הוקר הקטור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוקר הקטור
Hawker Hector.jpg
מאפיינים כלליים
סוג מטוס סיוע לכוחות קרקע
ארץ ייצור בריטניהבריטניה  בריטניה
יצרן הוקר איירקראפט
טיסת בכורה 14 בפברואר 1936
תקופת שירות 1936 – 1943[1]
צוות 2
יחידות שיוצרו 179
משתמש ראשי בריטניהבריטניה  בריטניה
משתמשים משניים אירלנדאירלנד  אירלנד

ההוקר הקטוראנגלית: Hawker Hector) היה מטוס דו-כנפי וחד-מנועי בריטי, אשר תוכנן על ידי חברת הוקר איירקראפט ונועד להחליף את ההוקר אודאקס כמטוס סיוע לכוחות קרקעיים. ההקטור היה השביעי והאחרון מסדרת המטוסים המוצלחת שהחלה במפציץ הקל, ההוקר הארט. מכיוון שמנוע הרולס-רויס קסטרל המיועד נדרש לפרויקט הבנייה של ההיינד, במסגרת הרחבתו המואצת של פיקוד המפציצים של חיל האוויר המלכותי באמצע שנות ה-30, הותקן בהקטור מנוע חלופי ומוצלח פחות - הנאפייר דאגר סימן III.

עיצוב ופיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההוקר הקטור דמה למטוסי גרסאות אחרות שפותחו מההוקר הארט, כאשר גוף המטוס, הזנב וכן הנסע נלקחו מההוקר היינד. מנוע הנאפייר דאגר סימן III היה גדול מכדי להתאים לחרטום המחודד בו נעשה שימוש בגרסאות קודמות של הסדרה, ולכן קיבל החרטום צורה מעוגלת יותר. על מנת לפצות על המשקל העודף של המנוע, בוטלה נטיית הכנף העליונה לאחור וכנפי ההקטור חפפו אחת לשנייה. על אף שינויים אלה, היו שלבי הפיתוח והייצור מהירים. העיצוב ובניית אב הטיפוס בוצעו בהוקר איירקראפט, אך תהליך הייצור עצמו נעשה על ידי חברת וסטלנד איירקראפט מיואוויל (Yeovil), סומרסט[2] ואב הטיפוס ערך את טיסת הבכורה ב-14 בפברואר 1936 בידי טייס הניסוי ג'ורג' בולמן (George Bulman). מלבד אב הטיפוס נבנו על ידי וסטלנד עוד 178 מטוסים, ו-13 מתוכם סופקו לאירלנד בשנים 1942-1941.

היסטוריה מבצעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טייסות כנף מס' 50 של חיל האוויר המלכותי היו הראשונות להצטייד בהקטור ב-1937[2], ובסך הכל שירת המטוס בשבע טייסות לשיתוף פעולה קרקעי. ההקטור הוחלף בהדרגה בוסטלנד לייסנדר החל מ-1938, אז הועברו המטוסים לחמש טייסות העזר[3] של חיל האוויר המלכותי, במסגרתן שירתו עד יוני 1940[1].

טייסת העזר מס' 613 החליפה את מטוסי ההוקר היינד שלה בהקטור בנובמבר 1939 והייתה בתהליכי הצטיידות בוסטלנד לייסנדר החל מאפריל 1940. בזמן המערכה על צרפת, במאי 1940, קיבלה הטייסת הוראה לסייע לחיל המצב הבריטי הנצור בקאלה. ב-26 במאי, תקפו שישה מטוסי הקטור ומטוסי לייסנדר נוספים של הטייסת כמפציצי צלילה עמדות גרמניות ליד העיר, והייתה זו הפעם האחרונה בה השתמש חיל האוויר המלכותי במטוסים דו-כנפיים כמפציצים[1]. למחרת עשו מטוסי הטייסת ניסיון להצניח אספקה בקאלה, לא מודעים לעובדה שחיל המצב כבר נכנע. בפעולות אלה אבדו שני מטוסי הקטור, וביוני כבר הוחלפו כל מטוסי הטייסת מסוג זה במטוסי לייסנדר[4]. חיל האוויר המלכותי העביר את מטוסי ההקטור שברשותו לתפקיד גוררי מטרות ודאוני אימון, והם שירתו בתפקידים אלה עד 1943, כאשר מטוסים מודרניים יותר תפסו את מקומם[1].

מספר מטוסי הקטור במצב מכני ירוד הועברו לידי חיל האוויר האירי לאחר הפינוי מדנקרק. הצבא האירי לא היה מוכן כלל למקרה של פלישה גרמנית, והיה לבריטים אינטרס לסייע בהגנתו של האי, אך מכיוון שהקרב על בריטניה החל באותה תקופה, לא היה מטוסים טובים יותר מלבד ההקטור שמשרד האוויריה יכול היה לוותר עליו לטובת האירים. ההקטור היה מאוד לא פופולרי בקרב צוותי הקרקע האירים בשל המבנה המסובך של המנוע, עם 24 צילינדרים, 24 מצתים ו-48 שסתומים אשר דרשו תחזוקה מתמדת.

גרסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקטור סימן I
מטוס דו-מושבי לסיוע לכוחות קרקעיים עבור חיל האוויר המלכותי.

שירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההוקר הקטור שירת המדינות הבאות:

מפרט טכני (הקטור)[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכונות כלליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צוות: 2
  • אורך: 9.09 מטר
  • מוטת כנפיים: 11.26 מטר
  • גובה: 3.18 מטר
  • שטח כנף: 33.1 מ"ר
  • משקל ריק: 1,537 ק"ג
  • משקל מקסימלי: 2,227 ק"ג
  • מנוע: בוכנה, 1 X נאפייר דאגר סימן III מקורר-אוויר בעל 24 צילינדרים מסודרים בתצורת H,‏ 805 כ"ס

ביצועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מהירות מקסימלית: 301 קמ"ש בגובה 2,000 מטר
  • מהירות הזדקרות: 80.5 קמ"ש
  • טווח: 483 ק"מ
  • סייג רום: 7,815 מטר
  • עומס כנף: 67.3 ק"ג/מ"ר
  • כוח/מסה: 0.27 קילוואט/ק"ג
  • זמן נסיקה לגובה 3,050 מטר: 5 דקות ו-40 שניות

חימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Lake, Jon. The Great Book of Bombers. Zenith Imprint, 2002. ISBN 0760313474. עמוד 73
  2. ^ 2.0 2.1 Mondey, David. Westland. Jane'S, 1982. עמוד 108
  3. ^ טייסות מילואים שנועדו בעיקר לאימונים
  4. ^ 613 Squadron History. RAF Home Page