לדלג לתוכן

אולגה טוקרצ'וק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אולגה טוקרצ'וק
Olga Tokarczuk
לידה 29 בינואר 1962 (בת 63)
סולחוב (אנ'), פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פוליןפולין פולין
מקום מגורים
שם עט Natasza Borodin עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה שירה, ספרות היסטורית, מסה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות ספרי יעקב, The Lost Soul, Playing on Many Drums, The Wardrobe, על עצמות המתים, Primeval and Other Times, Anna in the Tombs of the World, House of Day, House of Night, Flights, בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה פולנית עריכת הנתון בוויקינתונים
אירועים משמעותיים פרס נובל לספרות (2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפעה מ קרל גוסטב יונג, ויליאם בלייק עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה הפקולטה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת ורשה (1985) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות 1979 – אין ערך עריכת הנתון בוויקינתונים
תארים מגיסטר עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה The Greens עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • Roman Fingas (1985 – ?)
  • Grzegorz Zygadło עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים Zbigniew Fingas עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר ילדים 1 (נכון ל־1986) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מדליית כסף להצטיינות תרבותית (2010)
  • Ambassador of the correct Polish language (ספטמבר 2019)
  • Usedom Literature Prize (2012)
  • Warwick Prize for Women in Translation (2019)
  • Warwick Prize for Women in Translation (2018)
  • EBRD Literature Prize (פברואר 2019)
  • Paszport Polityki (1996)
  • אזרחות כבוד של שלזיה תחתית (24 בספטמבר 2020)
  • אזרחות כבוד של ורשה (18 ביוני 2020)
  • Paszport Polityki (14 בינואר 2020)
  • מדליית זהב להצטיינות בתרבות (2024)
  • לור בטליון (2019)
  • פרס יאן מיכלסקי (2018)
  • Kulturhuset Stadsteatern (2016)
  • פרס נייק (2008)
  • פרס קושצילסקי (1997)
  • פרס סמואל בוגומיל לינדה (2008)
  • אזרחות כבוד של ורוצלב (2019)
  • פרס בוקר הבינלאומי (2018)
  • פרס נייק (2015)
  • פרס נובל לספרות (2018)
  • בריקפרייז (2015)
  • פרס וילניצה (2013)
  • Śląski Wawrzyn Literacki (2009)
  • בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אולגה טוקרצ'וק (בפולנית: Olga Nawoja Tokarczuk[1]; נולדה ב-29 בינואר 1962) היא סופרת פולנייה. כלת פרס נובל לספרות לשנת 2018. טוקרצ'וק נחשבת לאחת מהסופרות המוערכות, עטורות השבחים והמוצלחות ביותר בדורה[2][3]. זוכת פרס מאן בוקר הבינלאומי על ספרה "נדודים"[4] וכן זוכת פרס יאן מיכלסקי. במקצועה, טוקרצ'וק היא פסיכולוגית קלינית.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טוקרצ'וק נולדה ב-29 בינואר 1962, בעיירה סולחוב (פול') ליד ז'לונה גורה שבפרובינציית לובוש במערב פולין. למדה פסיכולוגיה באוניברסיטת ורשה בין השנים 1980 ל-1985. בסיום לימודיה החלה לעבוד כתרפיסטית, תחילה בוורוצלב ולאחר מכן בוולבז'יך.

טוקרצ'וק היא פעילה פוליטית המשתייכת לשמאל הפולני, היא חברת מפלגת הירוקים הפולנית. היא אתאיסטית, טבעונית ופמיניסטית[5]. לאורך השנים הביעה עמדות פרו-ישראליות ואנטי-אנטישמיות, ותמכה באופן נחרץ בעם היהודי (כמה מיצירותיה עוסקות בו וכוללות אזכורים למקורות היהודיים). טוקרצ'וק אף הגיעה לכמה סיבובי הרצאות בישראל.

ספרה הראשון, ערים במראות, שהיה ספר שירה, יצא לאור בשנת 1989. ב-1993 הוציאה לאור את רומן הביכורים שלה מסעם של אנשי הספר.

מאז 1998 היא מתגוררת בכפר הקטן קראיאנוב (פול') ליד נובה רודה.

כתיבתה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טוקרצ'וק היא פסיכולוגית יונגיאנית וכתיבתה מושפעת מהגישה היונגיאנית[6].

היא בעלת הוצאת הספרים פרטית "רוטה" (Ruta), באמצעותה מוציאה טוקרצ'וק את ספריה.

טוקרצ'וק הוציאה לאור רומנים, ספרי שירה, אוספי סיפורים קצרים, ספרי ילדים וספרי עיון, אך רק מעטים מהם תורגמו לאנגלית ולעברית.

ספריה וסיפור שתורגמו לעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי יעקב – רומן היסטורי על אחת הפרשיות שהסעירו את יהדות מזרח אירופה במאה ה-18 – פועלו של יעקב פרנק (1791–1726) – דמות שנויה במחלוקת. הספר יצא לאור בשנת 2014, לאחר שבע שנים של תחקיר מעמיק, איסוף מסמכים, לימוד ההיסטוריה של המאה ה-18, גימטריה, קבלה ומילים מהשפה העברית[7]. הספר תורגם לעברית ב-2020 בהוצאת כרמל על ידי מרים בורנשטיין, ועורכיו המדעיים הם אבריאל בר-לבב ויונתן מאיר.

על עצמות המתים – רומן מתח אקו-פמיניסטי שעוסק בזכויות בעלי חיים המסופר בגוף ראשון מפי ינינה, אשה מבוגרת החיה לבדה בכפר פולני נידח, על גבול פולין-צ'כיה. הרומן הפך לאחד מרבי המכר בפולין. הספר יצא לאור בשנת 2009 תורגם ב-2021 לעברית על ידי מרים בורנשטיין להוצאת אחוזת בית. ב-2017 עובד הספר לסרט הקולנוע "Spoor" שביימה הבמאית והתסריטאית הפולנייה אגנישקה הולנד (אנ'). זכה בפרס אלפרד באואר ("דוב הכסף") (אנ') בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין.

נדודים, תרגמה מפולנית: מרים בורנשטיין, הוצאת אחוזת בית, 2023[8]

פרש (פרוזה קצרה), מפולנית: חנה הרציג, גרנטה, פברואר 2024[9].

נשף האֶמפּוּזוֹת: סיפור אימה בבית מרפא, מפולנית: מרים בורנשטיין, הוצאת אחוזת בית, 2025[10]

עמדות פוליטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טוקרצ'וק זכתה לביקורת מצד קבוצות לאומניות בפולין כלא-פטריוטית, אנטי-נוצרית ומקדמת טרור אקולוגי[5]. בשנת 2015, לאחר פרסום הספר "ספרי יעקב", עמותת הפטריוטים של נובה רודה דרשו ממועצת העיר לשלול את אזרחות הכבוד של הסופרת בעיר, כיוון שעל פי טענת העמותה היא פגעה בשמו הטוב של הלאום הפולני. בטענת הפטריוטים תמך הסנאטור ולדמר בונקובסקי מהמפלגה הימנית הגדולה בפרלמנט הפולני, חוק וצדק, אשר טען כי יצירותיה הספרותיות וההצהרות הפומביות של טוקרצ'וק נמצאות ב"סתירה מוחלטת להנחות הפוליטיקה ההיסטורית הפולנית ". טוקארצ'וק התנגדה להאשמות הגדירה את עצמה כ"פטריוטית אמיתית" ואמרה כי האנשים והקבוצות המבקרים אותה, וגישותיהם ופעולותיהם הקסנופוביות והגזעניות הן אלו שמזיקות לפולין ולתדמיתה הבינלאומית.

בשנת 2020, היא נמנתה על החותמות לצד כותבים בולטים אחרים כמו מרגרט אטווד, ג'ון באנוויל וג'ון מקסוול קוטזי על מכתב פתוח שהועבר לנשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, שקראו לאיחוד האירופי "לנקוט צעדים מיידיים להגנה על ערכי הליבה האירופאים של שוויון, אי-אפליה, כבוד למיעוטים, המופרים באופן בוטה בפולין" ולממשלת פולין להפסיק את רדיפת הלהט"ב ואת התמיכה בארגונים המקדמים הומופוביה[11][12].

פרסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: אולגה טוקרצ'וק
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אולגה טוקרצ'וק

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ STOWARZYSZENIE KULTURALNE "GÓRY BABEL" | Rejestr.io, rejestr.io
  2. ^ Bestsellery 2009 (בפולנית)
  3. ^ Nike 2008 dla Olgi Tokarczuk - "Bieguni" książką roku (בפולנית)
  4. ^ גיא שרמן, הסופרת הפולנייה אולגה טוקרצ'וק היא הזוכה במאן בוקר הבינלאומי, באתר ynet, 23 במאי 2018
  5. ^ 1 2 Olga Tokarczuk: the dreadlocked feminist winner the Nobel needed, Guardian, 10 באוקטובר 2019(באנגלית)
  6. ^ יובל פלוטקין, אולגה טוקרצ'וק ופטר הנדקה הם הזוכים בפרס נובל לספרות, באתר ynet, 10 באוקטובר 2019
  7. ^ רונה טאוזינגר, "כתבתי על אדם כריזמטי, פסיכופת, קוסם ורמאי", באתר ישראל היום, 9 באפריל 2020
  8. ^ אתר למנויים בלבד רונן טל, "נדודים" מספק הצצה למוחה הקודח של הסופרת, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2023
  9. ^ קישור לסיפור
  10. ^ תמר משמר, "נשף האמפוזות": יצירה מרשימה של אחת מאמניות המילה המבריקות של זמננו, באתר ynet, 30 ביוני 2025;
    דור בביוף, "נשף האמפוזות" הוא ספר אימה נטול אימה, מתח או עלילה, באתר מאקו, 30 ביוני 2025;
    אתר למנויים בלבד רונן טל, "נשף האמפוזות": הר הקסמים של אולגה טוקרצ'וק, באתר הארץ, 15 ביולי 2025
  11. ^ LGBT+ Community in Poland: a Letter of Solidarity and Protest, ‏21 באוגוסט 2020 (באנגלית)
  12. ^ 'Stop targeting sexual minorities': Stars sign letter supporting Poland's LGBT+ rights, באתר יורוניוז ‏18 באוגוסט 2020 (באנגלית)


זוכי פרס נובל לספרות
1901–1925 פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גראי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925)
1926–1950 דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950)
1951–1975 לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגוויי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יונסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975)
1976–2000 בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סייפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000)
2001 ואילך נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016) • אישיגורו (2017) • טוקרצ'וק (2018) • הנדקה (2019) • גליק (2020) • גורנה (2021) • ארנו (2022) • פוסה (2023) • האן (2024) • קרסנהורקאי (2025)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אולגה_טוקרצ%27וק&oldid=42038703"