מטוס דו-כנפי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בואינג-סטירמן E75 (PT-13D) מטוס דו-כנפי משנת 1944
סטירמן של חיל האוויר הישראלי

מטוס דו-כנפי הוא מטוס בעל שני זוגות כנפיים בעלי מוטה דומה הממוקמים זה מעל זה, לרוב כאשר אחד מהם נמצא בתחתית הגוף והשני מעליו.

מטוסם של האחים רייט שהיה כלי הטיס הכבד מהאוויר הממונע הראשון השתייך לסוג מטוסים זה, כמו דגמים רבים נוספים מתקופת ראשית התעופה. יתרונו הגדול של המבנה הדו-כנפי ביכולת ליצור כנף קשיחה יותר בהשוואה למטוס עם זוג כנפיים יחיד. מאידך, יוצר המבנה הדו-כנפי גרר רב יותר ממטוס דומה בעל כנף אחת.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני זוגות הכנפיים יוצרים עילוי. בעבר נהגו מתכנני המטוסים לשפר את קשיחות כנפיים על ידי שימוש בכבלי מתח ומוטות שחיברו בין הכנפיים העליונות והתחתונות ויצרו מבנה חזק וקל יותר ממה שהיה ניתן ליצור בעזרת חומרי הבנייה שהיו זמינים באותה תקופה. כל זוג כנפיים משפיע באופן שלילי על יעילותו האווירודינמית של האחר. עבור שטח כנף נתון, מטוס דו-כנפי יוצר פחות עילוי ויותר גרר ממטוס חד כנפי. ניתן להפחית את השפעת תופעה זו על ידי מיקומן של הכנפיים התחתונות לפני או אחרי הכנפיים העליונות ולא הישר מתחת להן. הזחה רבה של הכנפיים זו ביחס לזו לאורך המטוס מקטינה את יתרונות המבנה הדו-כנפי. מקובל להזיח את הכנפיים התחתונות אחורה, אך ישנם גם מטוסים בהם המצב הפוך והכנף התחתונה מוזחת קדימה, דוגמת הביצ'קרפט סטאגרווינג.

ברובם המוחלט של המטוסים הדו-כנפיים קיים גם הגה גובה אופקי בזנב המטוס, לשליטה בזווית ההתקפה של המטוס. לרוב קיימים גם מדפים או מאזנות על זוג אחד או על שני זוגות הכנפיים.

האנטונוב An-2, אחד מהמטוסים הדו-כנפיים הכבדים ביותר שנבנו

מטוסים שנקראו "Sesquiplane" (כנף וחצי) היו מצוידים בזוג כנפיים אחד שהיה קטן בהרבה מזוג הכנפיים הראשי, לעתים אך גדול מספיק כדי לשאת את המוטות והכבלים שחיזקו את מבנה הכנף הראשית.

כמעט כל דגמי המטוסים הדו-כנפיים שנוצרו אי פעם עשו שימוש במנועי בוכנה.

שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוסים דו-כנפיים היו שכיחים בימי ראשית התעופה כתוצאה ממגבלות חוזק הכנף. התצורה הדו-כנפית הייתה אז עדיפה על מטוסים בעלי זוג כנפיים יחיד שסבלו מבעיות של גמישות יתרה בכנפיהם. בעיות אלו הביאו לקשיי שליטה במטוסים ולעתים אף להתפרקותם. עם ההתקדמות בטכנולוגיית התעופה, נעלם הצורך בהקשחת הכנף באמצעות כבלים, ומטוסים חד כנפיים הפכו לסוג הנפוץ יותר. כיום נעשה שימוש מועט במטוסים דו-כנפיים, בעיקר לשימושים כמו אירובטיקה, וכמטוסי ריסוס.

קוויקי, מטוס מודרני להרכבה עצמית בעל כנף טנדם

יתרון נוסף של המטוסים הדו-כנפיים הוא ששטח כנף נתון דורש מוטת כנף קצרה יותר בהשוואה למטוס רגיל. תכונה זו מאפשרת יכולת תמרון טובה המנוצלת לאירובטיקה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מטוס דו-כנפי בוויקישיתוף
אמצעי תחבורה