המוקד להגנת הפרט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר הוא ארגון זכויות אדם שפועל בקרב הפלסטינים החיים ביהודה, שומרון וחבל עזה ובמזרח ירושלים.

הקמה ופעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוגו המוקד

המוקד הוקם בשנת 1988 על ידי ד"ר לוטה זלצברגר, על רקע אירועי האינתיפאדה הראשונה. בעת הקמתו נועד הארגון לטפל בפלסטינים שהתלוננו כנגד "מדיניות העצמות השבורות", ונקרא אז "המוקד לתלונות נפגעי אלימות". משהחלו פלסטינים תושבי יהודה, ושומרון וחבל עזה וכן תושבי מזרח ירושלים לפנות למוקד, הרחיב הארגון את טווח הטיפול וכלל טיפול בזכויות כלואים, תושבוּת בירושלים ובשטחים, הגבלות על חופש התנועה, טענות על אלימות יתר מצד כוחות הביטחון ומתנחלים, התנגדות להריסת בתי מחבלים וכדומה.

לאחר קבלת התלונה פונה המוקד לרשויות השונות (בהן המנהל האזרחי, הפרקליטות הצבאית, פרקליטות המדינה ומשרדי ממשלה שונים) ומגיש תביעות לבתי-המשפט ועתירות לבית המשפט העליון, לא פעם בשיתוף עם ארגונים אחרים, לרבות עדאלה, האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם ועוד. המוקד גם פעל לשינוי מדיניות וחקיקה במטרה להביא לשינוי הסטנדרטים של זכויות האדם ביהודה, שומרון וחבל עזה ובמזרח ירושלים.

הארגון עותר למען שיפור תנאי מאסרם של אסירים ביטחוניים, בהם קטינים, נותן סעד לבני משפחותיהם, והגיש עשרות עתירות לבג"ץ נגד הריסת בתי מחבלים[1][2].

על פי נתוני הארגון, מאז הקמתו טופלו עשרות אלפי פניות של פלסטינים בתחומים שונים. בין הפניות בהן טיפל עסק המוקד גם בסוגיית מתקן 1391 אשר עתר להפסקת פעילותו.

משרד האסירים ברשות הפלסטינית מפנה מחבלים ומשפחות מחבלים, מיד לאחר ביצוע פיגוע, לקבלת סיוע מהארגון.[3]

מבנה הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-2019 מנכ"לית הארגון היא ג'סיקה מונטל והיו"ר הוא פרופ' יוסף שורץ. בעבר היה היו"ר פרופ' אלחנן ריינר.

הארגון מונה כ-40 עובדים, יהודים ופלסטינים, בהם כאלה הממונים על קבלת תלונות ועל הקשר עם המתלוננים, רכזי התלונות האחראים על פנייה לרשויות הישראליות ומעקב אחר השתלשלות הטיפול בתלונות וצוות משפטי. כמה מהעובדים פועלים בהתנדבות.

מחזור הפעילות של הארגון עמד בשנת 2007 על כ-5.8 מיליון שקלים, בשנת 2008 על כ-5 מיליון שקלים ובשנת 2009 על כ-7.2 מיליון שקלים. מקורן של רוב התרומות לעמותה בישויות מדיניות זרות, בהן: הולנד, בריטניה, שוודיה, בלגיה, שווייץ, ספרד, קנדה, אירלנד ופינלנד וכן קרנות סיוע בינלאומיות, בהן: NDC, קרן פורד, oxfam novib‏, Misereor (גרמניה), Sigrid Rausing Trust (בריטניה), EED (גרמניה), CCFD (צרפת) והקרן החדשה לישראל אשר משמשת גם להעברת כספים מתורמים אחרים בחו"ל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]