החגיגה
 | |
| פתיח הסרט | |
| בימוי | ברט גילט |
|---|---|
| הופק בידי | וולט דיסני |
| מדבבים | וולט דיסני, מרסלייט גארנר |
| מוזיקה | ברט לואיס |
| אנימטור | דיק לנדי, בן שרפסטין |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| חברת הפקה | אולפני וולט דיסני |
| חברה מפיצה | סרטי קולומביה |
| הקרנת בכורה | 11 ביולי 1930[1] |
| משך הקרנה | 7 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה | סרט קצר, סרט הנפשה, סרט לכל המשפחה, סרט מוזיקלי |
| דף הסרט ב־IMDb | |
החגיגה (באנגלית: The Shindig) הוא סרט הנפשה קצר אמריקאי שיצא בשנת 1930, כחלק מסדרת סרטי "מיקי מאוס".[2] זהו הסרט הקצר העשרים של מיקי מאוס שהופק והחמישי באותה השנה.[3]
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיקי ומיני יושבים בחלק האחורי של מכונית ארוכה עמוסה בחיות חווה ומזמרים את השיר העממי "A-Hunting We Will Go", בעודם נוסעים לריקוד האסם הגדול. הוראס אוסף את קלרבל באופנוע הרעוע שלו, כשהיא יושבת במריצה המשמשת כספינת צד.
במופע הריקוד, מיקי ומיני מנגנים עוד שיר עם, "Turkey in the Straw"(אנ'), כשמיני בפסנתר ומיקי בכינור. לאחר שהקהל מוחא כפיים, זוג העכברים מנגנים את שיר המשחק "Pop! Goes the Weasel"(אנ'). מיקי משתמש ביצירתיות בדלי, גיגית, שקית ואפילו בזנבה של מיני ככלי נגינה לשיר, אבל האחרונה לא מעריכה את היצירתיות שלו וסוטרת את ידו. לאחר מכן מיקי עורך מופע מינסטרל ומנגן את השיר "Old Folks at Home"(אנ') על מפוחית, בעודו רוקד סטפס. מיני ממשיכה את השיר בפסנתר, וקלרבל מבצעת ריקוד סולו אנרגטי, אליו מיקי מצטרף ולאחר מכן רוקד עם כלבת תחש, ופטרישיה פיג. בסוף הביצוע, פטרישיה קופצת ונוחתת על מיקי ומוחצת אותו בטעות.
דמויות ומדבבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיקי מאוס - וולט דיסני
- מיני מאוס - מרסלייט גארנר
- הוראס הורסקולר - וולט דיסני
- קלרבל הפרה - מרסלייט גארנר
- פטרישיה פיג
הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת הסרט, קלרבל נראית קוראת את הרומן הרומנטי-ארוטי משנת 1907, "שלושה שבועות" (Three Weeks (book)). וכשהוראס מגיע לאסוף אותה, היא מיד מסתירה את הספר מתחת למיטת הקש שלה ולובשת שמלה כדי לכסות את עטיניה. ספר זה היה כל כך שנוי במחלוקת עד כדי שנאסר לצפייה באוהיו.[4]
זו הפעם הראשונה שקלרבל נראית לובשת את התלבושת שתהפוך לתלבושת האופיינית לה. הוראס, שעכשיו הוא מואנש לחלוטין, גם נראה לראשונה בתלבושת האופיינית שלו, עם כובע באולר ועול סביב צווארו; הוא כבר לא הולך כמו סוס, ובמקום זאת הוא נוהג על אופנוע כדי לקחת את קלרבל לריקוד.[2]
סצנת סולו המפוחית של מיקי הונפשה על ידי וילפרד ג'קסון, שגם ביצע את השיר בפסקול.[1]
הסצנה בה מיקי רוקד עם פטרישיה פיג תופיע שוב בסרט המצויר "המסיבה הנהדרת" משנת 1932.[5]
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיתון חדשות הקולנוע "The Film Daily" ומגזין וראייטי נתנו ביקורות פושרות לסרט בטענה שהוא די ממוצע ולא מתעלה על קודמיו.[6][7]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"החגיגה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"החגיגה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Kaufman, J.B.; Gerstein, David (2018). Walt Disney's Mickey Mouse: The Ultimate History. Cologne: Taschen. p. 63. ISBN 978-3-8365-5284-4.
- ^ 1 2 Grob, Gijs (2018). "The Shindig". Mickey's Movies: The Theatrical Films of Mickey Mouse. Theme Park Press. ISBN 978-1683901235.
- ^ Lenburg, Jeff (1999). The Encyclopedia of Animated Cartoons. Checkmark Books. pp. 108–109. ISBN 0-8160-3831-7. נבדק ב-6 ביוני 2020.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "Regulated Rodent". Time. 16 בפברואר 1931.
{{cite journal}}: (עזרה), quoted in Apgar, Garry, ed. (2014). A Mickey Mouse Reader. University Press of Mississippi. ISBN 978-1628461039. - ^ Kaufman, J.B.; Gerstein, David (2018). Walt Disney's Mickey Mouse: The Ultimate History. Cologne: Taschen. p. 63. ISBN 978-3-8365-5284-4.
- ^ "Reviews of Sound Shorts". The Film Daily: 13. 14 בספטמבר 1930. נבדק ב-23 בפברואר 2020.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Talking Shorts". Variety: 23. 7 בינואר 1931. נבדק ב-23 בפברואר 2020.
{{cite journal}}: (עזרה)