הג"א

חיל הג"א
	סמל הכומתה, תג ודגל חיל הג"א
פרטים
מדינה	ישראל
שיוך	צה"ל
סוג	חיל
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1948–1992 (כ־44 שנים)
מלחמות	כל מלחמות ישראל עד מלחמת המפרץ
פיקוד
יחידת אם	מפקדת קצין חיל ראשי להג"א והגמ"ר (מקחל"ר)
דרגת המפקד	אלוף-משנה
מפקדים	מפקדי החיל

מדליה עם סמל מפקדת קצין חיל ראשי להג"א והגמ"ר (מקחל"ר)

הג"א (ראשי תיבות: התגוננות בפני גזים והתקפות אוויר / הגנה אזרחית) היה גוף בצבא ההגנה לישראל מהקמתו ב־1948 ועד להקמת פיקוד העורף ב־1992.

היסטוריה

בימי המנדט

ביולי 1939 נוסד האגף להג"א ליד המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, בעקבות הצעה שהגישו אליעזר ליבנשטיין (לימים ליבנה) ואלעזר גלילי ליו"ר הנהלת הסוכנות דוד בן-גוריון. בראשית אוגוסט 1939 מונה מרדכי נמצא-בי ל"יועץ הסוכנות בענייני התגוננות בפני גזים והתקפות אוויר". היועץ נועד קיבל שלושה תפקידים: פרסום מידע לארגונים ולציבור היהודי; בניית תוכניות לאימון מתנדבים; וכן ריכוז ותיאום פעולות הג"א.^[1]

עם כניסת נמצא־בי לתפקידו הקים את "המכון ללימוד וקידום ההגנה הפסיבית", שנועד להיות הסמכות המקצועית העליונה בתחום ההגנה על העורף בשעת מלחמה. המכון נועד לתאם בין הרשויות המקומיות, שירותי כבאות והצלה ומגן דוד אדום; לבצע הסברה לציבור; ולהדריך את המגיבים הראשונים. לצורכי הסברה הוקמה לשכת הדרכה מרכזית, שהכשירה מדריכים מקומיים בעקרונות ההדרכה העיקריים וכן תערוכה נודדת להדרכה בסוגיות הקשורות להתנהלות העורף במלחמה, שהוצגה במקומות שונים בארץ, וביקרו בה למעלה מ־50,000 איש. בנוסף הוקמה ספרייה שריכזה ספרות מקצועית בנושא.^[1]

במאי 1940 הוקמה לשכת מצב משותפת לסוכנות היהודית והוועד הלאומי בראשות שמואל פסמן שנועדה לשמש גוף מתכנן, בעוד הג"א בראשות נמצא־בי נועד לשמש כגורם מבצע. פסמן התפטר מתפקידו ביוני 1940 לאחר שנמצא־בי סירב להעמיד את הג"א תחת לשכה זו.^[1]

הג"א הופעל לראשונה בחיפה במסגרת הפצצות חילות האוויר של מדינות הציר במהלך מלחמת העולם השנייה.

בפברואר 1941 העניקה ממשלת המנדט מעמד רשמי להג"א במסגרת תקנות ההגנה, שהעניקו להם מעמד של שוטרים מיוחדים במשטרת המנדט המשתייכים למערך מתנדבי מתקפות האוויר (אנ') (Air Raid Precautions או ARP) בהיותם בתפיקד והם קיבלו מדים וציוד.^[1]

במאי 1942 מינתה ממשלת המנדט את אלן אשבורן למפקד ההגנה האזרחית בפלשתינה. למרות שהגנת העורף התבססה בעיקרה על ארגוני המתנדבים היהודיים בהדרכת נמצא־בי, החליטה ממשלת המנדט להמשיך לקיים עמו יחסים לא רשמיים, תוך שמירת תהליכי האימון וההדרכה בידי הבריטים.^[1]

במדינת ישראל

עם הקמת המדינה, השתלב הארגון בצה"ל והיה מופקד על הגנה אזרחית בכל רחבי הארץ.

הג"א מוסד בחוק ההתגוננות האזרחית שחוקק ב־1951.

כוח אדם

בהג"א שירתו חיילי מילואים רבים בעלי פרופיל נמוך או מבוגרים. בשנות ה-50 שירתו בהג"א בני 45–50.^[2]^[3] בתחילה, שירתו חיילי המילואים של הג"א ללא מדים,^[4] והיו להם דרגות נפרדות מאלו של צה"ל. קציני המילואים זכו לדרגות: פקד משנה, פקד בכיר ורב פקד, והחוגרים זכו לדרגות עם התואר "גונן" (גונן, רב גונן, סמל גונן).^[5]

לאחר מלחמת יום הכיפורים פעל צה"ל להשיב ליחידות הלוחמות חיילים רבים שהועברו להג"א, עקב מצוקת כוח אדם.^[6]

תפקידים

אנשי הג"א היו אמונים על תפקידי חילוץ והצלה וצה"ל קיים קורסים בחילוץ והצלה בבסיס ההדרכה המרכזי שלו.^[7]

עם התגברות הטרור ברחבי ישראל גויסו אלפי חיילי הג"א למשימות של פיטרול ובדיקות ביטחוניות בערי ישראל. בשנת 1985 הוחלט על העברת תפקידים אלו למשטרה, לאחר שנקבע שהשוטרים יעלו פחות ויהיו יותר יעילים מאנשי המילואים של הג"א.^[8]

פיקוד

באוגוסט 1977 הוחלט לאחד את מחלקת ההגמ"ר (ההגנה המרחבית) שהשתייכה למטכ"ל עם מפקדת ראש הג"א. איחוד זה הביא להקמת מפקדת קצין חיל ראשי להג"א והגמ"ר - המכונה מקחל"ר. ליד קחל"ר מונו עוזר להגמ"ר ועוזר להג"א ומיגון.^[9] לאחר מלחמת המפרץ בשנת 1991 הוקם פיקוד העורף, בו הוכללו יחידות הג"א.

מבנה הארגוני

מפקדות העורף של הג"א היו כפופות לשלושה אלופי הפיקודים של צה"ל:

עורף צפון
- מחוז חיפה
- מחוז גליל
- מחוז תבור
עורף מרכז
- מחוז דן
- מחוז ירושלים
- מחוז השרון
- מחוז איילון
- מחוז לכיש
עורף דרום
- מחוז הדרום

חלק מתגי היחידות של הג"א מוטמעים כיום בתוך תגי היחידות של מחוזות פיקוד העורף כמו מחוז דן או מחוז דרום.

תגי יחידה

תגי מחוזות בהג"א בשנים 1977–1992

מחוז הגליל
מחוז חיפה
מחוז השרון
מחוז דן
מחוז איילון
מחוז ירושלים
מחוז לכיש
מחוז באר שבע
עורף מרכז

תגים היסטוריים

מחוז העמק
מחוז לוד

ראשי הג"א^[10]

שם	תקופת כהונה	אירועים עיקריים	הערות
סא"ל מרדכי נמצא-בי	1948–7 בינואר 1949	מלחמת העצמאות
ברוך ברוך	1950–1951
דוד רשף	1951–1956		לימים ראש המועצה המקומית רמת השרון
אתיאל עמיחי	1956–1958		לימים נספח צה"ל באפריקה
אלכסנדר שפיר	1958		לימים מפקח כבאות ראשי
שמואל איל	1958–1960		לימים ראש אכ"א
יחזקאל פנט	1960–1963
אברהם בן דור	1963–1964
שמואל גודר	1964–1968	מלחמת ששת הימים	לימים נשיא בית הדין הצבאי לערעורים
שלמה אמבר	1969–1972
אורי רום	1972–1974	מלחמת יום הכיפורים
איתן שמשוני (מ"מ)	1974
יצחק זייד	1974–1979
אריה בירו	1979–1984
אהרון ורדי	1984–1989		לימים מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה ומנכ"ל רשות הטבע והגנים
אורי מנוס	1989–1992	מלחמת המפרץ	לימים נציב כבאות והצלה

דרגות הג"א

בתחילת 1953 נקבעו דרגות נפרדות לקצינים וסמלים בהג"א, הוא שירות ההגנה בפני התקפות אוויר (מאוחר יותר: ההתגוננות בפני גזים והתקפות אוויר). דרגות אלה נועדו לחיילי מילואים או מתנדבים המוצבים ביחידות הג"א, בעוד שהחיילים בשירות סדיר המשיכו לשאת דרגות כלל צה"ליות. תחילת נקבעו שבע דרגות לחוגרים וארבע לקצינים.^[11] בשנות ה-60 שונו סימני הדרגות של קצינים בכירים, תוך הוספת דרגת קצונה נוספת "רב פקד בכיר" המקבילה לסגן-אלוף. בשנות ה-80 חל שינוי נוסף בסימני דרגות הקצינים של הג"א: פס מתכת חלק בצורה של מקבילית לקצינים זוטרים ועלה גפן לקצינים בכירים. דרגות נפרדות לאנשי הג"א בוטלו עם הקמת פיקוד העורף בשנת 1991.



סימני דרגות החוגרים והסמלים	סימני דרגות הקצינים, כפי שנקבעו בשנת 1953	סימני הדרגות של קצינים בכירים, כפי שנקבעו בשנות ה-60	סימני הדרגה של פקד משנה לבגדי עבודה (מדי ב'), שנות ה-80

שינויים בדרגות לפי תקופות

דרגות בד"א (שנות ה-50–70)

גונן	גונן ראשון	גונן מוסמך	סמל גונן	סמל גונן ראשון	רב-סמל גונן	רב-סמל בכיר

דרגות רבי-הסמלים (שנות ה-70–80)

רב-סמל גונן	רב-סמל בכיר

דרגות הקצינים
	שנות ה-50–60		שנות ה-60–70		שנות ה-80
	מדי א'	מדי ב'	מדי א'	מדי ב'	מדי א'	מדי ב'
פקד משנה
פקד
פקד בכיר
רב-פקד
רב-פקד בכיר	-	-