אולגה טוקרצ'וק

אולגה טוקרצ'וק
Olga Nawoja Tokarczuk
לידה	29 בינואר 1962 (בת 61); סולחוב (אנ'), פולין
מדינה	פולין
מקום מגורים	קראיאנוב, ורוצלב
השכלה	הפקולטה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת ורשה (1985)
תקופת הפעילות	1979 – אין ערך
מעסיק	האוניברסיטה היגלונית
מפלגה	The Greens
בן או בת זוג	Roman Fingas (1985–?); Grzegorz Zygadło (?) ;
מספר צאצאים	1 (נכון ל־1986)
פרסים והוקרה	פרס נובל לספרות (2018); לור בטליון (2019); אזרחות כבוד של ורוצלב (2019); פרס יאן מיכלסקי (2018); אזרחות כבוד של ורשה (18 ביוני 2020); EBRD Literature Prize (פברואר 2019); Warwick Prize for Women in Translation (2019); Warwick Prize for Women in Translation (2018); Ambassador of the correct Polish language (ספטמבר 2019); Usedom Literature Prize (2012); פרס וילניצה (2013); פרס נייק (2015); פרס קושצילסקי (1997); פרס סמואל בוגומיל לינדה (2008); Śląski Wawrzyn Literacki (2009); Kulturhuset Stadsteatern (2016); פרס בוקר הבינלאומי (2018); פרס נייק (2008); בריקפרייז (2015); Silver Medal for Merit to Culture – Gloria Artis‎; Paszport Polityki; בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;
חתימה
	האתר הרשמי

אולגה טוקרצ'וק (בפולנית: Olga Nawoja Tokarczuk^[1]; נולדה ב-29 בינואר 1962) היא סופרת פולנייה, פסיכולוגית במקצועה, זוכת פרס נובל לספרות בשנת 2018 אשר תוארה כאחת מהסופרות המוערכות והמוצלחות ביותר בדורה^[2]^[3]. כמו כן זכתה בפרס מאן בוקר הבינלאומי עבור ספרה "טיסות"^[4]. וכן בפרס יאן מיכלסקי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טוקרצ'וק נולדה ב-29 בינואר 1962, בעיירה סולחוב (פול') ליד ז'לונה גורה שבפרובינציית לובוש במערב פולין. למדה פסיכולוגיה באוניברסיטת ורשה בין השנים 1980 ל-1985. בסיום לימודיה החלה לעבוד כתרפיסטית, תחילה בוורוצלב ולאחר מכן בוולבז'יך.

טוקרצ'וק היא פעילה פוליטית בעלת עמדות שמאלניות, היא חברת מפלגת הירוקים הפולנית.

ספרה הראשון, ערים במראות, שהיה ספר שירה, יצא לאור בשנת 1989. ב-1993 הוציאה לאור את רומן הביכורים שלה "מסעם של אנשי הספר".

מאז 1998 היא מתגוררת בכפר הקטן קראיאנוב (פול') ליד נובה רודה.

טוקרצ'וק היא שמאלנית, אתאיסטית, טבעונית ופמיניסטית^[5].

כתיבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טוקרצ'וק היא פסיכולוגית יונגיאנית וכתיבתה מושפעת מהגישה היונגיאנית^[6].

היא בעלת הוצאת הספרים פרטית "רוטה" (Ruta), באמצעותה מוציאה טוקרצ'וק את ספריה.

טוקרצ'וק הוציאה לאור רומנים, ספרי שירה, אוספי סיפורים קצרים, ספרי ילדים וספרי עיון אך רק מעטים מהם תורגמו לאנגלית ועוד מעטים מהם תורגמו לעברית.

ספריה שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי יעקב – רומן היסטורי על אחת הפרשיות שהסעירו את יהדות מזרח אירופה במאה ה-18 – פועלו של יעקב פרנק (1791–1726) – דמות שנויה במחלוקת. הספר יצא לאור בשנת 2014, לאחר שבע שנים של תחקיר מעמיק, איסוף מסמכים, לימוד ההיסטוריה של המאה ה-18, גימטריה, קבלה ומילים מהשפה העברית^[7]. הספר תורגם לעברית ב-2020 בהוצאת כרמל על ידי מרים בורנשטיין, ועורכיו המדעיים הם אבריאל בר-לבב ויונתן מאיר.

על עצמות המתים – רומן מתח אקו-פמיניסטי שעוסק בזכויות בעלי חיים המסופר בגוף ראשון מפי ינינה, אשה מבוגרת החיה לבדה בכפר פולני נידח, על גבול פולין-צ'כיה. הרומן הפך לאחד מרבי המכר בפולין. הספר יצא לאור בשנת 2009 תורגם ב-2021 לעברית על ידי מרים בורנשטיין להוצאת אחוזת בית. ב-2017 עובד הספר לסרט הקולנוע "Spoor" שביימה הבמאית והתסריטאית הפולנייה אגנישקה הולנד (אנ'). זכה בפרס אלפרד באואר ("דוב הכסף") (אנ') בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין.

עמדות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טוקרצ'וק זכתה לביקורת מצד קבוצות לאומניות בפולין כלא-פטריוטית, אנטי-נוצרית ומקדמת טרור אקולוגי^[5]. בשנת 2015, לאחר פרסום הספר "ספרי יעקב", עמותת הפטריוטים של נובה רודה דרשו ממועצת העיר לשלול את אזרחות הכבוד של הסופרת בעיר כיוון שעל פי טענת העמותה היא פגעה בשמו הטוב של הלאום הפולני. בטענת הפטריוטים תמך הסנאטור ולדמר בונקובסקי מהמפלגה הימנית הגדולה בפרלמנט הפולני, חוק וצדק אשר טען כי יצירותיה הספרותיות וההצהרות הפומביות של טוקרצ'וק נמצאות ב"סתירה מוחלטת להנחות הפוליטיקה ההיסטורית הפולנית ". טוקארצ'וק התנגדה להאשמות הגדירה את עצמה כ"פטריוטית אמיתית" ואמרה כי האנשים והקבוצות המבקרים אותה, וגישותיהם ופעולותיהם הקסנופוביות והגזעניות הן אלו שמזיקות לפולין ולתדמיתה הבינלאומית.

בשנת 2020, היא הייתה אחת החותמות לצד כותבים בולטים אחרים כמו מרגרט אטווד, ג'ון באנוויל וג'ון מקסוול קוטזי על מכתב פתוח שהועבר לנשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, שקראו לאיחוד האירופי "לקחת צעדים מיידיים להגנה על ערכי הליבה האירופאים, שוויון, אי-אפליה, כבוד למיעוטים, המופרים באופן בוטה בפולין" ולממשלת פולין להפסיק את רדיפת הלהט"ב ולהפסיק לתמוך בארגונים המקדמים הומופוביה^[8]^[9].

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרס הספרותי הפולני היוקרתי ניקה (Nagroda Literacka Nike)‏ – 2008.
בריקפרייז ("פרס הגשר", Brückepreis) הגרמני – 2015.
זכייה שנייה בפרס ניקה – 2018.
פרס מאן בוקר הבינלאומי, אותו קיבלה בזכות התרגום האנגלי של ספרה "טיסה" (Flight)‏ – 2018.
פרס נובל לספרות – 2018 (הוענק בשנת 2019).
פרס יאן מיכלסקי – 2018.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר האינטרנט הרשמי של אולגה טוקרצ'וק (בפולנית)

אולגה טוקרצ'וק, ברשת החברתית פייסבוק
אולגה טוקרצ'וק, ברשת החברתית טוויטר
אולגה טוקרצ'וק, ברשת החברתית אינסטגרם
אולגה טוקרצ'וק, ברשת החברתית Goodreads
אולגה טוקרצ'וק, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אולגה טוקרצ'וק, במסד הנתונים הקולנועיים Kinopoisk.ru (ברוסית)
אולגה טוקרצ'וק, באתר iTunes (באנגלית)
אולגה טוקרצ'וק, באתר AllMusic (באנגלית)

מירי פז, הסופרת הפולניה שמסרבת להיכנע לאנטישמיות, באתר מידה, 1 בנובמבר 2015

גילי איזיקוביץ, הסופרת הפולנייה אולגה טוקרצ'וק זכתה במאן בוקר הבינלאומי, באתר הארץ, 23 במאי 2018

אולגה טוקרצ'וק, באתר פרס נובל (באנגלית)

יונתן מאיר, 'התנצלות: אחרית דבר לתרגום העברי', אולגה טוקרצ'וק, ספרי יעקב, הוצאת כרמל, ירושלים תש"פ, עמ' 698–702.

רחל אליאור, "אלוהים נמצא בנו ומי שאלוהים נמצא בו לא חייב בחוקים הרגילים": על יעקב פרנק ועל ספרה של אולגה טוקרצ'וק, ספרי יעקב, הארץ, תרבות וספרות, 24 במרץ 2020

גילי איזיקוביץ, "זו עלולה להיות שירת המוות של פולין הדמוקרטית", באתר הארץ, 1 בספטמבר 2021

אמיר חרש, לראות את הדברים באינסופיותם, באתר "מעלה", דצמבר 2021 - על "על עצמות המתים"

יעקב צ. מאיר, שלוש תחנות בהתקבלות הספרותיות של אולגה טוקרצ'וק בעולם הספרות הישראלי, פנס (מוסף לביקורת ספרות), נובמבר 2021

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ STOWARZYSZENIE KULTURALNE "GÓRY BABEL" | Rejestr.io, rejestr.io
^ Bestsellery 2009 (בפולנית)
^ Nike 2008 dla Olgi Tokarczuk - "Bieguni" książką roku (בפולנית)
^ גיא שרמן, הסופרת הפולנייה אולגה טוקרצ'וק היא הזוכה בפרס מאן בוקר הבינלאומי, באתר ynet, 23 במאי 2018
^ ¹ ² Olga Tokarczuk: the dreadlocked feminist winner the Nobel needed, באתר הגרדיאן, 10 באוקטובר 2019 (באנגלית)
^ אולגה טוקרצ'וק ופטר הנדקה הם הזוכים בפרס נובל לספרות, באתר ynet
^ כתבתי על אדם כריזמטי, פסיכופת, קוסם ורמאי, באתר ישראל היום
^ LGBT+ Community in Poland: a Letter of Solidarity and Protest, ‏21 באוגוסט 2020 (באנגלית)
^ 'Stop targeting sexual minorities': Stars sign letter supporting Poland's LGBT+ rights, באתר יורוניוז ‏18 באוגוסט 2020 (באנגלית)

[1] STOWARZYSZENIE KULTURALNE "GÓRY BABEL" | Rejestr.io, rejestr.io

[2] Bestsellery 2009 (בפולנית)

[3] Nike 2008 dla Olgi Tokarczuk - "Bieguni" książką roku (בפולנית)

[4] גיא שרמן, הסופרת הפולנייה אולגה טוקרצ'וק היא הזוכה בפרס מאן בוקר הבינלאומי, באתר ynet, 23 במאי 2018

[כתבה_בגרדיאן-5] ¹ ² Olga Tokarczuk: the dreadlocked feminist winner the Nobel needed, באתר הגרדיאן, 10 באוקטובר 2019 (באנגלית)

[6] אולגה טוקרצ'וק ופטר הנדקה הם הזוכים בפרס נובל לספרות, באתר ynet

[7] כתבתי על אדם כריזמטי, פסיכופת, קוסם ורמאי, באתר ישראל היום

[8] LGBT+ Community in Poland: a Letter of Solidarity and Protest, ‏21 באוגוסט 2020 (באנגלית)

[9] 'Stop targeting sexual minorities': Stars sign letter supporting Poland's LGBT+ rights, באתר יורוניוז ‏18 באוגוסט 2020 (באנגלית)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

זוכי פרס נובל לספרות
1901–1925	פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גרי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925)
1926–1950	דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950)
1951–1975	לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגווי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יוהנסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975)
1976–2000	בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סייפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000)
2001 ואילך	נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016) • אישיגורו (2017) • טוקרצ'וק (2018) • הנדקה (2019) • גליק (2020) • גורנה (2021) • ארנו (2022)

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אולגה טוקרצ'וק
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אולגה טוקרצ'וק