הליך מדורג (התאזרחות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הליך מדורג הוא כינויו של הליך בו מוענקת אזרחות ישראלית לאזרח זר, בן זוג של אזרח ישראלי (לרבות בני אותו מין), אשר איננו זכאי לאזרחות מכוח חוק השבות בין אם נישא לאזרח ישראלי ובין אם לא.

הדרוג במתן האזרחות נועד לבחון את כנות קשר הנישואים בין בן הזוג הישראלי לבן הזוג הזר. ההליך המדורג רלוונטי בעיקר לאזרח ישראל שנישא לבן או בת זוג זרים בישראל או בחו"ל, בין שהוא הכיר את בן או את בת הזוג הזרים בישראל (לדוגמה – עובד זר השוהה בישראל כחוק או באופן בלתי חוקי) ובין שהכירו את בני הזוג הזרים בחו"ל.

התניות לתהליך[עריכת קוד מקור | עריכה]

התהליך יתבצע אם מנהל האוכלוסין מוצא כי המועמד עומד בתנאים הבאים

  • הקשר בין בני הזוג אינו פיקטיבי - למשל נישואים שנעשו רק לשם קבלת אזרחות ישראלית והשתקעות בישראל.
  • בכוונת הזוג להשתקע בישראל.
  • אי הסתרת עובדות מהותיות ואו נמסרו פרטיים שקריים או לא מספקים.
  • אין חשש לסיכון בריאות הציבור, ביטחון הציבור או ביטחון המדינה.

שלבי קבלת האשרות בהליך מדורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

שהות במעמד מבקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

על המועמד לשהות בישראל כדין. אם בן הזוג הזר שוהה מחוץ לישראל ובשל מדינת לאומיותו הוא נדרש לאשרת כניסה לישראל טרם הכניסה, עליו לקבל אשרת מבקר מסוג ב-2 בקונסוליה הישראלית במקום מושבו, על יסוד בקשה למתן מעמד שהגיש בן הזוג הישראלי בלשכת מינהל האוכלוסין. אשרת המבקר במסגרת ההליך המדורג ניתנת בדרך כלל למשך חודשיים.

שהות במעמד עובד זר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר כחודשיים שהות בישראל, ובכפוף לשיקול דעת של משרד הפנים, יקבל בן הזוג הזר אשרת עבודה מסוג ב-1, אשר מאפשרת לו לעבוד באופן חוקי אצל כל מעסיק בישראל ללא צורך בהיתר העסקה. אשרת עבודה מסוג ב-1 במסגרת ההליך המדורג ניתנת לתקופה של שישה עד עשרה חודשים במקרה בו בני הזוג נשואים. אם בני הזוג אינם נשואים האשרה ניתנת לשנה, ויש להאריכה מדי שנה עד ל-3 שנים.

שהות יושב ארעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תקופה של כשנה ממועד כניסתו לישראל (עבור בן זוג נשוי) או של 3 שנים (במקרה בו בני הזוג אינם נשואים), מונפקת לבן הזוג הזר אשרה מסוג א-5 (רישיון לישיבת ארעי – כללי), המעניקה מעמד של תושב ארעי בישראל. אשרה מסוג א-5 ניתנת למשך שנה, ובמשך ההליך המדורג היא מוארכת מדי שנה במשך ארבע שנים. האשרה מקנה לבן הזוג הזר זכויות סוציאליות מלאות במוסד לביטוח לאומי ועל פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, וכן תעודת זהות ישראלית.

שהות מעמד קבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ארבע שנים וחצי לפחות מתחילת ההליך המדורג, רשאים בן או בת הזוג הזרים להגיש בקשה לקבלת תושבות קבע או אזרחות ישראלית ולזכות בכך למעמד זהה לזה של בני זוגם הישראלים. במקרה בו בני הזוג אינם נשואים יכול הזר לקבל מעמד של תושב קבע, ולאחר מכן להגיש בקשה להתאזרחות.

פירוק הזוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרה שבו מתפרק הקשר הזוגי שבין בן הזוג הישראלי והזר בעיצומו של ההליך המדורג, שוקל מינהל האוכלוסין כל מקרה לגופו, כאשר הפרמטרים המרכזיים הנלקחים בחשבון הם:

  • באיזה שלב נמצא ההליך המדורג
  • האם יש לבני הזוג ילדים.

במקרה של גירושים בזמן ההליך לקבלת אזרחות, ייפסק ההליך ובן-הזוג הזר יידרש לעזוב את הארץ, גם אם יש לבני-הזוג ילדים משותפים.[1]

בעקבות עתירה לבג"ץ הוגמש הנוהל במקצת לגבי אלמנות של ישראלים שהחלו בהליך התאזרחות, אולם נקבע שמעבר לכך אין חובה על המדינה להעניק אזרחות במקרים אלו.[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סקירת ההסדרים לשהייה חוקית בישראל שלא מכוח שבות באתר מרכז המידע והמחקר של הכנסת, 12 במאי 2003.
  2. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:פס"ד עליון

    פרמטרי חובה [ עותר, משיב ] חסרים
    בג"ץ 4711/02


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.