, כך שטוסק עלול לגלות שחוקיו נפסלים. לסלק שופטי PiS מבתי המשפט הנמוכים יותר יהיה מסובך, ועלול להביא לביקורת מהסוג שליברלים מתחו על PiS. טוסק יוכל לסמוך על רצונה הטוב של אירופה, אך עזרתה של זו אינה מובטחת. סכום של 35 מיליארד יורו בכספי קורונה שהאיחוד האירופי עדיין חייב לפולין, בנוסף לחלק מהתקציב הרגיל, לא הגיע אליה בגלל מחלוקת לגבי שלטון החוק; הנציבות האירופי תשמח להעביר אותו, אבל ראשית פולין תצטרך לעמוד בתנאים לקבלתו. המכשולים האלה הם בדיוק הסיבה לכך שהאוטוריטריזם הזוחל נוסח PiS ואורבן, מסוכן כל כך. קשה מאוד לחזור ממנו. אבל לפחות אפשר עכשיו להתחיל. ומפלגות אופוזיציה בכל רחבי אירופה, וכן בשאר העולם, יכולות עכשיו לראות שניתן לנצח את הפופוליסטים.[9]
גם הסופרת הפולניה אולגה טוקרצ׳וק, זוכת פרס נובל לספרות, ומי שהייתה שותפה במחאה נגד השלטון הטוטליטרי בארצה, נרגשת מהמהפך המסתמן. טוקרצ'וק שהתה בישראל במשך כמה חודשים טרם הבחירות בארצה והשתתפה באופן קבוע בהפגנות נגד ההפיכה המשטרית בתל אביב, כמפגינה מן השורה. "אני הלכתי להפגנות בישראל לא רק בגלל תחושת סולידריות עם הישראלים, אלא גם בגלל שחשבתי שזו אותה הפגנה כמו בפולין. שאנחנו נלחמים בדיוק על אותו דבר. אמנם, לא היה לי נעים לשמוע את המפגינים צועקים 'פה זה לא פולין'. מובן שאני יודעת למה הם התכוונו, אבל נעצבתי שהמדינה שלי נעשתה דוגמה למקום שנשלט על ידי כוח לא דמוקרטי, אוטוריטרי. אבל לא פולין, לא הונגריה ולא ישראל אשמות. זו הפוליטיקה הפופוליסטית שחושפת כעת את פניה הגרועות והמסוכנות ביותר במדינות האלו. למרבה הצער, פניו של הפשיזם המודרני צומחות יותר ויותר מהקשקוש הפופוליסטי הלא־קוהרנטי — אינטרסים לאומיים, בוז לאחר, שנאת זרים, היצמדות למסורת מתוך היעדר רעיונות חדשים ופחד מהעתיד, התעלמות מהסביבה הטבעית, רצון בלתי מסופק לצבור כוח ועושר".[10]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבחירות לפרלמנט הפולני 2019[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבחירות לפרלמנט בשנת 2019 נרשם שיעור הצבעה גבוה, עם השתתפות של למעלה מ-60% מהאלקטורים הרשומים. באותן בחירות גם זכתה נציגות המרכז-שמאל, בהנהגת התנועה לוויצה, להיכנס לסי'ם אחרי ארבע שנים של ניסיונות שלא צלחו. לעומת זאת, הימין הקיצוני התאחד תחת דגל מפלגת Konfederacja (קון) במטרה להיכנס לאחד משני בתי הפרלמנט לראשונה מאז בחירות 2005.[11]
מפלגות הימין, שהתאחדו סביב השלטון הלאומי-שמרני חוק וצדק (PiS) בתוך ברית הימין המאוחד (ZP), זכו באחוז הקולות הגבוה ביותר שהתקבל מאז חזרתה של פולין למשטר דמוקרטי מלא בשנת 1991, תוך שמירה על רוב בסי'ם, אבל איבדו את הרוב בסנאט. נשיא מפלגת PiS, ירוסלב קצ'ינסקי, ראה אפוא את מעמדו כאיש החזק ממילא של המדינה הולך ומתחזק עוד, למרות שלא זכה בשום תפקיד ממשלתי. תוצאה זו הייתה הפעם השנייה בה נבחרה ממשלת רוב מאז נפילת הגוש המזרחי. בו בזמן, מפלגת האופוזיציה העיקרית, המצע האזרחי הליברלי (PO), שהייתה חלק מן הברית האזרחית (KO), שאמנם לא ניצחה את PiS, הצליחה להתקדם בסנאט, למרות שלא זכתה ברוב המושבים. האופוזיציה בסך הכל זכתה ברוב המושבים בסנאט, הודות להישגים של לוויצה, הקואליציה הפולנית (PSL) ומועמדים עצמאיים.[12][13]
חודש לאחר ההצבעה, ראש הממשלה המכהן, מתאוש מורבייצקי, הקים את ממשלתו השנייה. הרכב הממשלה הציג מראית עין שהימין המכונה "מתון", שמורבייצקי היה חלק ממנו, התחזק, לצד היחלשות של הימין שכונה ה"רדיקלי", בראשותו של שר המשפטים זביגנייב זיוברו. אסטרטגיה זו כוונה בעיקר במטרה לפנות לקהל הבוחרים המתון יותר לקראת הבחירות לנשיאות פולין ב-2020. [14] ממשלתו של מורבייצקי קיבלה את אמון הסי'ם ב-19 בנובמבר 2019 עם 237 קולות בעד, 214 נגד ושלושה נמנעים. [15][16]
הבחירות לנשיאות 2020[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבחירות לנשיאות בשנת 2020 נבחרו מחדש הנשיא המכהן אנדז'יי דודה, בעצמו חבר במפלגת "חוק וצדק". הבחירות תוכננו במקור להיערך בחודש מאי, אך הן הושפעו מאוד ממגפת COVID-19 שהתפשטה באותה תקופה. הצעת הממשלה לקיים את הבחירות בחודש מאי באמצעות הצבעות בדואר בלבד, עוררה פולמוס עז, כאשר האופוזיציה גינתה את חוסר השוויוניות בניהול הקמפיין של הנשיא המכהן בהשוואה למועמדים אחרים, לאור צעדי הסגר וההסגר. הבחירות נדחו לבסוף לסוף יוני בעקבות פשרה בתוך הקואליציה השלטת ואישור האופוזיציה, בין היתר הודות לשליטתה של האחרונה בסנאט.[17]
למרות המגפה, בשני סבבי ההצבעה נרשמו אחוזי הצבעה גבוהים, כאשר דודא ניצב מול ראש עיריית ורשה, רפאל טרזסקוסקי, חבר בפלטפורמה האזרחית. בקלפיות זכה דודה לנצח את טרזסקובסקי, כאשר הראשון זכה ב־51% מהקולות והאחרון זכה ב-49%. תוצאות אלו היו הצמודות ביותר בקרב הבחירות לנשיאות מאז שובה של הדמוקרטיה לפולין.[18]
ניצחונו של דודה איפשר ל-PiS לממש את זכות הווטו הנשיאותי שלו במקרה של ניצחון של האופוזיציה בבחירות לבית המחוקקים, כאשר האופוזיציה זקוקה הייתה לרוב של שלוש חמישיות, שעומד כיום על 276 מושבים, כדי לנצח.[19]
המחאה בפולין, 2023[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאי 2023, נכנס לתוקפו חוק שהתקבל בעבר על ידי הסי'ם, הקובע הקמת ועדה שתוכל, ללא צו בית משפט, להדיר פוליטיקאים מתפקידים ציבוריים לתקופה של עשר שנים, אם לדעת הוועדה הפוליטיקאי הושפעו מאינטרסים רוסיים.
על פי החוק, בסמכות הוועדה לקבוע האם חוק זה יחול רטרואקטיבית על פוליטיקאים מממשלת פולין החל משנת 2007 (לאחר התבוסה של PiS בבחירות 2007). לטענת המבקרים, החוק נתפר במטרה לשמש מכשיר שיאסור על פוליטיקאים מסומנים מן מהאופוזיציה מלהשתתף בבחירות לפרלמנט.[20] התקשורת הפולנית כינתה את החוק האמור בכינוי "לקס טוסק" - דהיינו חוק המכוון להכשלת מנהיג האופוזיציה וראש הממשלה לשעבר דונלד טוסק (2007–2014), שהיה מועמד האופוזיציה המבטיח ביותר, והיה עלול להיות מודר מהבחירות לפרלמנט באוקטובר 2023 בעקבות חוק זה.[21] חוגי מפלגת PiS אף פצחו במקביל בהטחת האשמות חוזרות ונשנות כלפי טוסק, לפיהן במהלך כהונתו כראש ממשלה הפך את פולין לתלויה ביבוא אנרגיה מרוסיה. החוק זכה לביקורת חריפה מצד ארצות הברית והאיחוד האירופי, שהביעו חשש שהחוק מסכן את החופש וההגינות בבחירות בפולין. בעקבות לחצים אלה ריכך הנשיא דודה את נוסח החוק ב-2 ביוני 2023, על ידי הכנסת תיקון לסי'ם, אשר שלל מהוועדה שתקום את הזכות שתוכננה בעבר להטיל איסור על פעילות פוליטית.[22]
ב-4 ביוני 2023, שהוא יום השנה לבחירות החופשיות החלקיות הראשונות שהתקיימו בפולין ב-1989, התקיים בוורשה מצעד שכונה "המצעד הגדול לדמוקרטיה", שאורגן על ידי הפלטפורמה האזרחית של טוסק בוורשה, במחאה נגד החוק.[23] על פי המארגנים, חצי מיליון איש השתתפו בהפגנה. מספר זה צוטט גם מנתונים שפרסמה ראשות העיר וורשה.
כמו כן, התקיימו הפגנות בנות עשרות אלפי משתתפים בערים אחרות, בהן קרקוב, שצ'צ'ין וצ'נסטוחובה. להפגנה בוורשה הצטרפו תנועות רבות לזכויות האזרח. תנועת המצע האזרחי ציינה את ההפגנה כהפגנה הגדולה ביותר בתולדות פולין מאז נפילת הקומוניזם ב-1989. את צעדת המחאה דרך מרכז ורשה הוביל גם נשיא פולין לשעבר לך ולנסה.[24][25]
מערכת הבחירות 2023[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשיא פולין קבע את יום הבחירות ליום ראשון, 15 באוקטובר 2023.[26] תאריך זה תואם את הדרישות המופיעות בפרק 98 סעיף 2 של החוקה הפולנית, לפיה הבחירות יתקיימו ב-30 הימים האחרונים של כהונת הפרלמנט הנוכחית (המסתיימת ב-11 בנובמבר 2023). ההצבעה צריכה להתקיים ביום שאינו יום עבודה, ויכולה להתקיים גם בימי חג. תאריכים אפשריים אחרים היו: 22 באוקטובר, 29 באוקטובר, 1 בנובמבר, 5 בנובמבר ו -11 בנובמבר.[27]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עופר אדרת, הפרלמנט בפולין בחר בדונלד טוסק הפרו־אירופי להרכיב את הממשלה החדשה, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2023
- ^ "Opposition wins Polish election, according to exit poll". POLITICO (באנגלית). 2023-10-15. ארכיון מ-2023-10-15. נבדק ב-2023-10-15.
- ^ Picheta, Rob (2023-10-15). "Poland's opposition has path to oust populist ruling party, exit poll shows". CNN (באנגלית). ארכיון מ-2023-10-15. נבדק ב-2023-10-15.
- ^ Polish opposition groups say Donald Tusk is their candidate for prime minister, AP, 24 באוקטובר 2023
- ^ Poland's president to start consultations on forming new government, yahoo, 20 באוקטובר 2023
- ^ Adam Easton, Poland's Tusk-led pro-EU opposition signs deal and waits to govern, BBC News, Warsaw, 10 בנובמבר 2023
- ^ רויטרס, אחרי 8 שנות שלטון של הימין השמרני: מכת הסיום של רה"מ פולין, באתר מעריב, 11 בדצמבר 2023
- ^ ליאור קודנר, פודקאסטים השבוע, יאיר גולן: השיח של ההרתעה הוא פרימיטיבי. הפעילות מול חמאס תימשך שנים, באתר הארץ פודקאסטים, 19 באוקטובר 2023
- ^ ניצחון לשלטון החוק: פולין הוכיחה שאפשר לנצח את הפופוליסטים, באתר TheMarker, מתוך האקונומיסט, 22 באוקטובר 2023
- ^ תמר משמר ואלעד זרט, "אני משוכנעת עמוקות שיש לישראל זכות להגנה, ובכל ליבי אני עם הישראלים", באתר Ynet, 27 באוקטובר 2023
- ^ Rob Picheta, Poland’s opposition has path to oust populist ruling party, exit poll shows, CNN, 16 באוקטובר 2023
- ^ "Poland election: Ruling Law and Justice party win poll". BBC News (באנגלית). 14 באוקטובר 2019. ארכיון מ-19 ביולי 2023. נבדק ב-15 באוקטובר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Stegmaier, Mary; Marcinkiewicz, Kamil (18 באוקטובר 2019). "Poland's Parliament is now divided. What does this mean for the ruling Law and Justice party?". The Washington Post. ארכיון מ-13 במרץ 2022. נבדק ב-15 באוקטובר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Iwaniuk, Jakub (14 בנובמבר 2019). "En Pologne, l'opposition conquiert le Sénat et freine la « révolution conservatrice » du PiS" [In Poland, the opposition wins the Senate and slows PiS’ "conservative revolution"]. Le Monde (בצרפתית). ארכיון מ-1 ביוני 2023. נבדק ב-15 באוקטובר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Our goal is Polish prosperity state: PM". Telewizja Polska (באנגלית). 19 בנובמבר 2019. ארכיון מ-1 באוקטובר 2020. נבדק ב-15 באוקטובר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "New government receives vote of confidence". Telewizja Polska (באנגלית). 20 בנובמבר 2019. ארכיון מ-26 ביוני 2020. נבדק ב-15 באוקטובר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ François, Jean-Baptiste (27 במרץ 2020). "En Pologne, la controverse du maintien de l'élection présidentielle". la-croix.com. ארכיון מ-11 באפריל 2023. נבדק ב-15 באוקטובר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Walker, Shaun (13 ביולי 2020). "Duda narrowly re-elected in Poland in boost for ruling nationalists". The Guardian. ארכיון מ-15 במאי 2023. נבדק ב-15 באוקטובר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Konwencja PO. Budka proponuje Koalicję 276. "Tyle głosów potrzebnych do przejęcia władzy"" [PO Convention, Budka proposes a coalition for 276: "so many votes will be needed to get in power"]. gazetapl (בפולנית). 6 בפברואר 2021. ארכיון מ-19 ביולי 2023. נבדק ב-15 באוקטובר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Polen: Duda unterschreibt umstrittenes Gesetz zu Einflussnahme". tagesschau.de (בגרמנית). 2023-05-29. ארכיון מ-25 בספטמבר 2023. נבדק ב-2023-05-30.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Massenprotest gegen polnische Regierung" (בגרמנית). ארכיון מ-25 בספטמבר 2023. נבדק ב-2023-06-04.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Polens Präsident Andrzej Duda gibt klein bei". Deutsche Welle (בגרמנית). 2023-06-02. ארכיון מ-18 באוקטובר 2023. נבדק ב-2023-06-05.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Viktoria Großmann (2023-06-04). "500000 Menschen protestieren gegen Polens Regierung" (בגרמנית). ארכיון מ-5 ביוני 2023. נבדק ב-2023-06-04.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ ""Europa, wir entschuldigen uns für die PiS": Zehntausende demonstrieren in Warschau gegen Polens Regierung". Der Tagesspiegel Online. ISSN 1865-2263. ארכיון מ-20 בספטמבר 2023. נבדק ב-2023-06-04.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Protest in Warschau gegen Polens Regierung" (בגרמנית). 2023-06-04. ארכיון מ-4 ביוני 2023. נבדק ב-2023-06-04.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Prezydent: podjąłem decyzję o zarządzeniu wyborów do Sejmu i Senatu na dzień 15 października 2023 roku". Polska Agencja Prasowa SA (בפולנית). ארכיון מ-2023-08-09. נבדק ב-2023-08-10.
- ^ "Znamy cztery daty, kiedy wybory 2023 mogą się odbyć. "Decyzję podejmie prezydent"". ארכיון מ-2023-02-04. נבדק ב-2023-02-02.