לדלג לתוכן

יד הנדיב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יד הנדיב
פעילות קידום ערכי הדמוקרטיה והיהדות בישראל
מדינה ישראל
מנכ"ל יגאל מרזל
תקופת הפעילות 1958–הווה (כ־68 שנים)
www.yadhanadiv.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יד הנדיב (נקראת גם: קרן רוטשילד) היא קרן נדבנית של משפחת רוטשילד בישראל, הפועלת לקידום ופיתוח החברה הישראלית, מוסדותיה וסביבתה.

פעילותה ממשיכה את המסורת הפילנתרופית של משפחת רוטשילד בישראל. הקרן דוגלת בערכי הדמוקרטיה, השוויון, ההכללה, המצוינות והאחריות המשותפת. פעילותה של הקרן מתמקדת ב-5 תחומי מרכזיים: חינוך, סביבה, מצוינות אקדמית, החברה הערבית והגיל הרך.

דורותי דה רוטשילד ומימין פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, בטקס הנחת אבן הפינה של האוניברסיטה הפתוחה, 1976

יד הנדיב נוסדה ב-1958 לזכרו של הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד (שכונה "הנדיב הידוע"). יושבת הראש הראשונה שלה הייתה דורותי דה רוטשילד, שכיהנה עד 1988. אחריה מונה לורד (ג'ייקוב) רוטשילד, שכיהן בתפקיד עד לשנת 2018. לאחר פרישתו, מונתה לתפקיד ביתו, דיים האנה רוטשילד, העומדת בראש הקרן נכון לשנת 2025. הקרן פועלת בהנהגת חבר נאמנים מטעם משפחת רוטשילד. מנכ"ל הקרן נכון ל-2025 הוא יגאל מרזל.

יד הנדיב יזמה וסייעה לאורך השנים, בהקמתם של בניין משכן הכנסת בשנת 1966, בניין בית המשפט העליון, הטלוויזיה החינוכית, האוניברסיטה הפתוחה, המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), חמד"ע, המרכז למוזיקה ירושלים שבמשכנות שאננים, המכון הישראלי ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית,[1]. המכון לחקר המים בטכניון,[2] הקרן לבריאות וסביבה, המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית (אבני ראשה) ועוד.

לאורך השנים, העניקה יד הנדיב את מלגות רוטשילד, פרסי רוטשילד ואת פרס רוטשילד לחינוך לזכר מקס רואו.

בנוסף, תומכת יד הנדיב בפעילות פארק הטבע וגני רמת הנדיב, מקום קבורתם של הברון אדמונד והברונית אדלייד דה רוטשילד, ושותפה למיזם התחדשות הספרייה הלאומית.[3]

שנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1954 נחנכו גני הזיכרון ברמת הנדיב, אתר ההנצחה לברון אדמונד דה רוטשילד, שסימן את ראשית פעילות הקרן בארץ. חמש שנים מאוחר יותר, ב-1959, חולקו לראשונה פרסי רוטשילד למצוינות, שהפכו מאז למסורת בקידום מחקר ואקדמיה בישראל.

במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20 העמיקה הקרן את מעורבותה בקידום מדע ותרבות: היא תרמה מחשבים למכון ויצמן, לטכניון ולאוניברסיטה העברית כדי לסייע בהתפתחות תחום מדעי המחשב בראשיתו, והייתה שותפה להקמת המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, בראשות הרב עדין שטיינזלץ בשנת 1965, שהנגיש לראשונה לציבור הרחב מקורות יסוד ביהדות בצורה מקוונת.[4].עוד באותה שנה תרמה הקרן אוסף ציורים של גוגן, ואן גוך וסזאן למוזיאון ישראל, וב-1966 נחנך מבנה הכנסת החדש בירושלים, שנבנה מתרומת הברון ג’יימס דה רוטשילד, באחד ממפעליה הציבוריים הבולטים של הקרן. באותה שנה יזמה הקרן, בשיתוף משרד החינוך, את הקמת הטלוויזיה החינוכית הישראלית, שנקראה בתחילה "הטלוויזיה הלימודית", ולאחר שלוש שנות ניסיון הועברה לבעלות ממשלת ישראל.

שנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-70 התרחבה פעילות הקרן לתחום החינוך הטכנולוגי והאמנויות. בשנת 1971 נוסד המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט״ח) ביוזמתה, במטרה לפתח חומרי למידה חדשניים; שנתיים לאחר מכן הקימה, יחד עם הקרן לירושלים, את המרכז למוזיקה בירושלים לטיפוח מצוינות מוזיקלית. ביוזמת הקרן הוקמה גם האוניברסיטה הפתוחה בשנת 1976. בשנת 1986 הושק פרס רוטשילד לחינוך על שם מקס רואו, ובשנת 1989 הוקם המרכז האזורי לחינוך מדעי "חמד"ע" בתל אביב, לקידום לימודי המדעים והטכנולוגיה.

שנות ה-90 של המאה ה-20

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1992 נחנך בניין בית המשפט העליון בירושלים, שתוכנן על ידי האדריכלים עדה כרמי-מלמד ורם כרמי. המבנה, שהוקם במימון מלא של יד הנדיב, הפך לאחד הסמלים הארכיטקטוניים הבולטים בישראל. במהלך עשור זה תמכה הקרן גם בהקמת מוסדות מחקר בתחומי איכות הסביבה, הארכאולוגיה והמים.

בעשור הראשון של המאה ה־21 פעלה יד הנדיב בתחומי החינוך, החברה הערבית, הסביבה, הרפואה והמצוינות האקדמית. בין היתר הקימה בשנת 2008 את בנק הגנים הישראלי, לשימור מגוון זרעי הבר של צמחי ישראל, והשיקה, יחד עם משרד המשפטיים את גיידסטאר – מיזם ממשלתי-חברתי לפרסום מידע ציבורי על עמותות וארגונים ללא מטרות רווח. במקביל תמכה הקרן בפרויקטים להנגשת הארכיונים הלאומיים ודיגיטציית הספרייה הלאומית.

במהלך העשור השני והשלישי של המאה ה־21 הוסיפה יד הנדיב פעילויות בעולמות הגיל הרך, עם השקת "ראשית" – מיזם לקידום איכות החינוך לגיל הרך במסגרות שאינן בפיקוח (בשיתוף קרן שעשוע). עוד ייסדה הקרן את תוכנית ממשק להכשרת חוקרים לעבודה עם מקבלי החלטות במגזר הציבורי (2010), וסייעה בהקמת חממת MindCET לפיתוח חדשנות טכנולוגית בחינוך (2012), והיוזמה הלאומית לרפואה מותאמת אישית (IPMP) בשיתוף הקרן הלאומית למדע (2019).

בשנת 2023 נחנך בגבעת רם מבנה הספרייה הלאומית החדש, שהיווה נקודת שיא בתהליך התחדשות מקיף בן שלושה עשורים, בתכנון משרד האדריכלים השווייצרי הרצוג ודה מרון ובשיתוף משרד מן שנער.[5]

תחומי פעילות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות הקרן מתמקדת בחמישה תחומי ליבה: מצוינות אקדמית, חינוך, סביבה, הגיל הרך וחברה ערבית:

תוכנית מצוינות אקדמית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום המצוינות האקדמית פועל לטיפוח קבוצה מגוונת של אינדיבידואלים מצטיינים בתחומי המדעים והאמנויות. הנחת המוצא היא שיכולותיהם המצרפיות של יחידים אלה בעלות פוטנציאל לתרומה לצמיחתה הכלכלית, החברתית והתרבותית של מדינת ישראל, כמו גם למעמדה הבינלאומי. טיפוחם מתבטא הן בתמיכה בחוקרים ובאמנים צעירים בשלבים הראשוניים של דרכם העצמאית, הן במענקים במסגרת תוכניות ייעודיות, בהן תוכנית "מבריא" לקידום מחקר ביו-רפואי בישראל, והן בהוקרת מצוינות בקרב אמנים וחוקרים בכירים במסגרת הענקת פרס רוטשילד.

נדבכים נוספים של התחום הם עידוד שילובם של סטודנטים מצטיינים המוגדרים כ"דור ראשון באקדמיה" וכן יוזמת המצוינות הערבית, הפועלת לקידום תלמידים ערבים מצטיינים במדעים המדויקים מהתיכון ועד להשתלבות באקדמיה או בתעשייה. התחום פועל גם לקידום חקלאות מחדשת וליצירת חיבורים יישומיים בין מחקר מתקדם בתחומי החקלאות לבין חקלאים ואופני הגידול והייצור בשטח, זאת בשיתוף פעולה עם תחום הסביבה בקרן. בנוסף, התחום פועל למיסוד שיתופי פעולה מדעיים בין האקדמיה בישראל לבין מוסדות אקדמיים ברחבי העולם.[6]

תחום סביבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום הסביבה פועל לשיפור בריאותן וחוסנן של המערכות האקולוגיות בישראל, בשטחים פתוחים, חקלאיים ועירוניים, ולשימוש בר-קיימא במשאבים טבעיים, במטרה לשפר את רווחת האדם. התחום מקדם, באמצעות שיתופי פעולה בין-מגזריים, מספר תחומי פעולה מרכזיים: תכנון מרחבי וגיבוש מדיניות לשיפור התכנון בשטחים הפתוחים והמרחב העירוני להגנה על בתי גידול ולקידום מסדרונות אקולוגיים, וכן ניהול אפקטיבי של השטחים הפתוחים בישראל; צמצום איומים על מערכות אקולוגיות, כגון חקלאות מחדשת, מניעת שריפות, צמצום זיהומים בשטחים הפתוחים; שיקום והשבה של בתי גידול בסיכון; קידום תשתיות ירוקות וכחולות במרחב העירוני וביסוס הגישה של פתרונות מבוססי-טבע. אפיק פעולה נוסף בא לעודד מעורבות ציבורית וחיזוק החיבור בין הציבור לטבע, במטרה לקדם אחריות סביבתית ודאגה לטבע.[7]

תחום חברה ערבית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום החברה הערבית פועל לקידום השתלבותם של צעירים מהחברה הערבית המתמודדים עם חסמים מתמשכים בדרכם לרכישת השכלה גבוהה, ולהשתלבות מלאה בשוק התעסוקה ובחברה בישראל. אסטרטגית התחום מתמקדת בתחומים מרכזיים לאורך הרצף הגילי והחינוכי מגיל התיכון ועד הכניסה לעולם התעסוקה (גילי 14-23). התחום תומך בפיתוח ומימוש של תוכניות התערבות בשלבי החינוך והמניעה, עבור צעירים מצטיינים ותת-משיגים. הפעילות מתבצעת בשותפות עם ארגוני חברה אזרחית, רשויות מקומיות ודרך בתי ספר ומסגרות חינוך בלתי פורמלי ובשילוב עם הורים וקהילה, תוך פיתוח ידע, מומחיות והכשרת כוח אדם ייעודי.[8]

תחום החינוך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום החינוך מתמקד בהובלת תהליכים לשיפור שוויון ההזדמנויות, בדגש על בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים ורשויות מקומיות מאשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים. פעילות התחום נשענת על מחקר יישומי וידע שנצבר בארץ ובעולם, ומשלב פיתוח ידע, תמיכה בגופים מובילים בשדה החינוך והשפעה על מדיניות.הדגש מושם על שילוב בין יוזמות מוכחות לבין פיתוח ערוצי פעילות חדשניים, תוך שיתוף פעולה עם משרד החינוך, רשויות מקומיות, ארגוני חברה אזרחית וקרנות פילנתרופיות. בנוסף, התחום מכוון לשילוב יוזמות טכנולוגיות, דוגמת כלי Ed-Tech ובינה מלאכותית, על מנת לשפר תהליכי הוראה ולמידה בבתי ספר יסודיים ולהכין את תלמידי חטיבות הביניים לעולם רווי טכנולוגיה.[9][10]

תחום הגיל הרך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום הגיל הרך פועל מתוך הכרה בחשיבות הקריטית של השנים הראשונות לחיי הילד בהתפתחותו. מחקרים מראים כי השקעה בגיל הרך, במיוחד בילדים מרקע חברתי-כלכלי מוחלש, תורמת לצמצום פערים ולהגדלת שוויון הזדמנויות. התחום מתמקד ביצירת אינטראקציות איכותיות בין פעוטות לסביבתם, בדגש על פיתוח שפה ותקשורת, והתפתחות רגשית וחברתית. התחום מכוון להרחבת הפעילות לגילי 3-6, כך שתכלול התייחסות מההיריון ועד הכניסה לבית הספר היסודי.

העשייה בתחום מתפרשת על פני שלוש זירות מרכזיות: פיתוח, הטמעה וליווי של התערבויות יעילות; חיזוק שדה הגיל הרך, כולל תשתיות נתונים, מחקר יישומי, ותמיכה בארגונים מקצועיים; קידום מדיניות ציבורית מותאמת ומתוקצבת, שתאפשר יישום רחב ובעל השפעה של ההשקעה בגילי ליבה אלה.[11]

מיזמים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמל משפחת רוטשילד בכניסה לגני רמת הנדיב

רמת הנדיב היא מקום מנוחתם האחרון של הברון אדמונד דה רוטשילד ורעייתו אדלאיד (עדה). המקום כולל גן הזיכרון ופארק טבע אשר נחנכו בשנת 1954, ומדי שנה עוברים במקום כחצי מיליון מבקרים. הוא משתרע על שטח של כ-5 קמ"ר, והיקפו כ-10 קילומטרים. בשנת 2008 פתחה רמת הנדיב מרכז מבקרים חדש בעיצובה של עדה כרמי-מלמד. הביתן הוא הבניין הציבורי הראשון בישראל אשר זכה לתו תקן LEED האמריקני של בנייה ירוקה.

מיזם הספרייה הלאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יד הנדיב, פועלת יחד עם הספרייה הלאומית וממשלת ישראל על מנת לסייע לספרייה הלאומית בתהליך התחדשותה. במסגרת התהליך מונגשים נכסי הספרייה לציבור החדש ברשת האינטרנט ובמשכנה החדש של הספרייה. משכן הספרייה החדש, אשר תוכנן על ידי משרד האדריכלים השווייצרי הרצוג ודה מרון, זוכי פרס פריצקר לשנת 2001, משלב אולמות קריאה וחדרי סמינרים למחקר ועיון יחד עם גלריות תצוגה, אודיטוריום, מתחם ילדים ונוער ומרכז מבקרים לפעילויות תרבות וחינוך. המבנה החדש שהוקם בירושלים, במגרש שהוקצה למטרה זו על ידי ממשלת ישראל, למרגלות משכן הכנסת ובשכנות למוזיאון ישראל, כולל גם מתקני אחסון אוטומטיים מאובטחים ומאוקלמים לשמירת אוצרות הספרייה, משרדים ומעבדות שימור ודיגיטציה.[12]

"הספרייה: ספר פתוח"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2025 השיקה יד הנדיב ספר רב ממדי לציון סיום תהליך התחדשותה של הספרייה הלאומית. הספר בעריכת עידו ברונו ובהוצאת המו"ל הבינלאומי HIRMER, הוא למעשה ספרייה בזעיר אנפין, הבוחן את תפקידה המשתנה של הספרייה בעידן הדיגיטלי כמקום מפגש ציבורי, מרחב תרבותי ורוחני וסמל נצחי ליצירה אנושית. הספר משלב סיפורים קצרים, מאמרים, ציורים בלעדיים ותצלומים המתעדים את תהליך התהוותה של הספרייה. עוד בספר רומן גרפי עתידי מאת רותו מודן המציג כיצד יראו הספריות בעתיד.[13]

פרסים ומלגות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרן מעניקה פרסים ומלגות בתחומי המחקר המדעי במספר תוכניות:

פרס רוטשילד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פרס רוטשילד

פרס רוטשילד מוענק מאז שנת 1959 למדענים בכירים עבור עבודת מחקר מקורית ויוצאת דופן.

מלגת רוטשילד לחוקרים צעירים מצטיינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מלגת רוטשילד

תוכנית מלגות רוטשילד נוסדה ב-1979 במטרה לסייע לחוקרים צעירים מצטיינים ובעלי פוטנציאל יוצא דופן להתקדם בתחום עיסוק המדעי. מלגות רוטשילד מוענקות לבעלי תואר שלישי המעוניינים להמשיך ללימוד בתר-דוקטורט מחוץ לישראל. על פי אתר יד הנדיב: מרבית מקבלי המלגה השתלבו במוסדות אקדמיים בישראל, ביניהם זכו למעמד מוביל בתחומם וכמה מהם אף ממלאים תפקידי הנהגה אקדמיים בארץ[14]

פרס רוטשילד לחינוך

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פרס רוטשילד לחינוך

פרס רוטשילד לחינוך לזכר מקס רואו למורים התורמים תרומה בולטת בתחום החינוך בישראל.

פרס מיכאל ברונו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פרס מיכאל ברונו

הושק בשנת 1999 במטרה לעודד חוקרים מצטיינים מתחת לגיל 50, בראשית דרכם המדעית. בין השנים 2011-1999, הוענק הפרס ישירות מטעם הקרן לחוקרים מבטיחים שגילו הישגים יוצאי דופן בתחומי מחקרם. משנת 2002 ואילך מוענק הפרס על-ידי המכון הישראלי ללימודים מתקדמים שבאוניברסיטה העברית בירושלים, בתמיכתה המתמשכת של יד הנדיב.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יד הנדיב בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]