חוק וצדק
 | |
| מדינה |
פולין  |
|---|---|
| מייסד |
לך קצ'ינסקי, ירוסלב קצ'ינסקי |
| מנהיגים | מטאוש מורבייצקי |
| תאריך ייסוד | 2001 |
| אידאולוגיות | שמרנות חברתית, קלריקליזם, אירוסקפטיות, גרמנופוביה, פוֹפוּליזם ימני, רוסופוביה |
| מטה | רחוב נובוגרודסקה 84/86, ורשה |
| מיקום במפה הפוליטית | ימין |
| ארגונים בינלאומיים |
ברית השמרנים והרפורמיסטים האירופים |
| pis.org.pl | |
  | |
חוק וצדק (בפולנית: Prawo i Sprawiedliwość או PiS) היא המפלגה הגדולה בפרלמנט הפולני ומחזיקה מאז 2015 בשלטון. למפלגה ישנם 235 מושבים בסיים ו-48 בסנאט. PiS חברה ב"איחוד הרפורמיסטים והקונסרבטיבים האירופאים" (AECR (אנ')) בפרלמנט האירופי.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
"חוק וצדק" נוסדה בשנת 2001 על ידי התאומים לך וירוסלב קצ'ינסקי. בבחירות 2005 תפסה את המקום הראשון עם 27.0% מהקולות, מה שהקנה לה 155 מתוך 460 מושבים בפרלמנט. והיא הרכיבה את הממשלה באמצעות קואליציה עם שתי מפלגות זוטרות, "מפלגת ההגנה העצמית של הרפובליקה של פולין" מפלגה לאומנית-קתולית קיצונית ו"ליגת המשפחות הפולניות" מפלגה שהוקמה בידי כמה אנשי עסקים (שני המפלגות נטמעו אחר כך בתוך "חוק וצדק", שמפלגת "ליגת המשפחות הפולניות" פורקה לחלוטין). באוקטובר אותה שנה. נבחר לך קצ'ינסקי לתפקיד נשיא פולין, כשהוא גובר על דונלד טוסק, ונכנס לתפקידו ב-23 בדצמבר 2005, כאשר הושבע בפני האספה הלאומית אמר שחזונו הוא: "להסיט את פולין מהדרך שצעדה בה בעקבות המשטרים במערב אירופה, שלדעתו הרחיקו את העם ממסורת בת אלף שנה ומעברו הפטריוטי"[1].
בשת 2007 הייתה למפלגת האופוזיציה, לאחר פיזור הפרלמנט ועריכת בחירות בזק, בעקבות שערוריות שחיתות בממשלה ויחסים מתוחים עם האיחוד האירופי[2]. מפלגת "המצע האזרחי" בראשות דונלד טוסק ניצחה בבחירות לפרלמנט וזכתה ב-44% מהקולות, בעוד מפלגת החוק והצדק קיבלה רק כ-30% מהקולות. מפלגת האיכרים, השותפה המועדפת על "המצע האזרחי" להקמת קואליציה, זכתה לפי בכ-8% - דבר שאפשר לשתי המפלגות רוב בפרלמנט[3].
ב-10 באפריל 2010, מספר בכירים במפלגה, בהם לך קצ'ינסקי נהרגו בתאונת מטוס ב-2010[4]. בבחירות לנשיאות פולין שנערכו ב-20 ביוני 2010 לאחר מותו של לך הכריז ירוסלב על התמודדותו. הוא זכה ב-36.46% מקולות המצביעים בסיבוב הראשון, אך הפסיד בסיבוב השני שנערך ב-4 ביולי ליריבו ברוניסלב קומורובסקי[5].
לקראת בחירות 2015 מינה ירוסלב קצ'ינסקי, הידוע כשמרן אדוק, פוליטיקאית מתונה ממנו למועמדת לראשות הממשלה. ביאטה שידלו, בתקווה שתמשוך מצביעים שאינם מרוצים מהממשלה היוצאת, הפרו־אירופית. מפלגת "החוק והצדק" ניצחה בבחירות הכללית ווזכתה ל-39.1% מקולות הבוחרים, ואילו מפלגת השלטון "המצע האזרחי" התרסקה וזכתה ל-23.4% בלבד[6]. בבחירות לנשיאות התמודד חבר המפלגה אנדז'יי דודה מול הנשיא המכן ברוניסלב קומורובסקי. בסיבוב הראשון זכה ב-34.5% מהקולות, בעוד יריבו זכה ב-33.1%[7], אולם מכיוון שאף אחד מהמתמודדים לא צבר תמיכה של יותר מ-50%, נערך סיבוב שני ב-25 במאי. בסיומו זכה דודה בכ-51% מהקולות, וקומורובסקי ב-48%[8].
בדצמבר 2017, ממשלת פולין בראשותה של "חוק וצדק" החליטה להעביר סדרת רפורמות שמטרתם להעניק לה שליטה מוחלטת על כל מוסדות השלטון, התקשורת ובעיקר בתי המשפט. כולל חוק שהפך את בתי המשפט בפולין לכפופים לממשלה המקומית. חוק שקובעה כי פוליטיקאים יוכלו לבחור את חברי 'המועצה הארצית השופטת' הממנה את שופטי בית המשפט לחוקה בפולין. בנוסף, מאפשר החוק לבית המשפט העליון בפולין "לבצע ביקורות חריגות על החלטות של ערכאות נמוכות יותר, לרבות כאלו שהתקבלו לאורך 20 השנים האחרונות". סעיף נוסף קבע כי גיל הפרישה של שופטים ירד מגיל 70 לגיל 65 בלבד, כך שכמעט 40 אחוזים מהשופטים המכהנים בבית המשפט העליון בפולין אלצו להיפרד מתפקידם. מנהיגי האופוזיציה בתגובה אמרו ש "המפלגה בדרך להשלטת משטר דיקטטורי בפולין"[9]. בנוסף השתלטה על כלי התקשורת הממשלתיים (תחנות רדיו וטלוויזיה), שהחלו לשדר תעמולה אגרסיבית בזכות הערכים השמרניים והאידאולוגיה הלאומנית של המפלגה[10][11]. והוגבלה נוכחות התקשורת בפרלמנט[12].
בינואר 2018, אישר הפרלמנט הפולני את הצעת חוק שיזמה המפלגה שאוסרת לייחס "לעם הפולני או לממשלת פולין" אחריות לרצח העם היהודי, וכן תאסור על שימוש בביטוי "מחנה השמדה פולני"[13]. החוק עורר סערה בישראל ובעולם[14]. החוק תוקן ביולי 2018, לאחר שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו וראש ממשלת פולין יצאו בהצרה משותפת בה אמרו:"אנו דוחים את הניסיונות להאשים את פולין או את האומה הפולנית בכללותה בזוועות שבוצעו על ידי הנאצים ומשתפי הפעולה שלהם מאומות שונות"[15].
בבחירות 2019, המפלגה קיבלה כמעט 44% מקולות הבוחרים. הניצחון הכניס אותה לספרי ההיסטוריה, כמפלגה שקיבלה את מספר הקולות הגדול ביותר מאז נפילת הקומוניזם בפולין ב-1989. מפלגת הימין הקיצוני "קונפדרציה", שמקדמת במוצהר אידאולוגיה בעלת מאפיינים אנטישמיים, איסלאמופובים והומופובים, קיבלה כ-7% מהקולות ותמכה ב"חוק וצדק" בהקמת הממשלה[16].
ביולי 2020, זכה אנדז'יי דודה לכהונה שנייה כנשיא פולין, לאחר שניצח בבחירות את ראש העיר ורשה רפאל צ'אסקובסקי. דודה זכה ברוב של 51.2%, לעומת 48.8% של יריבו[17].
בפברואר 2021, הציעה ממשלת פולין להטיל מס על פרסום בכלי התקשורת הפרטיים במדינה. מנהיגי מפלגת "חוק וצדק" טענו שלחברות תקשורת זרות יש יותר מדי השפעה בפולין, בעוד שמבקרי הממשלה טענו שהמפלגה רוצה להגביר את השליטה על המדינה. החברות המוחות טוענות כי המס ייצור אי-שוויון נוסף בין כלי תקשורת ממשלתיים ופרטיים, וכי זאת תהיה פגיעה נוספת בעצמאותן[18].
אידאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המפלגה היא בעלת אידאולוגיה שמרנית, לאומנית, ודתית קתולית[19]. ומקדמת באופן פעיל מדיניות שמרניות בנושאים חברתיים ומוסריים, כולל התנגדות להפלות, התנגדות לנישואים חד מיניים, המתת חסד, מחקר בתאי גזע עובריים והפריה חוץ גופית. המפלגה גם מתנגדת לקליטת הגירה ומבקשי מקלט, במיוחד בעקבות מלחמת האזרחים באוקראינה[20], ומשבר ההגירה באירופה. ב-2016 הודיעה שלא תסכים לקבל אלפי מבקשי מקלט במסגרת תוכנית המכסות שנקבעה על ידי האיחוד האירופאי[21].
המדיניות הכלכלית של המפלגה דוגלת במעורבת המדינה בכלכלה כולל הלאמה של בנקים ומפעלי תעשייה, כלכלה ריכוזית, התנגדות לכלכלת השוק[22], ותמיכה ממשלתית בעידוד הילודה באמצעות קצבאות ומענקים[19].
במאי 2019, אושרה במועצת העיר קרשניק, הנשלטת בידי "חוק וצדק", הצעה לסדר היום להכריז על העיר כאזור חופשי מלהט"ב כדי להגן על עצמה מפני "קיצוניים ששואפים למהפכה תרבותית"[23]. בעקבות קרשניק שישה ערים נוספות, ומאה רשויות מקומית בפולין, הנשלטות בידי חברי "חוק וצדק" הוכרזו "אזור חופשי מלהט"ב"[24][25].
בקיץ 2020, קידמה המפלגה "מצע למען ערכי המשפחה" לקראת הבחירות לנשיאות. נשיא פולין, אנדז'יי דודה, נשבע "להגן על ילדים מפני אידאולוגיה להט"בית". דודה, שזוכה לתמיכתה של "חוק וצדק", התחייב במצע החדש לא לתמוך בנישואי זוגות חד־מיניים או באימוץ ילדים בידי משפחות גאות. בסעיף אחר שהוא קורא "לאסור הפצת אידאולוגיה להט"בית בבתי ספר ובמוסדות ציבור"[26].
ביולי 2020, הודיעה ממשלת פולין על פרישה מאמנת איסטנבול (האמנה למניעה ומאבק באלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה). שר המשפטים אמר שהאמנה היא "המצאה פמיניסטית שנועדה להצדיק אידאולוגיה גאה, ו"נוגדת את הערכים השמרנים של פולין"[27].
בינואר 2021, נכנס לתוקף האיסור הכמעט מוחלט נגד הפלות בפולין שקידמה המפלגה במשך מספר שנים[28]. האיסור נכנס לתוקף שלושה חודשים לאחר שבית המשפט העליון במדינה פסק שהפסקת הריון במקרה של מומים בעובר איננה חוקתית[29].
במרץ 2021, לאחר שהצליחה למנוע מזוגות להט"בים לאמץ ילדים ביחד, קידמה מפלגת "החוק והצדק" הצעת חוק חדשה המבקשת לאסור על להט"בים גם כהורים יחידנים. לאחר אך שכמה משפחות של זוגות להט"בים הצליחו לעקוף את ההגבלה על אימוץ, בכך שאחד או אחת מבני או בנות הזוג אימצו ילד באופן יחידני[30].
הישגים במערכות הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | # קולות | % מסך הקולות | # מושבים | +/– |
|---|---|---|---|---|
| 2001 | 1,236,787 | 9.5 (#4) | 44 מתוך 460 | |
| 2005 | 3,185,714 | 27.0 (#1) | 155 מתוך 460 | + 111 |
| 2007 | 5,183,477 | 32.1 (#2) | 166 מתוך 460 | + 11 |
| 2011 | 4,295,016 | 29.9 (#2) | 157 מתוך 460 | - 9 |
| 2015 | 5,711,687 | 37.6 (#1) | 235 מתוך 460 | + 78 |
| 2019 | 8,051,935 | 43.6 (#1) | 235 מתוך 460 | - |
סנאט[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | # מושבים | +/– | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| 2001 | 0 מתוך 100 | |||||
| כחלק מהקואליציה של הסנאט של 2001 אשר זכה ב-15 מושבים. | ||||||
| 2005 | 49 מתוך 100 | + 49 | ||||
| 2007 | 39 מתוך 100 | - 10 | ||||
| 2011 | 31 מתוך 100 | - 8 | ||||
| 2015 | 61 מתוך 100 | + 30 | ||||
| 2019 | 48 מתוך 100 | - 13 | ||||
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של חוק וצדק- ערב הבחירות בפולין, האדם החשוב ביותר במדינה הוא זה שבכלל לא מתמודד, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2019
- ynet והסוכנויות, פולין: המפלגה שהתעמתה עם ישראל בדרך לניצחון בבחירות, באתר ynet, 14 באוקטובר 2019
- פולין: החזרת רכוש היהודים הפכה לסוגיה בקמפיין הבחירות, באתר וואלה!, 16 ביוני 2020
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רומן פריסטר, רשה, שני אחים יצאו לכבוש את פולין, באתר הארץ, 16 באפריל 2010
- ^ לילי גלילי, פולין רוצה להתקרב לאיחוד, אך הנשיא קצ'ינסקי כבר מאיים במשבר, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2007
- ^ לילי גלילי, ניצחון לאופוזיציה בבחירות לפרלמנט הפולני; רה"מ קצ'ינסקי הודה בתבוסתו, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2007
- ^ שירות גלובס, מכה קשה לפולין: נשיא פולין נהרג בהתרסקות מטוס קטלנית ברוסיה יחד עם צמרת הממשל, באתר גלובס, 10 באפריל 2010
- ^ שירות פייננשל טיימס, פולין: קומורובסקי יהיה הנשיא הבא, באתר גלובס, 5 ביולי 2010
רומן פריסטר, ברוניסלב קומורובסקי נבחר לנשיא פולין: "הדמוקרטיה ניצחה", באתר הארץ, 5 ביולי 2010 - ^ אלכס דובאל סמית, גרדיאן, מהפך בפולין: הלאומנים שבים לשלטון אחרי שמונה שנים, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2015
- ^ איי.פי וניו יורק טיימס, הסקרים פספסו גם בפולין: הנשיא קומורובסקי הפסיד בסיבוב הראשון ליריבו השמרני, באתר הארץ, 11 במאי 2015
- ^ גרדיאן ורויטרס, נשיא פולין הודה בתבוסתו בבחירות ליריבו השמרן, באתר הארץ, 25 במאי 2015
- ^ ניצן צור, בעולם / חוק וסדר, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 12 בדצמבר 2017
- ^ גיא אלסטר, סירוס בתי המשפט ושליטה על התקשורת: פולין שוקעת אל תוך דיקטטורה, באתר וואלה!, 4 בינואר 2018
- ^ רוברט פילפוט, המדריך לדמוקטטור, באתר זמן ישראל, 20 בספטמבר 2020
- ^ וול סטריט ג'ורנל, הפגנות בפולין על רקע הגבלת נוכחות התקשורת בפרלמנט, באתר גלובס, 18 בדצמבר 2016
- ^ רענן שמש-פורשנר, החוק הפולני: המשלחות לפולין עלולות להפוך למסעות הכחשת שואה, באתר "שיחה מקומית", 28 בינואר 2018
חנין זועבי, האם החוק הפולני החדש כל כך שונה מחוק הנכבה?, באתר "שיחה מקומית", 11 בינואר 2018 - ^ עופר אדרת, קראו בעברית: החוק הפולני החדש שמעורר סערה בישראל, באתר הארץ, 1 בפברואר 2018
עידו ליבן, הדיון סביב החוק הפולני: כמו חתול התוקף את בבואתו במראה, באתר "שיחה מקומית", 11 באפריל 2018 - ^ עופר אדרת ונעה לנדאו, יד ושם: הצהרת נתניהו ורה"מ הפולני מנוגדת לעובדות ההיסטוריות, החוק מייצר אווירת הפחדה, באתר הארץ, 5 ביולי 2018
- ^ עופר אדרת, הבחירות בפולין: מפלגת השלטון "חוק וצדק" התחזקה ותרכיב את הממשלה הבאה, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2019
- ^ הארץ, רויטרס וגרדיאן, נשיא פולין דודה ניצח בבחירות את ראש העיר הליברלי של ורשה, באתר הארץ, 12 ביולי 2020
- ^ כלי תקשורת בפולין שובתים בשל מס על פרסום שעלול לפגוע בעצמאותם, באתר וואלה!, 10 בפברואר 2021
- ^ 1 2 רומן פריסטר, הכלכלה והכנסייה במרכזה של מערכת בחירות סוערת בפולין, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2011
- ^ ריק ליימן, ניו יורק טיימס, המהגרים האוקראינים נתקלים בכתף קרה בבואם לאירופה, באתר הארץ, 1 ביוני 2015
- ^ ניו יורק טיימס וגרדיאן, מדינות האיחוד האירופי קלטו לשטחן מהגרים כחלק מהסכם. שלוש מהן צפצפו עליו, באתר הארץ, 2 באפריל 2020
- ^ אקונומיסט, כאב הראש החדש של אירופה – ממשלת פולין, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2015
- ^ רויטרס, עיר בפולין הצביעה: נשארים אזור נטול להט"ב, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2020
- ^ ניו יורק טיימס, האיחוד האירופי שלל מימון לערים בפולין שהכריזו על עצמן "אזור נקי מלהט"ב", באתר הארץ, 31 ביולי 2020
דרור בלילטי, זוהי המציאות הטרגית של החיים בפולין ב"אזור ללא להט"בים", באתר מאקו, 10 במרץ 2020 - ^ בכיר בממשלת צרפת: הרשויות בפולין מנעו ממני להגיע ל"אזור נטול להט"ב", באתר הארץ, 9 במרץ 2021
- ^ גרדיאן ורויטרס, נשיא פולין אמר כי "האידאולוגיה הלהט"בית" הרסנית יותר מקומוניזם, באתר הארץ, 14 ביוני 2020
- ^ הארץ, בממשלת פולין מתכוונים לפרוש מאמנה אירופית למניעת אלימות נגד נשים, באתר הארץ, 27 ביולי 2020
- ^ איי.פי, וניו יורק טיימס, בפולין נכנס לתוקף האיסור הכמעט מוחלט על הפלות. המונים יצאו לרחובות במחאה, באתר הארץ
- ^ ונסה גרה - סוכנות הידיעות AP, מחאה / "גוף האישה הוא שדה קרב פוליטי", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 20 בדצמבר 2020
- ^ רויטרס, ממשלת פולין רוצה לאסור על זוגות להט"בים לאמץ ילדים — גם כהורים יחידנים, באתר הארץ, 11 במרץ 2021