לך ואלנסה
לֵךְ וַאלֶנְסַה (בפולנית: Lech Wałęsa, להאזנה (מידע · עזרה); נולד ב-29 בספטמבר 1943) הוא מנהיג ארגוני עובדים, פעיל זכויות אדם ופוליטיקאי פולני; מייסד "סולידריות" (Solidarność), ארגון העובדים העצמאי הראשון בגוש הסובייטי, חתן פרס נובל לשלום (1983) ונשיא פולין מ-1990 ועד 1995.
תוכן עניינים
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ואלנסה נולד בפופובו, שם למד בבית ספר יסודי ותיכון עד שהחל לעבוד כחשמלאי במספנות לנין בגדנסק (Stocznia Gdańska im. Lenina) בשנת 1967. שנה לאחר מכן נישא לדנוטה וולשובה, ולזוג שמונה ילדים.
בשנת 1970 היה ממארגני השביתות הבלתי חוקיות במספנות. לאחר ההתנגשויות האלימות שסיימו את השביתות, שבמהלכן נהרגו מעל 80 עובדים בידי המשטרה, נאסר והורשע ב"התנהגות אנטי-חברתית", שבגינה נידון לשנה בכלא.
בשנת 1976 פוטר מעבודתו במספנות, לאחר שאסף חתימות על עצומה לבניית אנדרטה להרוגים מקרב העובדים. משום שהיה ידוע באופן בלתי רשמי כ"עושה צרות", לא הצליח למצוא עבודה וקיים את עצמו ואת משפחתו בעזרת תמיכתם של ידידיו.
בשנת 1978 היה בין מייסדי ארגון Wolne Związki Zawodowe Wybrzeża, ארגון עובדים מחתרתי ולא-חוקי. הוא נעצר מספר פעמים בשנת 1979 בגין ארגון התאגדות בלתי חוקית, אך נמצא זכאי במשפטו ושוחרר בתחילת 1980, עת חזר לעבודתו במספנות גדנסק.
ב-14 באוגוסט 1980 היה למנהיגה של שביתה גדולה של פועלי המספנות, שהתפשטה לפולין כולה. הוא שכנע את עובדי המספנות ועמיתיהם להקים ועדה לתיאום השביתה (Międzyzakładowy Komitet Strajkowy). בספטמבר חתמה הממשלה הקומוניסטית על הסכם עם ועדת תיאום השביתה שהתיר התארגנות עובדים חוקית, אך עדיין לא ארגון עובדים חופשי. הוועדה הכריזה על עצמה כארגון חוקי שכזה, והייתה לוועדה המייסדת של "סולידריות", כשוואלנסה בתפקיד היו"ר. הוא שימש בתפקיד זה עד דצמבר 1981, כשראש הממשלה וויצ'ך ירוזלסקי הכריז על ממשל צבאי. ואלנסה רותק לדרום-מזרח פולין, ליד גבול ברית המועצות, עד 14 בנובמבר 1982.
פרס נובל לשלום[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1983 הגיש בקשה (שאושרה) לשוב לעבודתו כחשמלאי במספנות גדנסק; בפועל הוא היה תחת מעצר בית חלקי עד 1987. בשנת 1983 הוענק לו פרס נובל לשלום, אך הוא לא קיבל את הפרס אישית, משום שחשש שממשלת פולין לא תתיר לו לשוב, ולכן קיבלה אשתו את הפרס במקומו ותרמה את סכום הכסף לארגון "סולידריות" שישב בגלות בבריסל.
בשנת 1988 ארגן שביתה נוספת, כשהוא דורש להכיר ב"סולידריות" כארגון חוקי. לאחר 80 יום הסכימה הממשלה להתחיל בדיונים, כשוואלנסה עמד בראש מתנגדי הממשלה. תוצאות שיחות אלו, שכונו "שיחות השולחן העגול", היו החזרת המעמד החוקי ל"סולידריות" ובחירות חופשיות-למחצה לפרלמנט הפולני.
בבחירות 1989 התמודד עם "סולידריות" כמפלגה, וזכה ב-48% מ-49% האפשריים (יתר 51 האחוזים של המושבים בפרלמנט היו שמורים למפלגה הקומוניסטית, לפי שיחות "השולחן העגול"). הגם שהיה בפועל רק יו"ר ארגון העובדים, מילא ואלנסה חלק חשוב בפוליטיקה הפולנית. לקראת סוף 1989 שיכנע מנהיגים קומוניסטיים לשעבר ליצור ממשלת קואליציה, שהייתה לממשלה הלא-קומוניסטית הראשונה בגוש הסובייטי. לאחר ייצוב הקואליציה, בחר הפרלמנט בטדאוש מאזובייצקי כראש ממשלה, ופולין החלה מתפרקת מהקומוניזם.
במקביל, בשנה זו זכה ואלנסה בפרס זכויות האדם של מועצת אירופה, יחד עם קארל שוורצנברג הצ'כי.
נשיא פולין[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-9 בדצמבר 1990 נבחר ואלנסה כנשיא בבחירות לנשיאות פולין לתקופה של 5 שנים. שלטונו התאפיין בשינויים תכופים בממשלה, דבר שעורר עליו ביקורת חריפה מהקשת הפוליטית כולה, וגרם לאובדן רוב התמיכה בו לקראת סוף כהונתו. עם זאת, בתקופת נשיאותו השתנתה פולין לחלוטין – ממדינה קומוניסטית עם משטר מדכא תחת בקרה סובייטית הדוקה, למדינה דמוקרטית וחופשית עם כלכלה צומחת במהירות.
בבחירות 1995 לנשיאות הפסיד לאלכסנדר קוושנייבסקי. הוא פרש כביכול מהחיים הפוליטיים, אך למעשה המשיך בפעילות ובניסיונות לייסד מפלגה משל עצמו. בשנת 1997 הוא תמך ועזר בארגונה של מפלגת Akcja Wyborcza Solidarność ("הפעולה האלקטורלית הסולידרית"), שזכתה בבחירות לפרלמנט. עם זאת, יש לציין כי תמיכתו הייתה משנית והוא היה זוטר במפלגה; ראש המפלגה ומנהיגה האמיתי היה מריאן קז'קלבסקי, מנהיג "סולידריות" החדש.
ואלנסה התמודד גם בבחירות 2000 לנשיאות, אך קיבל פחות מ-1% מהקולות. הוא הכריז שוב על פרישתו ופנה להרצאות על היסטוריה פוליטית באוניברסיטאות שונות באירופה.
באופן אירוני, ואלנסה נותר לאחר פרישתו ללא משכורת בשל חוק שיועד נגד ירוזלסקי, אשר שלל מנשיא המדינה קצבה. דבר זה הוביל אותו לחזרה קצרה למספנות, אולם לאחר מספר ימים נמצאה לו עבודה מטעם האיחוד האירופי.
ב-10 במאי 2004 שונה שמו של שדה התעופה הבינלאומי של גדנסק באופן רשמי לנמל התעופה גדנסק לך ואלנסה, כהוקרה לפועלו. חתימתו מהווה חלק מסמל שדה התעופה.
עמדותיו על הומוסקסואליות[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך עצרת למען הקמפיין שלו בשנת 2000 אמר ואלנסה כנגד הקהילה הגאה: "אני מאמין שהאנשים האלה זקוקים לטיפול רפואי" והמשיך עם "תארו לעצמכם אם כל האנשים היו כאלה, לא היו לנו צאצאים".
לך ואלנסה מתנגד להפלות מלאכותיות. הוא אמר כי היה מעדיף להתפטר מתפקיד הנשיא 20 פעם, מאשר לחתום על חוק המתיר הפלות בפולין.
בראיון טלוויזיוני שנערך בשנת 2012 אמר ואלנסה שהוא נגד הפריה חוץ-גופית, נגד נישואים חד-מיניים ושאם בנו היה הומו הוא היה מתפלל למענו שיעצור את ההתדרדרות בדרך הלא נכונה.
ב-1 במרץ 2013 עורר ואלנסה סערה ציבורית לאחר שתקף בראיון בערוץ הטלוויזיה הפרטי TVN, את הקהילה הגאה. בראיון אמר שלהומואים אין זכות לשבת בספסלים הקדמיים בפרלמנט ואם בכלל, הם צריכים לשבת בספסלים האחוריים, או אפילו מאחורי קיר, "הם צריכים לדעת שהם מיעוט ולהסתגל לדברים קטנים ולא להגיע לגבהים גדולים", "מיעוט לא יכול לכפות את עצמו על הרוב" ו"להומואים אין זכות למלא תפקיד בולט בפוליטיקה ושכמיעוט הם צריכים 'להתאים את עצמם' לחברה"[1].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לך ואלנסה באתר פרס נובל (באנגלית)
ערן סבאג, "חיים של אחרים" על לך ואלנסה ותנועת "סולידריות", באתר iCast, 31 באוגוסט 2014- אי-פי, מסמכים רשמיים: נשיא פולין לך ולנסה היה מודיע קומוניסטי, באתר הארץ, 18 בפברואר 2016
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לך ולנסה: "להומואים אין מקום בפוליטיקה", באתר ynet, 3 במרץ 2013
| נשיאי פולין | ||
|---|---|---|
| רפובליקת פולין (1918–1939) | יוזף פילסודסקי • גבריאל נארוטוביץ' • מאצ'יי רטג' (בפועל) • סטניסלב ווג'יצ'וסקי • מאצ'י ירטג' (בפועל) • איגנצי מושצ'יצקי |
 |
| פולין הקומיניסטית (1939–1990) | ולדיסלב רצקייביץ' • אוגוסט זאלצקי • סטניסלב אוסטרובסקי • אדוארד רצ'ינסקי • קזימירץ שבת • רישרד קאקזורוסקי | |
| הרפובליקה העממית של פולין (1944–1989) | בולסלאב ביירוט • אלכסנדר זבצקי • אדווארד אוחאב • מריאן ספיצ'לסקי • יוסף צירנקביץ' • הנריק יבלונסקי • וויצ'ך ירוזלסקי | |
| רפובליקת פולין (1990– היום) | וויצ'ך ירוזלסקי • לך ולנסה • אלכסנדר קוושנייבסקי • לך קצ'ינסקי • ברוניסלב קומורובסקי (בפועל) • בוגדן ברוזניץ' (בפועל) • גז'גוז' סכטינה • ברוניסלב קומורובסקי • אנדז'יי דודה | |
| זוכי פרס נובל לשלום | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | דינן, פאסי (1901) • דוקומון, גובאט (1902) • קרמר (1903) • המוסד לחוק בינלאומי (1904) • פון זוטנר (1905) • רוזוולט (1906) • מונטה, רנו (1907) • ארנולדסון, באייר (1908) • ברנארט, דה קונסטן (1909) • לשכת השלום הבינלאומית בשווייץ (1910) • אסר, פריד (1911) • רוט (1912) • לה פונטן (1913) • לא הוענק (1914–1916) • הצלב האדום (1917) • לא הוענק (1918) • וילסון (1919) • בורז'ואה (1920) • ברנטין, לאנגה (1921) • ננסן (1922) • לא הוענק (1923-1924) • צ'מברליין, דוז (1925) |  |
| 1926–1950 | בריאן, שטרזמן (1926) • ביוסון, קווידה (1927) • לא הוענק (1928) • קלוג (1929) • סודרבלום (1930) • אדמס, באטלר (1931) • לא הוענק (1932) • אנג'ל (1933) • הנדרסון (1934) • פון אוסייצקי (1935) • לאמאס (1936) • ססיל (1937) • משרד ננסן הבינלאומי לפליטים (1938) • לא הוענק (1939–1943) • הוועדה הבינלאומית של הצלב האדום (1944) • הול (1945) • באלץ', מוט (1946) • מועצת שירות הידידים הבריטית, אגודה אמריקאית לשירותי הידידים (1947) • לא הוענק (1948) • אור (1949) • באנץ' (1950) | |
| 1951–1975 | ז'ואו (1951) • שווייצר (1952) • מרשל (1953) • נציבות האו"ם לפליטים (1954) • לא הוענק (1955–1956) • פירסון (1957) • פיר (1958) • נואל-בייקר (1959) • לוטולי (1960) • המרשלד (1961) • פאולינג (1962) • הצלב האדום (1963) • לותר קינג (1964) • UNICEF (1965) • לא הוענק (1966–1967) • קסין (1968) • ארגון העבודה הבינלאומי (1969) • בורלוג (1970) • ברנדט (1971) • לא הוענק (1972) • קיסינג'ר, לה דק טהו (סירב לקבל) (1973) • מקברייד, סטו (1974) • סחרוב (1975) | |
| 1976–2000 | ויליאמס, מגוואייר (1976) • אמנסטי אינטרנשיונל (1977) • בגין, סאדאת (1978) • תרזה (1979) • אסקיבל (1980) • נציבות האו"ם לפליטים (1981) • מירדאל, רובלס (1982) • ואלנסה (1983) • טוטו (1984) • האגודה הבינלאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית (1985) • ויזל (1986) • אריאס (1987) • כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות (1988) • גיאטסו (1989) • גורבצ'וב (1990) • סו צ'י (1991) • מנצ'ו (1992) • מנדלה, דה קלרק (1993) • רבין, פרס, ערפאת (1994) • רוטבלט, קונגרס פגוואש בנושא מדע ועניינים בינלאומיים (1995) • בלו, הורטה (1996) • המאמץ העולמי לאיסור על השימוש במוקשים, ויליאמס (1997) • יום, טרימבל (1998) • רופאים ללא גבולות (1999) • קים (2000) | |
| 2001 ואילך | האומות המאוחדות, אנאן (2001) • קרטר (2002) • עבאדי (2003) • מאטאיי (2004) • הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אל-בראדעי (2005) • יונוס, גרמין (2006) • גור, הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (2007) • אהטיסארי (2008) • אובמה (2009) • שיאובו (2010) • ג'ונסון-סירליף, בואי, כרמאן (2011) • האיחוד האירופי (2012) • הארגון למניעת הפצת נשק כימי (2013) • יוספזאי, סאטיארת'י (2014) • קוורטט הדיאלוג הלאומי בתוניסיה (2015) סנטוס (2016) | |
