מערכת הביטחון הישראלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טנק מרכבה סימן 3ד ב"ז - פרי תכנון וייצור ישראלי. בעשורים האחרונים משקיעה מדינת ישראל בפיתוח טכנולוגיות ואמצעי לחימה כמכפיל כוח לשמירת היתרון הצבאי של צה"ל מול אויבי מדינת ישראל.
שוטרי מג"ב בירושלים. משמר הגבול משלב בין תפקידים משטרתיים להכשרה קרבית והיררכיה צבאית למחצה.

מערכת הביטחון הוא הכינוי למכלול הארגונים העוסקים בהגנה על ביטחון מדינת ישראל, כלומר על הגנת תושביה מפני אויבים מבחוץ ומבית. הארגונים הנכללים במערכת הביטחון בישראל הם:

מפעם לפעם עולות הצעות לארגון חדש במערכת הביטחון, לשם מילוי פונקציה שחסרה במערכת זו, כפיצול של יחידה ארגונית קיימת והפיכתה ליחידה עצמאית, או לשם שינוי יחסי הכוחות בין המרכיבים השונים של מערכת הביטחון. בחודש מרץ 2004, למשל, הציעה הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק להפוך את אחת מיחידות המודיעין של הצבא, יחידה 8200, לגוף אזרחי נפרד מהצבא (בדומה למקבילתה האמריקאית, ה-NSA).

לכל אחד מהגורמים במערכת הביטחון סמכויות משלו, אך לעתים נדרשת הכרעה בשאלה מי הגורם שיתמודד עם איום ביטחוני מסוים. בין הגורמים השונים מתקיימים אינטראקציה ושיתוף פעולה, לשם מימושן של מטרות משותפות. בנוסף לכך מתקיים מעבר של לוחמים/עובדים בין הגורמים השונים, ובפרט מעבר מצה"ל אל כל יתר הגורמים. במיוחד בולט הדבר במוסד, שרבים מראשיו הם אלופים שהשתחררו מצה"ל.

פיקוח פרלמנטרי, תיאום, ייעוץ וקבלת החלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיקוח הפרלמנטרי על מערכת הביטחון מבוצע על ידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת וועדות המשנה שלה:

מערכת הביטחון כפופה לביקורת מטעם מבקר מערכת הביטחון (הממונה על ידי משרד הביטחון), מבקר פנים (בצה"ל ובגופים האחרים) ומבקר המדינה. בנוסף קיימים המטה לביטחון לאומי ותפקידי המזכיר צבאי שתפקידם לתאם ולייעץ לממשלה, ראש הממשלה, שר הביטחון והנשיא. כמו כן קיים הקבינט המדיני-ביטחוני שמטרת הקמתו הייתה קבלת החלטות מושכלת ומקצועית יותר מטעם הממשלה, עקב היעדר ניסיון של מרבית השרים (שהינם חסרי ניסיון צבאי משמעותי).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]