הל (חצי אי)
 | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
הים הבלטי  |
| קואורדינטות | 54°38′30″N 18°46′53″E / 54.641666666667°N 18.781388888889°E |
| אורך | 35 קילומטר |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
 פולין |
  | |
חצי האי הל (בפולנית: Mierzeja Helska, בגרמנית: Halbinsel Hela) הוא חצי אי צר עשוי חול (לשון חול) שאורכו 35 ק"מ, בצפון פולין. חצי האי מפריד בין מפרץ פק מהים הבלטי וממוקם במחוז פק.
רוחבו של חצי האי נע בין 300 מטרים באזור יוראטה ל־100 מטרים בנקודה הצרה ביותר, ומתרחב לרוחב של קילומטר באזור העיר הל (אנ').
מאחר שחצי האי עשוי חול, סופות החורף הסוחפות את החול הופכות אותו לעיתים לאי. עד המאה ה-17 היה חצי האי למעשה רצועה של איים, שרק בקיץ הפכה למעשה לחצי אי רציף. במהלך קרב הל בשנת 1939 פוצץ צבא פולין את חצי האי והפך אותו לאי.
לאורך חצי האי עוברת דרך המקשרת את היבשה לעיר הל, וכן לאתרי נופש ותיירות פופולריים לאורך חצי האי, בהם יורסטה, יאסטארניה, קוז'ניקה, צ'לופי וולאדיסלאוו.
במהלך השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חצי האי הל שוכן בסמיכות לעיירה שטוטאו שבצפון פולין, בה הוקם ב־1939 מחנה הריכוז וההשמדה שטוטהוף. עם התקדמות צבאות בעלות הברית אל המחנה, הוצאה קבוצה של כ־4,000 אסירים בסירות מהחוף על חצי האי. הסירות הגיעו אל חצי האי ב־26 באפריל 1945, עם הירידה מהסירות נערכה סלקציה. האסירים החולים והקשישים הוצאו להורג וגופותיהם כוסו בחול, ואילו האסירים שהיו כשירים להמשך עבודה הועלו למחרת אל דוברות במטרה להישלח אל חופי גרמניה לצורך המשך כליאה במחנות עבודה.[1] האסירים לא הגיעו אל חופי גרמניה, מי שנותר בחיים לאחר מסע ימי של שבוע שוחרר על ידי צבאות בעלות הברית. בספרו "נעורים בתופת", מתאר ניצול השואה חיים קוז'ניצקי את השהות בחצי האי הל: ”... הגענו עד לגדה ושם המתינה לנו סירה גדולה אשר העבירה אותנו לעבר השני של הנהר. כך הגענו לחצי האי הל. בהל עמדו דוברות ענקיות להובלת פחם. היו שלוש דוברות. לאחת מהן הכניסו גם אותי”.[2]
