החונק מבוסטון (סרט, 1968)
כרזת הסרט | |
מבוסס על | הרומן "החונק מבוסטון" של ג'רולד פרנק |
---|---|
בימוי | ריצ'רד פליישר |
הופק בידי | רוברט פריאר |
תסריט | אדוארד אנהלט |
עריכה | מריון רוטמן |
שחקנים ראשיים |
טוני קרטיס הנרי פונדה ג'ורג' קנדי |
מוזיקה | ליונל ניומן |
צילום | ריצ'רד קליין |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה | פוקס המאה ה-20 |
חברה מפיצה | פוקס המאה ה-20 |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 16 באוקטובר 1968 |
משך הקרנה | 116 דקות |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט פשע, סרט ביוגרפי, סרט דרמה, דוקו-דרמה, סרט להט"בי |
תקציב | 4,100,000 $ |
הכנסות | $17,810,894 |
דף הסרט ב־IMDb | |
החונק מבוסטון (באנגלית: The Boston Strangler) הוא סרט פשע ביוגרפי אמריקאי משנת 1968 בבימויו של ריצ'רד פליישר, עם טוני קרטיס, הנרי פונדה וג'ורג' קנדי בתפקידים הראשיים.
התסריט מבוסס על ספרו של ג'רולד פרנק (אנ') "החונק מבוסטון" משנת 1966 המתאר בצורה לא מדויקת את פרשת "החונק מבוסטון" שרצח בחניקה 13 נשים בבוסטון ובסביבתה בשנים 1962–1964.
בתחילת הסרט מופיעה כתובית ובה נכתב כי: "זה הסיפור על אלברט דסאלבו שהודה שהוא החונק מבוסטון. האנשים וההתרחשויות שתצפו, מבוססים על עובדות".
טוני קרטיס היה מועמד לפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט דרמה.
אדוארד אנהלט היה מועמד לפרס אדגר לתסריט הטוב ביותר.
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלושה מקרי רצח בחניקה של נשים קשישות מזעזעים את בוסטון. התובע הכללי של מסצ'וסטס, אדוארד ברוק (ויליאם מרשל) מטיל על השופט ג'ון בוטומלי (הנרי פונדה) להקים מטה פעולה מיוחד לתפיסת החונק ולצרף אליו 2,400 שוטרים מבוסטון וסביבתה כדי למצוא אותו.
בינתיים מתפשטת חרדה בין נשות בוסטון המצטיידות באמצעי הגנה. החוקרים הבכירים הם פיל דינטלי (ג'ורג' קנדי) ופרנק מקפי (מארי המילטון). הם עוצרים מאות חשודים, עבריינים וסוטים אך הרציחות ממשיכות וכעת גם נשים צעירות.
הלחץ על המשטרה והתובע הכללי גובר ובצעד של ייאוש הם פונים לאיש הטלפתיה פטר הורקוס (ג'ורג' ווסקובסק) שמכוון אותם לחשוד בשם יוג'ין אורקה (ויליאם היקי) שעושה רושם של אדם עם בעיות פסיכיאטריות. השוטרים לא מצליחים להוכיח שיש לו קשר וגם החניקות ממשיכות בשעה שהיה עצור. החקירה נקלעת למבוי סתום.
אלברט דסאלבו (טוני קרטיס) צופה בטלוויזיה בהלווייתו של ג'ון פיצג'רלד קנדי. הוא עובד במפעל יציקה, נשוי עם בת ובן, אדם רגיל ללא הרשעות קודמות.
הוא נוקש בדלתה של דיאן קלוני (סאלי קלרמן), בחורה צעירה ונאה שגרה לבדה. היא פותחת קלות את הדלת הקשורה בשרשרת ודסאלבו מציג את עצמו בנימוס כשרברב שנקרא לבדוק אם יש לה דליפה באמבטיה. היא מהססת והוא עומד לעזוב אך נראה שהוא משדר לה אמינות והיא פותחת לו את הדלת.
מיד כשהוא נכנס הוא מתנפל עליה, קושר אותה למיטה ומכין בד לחנוק אותה. כשהוא גוהר עליה הוא מסתכל פתאום בראי ונדהם מפרצופו. דיאן מנצלת זאת ונושכת את ידו. הוא נרתע, מכה אותה וכאשר הוא חושב שהיא מתה הוא עוזב את הדירה. הוא מבחין באישה נכנסת לדירה אחרת ופותח את הדלת. בדירה נמצא בעלה שרודף אחריו ברחובות בוסטון עד ששוטרים מצליחים להתגבר על דסאלבו ולעצרו.
הוא מכחיש כל קשר לחניקות אך בינתיים מתאוששת דיאן ומוסרת כי בעת התקיפה היא נשכה אותו ביד ואכן יש לו בכף היד סימן של נשיכת אדם. השוטרים גם מתאימים את זמני ההיעדרויות שלו מהמפעל לזמנים בו בוצעות החניקות וההתאמה מושלמת.
דסאלבו נשלח לבדיקה פסיכיאטרית והרופא ד"ר נאגי (אוסטין ויליס) מוסר שהוא סובל מהפרעת זהות דיסוציאטיבית - יש לו שתי אישיויות, נורמלית ורצחנית ואחת מנותקת מהשנייה. במקרה כזה אין אפשרות להעמידו לדין. בוטומלי מקבל אישור לשוחח עם דסאלבו ולהקליט את השיחות. עם הזמן צצה האישיות הרצחנית וכשהוא מודה בכך הוא נכנס למצב קטטוני.
הסרט מסתיים בכתובית כי "דסאלבו עדיין במאסר, הוא לא נשפט או הואשם בחניקות בבוסטון".
ההבדל בין הסרט למציאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במציאות המשטרה לא הצליחה להוכיח את הקשר של דסאלבו ל-13 החניקות בבוסטון. הוא נעצר לאחר ניסיון הרצח האחרון שלו ונדון למאסר עולם. בכלא הוא התרברב כי הוא החונק מבוסטון אבל המשטרה סברה כי הוא רוצה להיראות כבלתי שפוי.
דסאלבו לא סבל מפיצול אישיות כפי שמופיע בסרט וטענה כזו לא הוכחה. הוא ברח מבית החולים הפסיכיאטרי, נתפס והושם בכלא שמור. ב-1973 הוא נרצח בכלא והרוצח לא נמצא.
ב-2013 הופק DNA מחומר שהיה בגופתה של הנרצחת האחרונה, מרי סאליבן. משרידי גופתו של דסאלבו הופק DNA שנמצא זהה לזה שמגופת סאליבן.
צוות השחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם השחקן/ית | שם הדמות | הערות |
---|---|---|
טוני קרטיס | אלברט דסאלבו | רוצח |
הנרי פונדה | ג'ון בוטומלי | חוקר |
ג'ורג' קנדי | פיל דינטלי | בלש משטרה |
סאלי קלרמן | דיאן קלוני | נאנסת |
ויליאם מרשל | אדוארד ברוק | תובע כללי |
ג'ורג' ווסקובק | פטר הורקוס | אמן חושים |
מארי המילטון | פרנק מקפי | בלש משטרה |
קרולין קונוול | גב' דסאלבו | |
אוסטין ויליס | ד"ר נאגי | פסיכיאטר |
ויליאם היקי | יוג'ין אורקה |
בשנת 2023 הופק סרט נוסף על ידי דיסני ואולפני המאה ה-20. “החונק מבוסטון” (Boston Strangler) משנת 2023, לוקח השראה מסרטי עיתונות חוקרת כמו “כל אנשי הנשיא” ו“לילה טוב ובהצלחה” ומתמקד בסיפורן האמיתי של צמד הכותבות אשר עלו לראשונה על הרוצח המפחיד שחנק למוות מעל לתריסר נשים.[1]
הסרט החדש מספר את סיפורן של לורטה מקלוקלין (קירה נייטלי, “גאווה ודעה קדומה”), עיתונאית שמתחילה לקשר בין הרציחות הנוראיות בבוסטון ומשתפת פעולה עם עיתנואית נוספת, ג’ין קול (קארי קון, “הנותרים”), כדי לתפוס את הרוצח. בזמן שמתרחשים אירועי רצח נשים נוספים, נאלצות שתי העיתונאיות להתמודד גם עם הסקסיזם מצד המשטרה ומצד הממונים עליהן, אשר מקשה על עבודתן. כאשר לורטה מציעה לחקור ולכתוב על הרצחן של 3 נשים ועל המשותף בניהן הוא מצידו מתעקש להשאירה במדור הפנאי והאופנה. לורטה ממשיכה לחקור את המקרים בעצמה ומנסה לקשר בין הרציחות השונות, חרף תגובות הסביבה. הסרט מקשר בין הסקסיזם של התקופה לבין הגישה של העורך, שאפילו לא רואה ברצח נשים כסיפור ששווה לחקור עד שנהיה מאוחר מדי והגופות נערמות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "החונק מבוסטון", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "החונק מבוסטון", באתר נטפליקס
- "החונק מבוסטון", באתר AllMovie (באנגלית)
- "החונק מבוסטון", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "החונק מבוסטון", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- קדימון לחונק מבוסטון, באתר יוטיוב
- החונק מבוסטון, באתר TCM
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אורן מנדז, הנשים שחשפו את החונק מבוסטון עושות היסטוריה בדרמת מתח חדשה, 23 בפברואר 2023