רפי פלד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רפי פלד
Rafi peled 1995- 2000.jpg
נולד 2 ביולי 1944 (בן 73)
מקום לידה קיבוץ הזורע, ארץ ישראל
השתייכות ShabakLogo.png  שירות הביטחון הכללי
Emblem of Israel Police.svg  משטרת ישראל
תקופת שירות 1969 - 1 במאי 1994
דרגה רב ניצב  רב ניצב
תפקידים בשירות

מפקד המחוז הדרומי, מפקד מחוז ירושלים, מפכ"ל

עיטורים

עיטור השירות  עיטור השירות

תפקידים אזרחיים

מנכ"ל חברת החשמל, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, איש עסקים, אמן

הפסל "עפרון העפרונות" של רפי פלד בפתח תקווה
הפסל "חוצה ישראל" של רפי פלד ברחבת תיאטרון גבעתיים

רפאל (רפי) פלד (נולד ב-2 ביולי 1944 בקיבוץ הזורע) הוא איש עסקים שהיה המפכ"ל ה-11 של משטרת ישראל, מנכ"ל חברת החשמל ולתקופה קצרה מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלד נולד בקיבוץ הזורע. בשנת 1962 התגייס פלד לצה"ל ושירת בחטיבת הצנחנים, במלחמת ששת הימים לחם כקצין מבצעים בגדוד 202, בקרבות לכיבוש רצועת עזה. השתחרר מהצבא בדרגת סרן[1] בשנת 1967. בשנים 19691975 שירת בשב"כ.

בעל תואר ראשון ביחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. למד לתואר שני במדע המדינה באוניברסיטת חיפה.

משטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו מהשב"כ התגייס למשטרת ישראל ומונה לראש מחלקת עיקוב במרחב ירושלים. ב-1976 מונה למפקד היחידה לעיקוב. ב-1978, לאחר שסיים קורס פיקודי, מונה מונה לראש לשכת מודיעין ובילוש, הנראית גם "הלשכה לתפקידים מיוחדים".[2] בשנת 1980 מונה לתפקיד ראש ענף מודיעין במחוז הדרומי[1] בדרגת סגן ניצב. במסגרת תפקידו אלו עסק בהפעלת סוכנים סמויים במלחמה בסחר בסמים. תחת פיקודו פותחו שיטות חדשות להפעלת סוכנים ויחידותיו הפעילו סוכנים בקנה מידה מבצעי נרחב.[3] על פעילותו בתחום הסמים קיבל פלד בשנת 1983 את עיטור השירות של המשטרה.

פלד שימש כסגן ראש צוות החקירה המיוחד בפרשת רצח אמיל גרינצווייג.[4] ב-1983 מונה לעוזר ראש אגף המודיעין[5] וב-1988 מונה למפקד האגף והועלה לדרגת תת ניצב.

בשנת 1991 קודם לדרגת ניצב ומונה לתפקיד מפקד המחוז הדרומי שאורגן מחדש עם הקמת מחוז ירושלים. בפברואר 1993 מונה פלד למפקד מחוז ירושלים, וכעבור חודשיים, באפריל 1993, מונה לתפקיד המפכ"ל ה-11 של משטרת ישראל.

בתחילת 1994 נחשפו בעיתונות טובות הנאה שקיבל, ביניהן חבילות נופש בבתי מלון. לפרסום מיוחד זכתה תמונה בה נראה פלד משתכשך בג'קוזי יחד עם קציני משטרה נוספים. החשיפה זכתה לכינוי "פרשת הג'קוזי".

בעקבות הפרשה נחקר פלד על לקיחת שוחד. היועץ המשפטי לממשלה, מיכאל בן יאיר, החליט שלא להעמידו לדין, אולם בג"ץ קבע, בעקבות עתירות, שיש להעמידו לדין משמעתי.[6] ב-1 במאי 1994 התפטר פלד מתפקידו כמפכ"ל, ולמעשה מנע את ההליך המשפטי נגדו.

בינואר 1995 מונה למנכ"ל חברת החשמל לישראל, וכיהן בתפקיד זה עד אפריל 2000.

במהלך שנת 2001 כיהן זמן קצר כמנכ"ל משרד ראש הממשלה.

פרשת פלד גבעוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו מחברת החשמל פנה פלד לעסקים פרטיים, במסגרתם הקים, יחד עם אנשי העסקים אריה גבעוני ודוד הבי, קבוצת חברות בורסאיות בשם "קרן פלד". דוד הבי היה חבר מרכז הליכוד ומקורב למשה קצב, וכן נודע בקשריו עם אנשי הפשע מיכה אסלן וזאב רוזנשטיין.[7][8]

קבוצה זו, ביחד עם טל יגרמן רכשה חברות אחדות, ובהן חברת "פויכטונגר" (שכללה, בין השאר, את משב קירור ואת החברה הציבורית אפקון), שעסקה בתעשייה כבדה: מערכת חשמל, לוחות חשמל, שנאים, ציוד מיתוג ובקרה. קבוצת חברות זו קרסה ב-2002, והשאירה אחריה חובות של מאות מיליוני ש"ח. בעקבות קריסה זו הוגש ביולי 2003 כתב אישום נגד פלד, גבעוני והבי, המייחס להם עבירות של מרמה והפרת אמונים. על פי כתב האישום, מנהלי הקבוצה השתלטו על החברות ומשכו מקופתן עשרות מיליוני שקלים לכיסיהם.[9] ב-26 בדצמבר 2012 הורשע פלד בעבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד[10] וב-4 באפריל 2013 נגזר עליו עונש של 6 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 100 אלף ש"ח.[11] פלד והמדינה ערערו על גזר הדין, ערעורו נדחה, ערעור המדינה התקבל והקנס הוכפל ל-200 אלף ש"ח.[12]

בית המשפט העליון תיאר כך את קביעת בית המשפט המחוזי על חלקו של פלד בפרשה[13]:

"העבירות בהן הורשע קלות משמעותית מאלו שבהן הורשעו יתר המערערים. פלד לא גנב, לא זייף ולא קיבל דבר במרמה. עם זאת, כך נקבע, כשלונו של פלד התבטא בכך שלא זיהה במועד את נורות האזהרה שהבהבו נגד עיניו במשך חודשים, וכי הפעולות שביצע בניסיון לתקן את המצב, משהבין את חומרתו, היו בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי. כמו כן, קבע בית המשפט, פלד נתן יד להעלאת קרנו של יגרמן בקבוצה, ללא כל הסמכה פורמלית וללא דיווח לדירקטוריון ולציבור המשקיעים על מערכת היחסים הפיננסית האישית שהתקיימה ביניהם. עבירות אלו, גם אם הן נופלות בחומרתן ביחס לאלו שבוצעו על ידי המערערים האחרים, יורדות ליסודות העמוקים ביותר של שוק ההון – שקיפות והגינות. בהתחשב בכך, נקבע מתחם הענישה בעניין פלד על 6 חודשי מאסר בעבודות שירות עד שנתיים מאסר."

בית המשפט העליון הוסיף בדברים משלו[12]:

"כשלונו של פלד מלזהות את המהלכים שנרקמו סביבו הוגדר כ"קולוסאלי", והביא לנזקים חמורים לציבור. בנוסף לכך, פלד היה זה אשר נתן את יכולת ההובלה ליגרמן, תוך מודעות לעברו הבעייתי ובו בזמן שניהל עמו מערכת יחסים פיננסית באופן אישי. עבירות מסוג זה בהחלט מצדיקות, באופן רגיל, הטלת עונש של מאסר בפועל. מנגד, אין לכחד כי מדובר במערער אשר ביצע עבירות המצויות ברף נמוך יותר של פגיעה באינטרס הציבורי מאשר יתר המערערים, ובעברו זכויות רבות משנותיו הארוכות בשירות הציבורי. כפי שהטעים בית המשפט המחוזי, ישנם מקרים בהם מעמדו וכוחו של נאשם עלולים לעמוד לו לרועץ, לוּ יתברר כי הם נוצלו לרעה לשם ביצוע העבירות. ואולם, אין זה המקרה שלפנינו. על רקע זה יש לקחת בחשבון גם את שמו הטוב שנפגע באופן חמור במהלך הפרשה וסיקורה התקשורתי ואת הזמן הרב שחלף."

רפי פלד כאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך השנים פיתח פלד את תחביבי הציור והפיסול. הוא חבר באגודת הציירים והפסלים בישראל, והציג בתערוכות רבות בישראל ובחו"ל.[14] בשנת 1982 הוציא ספר בשם "כל אנשי הכלב" המכיל ציורים של דמויות מפורסמות מאותה תקופה, כאשר יש להן פני כלב במקום פני אדם. ב-1999 הוצב פסל שלו בככר במפגש הרחובות ויצמן ובני-דן בתל אביב. בשנת 2000 הוציא ספר על אמנות הפיסול. ב-2007 הוצב פסל שלו בדרך אם המושבות פינת דרך זבולון המר בפתח תקוה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רפי פלד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 רפ"ק ר. פלד לתפקיד חדש, מעריב, 12 במאי 1980
  2. ^ ברוך מאיריהבלשית נאווה תופשת כייסים, מעריב, 19 בנובמבר 1978
  3. ^ שוטר מושתל הביא למעצר של 30 סוחרי סמים, מעריב, 6 בנובמבר 1978
    30 סוחרי סמים נעצרו במזרח ירושלים, מעריב, 1 בינואר 1980
    לגדוע את ענף הסמים, מעריב, 18 ביולי 1980
  4. ^ אילן בכרהחשוד בהטלת הרימון, מעריב, 22 בינואר 1984
  5. ^ יוסף צוריאלהמשטרה: אין מידע על מחתרת יהודית חדשה, מעריב, 25 בדצמבר 1986
  6. ^ שרה ליבוביץ' דר, על ראש המנכ"ל בוער הכובע, באתר הארץ, 27 במרץ 2001.
  7. ^ גיא לשם ומודי קרייטמן, פרשת פלד: השותף השלישי, באתר ynet, 30 ביולי 2002
  8. ^ עמית בן ארויה, עירבת עבריינים בסכסוך? "יקלפו אותך כמו שמקלפים שווארמה", באתר TheMarker‏, 26 בספטמבר 2010
  9. ^ גיא לשם, למי אכפת מבית המשפט, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2009
  10. ^ יסמין גואטה, פרשת פלד-גבעוני: מפכ"ל המשטרה לשעבר רפי פלד הורשע בעבירות מרמה והפרת אמונים, באתר TheMarker‏, 26 בדצמבר 2012
  11. ^ הילה רז, פרשת פלד-גבעוני // רפי פלד, מפכ"ל המשטרה לשעבר, ירצה עבודות שירות; 4 שנות מאסר לטל יגרמן, באתר TheMarker‏, 4 באפריל 2013
  12. ^ 12.0 12.1 ע"פ 4127/13, סעיף 645
  13. ^ ע"פ 4127/13, סעיף 613
  14. ^ שפרה ראובן, הארובות והציפורים של רפי פלד, דבר, 9 באוקטובר 1980


Emblem of Israel.svg מנכ"לי משרד ראש הממשלה
אהוד אבריאל טדי קולק יעקב הרצוג שמחה דיניץ מרדכי גזית עמוס ערן אליהו בן-אלישר מתתיהו שמואלביץ' אברהם טמיר יוסי בן אהרון
19511952 19521964 19661972 19721973 19731975 19751977 19771980 19801984 19841986 19861992
שמעון שבס צבי אלדרוטי אביגדור ליברמן משה ליאון יוסי קוצ'יק רפי פלד אביגדור יצחקי אילן כהן רענן דינור אייל גבאי
19921995 19951996 19961997 19971999 19992001 20012001 20012004 20042006 20062009 20092011
הראל לוקר אלי גרונר
20112015 2015 - מכהן