אלקטרה (חברה)
נתונים כלליים | |
---|---|
בורסה | הבורסה לניירות ערך בתל אביב |
סימול | אלקטה |
מיקום המטה | רמת גן |
שווי שוק | 5.54 מיליארד ש"ח (1 באוקטובר 2024) |
הכנסות | 11.6 מיליארד ש"ח (2023)[1] |
רווח תפעולי | 452 מיליון ש"ח (2023)[1] |
רווח | 243 מיליון ש"ח (2023)[1] |
הון עצמי | 1.91 מיליארד ש"ח (2023)[1] |
סך המאזן | 11.2 מיליארד ש"ח (2023)[1] |
יו"ר | מיכאל זלקינד |
מנכ"ל | איתמר דויטשר |
www | |
אלקטרה בע"מ היא חברה ציבורית ישראלית בשליטת חברת אלקו הנסחרת במסגרת מדד תל אביב 125 ומתמקדת בתחומי התשתיות לבנייה והנדל"ן, כאשר במסגרת זו היא מפעילה זרוע בנייה עצמאית.
חטיבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חטיבת האלקטרומכניקה העוסקת בתחומי מיזוג האוויר, החשמל והצנרת.
- חטיבת המעליות והדרגנועים (אלקטרה מעליות), יבואנית בלעדית של מעליות "אוטיס" (OTIS).
- חטיבת הבנייה.
- אלקטרה fm - חטיבת ניהול ואחזקת מבנים (נקראה בעבר נכסי אריאל).
- פ.ק. גנרטורים - חטיבת מחוללי חשמל ותאורה לתעשייה, לצבא, ולתשתיות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1945 הוקמה "אלקטרה" על ידי יהודה גזונדהייט והיא פעלה כנציגת וסטינגהאוס בארץ ישראל.[2] בשנת 1955 החלה אלקטרה לבצע את שלבי הגמר של ייצור מזגנים[3] על פי הסכם עם חברת אמרסון לצורך ייצוא בעיקר לאפריקה.[4] בשנת 1956 החלה למכור מקלטי רדיו של חברת אמרסון.[5] בשנות ה-50 הייתה אלקטרה שותפה בבית החרושת אלבה לייצור מעליות, אולם בעיות בניהול השותפות הביאו לחובות כבדים ולסגירת המפעל.[6]
בשנת 1964 הורחב המפעל של החברה בחולון בטקס בו נכח שר האוצר פנחס ספיר. בחברה עבדו אז מעל 300 עובדים והיא ייצרה מעליות, מזגנים לבתים ולרכבים ומכונות כביסה.[7] אלקטרה הייתה כמעט החברה היחידה בישראל שעסקה בייצור מעליות.[8]
בתחילת 1970 הקימו אלקטרה וגאס תעשיות (לימים "כלל תעשיות") חברת בת משותפת לאלקטרוניקה.[9] באוגוסט 1970 רכשה החברה את חברת "אלקטרוניקה לישראל" (ששמה שונה אחר כך ל-ECI Telecom).[10]
ב-1970 נרכשה החברה על ידי כלל תעשיות[11] והייתה בבעלותה עד 1991, אז נמכרה לקונצרן אלקו. בשנת 1980 רכשה החברה את חברת רון נור שייצרה תנורים, תמורת 700,000 דולר.[12]
בשנת 2012 נרכשה חברת חופרי השרון על ידי קבוצת אלקטרה ושמה שונה מ"חופרי השרון" ל"אלקטרה תשתיות חופרי השרון". החברה מתמחה בביצוע עבודות תשתית בחמישה תחומים: כבישים ותשתיות, גישור, מנהור, דחיקת צנרת ובנייה.
על מיזמי החברה נמנים:
- מנהרות בכביש 6 (חציבה ושיטת Cut&Cover)
- דחיקת צנרת בשיתוף עם חברה Wuwa Bau הגרמנית עבור קו ביוב AY בנתיבי איילון ועבור קו הובלת מי ים למתקן התפלה פלמחים
- קטע ד' בקו הרכבת המהיר לירושלים בשיתוף עם חברת Max Bögl מגרמניה,
- כביש 471
- גשר ומנהרה בקו הרכבת למודיעין.
- נתיבים מהירים בגוש דן.
במהלך שנת 2018 נהרגו 5 פועלים של החברה בתאונות באתרי בנייה.[13]
בתחילת ינואר 2021 רכשה אלקטרה בע"מ 51% ממניות חברת התחבורה הציבורית "אפיקים" ממשפחת סלע תמורת 74 מיליון ש"ח.[14] העסקה הושלמה באפריל באותה שנה. במסגרת העסקה שונה שם החברה ל"אלקטרה אפיקים".
במרץ 2021 הגישה רשות התחרות כתב אישום בגין הסדר כובל (קרטל) נגד אלקטרה מעליות וחברת הבת שלה צום וחברות נוספות בטענה להסדרי אי-תחרות על לקוחות שהתקיימו בינה לבין החברות הנוספות.[15]
במאי 2021 רכשה החברה את מלוא הבעלות באגד תעבורה תמורת כ–200 מיליון שקל.[16]
ב-30 בינואר 2022 הוכרזה זכיית השותפות של אלסטום, אלקטרה ודן במכרז להקמת הקו הירוק של הרכבת הקלה בתל אביב.[17]
שיווק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 2008–2015 החברה העניקה חסות למועדון הכדורסל מכבי תל אביב, וכן לקבוצת הכדורסל נשים של א.ס. רמת השרון.
בשנת 2010 הוחרמה החברה על ידי בית הדין של העדה החרדית, בעקבות דרישת ארגון אתרא קדישא מחטיבת הנדל"ן של החברה שתבקש צו מניעה שיורה לשותפה חברת יפת, להפסיק את הריסות הקברים שנגרמים עקב חפירותיה בשטח בנייה בעיר יפו.[18] על אף שאלקטרה הציגה לבית הדין חוות דעת משפטית של עו"ד רם כספי שמבהירה כי אין באפשרות החברה לעשות דבר לעצירת החפירות, אילתרו אתרא קדישא חוות דעת משלהם והחרם לא הוסר.[19] בעקבות התקפות אלימות מצד חוגים קנאיים (סיקריקים) בחברה החרדית נגד רכבי וטכנאי חברת הבת שבאו לתקן את מוצריה בשכונות חרדיות, הודיעה החברה כי היא שוקלת להפסיק לתת שירות באזורים חרדיים.[20] בינואר 2011, בית דין צדק בני ברק הודיע על סיום החרם.[21]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של אלקטרה
- אתר אלקטרה בע"מ
- אלקטרה בע"מ, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
- אלקטרה בע"מ, באתר "מאיה"
- שלומית לן, מנכ"ל אלקטרה מסביר למה תיקון 20 אינו הוגן, באתר גלובס, 5 באוקטובר 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 אלקטרה: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
- ^ מודעה פרסומית, אלקטרה בע"מ, דבר, 23 באוגוסט 1945
- ^ אקלים ודיעות קדומות, מעריב, 25 באוגוסט 1954
- ^ יצוא האלף של מזגני האויר אמרסון, דבר, 4 בפברואר 1957
- ^ הוחל בייצור מקלטי רדיו אמרסון, דבר, 12 ביולי 1956
- ^ נסגר ביח"ר אלבה, מעריב, 2 ביוני 1957
- ^ שמואל שליט, 30 אוטובוסים יצוידו עוד הקיץ במזגני אויר אלקטרה, מעריב, 31 במרץ 1964
- ^ אין יציבות שכר בתעשיות המתכת, מעריב, 3 ביוני 1969
- ^ דוד ליפקין, הוקם מטה תעשייתי משותף לכלל וגאס, דבר, 25 בפברואר 1970
- ^ אלקטרה רכשה את חברת שניידר, דבר, 10 באוגוסט 1970
אלקטרוניקה ישראל נרכשה על ידי אלקטרה, מעריב, 12 באוגוסט 1970 - ^ רווחי אלקטרה גדלו פי שלושה, מעריב, 9 בדצמבר 1970
- ^ אלקטרה רכשה השליטה בתנורי פאר ב-700,000 דולר, דבר, 9 בדצמבר 1980
- ^ לי ירון, מספר ההרוגים בתאונות בנייה עלה השנה ב-14%; 90% מההרוגים לא יהודים, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2018
- ^ גולן חזני, אלקטרה רוכשת את השליטה באפיקים ב־74 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 3 בינואר 2021
- ^ תומר גנון, קרטל המעליות: כתב אישום על תיאום מחירים ומרמה נגד בכירים בקבוצת אלקטרה, באתר כלכליסט, 11 במרץ 2021
- ^ גולן חזני, מתרחבת בתחבורה: אלקטרה רוכשת את אגד תעבורה ב-200 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 4 במאי 2021
- ^ יובל שדה, הסינים נפסלו: נבחרו החברות שיקימו את הקו הירוק והסגול של הרכבת הקלה בגוש דן, באתר כלכליסט, 30 בינואר 2022
- ^ אילנית חיות, בגלל החרם: אלקטרה שוקלת להפסיק את השירות באזורים חרדיים, באתר גלובס, 20 ביולי 2010
- ^ יוסי וויס, כך הפכה אתרא קדישא את "אלקטרה" לקורבן המאבק, באתר כיכר השבת
- ^ אילנית חיות, בגלל החרם: אלקטרה שוקלת להפסיק את השירות באזורים חרדיים, באתר גלובס, 20 ביולי 2010
- ^ מסמך הסרת החרם, באתר בחדרי חרדים