דונלד טוסק
.jpg) | |||||||||||||||||||
| לידה |
22 באפריל 1957 (בן 64) גדנסק, פולין  | ||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
פולין | ||||||||||||||||||
| השכלה |
Gdańsk University - Faculty of Languages and History (1980) | ||||||||||||||||||
| עיסוק |
פוליטיקאי, היסטוריון | ||||||||||||||||||
| מפלגה | המצע האזרחי | ||||||||||||||||||
|
www | |||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||
| חתימה |
 | ||||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||||
דונלד פרנצ'ישק טוסק (בפולנית: Donald Franciszek Tusk; נולד ב-22 באפריל 1957 בגדנסק) הוא פוליטיקאי פולני, שכיהן כנשיא המועצה האירופית משנת 2014 עד 2019. בין השנים 2007–2014 כיהן כראש ממשלת פולין. הוא חבר מפלגת הימין-מרכז המצע האזרחי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טוסק נולד למשפחה קשובית. לאחר כיבוש פולין במלחמת העולם השנייה נעצר סבו ונכלא במחנה ריכוז. לאחר מכן ב-1944 הוא גויס בכפייה לוורמאכט. טוסק, היסטוריון בהכשרתו, השתלב בפעילות נגד המשטר הקומוניסטי מגיל צעיר, והוביל התארגנויות של סטודנטים ותא מקומי של תנועת "סולידריות". בבחירות הדמוקרטיות הראשונות שלאחר נפילת הקומוניזם, ב-1991, נבחר טוסק לסיים, בית המחוקקים הפולני, וב-2003 נעשה מנהיג מפלגת המצע האזרחי, מפלגת ימין-מרכז שהיא הגדולה ביותר באופוזיציה. ב-2005 הפסיד בבחירות לנשיאות ללך קצ'ינסקי, לאחר שקיבל כ-46% מן הקולות בסיבוב השני[1]. כעבור שנתיים, באוקטובר 2007, התהפך הגלגל לאחר שהמפלגה בראשותו ניצחה בבחירות לסיים והוא מונה לראש ממשלה במקום ירוסלב קצ'ינסקי, אחיו התאום של הנשיא[2].
באפריל 2008 ביקר טוסק לראשונה בישראל, ואמר כי: "הוא רוצה לראות יותר ישראלים בפולין, ולא רק במחנות הריכוז. הוא מבטיח להילחם באנטישמיות, אך מבקש להזכיר גם מאות שנות היסטוריה שקדמו לשואה"[3].
בהשקפותיו הכלכליות טוסק הוא חסיד של השוק החופשי. בתחום מדיניות החוץ הוא חותר להתקרבות לשכנותיה של פולין, רוסיה וגרמניה, שהיחסים עמן הורעו בתקופת שלטונו של קצ'ינסקי, תוך שמירה על יחסים קרובים עם ארצות הברית. תחת הנהגתו התמודדה פולין בהצלחה עם המשבר הכלכלי העולמי ב-2008, וכלכלת פולין הייתה היחידה באירופה שהמשיכה לצמוח בקצב ממוצע של כ-4% לשנה, למרות המשבר העולמי[4].
בבחירות שהתקיימו באוקטובר 2011 ניצח טוסק ונבחר לכהונה של ארבע שנים נוספות. בכך הפכה מפלגתו לראשונה לזכות פעמיים רצופות בבחירות, בעידן הפוסט קומוניסטי[5].
ב-30 באוגוסט 2014 נבחר טוסק למחליפו של נשיא המועצה האירופית, הרמן ואן רומפיי[6], והוא נכנס לכהונה זו ב-1 בדצמבר 2014[7]. בתפקידו כנשיא המועצה האירופית, נאלץ להתמודד עם פרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי. תחילה עם ניסיונו של ראש ממשלת בריטניה, דייוויד קמרון, לשנות את תנאי החברות של מדינתו באיחוד האירופי על ידי דיון מחודש באמנת ליסבון, אך בתגובה אמר שזו "משימה בלתי אפשרית"[8]. לאחר משאל העם על יציאה מהאיחוד האירופי, ניהל במשך כמעט ארבע שנים את המשא ומתן על הסכם הפרישה של הממלכה המאוחדת מהאיחוד[9]. בפברואר 2019, בתום שיחות שנהלו בבריסל אמר במסיבת עיתונאים כי: "פוליטיקאים קידמו את פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי, אף על פי שלא הייתה להם תוכנית כיצד להוציא אותה לפועל"[10].
במרץ 2017, נבחר טוסק לתקופת כהונה שנייה כנשיא האיחוד האירופי, למרות התנגדות קשה של ממשלת ארצו, שבראשה עמדה מפלגת חוק וצדק שמחזיקה בעמדות אירוסקפטיות. טוסק נבחר מחדש ברוב עצום במועצה האירופית[11].
ב-1 בדצמבר 2019 הוחלף על ידי שארל מישל.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: 
אתר האינטרנט הרשמי של דונלד טוסק (בפולנית)- דונלד טוסק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
דונלד טוסק, ברשת החברתית טוויטר
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לילי גלילי, סיבוב מכריע בין טוסק לקצ'ינסקי עוד שבועיים, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2005
לילי גלילי, הפולנים בישראל דווקא הצביעו לליברלים, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2005 - ^ יוסי מלמן, דונלד טוסק יתחיל היום בהרכבת ממשלה בפולין, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2007
- ^ יוסי מלמן, לא רק אושוויץ, באתר הארץ, 7 באפריל 2008
- ^ ישראל פישר, פולין, לא מה שחשבתם: הכלכלה צומחת במהירות, וטרם נדבקה במשבר האירופי, באתר TheMarker, 13 ביוני 2012
- ^ רומן פריסטר, מפלגתו של ראש ממשלת פולין זכתה ברוב בבחירות, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2011
- ^ רומן פריסטר ואיי.פי, ר"מ פולין יהיה נשיא המועצה האירופית; שרת החוץ של איטליה תחליף את אשטון, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2014
- ^ שלמה פפירבלט, האיחוד האירופי נפרד מ"רמפי פאמפי", הנשיא שאיש כמעט לא מכיר, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2014
- ^ איאן טריינור, גרדיאן, נשיא הנציבות האירופית: ניסיון קמרון לפתוח את אמנת ליסבון "חסר סיכוי", באתר הארץ, 17 במרץ 2015
- ^ אסף אוני, מה המשמעות של פרישה בריטית מהאיחוד האירופי ללא הסכם?, באתר גלובס, 15 בינואר 2019
גרדיאן, רויטרס ואיי.פי, בריטניה מתכוונת להפר את הסכם הברקזיט. האיחוד האירופי: "יהיו השלכות חמורות", באתר הארץ, 9 בספטמבר 2020 - ^ סוכנויות הידיעות, נשיא המועצה האירופית: "מקום מיוחד בגיהנום שמור לתומכי ברקזיט", באתר TheMarker, 6 בפברואר 2019
- ^ גרדיאן, למרות התנגדות פולין: ראש הממשלה לשעבר נבחר שוב לנשיאות האיחוד האירופי, באתר הארץ, 9 במרץ 2017