החברה לפתוח התעשיה בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
החברה לפתוח התעשייה בישראל בע"מ
נתונים כלליים
תקופת הפעילות בשם "בנק לפתוח התעשיה בישראל"
19572012
חברת אם מנורה מבטחים החזקות
מיקום המטה תל אביב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בל"ת - החברה לפתוח התעשייה בישראל בע"מ (בעבר: הבנק לפתוח התעשייה בישראל) היא חברה ישראלית שבעבר פעלה כבנק.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבנק הוקם בשנת 1957 על ידי מדינת ישראל, בנק הפועלים, בנק לאומי בנק דיסקונט, התאחדות התעשיינים בישראל והסתדרות העובדים הכללית, במטרה להעמיד הלוואות לתעשייה, ביוזמת שר המסחר והתעשייה פנחס ספיר.[1] בתחילה ביקש ספיר לאחד את כל הבנקים שעסקו במימון התעשייה בישראל לבנק אחד, בראשם "הבנק הישראלי לתעשייה" של התאחדות התעשיינים בניהולו של אלוף ליטא בשחמט לשעבר, אלכסנדר מאכט ,וכמו כן "אוצר לתעשייה" של בנק לאומי ו"בנק ישראל-אמריקה לפיתוח התעשייה" של בנק הפועלים, אך הדבר לא יצא לפועל ובנקים אלו המשיכו לפעול במקביל ל"בנק לפתוח התעשייה".[2] הבנק גייס הון באמצעות הנפקת איגרות חוב[3] ומכירת מניות בארצות הברית.[4] אך מדינת ישראל המשיכה להיות בעלת השליטה בבנק והוא שימש את המדינה כזרוע לתמיכה במפעלי תעשייה.[5]

בשנות ה-70 עברו משרדי הבנק ממגדל שלום לבית אסיה[6].

בשנות ה-90 של המאה ה-20 החלה פעילות הבנק להצטמצם, בעקבות תחרות מול הבנקים המסחריים שהגדילו את האשראי שסיפקו לתעשייה, בנוסף הפסיקה מדינת ישראל לספק הון לתעשייה באמצעות הבנק אלא באמצעות מענקים שסופקו ישירות למפעלים.[7]

בשנת 2000, מכר הבנק לחברת אמפא את חברת הבת "חברת השקעות לפיתוח התעשייה בישראל".[8][9]

באוגוסט 2002 נקלע הבנק לקשיי נזילות,[10] חלקם בעקבות קריסת קבוצת פלד גבעוני לה הלווה הבנק כספים.[11] בנק ישראל סייע לבנק כמלווה של מוצא אחרון ונתן גיבוי לכספי המפקידים.[12] משנת 2003 לא עסק הבנק בפעילויות חדשות והתמקד בגביית האשראי שנתן ללקוחות ובפירעון פיקדונות שהופקדו בו. ביולי 2008 פקע רישיון הבנק.[13]

בנובמבר 2009 נרכש הבנק תמורת 572 מיליון ש"ח על ידי חברת בי ג'י איי השקעות שבשליטת איש העסקים צביקה בארינבוים. נכסי הבנק בעת רכישתו כללו מזומנים, תיק אשראי ובו חובות, חלקם קשים לגבייה, וכן הפסדים צבורים, שאותם יוכל הבנק לקזז כנגד רווחים עתידיים, להקטנת המס על רווחים אלה. כעבור כשנה הגיע בארינבוים לסיכום על מכירת את החברה למנורה מבטחים החזקות בסכום של כ-330 מיליון ש"ח, המותנה בגביית כספים בפועל מהתחייבות הקיימות. העסקה הושלמה במרץ 2012.[14]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אמנון ז'קונט, עובר ושב - סיפור קריסתו והצלתו של הבנק לפיתוח התעשייה, 2009.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוקם מוסד להשקעות בתעשייה, למרחב, 2 בספטמבר 1957
  2. ^ התנגדות למיזוג הבנקים לתעשייה, למרחב, 23 ביולי 1956
  3. ^ הבנק לפיתוח התעשייה יוציא אמיציה חדשה של איגרות־חוב, למרחב, 27 באוגוסט 1959
  4. ^ מניות של הבנק לפיתוח התעשייה תופצנה בארה"ב, קול העם, 5 במרץ 1961
  5. ^ הבנק לפיתוח התעשייה בישראל ב-1964, על המשמר, 19 בפברואר 1965
  6. ^ ח"כים ידרשו לבדוק שכירת קומה בבית "אסיה" ע'י משרד המשפטים, דבר, 15 בפברואר 1978
  7. ^ דוד ליפקין, בנק קטן ומפסיד מחפש תעסוקה, מעריב, 20 באפריל 1990
  8. ^ הושלמה מכירת החברה להשקעות של הבנק לפיתוח התעשייה לאמפא, באתר גלובס, 15 באוקטובר 2000
  9. ^ אילן מוסנאים, אמפא השלימה רכישת חברת השקעות לפיתוח התעשייה תמורת 212.3 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 15 באוקטובר 2000
  10. ^ ליאור כגן, הבנק לפיתוח התעשייה נקלע לקשיי נזילות חמורים שמעמידים בספק את יכולתו לפרוע התחייבויותיו, באתר TheMarker‏, 30 באוגוסט 2002
  11. ^ בנק בחורף - הבנק לפיתוח התעשייה מפתח מספר בעיות, והוא מנוע מלהעניק אשראי, באתר גלובס, 15 באוקטובר 2002
  12. ^ בנק ישראל הודיע כי ימשיך לגבות את כספי המפקידים בבנק לפיתוחי התעשייה, באתר TheMarker‏, 2 בספטמבר 2002
  13. ^ שלומי גולובינסקי, הבנק לפיתוח התעשייה מבקש להאריך תוכנית הסגירה בשנתיים - עד יולי 2008, באתר TheMarker‏, 23 ביולי 2005
  14. ^ דוח מיידי בדבר השלמת עסקה למכירת החזקות העקיפות של החברה בבל"ת – החברה לפתוח התעשייה בישראל בע"מ