הדוויג פורשוץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הדוויג פורשוץ
Hedwig Porschütz
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 10 ביוני 1900
שנברג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 במרץ 1977 (בגיל 76)
ברלין, גרמניה המזרחית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע זונה, קצרנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע חסידת אומות העולם
פרסים והוקרה חסידת אומות העולם (23 באוקטובר 2012) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
יד ושם הדוויג פורשוץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הדוויג פורשוץגרמנית: Hedwig Porschütz לבית וולקר, 10 ביוני 190026 במרץ 1977) הייתה פעילה בהתנגדות הגרמנית לנאציזם. היא הוכרה לאחר מותה כחסידת אומות העולם על סיוע והצלת יהודים בתקופת השואה.

הדוויג וולקר נולדה בשנת 1900 בברלין-שנברג. בשנת 1926 התחתנה עם וולטר פורשוץ, שהיה אז נהג ובהמשך גויס לורמאכט. בתקופת השפל הגדול נאלצה לעבוד בזנות, ובשנת 1934 הואשמה בסחיטה באיומים ונידונה לעשרה חודשי מאסר.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1940 עבדה פורשוץ בבית המלאכה לעיוורים של אוטו ויידט כקצרנית. הם היו בקשר הדוק, והיא סייעה לו להגן על עובדיו על ידי הסתרת נשים יהודיות בביתה וסחר בלתי חוקי במצרכי מזון.

התאומות מריאן ואנליז ברנשטיין הוסתרו בדירתה של פורשוץ במשך שישה חודשים החל מינואר 1943. במרץ הצטרפו אליהן גרטה סליג ולוסי באלהורן. מדי פעם זונות היו משתמשות בדירה, ואז הדיירים נדרשו להמתין בחוץ עד שהלקוחות יעזבו. כשהמצב בסופו של דבר הפך מסוכן מדי, עקב פשיטה של שוטרים על דירה אחרת באותו בניין באמצע שנת 1943, התאומות ברנשטיין עברו להתגורר בווילמרסדורף ואילו אמה של פורשוץ הגנה על שתי הנשים האחרות. שלוש נשים מתוך הארבע שרדו את השואה .

סחורות שפורשוץ קנתה בשוק השחור היא נתנה ליהודים נרדפים. היא גם נהגה לשחד את קציני הגסטפו. בעזרתה וויידט שלח יותר מ -150 חבילות מזון לגטו טרזינשטט כדי לספק מזון לפחות 25 איש שנכלאו שם. פורשוץ גם רכשה מסמכים מזויפים עבור אינגה דויטשקרון. בגלל מסחר בשוק השחור, פורשוץ נידונה ל 18 חודשי מאסר באוקטובר 1944. תקופה מסוימת נכלאה בזילרטל-ארדמנסדורף, מחנה משנה של מחנה הריכוז גרוס-רוזן.

אחרי המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילותה במלחמה לא נודעה לאחר המלחמה. בקשותיה לקבל פיצוי בגין רדיפה פוליטית נדחו על ידי שלטונות מערב ברלין בשנת 1959. באותם ימים הרשויות לא שקלו תמיכה כספית לאנשים שנתנו עזרה ליהודים. היות שנאלצה לעסוק בזנות, פורשוץ נחשבה לאדם לא מוסרי ולא מכובד. פסק הדין משנת 1944, אף על פי שניתן על ידי בית משפט פוליטי, שימש נגדה. היא נפטרה ענייה ובודדה בשנת 1977.

לוח זיכרון לזכרה נתלה בכתובתה לשעבר.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2010 פורשוץ זכתה לכבוד על ידי העיר ברלין. לוח זיכרון אשר ניתלה בכתובתה לשעבר ( Feurigstraße 43 ). בשנת 2011 בוטל פסק הדין משנת 1944 שנקבע על ידי בית הדין הנאצי. יד ושם הכיר בה כחסידת אומות העולם בשנת 2012. טקס הנצחה נערך כעבור שלוש שנים. רחוב בשכונת מיטה נקרא על שמה בשנת 2018 (הדוויג-פורשוץ-שטראסה).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הדוויג פורשוץ בוויקישיתוף