היפוקרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היפוקרס
Hippocras
Vinum Hippocraticum
מאכלים
סוג קוקטייל עריכת הנתון בוויקינתונים
מרכיבים עיקריים יין, ניצן ציפורן, grains of paradise, זנגוויל, סוכר, קינמון, פלפל ארוך עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היפוקרס[1] [2]לטינית: Vinum Hippocraticum) הוא משקה העשוי מיין מעורבב עם סוכר ותבלינים, בדרך כלל כולל קינמון, ואולי מחומם. לאחר ההשרייה של התבלינים ביין הממותק למשך יום, מסננים את התבלינים החוצה דרך שקית סינון בד חרוטית הנקראת manicum hippocraticum או שרוול היפוקרטס (הומצא במקור על ידי הרופא היווני היפוקרטס מהמאה ה-5 לפנה"ס כדי לסנן מים), שממנו שם המשקה נגזר.[3]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יין מתובל היה פופולרי באימפריה הרומית, כפי שנרשם בכתביהם של פליניוס הזקן ואפיקיוס. במאה ה-12, יין מתובל בשם "פימן" או "פימנט" הוזכר על ידי כרטיאן מטרואה. במהלך המאה ה-13, לעיר מונפלייה היה מוניטין של סחר ביינות מתובלים עם אנגליה. המתכונים הראשונים ליין מתובל הופיעו בסוף המאה ה-13. מתכונים ליין אדום ופימנט המצויים בספר בישול מימי הביניים בשם Tractatus de Modo או בתחילת המאה ה-14 (מתכון לפימנט ב-Regimen sanitati - סיירת הבריאות) של ארנאלדו מווייאנובה. מאז 1390, מתכונים לפימנט נקראים גם ipocras או ypocras, כנראה עם התייחסות והוקרה להיפוקרטס. בספר הבישול הקטלאני Llibre del Coch (1520) המתכון נקרא pimentes de clareya.

המשקה הפך לפופולרי ביותר, עם מוניטין כבעל תכונות רפואיות שונות או אפילו אפרודיזיאק .

במאה ה-16 סווג המזון לפי שני צירים: 1.קר או חם, 2.יבש או רטוב. אנשים באותה תקופה האמינו בשאיפה ל"איזון" בין אלה, למשל על ידי תבשיל מרכיבים יבשים (כמו ירקות שורש) וצליית מזון רטוב (כמו חזיר יונק). יין נחשב קר ויבש לכן הוסיפו לו מרכיבים חמים כמו סוכר, ג'ינג'ר וקינמון, שיצרו היפוקרס.[4]

המשקה זכה להערכה רבה במהלך ימי הביניים המאוחרים. בצרפת, הוא צוין כמשקה האהוב על הברון הידוע לשמצה ז'יל דה רה (בערך 14051440), אשר לפי הדיווחים שתה מספר בקבוקים מדי יום ונתן לקורבנותיו לשתות אותו לפני רציחתם. מאוחר יותר לואי הארבעה עשר, מלך צרפת (בערך 16431715) נודע גם הוא שנהנה ממנו. באותם זמנים, המשקה היה פריט מתנה מוערך מאוד, באותה צורה כמו ריבה ושימורי פירות. היפוקרס יצא מהאופנה ונשכח במהלך המאה ה-18. בצרפת עדיין מיוצר באזורי ארייז' והוט לואר, אם כי בכמויות קטנות מאוד.[5]

ייתכן שהמשקה בסופו של דבר נתן השראה לספרדים בפיתוח הסנגריה שלהם במאה ה-18. אף על פי שהסנגריה מתוקה יותר מהיפוקרס, סנגריה עדיין עשויה לעיתים קרובות עם תבלינים, כולל קינמון, ג'ינג'ר ופלפל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא היפוקרס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "hippocras". Merriam-Webster.
  2. ^ "hippocras definition - Dictionary - MSN Encarta". אורכב מ-המקור ב-2009-04-26.
  3. ^ Goldstein, Darra (2015). The Oxford Companion to Sugar and Sweets. Oxford University Press. p. 333. ISBN 9780199313617.
  4. ^ Laudan, Rachel (2006). "Birth of the Modern Diet". Scientific American (באנגלית). 16 (4): 4–11. doi:10.1038/scientificamerican1206-4sp.
  5. ^ "Accueil boutique / NOTRE CAVE" (בצרפתית). Today, Frédéric Bayer has taken over from his father. We are based in St Germain Laprade (in Haute-Loire, 7kms from Puy en Velay) and we are always faithful to our original recipes