היזמה למחקר יישומי בחינוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

היזמה למחקר יישומי בחינוך היא יחידה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. היזמה הוקמה בשלהי שנת 2003 – מיזם משותף של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, משרד החינוך ויד הנדיב. מתחילת שנת 2010 פועלת היזמה כיחידה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

תיאור ודרכי פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היזמה פועלת לחיזוק תרבות של שימוש בידע מדעי בתהליכי עיצוב מדיניות בחינוך, זאת על מנת לקדם את יכולותיה של מערכת החינוך להתמודד עם אתגרים העומדים לפתחה ולשפר את הישגי החינוך בישראל.

הנחות יסוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הצבה של שאלות מחקר הנגזרות מסדר היום של מקבלי החלטות מעודדת חוקרי חינוך ליצור ידע מועיל לעוסקים בחינוך, תוך כדי שיתוף פעולה עם חוקרים מתחומי ידע אחרים.
  • מקבלי החלטות בתחום החינוך, ממורים עד הנהלת משרד החינוך, מפיקים תועלת מִיֶדע מוסכם, עדכני ומבוקר, ובו בזמן תורמים מניסיונם המקצועי להתפתחותו של ידע כזה.

ערוצי פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היזמה פועלת בשלושה ערוצים מרכזיים:

  1. ועדות מומחים (קונצנזוס) עוסקות בסוגיות מהותיות המעסיקות את מערכת החינוך דרך קבע. אלו סוגיות אשר מעורבים בהן גורמים רבים הפועלים לעיתים בכיוונים מנוגדים. הוועדה מורכבת מכ-10 חוקרים ממגוון דיסציפלינות ותפקידים, העוסקים בהיבטים שונים של הנושא הנבחן. ועדות המומחים פועלות בשיתוף עם הגופים המזמינים במשרד החינוך אך מקפידות על האוטונומיה והחופש האקדמי שלהן. לאחר כשלושים חודשי עבודה הוועדות מגישות לגופים הרלוונטיים במערכת החינוך דוח המציג תמונת מצב מורכבת ועדכנית של הנושא, מסקנות והמלצות יישומיות. כיום פועלות ביזמה ארבע ועדות מומחים: הוועדה לניהול מיטבי של הפיתוח המקצועי וההדרכה (של מורים) במערכת החינוך, בראשות פרופ' מריו מיקולינסר[1], הוועדה להתאמת תוכניות הלימודים וחומרי לימוד למאה העשרים ואחת, בראשות פרופ' ענת זוהר[2], הוועדה לטיפוח מיומנויות חברתיות רגשיות במערכת החינוך, בראשות פרופ' רמי בנבנישתי[3] והוועדה בנושא חינוך לערכים והערכתם.
  2. קבוצות עבודה מוקמות לשם גיבוש תוצר קונקרטי הנדרש לקביעת מדיניות או מימושה, למשל מדד, כלי הערכה או יום עיון. קבוצות אלו משלבות אנשי מטה ושטח במשרד החינוך עם חוקרים המתמחים בנושא. בתהליך הנמשך בדרך כלל 8–15 חודשים החוקרים מציגים נקודת מבט תאורטית וביסוס מחקרי התורמים לפיתוח התוצר המבוקש, ואנשי המטה והשטח מציגים את נקודת המבט היישומית ומציפים את האילוצים הקיימים. מתוך תהליך הלמידה המשותף נבנה תוצר יישומי. בשנה האחרונה סיימה את עבודתה קבוצת עבודה שעסקה בפיתוח מדד מגוון חברתי כלכלי (הטרוגניות) בבתי ספר בישראל. בימים אלו החלה לפעול קבוצת עבודה נוספת שעוסקת בפיתוח מדד לשיפור בית–ספרי. לצד זאת נבחנות האפשרויות להקים קבוצות עבודה נוספות. עם הנושאים שעל הפרק נמנים קווים מנחים לשיתוף פעולה בין החינוך הא–פרומלי לפורמלי והטמעה מיטבית של רפורמת ההכלה.
  3. עיבוד והנגשת ידע מחקרי - בערוץ פעילות זה לא נוצר ידע מחקרי חדש אלא מעובדים ומנגשים מקורות מידע שונים ביחס לסוגיות מדיניות או פדגוגיות המצויות על סדר היום במשרד החינוך. ערוץ זה כולל שני אופני פעולה:
    • מחקר תומך תכנון (מת"ת): אופן פעילות זה נועד לתת מענה לשאלות ממוקדות בסוגיות אקטואליות של מתווי מדיניות במשרד החינוך. המחקר נערך בידי חוקר מטעם היזמה ואורך כשלושה חודשים. התהליך מלֻווה בוועדה אקדמית מייעצת ובמומחה מהתחום. התוצר הוא מסמך ממוקד המציג התייחסות מחקרית לאתגר הנידון וסקירה השוואתית של פתרונות קיימים מהעולם, הן ברמת מדיניות, הן ברמת עקרונות פעולה. בשנה האחרונה נכתבו דוחות מת"ת בנושאים האלה: 1. סקירת תוכניות לימודים בביולוגיה לחטיבה העליונה ברחבי העולם 2. ניהול מתנדבים במוסדות חינוך 3. ללמד את מורי המורים - מה ידוע מהמחקר על דרכים לשיפור עבודתם של מורי המורים 4. הפוגות קצרות בזמן שיעור 5. שילוב וקידום מחוננים ומצטיינים בבתי ספר יסודיים הטרוגניים 6. פרויקט גמר אינטרדיסציפלינרי בבתי ספר תיכון
    • עיבוד ידע : ערוץ פעולה זה נועד לבסס ולהעשיר את הידע של מתווי מדיניות ביחס לסוגיות הנמצאות בלב העשייה והשיח המחקרי בחינוך. התוצר הוא עיבוד של דוח או מאמר המציג נקודות עיקריות תוך התייחסות להקשר הישראלי. תהליך העבודה על כל מאמר נמשך כחודשיים. בשנה האחרונה עובדו ארבעה תוצרים: 1. מדעי המוח וחינוך 2. למידה והתפתחות מקצועית של מורים 3. מי משלם על החינוך הציבורי? דגשים מתוך דוח של ה– OECD בנושא מימון בתי ספר 4. מימון מערכות של חינוך מכליל

היזמה מפרסמת את תוצרי עבודתה ומנגישה אותם לקהלי יעד שונים במערכת החינוך ולציבור הרחב.

ועדת ההיגוי של היזמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדת ההיגוי של היזמה ממונה בידי נשיא האקדמיה הלאומית, והיא אחראית על תוכנית העבודה של היזמה ועל תהליכי השיפוט של התוצרים. פרופ' מנחם יערי חבר בוועדת ההיגוי של היזמה מיום הקמתה ומשנת 2008 ועד היום הוא מכהן כיו"ר הוועדה.

חברי הוועדה

פרופ' מנחם יערי - יו"ר נשיא (אמריטוס) האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
מר אמיר אלשטיין טבע תעשיות פרמצבטיות
פרופ' נח לוין-אפשטיין אוניברסיטת תל אביב
פרופ' שאול הוכשטיין האוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ' אלכסנדר (אלכס) לובוצקי האוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ' פאדיה נאסר-אבו אלהיג'א אוניברסיטת תל אביב
פרופ' מייקל פויאר אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון (ארצות הברית)
פרופ' יוחנן פרידמן האוניברסיטה העברית בירושלים
גב' יהודית שלוי מכון אבני ראשה

פעילויות ביזמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-2019 פועלות ביזמה ארבע ועדות מומחים וקבוצת עבודה אחת. כמו כן, נבחנים למעלה מ 10 נושאים במקביל עבור מידע תומך תכנון.

פעילויות בהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ועדות מומחים:

  • הוועדה לניהול מיטבי של הפיתוח המקצועי וההדרכה (של מורים) במערכת החינוך בראשות פרופ' מריו מיקולינסר : פיתוח מקצועי איכותי בתחום החינוך וההוראה חיוני בשל האינטרס הציבורי בחינוך מיטבי וכן בשל הידע המצטבר במחקר על הקשר החזק בין איכות ההוראה להישגי התלמידים בכל המדדים. מטרת הוועדה להמליץ על פעולות ולזהות תחומים שבהם ניתן לשפר את הפיתוח המקצועי הקיים.

הסוגיות המרכזיות שאיתן מתמודדת ועדת המומחים: אילו צרכים ומטרות צריכה הלמידה המקצועית של מורים לספק, כיצד מקדמים למידה ופיתוח מקצועי וכיצד תומכים בהם תוך כדי עבודה בבית הספר, מה הם התנאים הנדרשים על מנת לאפשר סוג למידה כזה, וכיצד משלבים למידה כזו עם הפיתוח המקצועי השגור.

פעילויות בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

היזמה למחקר יישומי בחינוך עוסקת במגוון נושאים הקשורים לתחום החינוך.

להלן כמה מהנושאים שבהם עסקה היזמה בעבר. כל אחת מהפעילויות הניבה פרסומים המסכמים את הפעילות.

  1. מורים רבי-אמן כסוכני שיפור במערכת החינוך
  2. אי-שוויון וחינוך: קשרים בין הגידול באי-שוויון חברתי-כלכלי לבין שוויון בהזדמנויות ובהישגים בחינוך
  3. בין בית ספר למשפחה: קשרי הורים-מורים בעידן משתנה
  4. מערכת חינוך לכול - ולכל אחד
  5. שפה ואוריינות
  6. מחקר מתווה דרך: הצעה לארגון לימודים מחודש
  7. התערבויות טיפוליות בילדים בעלי בעיות או הפרעות בהתנהגות
  8. איך מורים לומדים מצילומי שיעורים?
  9. מה צריכים לדעת העוסקים בהוראת המתמטיקה?
  10. הוראת הערבית במערכת החינוך הישראלית
  11. ממחקר לעשייה בחינוך בגיל הרך
  12. אבחון, מדידה והערכה בגיל הרך
  13. קשרי משפחה-מסגרת חינוך בגיל הרך וזיקתם להתפתחות התלמיד ולהצלחתו במערכת החינוך
  14. רענון מערך האינדיקטורים במערכת החינוך בישראל
  15. מדידה והערכה בחינוך

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]