המשמר האזרחי (הראשון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנשי המשמר האזרחי (במדים לבנים) שומרים על הסדר בעת נאום דוד בן-גוריון באספת הנבחרים הרביעית, 1944
לוח זיכרון במקום בו היה מטה המשמר האזרחי של ההגנה, רח' גורדון 49 בתל אביב

המשמר האזרחי (הראשון) היה ארגון לשמירה על הסדר ולהגנה אזרחית שפעל ביישוב בימי מלחמת העולם השנייה ומלחמת העצמאות.

המשמר האזרחי נוסד על ידי עיריית תל אביב בשנת 1938, כגוף של מתנדבים לשעות חירום ומצוקה. למשמר האזרחי התנדבו אזרחים רבים שמילאו תפקידים של שמירה על הסדר בכנסים ובלוויות וכמו כן טיפלו בעולים ובמעפילים. בראש המשמר האזרחי בהיווסדו עמד איש הגדודים העבריים, המפקד הראשון של משטרת תל אביב, חיים אלפרין.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות התפרעויות בתל אביב לאחר תלייתו של שלמה בן יוסף בסוף יוני 1938, בקשה עיריית תל אביב מהשלטונות הבריטיים להקים משמר אזרחי שיטפל בעניינים פנימיים של יהודי תל אביב ובכך ימנע חיכוך עם שוטרים בריטיים[1]. כבר ביולי 1938 גויסו 42 איש למשמר האזרחי מקרב אנשי כיבוי האש ואגודות הספורט, והם עסקו בהכוונת תנועה בתוך העיר והוצבו ליד בתי קולנוע[2]. בתחילת ספטמבר 1938 הרשו השלטונות הבריטים להגדיל את המשמר האזרחי ל-224 איש שישמרו עם רובים על גבולה המזרחי של תל אביב[3]. בנובמבר 1938 החליטה מועצת עיריית תל אביב על גיוס על אזרחי העיר בגילאי 30-50 למשמר האזרחי[4]. בהנהלת המשמר האזרחי היו סעדיה שושני וזברסקי מטעם עריית תל אביב, חיים אלפרין, המהנדס רפפורט והאדון לופט[5]. דרישת חוגים רוויזיוניסטיים שיכלול בהנהלה נציג מטעמם נדחתה והם הודיעו שלא ישתפו עמו פעולה[6]. בקורת על הרכב ההנהלה הופיעה גם במאמר מערכת של הצופה שטען שיש צורך בייצוג של כלל הציבור כדי להביא לגיוס המוני[7] והדיונים בעניין הביאו להפסקה זמנית בפעילות המשמר האזרחי[8], יחד עם המחסור במימון מכיוון שהסוכנות לא הסכים להעביר אליו כסף מכופר היישוב[9].

באמצע פברואר 1939 אישרה הממשלה את תכנית עיריית תל אביב למשמר האזרחי להתמודדות עם תקיפות אוויריות. למשמר האזרחי נרשמו כ-8,000 איש בגילאי 30-50, שהיוו כ-40% מאותה שכבת גיל בתל אביב. מחציתם נחשבו לכוח פעיל והשאר כאנשי מילאוים[10]. המתגייסים סווגו לסוג א' הכשירים לכל משימה: 5,600 איש, סוג ב': 1,800 איש, וסוג ג': 600 איש. העיר חולקה ל-20 אזורים ולכל אזור הוקמה מפקדה אזורית[11]. לקראת סוף 1939 בקשה הסוכנות היהודית להכפיף אליה את המשמר האזרחי[12].

בימי מלחמת העולם השנייה התרבו תפקידיו של המשמר האזרחי והוא מילא תפקיד של ארגון הג"א, הפיץ הוראות להתגוננות אזרחית ופיקח על ביצוען. המשמר האזרחי תיאם את שירותי כוחות ההצלה בעת ההתקפה האווירית האיטלקית על תל אביב ב-9 בספטמבר 1940, בה נהרגו כ-100 אזרחים, רבים נפצעו ונגרמו נזקים רבים.

במרוצת הזמן נתגלעה מחלוקת על השליטה על המשמר האזרחי בין עיריית תל אביב לבין ארגון "ההגנה" ולבסוף הפך המשמר האזרחי לזרוע של ההגנה, שנחשבה חוקית בעיני שלטונות המנדט הבריטי.

בעת מלחמת העצמאות מילא המשמר האזרחי תפקידי שמירה במחסומי הדרכים ובהכנת ביצורים. המשמר האזרחי מילא תפקידי הג"א בעת הפצצות האוויר המצריות על תל אביב.

המשמר האזרחי פעל לפינוי הריסות, שמירת הסדר הציבורי וארגון תחבורה ומגורים לתושבי שכונות הספר שבין תל אביב ליפו. במשמר האזרחי שירתו אזרחים שאינם בשירות צבאי סדיר ושחררו חיילים סדירים לתפקידי לחימה.

במקומות אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 1939 הוחל בהקמת משמר אזרחי בראשון לציון בדוגמת תכנית המשמר האזרחי בתל אביב[13][14]. במועצת המשמר האזרחי של ראשון לציון כיהנו זרובבל חביב, גרשון מינקוב, ד"ר רוזנברג, שלמה בולקין, יהודה פרוס, בנימין רפפורט, יואב דוידזון, זכריה פנחס ונתן קמינסקי[15].

בירושלים עלתה דרישה בדצמבר 1939 להקים משמר אזרחי[16][17].

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידת המשמר האזרחי של משטרת ישראל שהוקמה בשנת 1974 שמרה על השם "המשמר האזרחי" ועל המורשת של הארגון הראשון.

עיריית תל אביב קבעה לוח זיכרון במקום בו היה מטה המשמר האזרחי של ההגנה, ברחוב גורדון 49.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המשמר האזרחי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עריית תל אביב מגנה את השתוללות האספסוף ברחובות העיר, דבר, 4 ביולי 1938
  2. ^ השמירה בעיר, הארץ, 26 ביולי 1938
  3. ^ תגברת השמירה האזרחית בתל־אביב, הארץ, 7 בספטמבר 1938
  4. ^ ארגון משמר אזרחי בתל אביב, הַבֹּקֶר, 21 בנובמבר 1938
  5. ^ בישיבת מועצת עריית תל אביב, הארץ, 26 בדצמבר 1938
  6. ^ גם במשמר האזרחי ידה של מפא"י, הירדן, 30 בדצמבר 1938
  7. ^ מומחיות ומפלגתיות - אימתי?, הצופה, 27 בדצמבר 1938
  8. ^ מה סיבת אי הפעילות של המשמר האזרחי?, הַבֹּקֶר, 26 בדצמבר 1939
  9. ^ למה הפסיק "המשמר האזרחי" את פעולתו?, הַבֹּקֶר, 8 בינואר 1940
  10. ^ המשמר האזרחי אושר ע"י הממשלה, הארץ, 17 בפברואר 1939
  11. ^ המשמר האזרחי, ידיעות עיריית תל אביב, 15 בפברואר 1939
  12. ^ מה יהיה על המשמר האזרחי?, הַבֹּקֶר, 23 בנובמבר 1939
  13. ^ משמר אזרחי בראשון לציון, הַבֹּקֶר, 21 בפברואר 1939
  14. ^ משמר אזרחי בראשון לציון, הַבֹּקֶר, 10 במרץ 1939
  15. ^ המשמר האזרחי בראשון לציון, הַבֹּקֶר, 4 במאי 1939
  16. ^ סביב המשמר האזרחי בירושלים, הַבֹּקֶר, 7 בדצמבר 1939
  17. ^ לקראת הקמת משמר אזרחי בירושלים, המשקיף, 21 בדצמבר 1939