הווארד זין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הווארד זין
Howard Zinn
הווארד זין, 2004
הווארד זין, 2004
לידה 24 באוגוסט 1922
ברוקלין, ניו יורק
פטירה 27 בינואר 2010 (בגיל 87)
סנטה מוניקה, קליפורניה
מדינה ארצות הברית
השכלה
מקצוע היסטוריון
מחזאי
מעסיק
תואר פרופסור להיסטוריה ולמדע המדינה
השקפה דתית אתאיזם עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג רוזלין זין
(נפטרה בשנת 2008)
פרסים והוקרה פרס תומאס מרטון (1991) עריכת הנתון בוויקינתונים
howardzinn.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הווארד זִיןאנגלית: Howard Zinn‏; 24 באוגוסט 1922, ברוקלין, ניו יורק27 בינואר 2010, סנטה מוניקה, קליפורניה) היה היסטוריון יהודי-אמריקאי, פרופסור להיסטוריה ולמדע המדינה, אקטיביסט ומחזאי. הוא ידוע בעיקר כמחבר של רב המכר "היסטוריה עממית של ארצות הברית" (1980). זין היה פעיל בתנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית ובתנועה האנטי-מלחמתית בארצות הברית[1].

זין כתב כ-20 ספרים, וכיהן כפרופסור מן המניין ופרופסור אמריטוס בפקולטה למדע המדינה באוניברסיטת בוסטון. הוא התגורר במסצ'וסטס עם אשתו, האמנית רוזלין זין. לזוג שני ילדים. אשתו שימשה כעורכת של ספרים ומאמרים רבים של זין.

התנועה לזכויות האזרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1956, זין מונה ליושב ראש המחלקה להיסטוריה ומדעי החברה במכללת ספלמן, שם לקח חלק בתנועה לזכויות האזרח. אחד ממאבקיו היה נגד המנהג של ארגוני היסטוריה מדרום ארצות הברית לערוך מפגשים בבתי מלון בהם מתקיימת הפרדה גזעית. הוא שימש גם כיועץ לארגון "הועדה הסטודנטיאלית המתאמת הלא-אלימה", ולאחר מכן כתב ספר על הארגון[1].

אף על פי שלזין הייתה קביעות במכללה, הוא פוטר ביוני, 1963, לאחר שעמד לצד סטודנטים שנאבקו בגזענות. זין תיאר את שנותיו במכללת ספלמן כמשמעותיות ביותר עבורו.

בעת שהותו בספלמן צפה זין – וכתב על – כ-30 הפרות של התיקון הראשון והתיקון ה-14 של חוקת ארצות הברית בעיר אולבני שבמדינת ג'ורג'יה. מבין ההפרות אפשר למנות את הפרת הזכות לחופש הביטוי, חופש ההתארגנות והגנה שווה על ידי החוקים. במאמר שכתב על התנועה לזכויות האזרח באולבני, זין מתאר את האנשים שהשתתפו בנסיעות לחירות למען ביטול ההפרדה הגזעית, ועל ההימנעות של הנשיא, ג'ון פיצג'רלד קנדי מאכיפת החוק. זין ציין גם שמשרד המשפטים בראשות רוברט קנדי, וה-FBI בראשות ג'יי אדגר הובר לא מנעו מתומכי ההפרדה הגזעית לנהוג באלימות כלפי המתנגדים אליה.

זין כתב לעיתים קרובות על המאבק למען זכויות האזרח, הן כמשתתף, והן כהיסטוריון, ובתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 הוא לקח חופש מהוראה וכתב שני ספרים בנושא. בספריו, זין מתאר כיצד ההתבצרויות כנגד ההפרדה הגזעית היו ביוזמת הסטודנטים, ובמובן זה היו עצמאיות ונבדלות מההתארגנויות הוותיקות הממוסדות יותר למען זכויות האזרח.

הוא חזר למכללת ספלמן בשנת 2005 על מנת לשאת את הנאום לסטודנטים שסיימו את לימודיהם. נאומו "נגד הרתעה" (Against Discouragement) זמין באינטרנט.

בשנת 2008, הצטרף לקמפיין תמיכה בסרבני המצפון לשרות בצה"ל[2][3]. במכתב התמיכה כתב:

בעוד אני מוגן ומוזן בחג ההודיה בנוחיות של ביתי, במרחק של חצי עולם מפה קבוצת בני נוער יושבת בתא הכלא ומדגימה אומץ והקרבה. בימינו קראו להם 'סרובניקים', כאן בארה"ב קוראים להם 'סרבני מצפון', בישראל, הם עדיין בתיכון ונקראים שמיניסטים. [...] רז היא שמיניסטית (הכוונה לרז בר-דוד ורון, היושבת בפעם השניה על סרובה להתגייס). רז היא אומץ. ועם תמיכתנו בה היום, גם אני ואתם 'שמיניסטים'.

ספרו שתורגם לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • היסטוריה עממית של ארצות הברית: מ-1492 ועד ימינו (תרגם מאנגלית: מתן קמינר; ערכו: ורד בן-ימי ואייל דותן), תל אביב: בבל, 2007[4].
  • הפצצה, (תרגם מאנגלית: ארן ליביו), ספרית פועלים/ הקיבוץ המאוחד, 2012[5].

ההיסטוריון האמריקאי טוען נגד ההצדקה המוסרית של הפצצות מן האוויר, תוך ניתוח שני מקרים: הטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסקי והפצצת העיר רויאן (אנ') בסוף מלחמת העולם השנייה, שבה השתתף הוא עצמו כאיש חיל האוויר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הווארד זין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 עדי ערמון, כיצד תזכור ההיסטוריה את הווארד זין, האיש שהיה בין מנסחיה הבולטים?, באתר הארץ, 25 במרץ 2010
  2. ^ נטשה מוזגוביהיהודי התפוצות מתגייסים לטובת סרבני המצפון לצה"ל, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2008
  3. ^ SUPPORT ISRAELI CONSCIENTIOUS OBJECTORS -- FREE THE SHMINISTIM באתר Sojourners
  4. ^ ערן שלו, המתקפה על אמריקה, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2007 מאמר על "ההיסטוריה העממית של ארצות הברית"
  5. ^ הכינו את הסימניות ספרי עיון, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2012