היועץ הכלכלי למערכת הביטחון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"היועץ הכלכלי למערכת הביטחון" - גוף המטה המרכזי לניתוח וייעוץ כלכלי לגורמי מערכת הביטחון.  

ייעודו להציג למקבלי ההחלטות את המשמעות והעלות הכלכלית של כל החלטה חשובה לקראת קבלתה  ולהטמיע את השיקול הכלכלי  הרחב והמאוזן בתהליך קבלת ההחלטות במערכת הביטחון, תוך התחשבות בשיקולים תעשייתיים, משקיים ומאקרו כלכליים. 

הוא משמש הסמכות הכלכלית העליונה במערכת הביטחון המתווה מדיניות כלכלית ברכש והמנחה את אנשי הרכש והכלכלנים במשרד הביטחון.

עיסוקיו המרכזיים בהתאם לייעודו ומטרותיו במהלך השנים: תאום התעשיות והתאגידים שבאחריות שר הביטחון,  פיתוח מודלים כלכליים לניתוח יחסי הגומלין בין פעילות מערכת הביטחון ותקציב הביטחון למשק הלאומי, קביעת תעריפים ומחירים, קביעת המדיניות הכלכלית של הרכש והפרויקטים, עקרונות התמחור והטמעת שיקולים כלכליים בפעילות מערכת הביטחון.

ליועץ הכלכלי הייתה לאורך השנים השפעה ומעורבות מכרעת בהחלטות על פרויקטים מרכזיים במערכת הביטחון (פרויקט הלביא, מרכבה, סער 5), בתהליכי התייעלות ואזרוח (עקרונותMake Or Buy  , תוכנית ההתייעלות בעקבות וועדת ברודט מ-2006) באימוץ והטמעת שיטות רכש מתקדמות מהסקטור האזרחי ( PPP/BOT והטמעתן במסגרת פרויקטי הבינוי של צהל בנגב כמו  הקמת עיר הבה"דים, מכרזים דינמיים), במשא ומתן על הסיוע האמריקאי וקביעת העקרונות לשימוש בו, בגיבוש מבנה התעשיות הביטחוניות וקידום שינויים מבניים בהן (הפיכת יחידות סמך לחברות – רפא"ל ותעש, הפרטה, מיזוגים ורכישות),  בניתוח תרומת התעשייה הביטחונית לכלכלה ובהטמעת כלים כלכליים לביצוע רכש מיטבי (עקרונות ההצמדה והרווח, הטמעת מתודולוגיית LCC, אומדני מחיר).

היועץ הכלכלי הראשון היה פרופ' פנחס (סיקו) זוסמן (1968) אשר הניח את יסודות הניתוח וההתנהלות הכלכלית במערכת הביטחון ואשר לימים אף מונה למנכ"ל משרד הביטחון. בהמשך כיהנו בתפקיד, דוד כוכב, יעקב ליפשיץ נחמיה חסיד, צבי טרופ, אמרי טוב, דוד ואיש, חמדה מרק.  

עד שנת 2011 פעל היועץ הכלכלי למערכת הביטחון כאגף במשרד הביטחון. בעקבות שינויים ארגוניים במשרד הביטחון והקמת אגף מטה, הוטמעו תחומי עיסוקיו של היועץ הכלכלי,  במסגרת אגף זה תחת אחריות "הכלכלן הראשי למערכת הביטחון". כיום מכהן בתפקיד זאב זילבר.האגף יועד להיות "גורם-על אזרחי, שמנחה מקצועית את גופי מערכת הביטחון בתחום הכלכלי במנותק מהטיפול השוטף של אגף תקציבים בתכנון, בניהול ובבקרה של תקציב הביטחון." מטרתו הייתה "לשמש גורם אזרחי, עצמאי ואובייקטיבי, שיכול להציג בפני שר הביטחון, הרמטכ"ל ומנכ"ל משהב"ט עמדה מקצועית נוספת, שאינה נשענת בהכרח על עבודת המטה שמקיים צה"ל, ובכך לאפשר קבלת תמונה כלכלית רחבה ומאוזנת יותר על משמעות ההחלטה הנדונה על מערכת הביטחון והמשק הנדרשת לגיבוש עמדות מנכ"ל משהב"ט ושר הביטחון בנושאים כלכליים."[1]

בדו"ח מבקר המדינה של 2014 נמתחה ביקורת על ההחלטה למזגו ללא בחינה ראויה של חלופות.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P parthenon.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה ובנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.