החיים בקבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
החיים בקבר
Η ζωή εν τάφω
Life in the tomb.jpeg
מידע כללי
מאת סטראטיס מיריביליס
שפת המקור יוונית
סוגה רומן מלחמתי
הוצאה
שנת הוצאה 1930
הוצאה בעברית עם עובד
שנת הוצאה בעברית 1997
תרגום לעברית יחיאל קמחי
מספר עמודים 372
ספר הבא עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001776181
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

החיים בקבר: ספר המלחמה הוא ספר (רומן מלחמתי) אנטי-מלחמתי אודות מלחמת העולם הראשונה מאת הסופר היווני סטראטיס מיריביליס. הספר ראה אור באתונה ב-1930 ומוזכר לרוב יחד עם "במערב אין כל חדש" מאת אריך מריה רמרק כאחד מספרי החיילים המשובחים אודות מלחמת העולם הראשונה. מן הספרים הבולטים המתארים את זוועות מלחמת החפירות מתוך חיי היום-יום של הלוחמים[1][2][3].

הספר ראה אור בעברית בהוצאת עם עובד (ספריה לעם) בשנת 1997 בתרגומו של יחיאל קמחי, שאף זכה על תרגומו זה בפרס שר המדע, התרבות והספורט.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סטראטיס מיריביליס

המחבר, יליד לסבוס, התנדב ב-1915 לצבאו של אלפתריוס וניזלוס, שנלחם, למרות הנייטראליות המוצהרת של יוון לצד בריטניה וצרפת כנגד בולגריה, גרמניה וטורקיה. מיריביליס לחם כסמל בחזית המקדונית ובמלחמת יוון-טורקיה שפרצה מיד לאחר תום מלחמת העולם הראשונה ובה נחלו היוונים תבוסה קשה. ב-1922 שב ללסבוס לאחר עשר שנים כמעט רצופות של שירות קרבי פעיל.

בין אפריל 1923 לינואר 1924 פרסם מיריביליס את זכרונות המלחמה שלו בשבועון קמבאנה (Καμπάνα; "הפעמון") אותם חיבר במהלך המלחמה ואחריה. בכתביו הביע את חוסר התוחלת שבמלחמה ותיאר את זוועותיה. ב-1930 נערכו הפרסומים ויצאו לאור בהוצאת Εκδόσεις Εστία כספר שהפך מיד את מיריביליס לסופר חשוב בארצו ולסמל של הפרוזה היוונית המודרנית.

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיבור הספר הוא סמל קוסטולאס, בן דמותו כביכול של המחבר וסמל לכל החיילים הצעירים במלחמה. קוסטולאס נשרף באש להביור ובתיבת חפציו נמצאו מכתבים וזכרונות שכתב לאהובתו שבאי לסבוס ותיאורים של חבריו המובאים בסדרת פרקים קצרים ורבי עוצמה. חלק ניכר מהרשמים הוא תיאור ריאליסטי מפורט של חיי היום-יום בשוחות, עיסוקי החיילים, תקוותיהם ותשוקותיהם, געגועיהם ומחשבותיהם הן הבנאליות ביותר והן הנאצלות. מאידך, ובאותו טון ריאליסטי, מתוארים באדישות-של-הרגל התנאים ההיגייניים המזעזעים, חולדות האוכלות גוויות חיילים, זעקות פצועים, התעללות המפקדים, החרדה הבלתי-נשלטת בהשמע שריקות הפגזים וריח אבק השריפה ושרירותיות המוות הבא במפתיע. בניגוד לתיאורי זוועות מלחמת החפירות מציג המחבר ביד חומלת ועדינה תמונות חדות ואידיליות של חיי השלום ותיאורי טבע הנגלה באופן אבסורדי בלב התופת. הוא מעלה על נס את ההגיון והרגש של אמהות משני הצדדים לעומת הטמטום והאטימות של המדינאים והגנרלים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]