הנותרים
כרזת עונה 1 | |
מבוסס על | "הנותרים" מאת טום פרוטה |
---|---|
סוגה |
מסתורין מדע בדיוני |
יוצרים | טום פרוטה, דיימון לינדלוף |
בימוי | מימי לדר |
שחקנים |
ג'סטין ת'רו איימי ברנמאן כריסטופר אקלסטון קארי קון ליב טיילר רג'ינה קינג כריס זילקה מרגרט קוואלי אן דווד |
ארץ מקור | ארצות הברית |
שפות | אנגלית |
מספר עונות | 3 |
מספר פרקים | 28 |
הפקה | |
מפיקים בפועל | דיימון לינדלוף, מימי לדר, אלברט ברגר, פיטר ברג, טום פרוטה, Tom Spezialy |
חברת הפקה | האחים וורנר טלוויזיה |
הפצה | Warner Bros. Domestic Television Distribution, הולו, HBO Max |
אתר צילומים | מחוז וסטצ'סטר, ניאק, אוסטין, מלבורן |
צלמים | Todd McMullen, Michael Slovis, מייקל גריידי |
מוזיקה | מקס ריכטר |
אורך פרק | 40–65 דקות |
שידור | |
רשת שידור | HBO |
רשת שידור בישראל |
Yes Oh HOT HBO |
תקופת שידור מקורית | 29 ביוני 2014 – 4 ביוני 2017 |
קישורים חיצוניים | |
www | |
דף התוכנית ב-IMDb | |
הנותרים (באנגלית: The Leftovers) היא סדרת מתח אמריקאית, דרמה ומסתורין הכוללת אלמנטים של פנטזיה ומדע בדיוני המבוססת על רומן ספרותי בעל שם זהה. הסדרה נוצרה על ידי דיימון לינדלוף וטום פרוטה, ושודרה ב-HBO בין התאריכים 29 ביוני 2014 עד 4 ביוני 2017. הסדרה עוקבת אחר אירוע עולמי ומסתורי שהביא ל-2% מאוכלוסיית העולם להיעלם בפתאומיות ובהתמודדות של 98% הנותרים. מוקדי הסדרה הם חייהם של מפקד המשטרה קווין גארווי (ג'סטין ת'רו) ומשפחתו, האלמנה נורה דרסט (קארי קון) שאיבדה את משפחתה, ואחיה הכומר מאט ג'מיסון (כריסטופר אקלסטון), הנאבקים להסתגל לחיים לאחר ההיעלמות המסתורית.
בארץ, הסדרה שודרה בערוצי הטלוויזיה Yes Oh! ו-HOT HBO.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסדרה מתחילה שלוש שנים לאחר 14 באוקטובר 2011, היום שבו נעלמו באופן בלתי מוסבר 140 מיליון איש ברחבי העולם (2% מאוכלוסיית העולם). בעקבות האירוע, העולם הדתי איבד את כוחו בצורה משמעותית, ומספר כתות חדשות נוצרו, בראשם "הניצולים האשמים", קבוצה של ניהיליסטים הלבושים בבגדים לבנים, וכת נוספת בהנהגתו של הולי וויין, אדם הרואה את עצמו כביאה השנייה של ישו המשיח.
העלילה סובבת סביב משפחת גארווי ומכריהם בעיירה מייפלטאון שבניו יורק. קווין גארווי הוא מפקד המשטרה, ואשתו, לורי, הצטרפה ל"ניצולים האשמים". בנם, טומי, עזב את הבית כדי להצטרף לכת של "וויין הקדוש", ובתם ג'יל היא תלמידת תיכון הגרה עם אביה. נורה דרסט שאיבדה את כל משפחתה בהיעלמות ואחיה הכומר מאט ג'מיסון שנלחם בתרדמת בה נמצאת אשתו, נאבקים עם המציאות החדשה. הסדרה עוקבת גם אחר מג אבוט, שמצטרפת ל"ניצולים האשמים", בהנהגתה של פטי לוין. חייהם של דמויות אלה משתלבים ומתנגשים כשהם נמצאים בעיצומו של סכסוך מתמשך בין הכתות השונות לתושבי העיר מייפלטאון.
דמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קווין גארווי (ג'סטין ת'רו) – מפקד המשטרה של עיירת מייפלטאון ואב לשניים, המנסה לשמור על חזות סמכותית על אף העזיבה הפתאומית של אשתו.
- לורליי "לורי" גארווי (איימי ברנמאן) – אשתו של קווין, שהשאירה את חייה מאחור כדי להצטרף לכת "הניצולים האשמים".
- מאט ג'מיסון (כריסטופר אקלסטון) – כומר פרוטסטנטי-אפיסקופי מקומי, השומר על אשתו הנמצאת בתרדמת.
- מייגן "מג" אבוט (ליב טיילר) – אישה המצטרפת לכת "הניצולים האשמים".
- טום "טומי" גארווי (כריס זילקה) – הבן הביולוגי של לורי, שאומץ על ידי קווין, המנסה להתקבל לכת המסתורית של "וויין הקדוש".
- ג'יל גארווי (מרגרט קוואלי) – בתם המתבגרת של קווין ולורי, הלומדת בתיכון.
- נורה דרסט (קארי קון) – איבדה את בעלה, בנה ובתה בהיעלמות המסתורית. אחותו של מאט.
- איימי (אמילי מיד) – (עונה 1) – חברתה של ג'יל המתגוררת עם משפחת גארווי.
- לוסי וורברטון (אמנדה וורן) – (עונה 1) - ראש עיריית מייפלטאון הנאבקת לפייס את הקהילה המקומית מול "הניצולים האשמים".
- פאטי לוין (אן דווד) – מנהיגת "הניצולים האשמים" במייפלטאון.
- מרי ג'יימיסון (ג'נל מולוני) – אשתו של מאט, הנמצאת בתרדמת בגלל תאונת דרכים שהתרחשה במהלך ההיעלמות.
- אריקה מרפי (רג'ינה קינג) – (עונות 2–3) – רופאה, הגרה בעיירה "מירקל".
- ג'ון מרפי (קווין קרול) (עונות 2–3) – בעלה של אריקה וראש מכבי האש המתנדבים של מירקל.
- מייקל מרפי (ג'ובן אדפו) (עונות 2–3), בנם המתבגר של אריקה וג'ון. מאמין אדוק של הנצרות.
- קווין גארווי (סקוט גלן) – אביו של קווין גארווי, ומפקד המשטרה לשעבר של מייפלטאון, הנמצא במוסד לבריאות הנפש.
סקירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עונה | פרקים | שודרה לראשונה | |||
---|---|---|---|---|---|
הפרק הראשון | הפרק האחרון | ||||
1 | 10 | 29 ביוני 2014 | 7 בספטמבר 2014 | ||
2 | 10 | 4 באוקטובר 2015 | 6 בדצמבר 2015 | ||
3 | 8 | 16 באפריל 2017 | 4 ביוני 2017 |
ביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]העונה הראשונה של הסדרה זכתה בעיקר לביקורות חיוביות, אם כי יש שמתחו ביקורת על הטון הכבד שלה[1][2]. הביקורות השתנו בעונות השנייה והשלישית[3], כאשר מבקרים רבים התייחסו אליה כאחת מסדרות הטלוויזיה הגדולות בכל הזמנים[4][5], עם שבחים מיוחדים על הכתיבה, הבימוי, המשחק והעומק התמטי שלה. גם הפסקול שהלחין מקס ריכטר זכה לביקורות חיוביות[6]. אף על פי שהמדרוג של הסדרה היה נמוך באופן יחסי, הסדרה קיבלה מעמד של פולחן[7][8]. הסדרה הושוותה ל"תיקון" של לינדלוף, יוצר הסדרה, לאחר הביקורות השליליות על סוף הסדרה "אבודים", שנוצרה על ידו[9].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של הנותרים (באנגלית)
- הנותרים, ברשת החברתית פייסבוק
- הנותרים, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- "הנותרים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "הנותרים", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "הנותרים", באתר Metacritic (באנגלית)
- "הנותרים", באתר HBO Max (באנגלית)
- "הנותרים", באתר Hulu סדרות (באנגלית)
- "הנותרים", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- חן חדד, "הנותרים" חותמת עונה מטלטלת שנזהרת מטראומת "אבודים", באתר הארץ, 8 בספטמבר 2014
- עידו ישעיהו, סוף עונה של "הנותרים": חייבים לדבר על קווין, באתר וואלה, 9 בספטמבר 2014
- ניב שטנדל, פרידה מ"הנותרים", באתר מאקו, 7 ביוני 2017
- רועי פודים, סוחפת עד אימה: "הנותרים" היא יצירת מופת, באתר ynet, 9 ביוני 2017
- עידו ישעיהו, הבטחתם יונה: הסוף של "הנותרים" דורש מאיתנו אמונה ובתמורה מעניק נחמה, באתר וואלה, 8 ביוני 2017
- ניו יורק טיימס, עשור אחרי שעלתה, "הנותרים" נראית כמו נבואה שצפתה את הקורונה, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ The Leftovers: Season 1 (באנגלית), נבדק ב-2020-12-28
- ^ The Leftovers: Season 1 - Rotten Tomatoes, web.archive.org, 23 באפריל 2016
- ^ The Leftovers: Season 2 - Rotten Tomatoes, web.archive.org, 22 במאי 2019
- ^ פרידה מ"הנותרים" | ביקורת טלוויזיה, באתר mako, 7 ביוני 2017
- ^ Sean T. Collins, Sean T. Collins, Goodbye, 'The Leftovers': How HBO's Show Went From Good to Canon-Worthy, Rolling Stone, 5 ביוני 2017 (באנגלית)
- ^ Max Richter's 'The Departure' is The Leftovers' most versatile punch, The Comeback, 19 באפריל 2017 (באנגלית)
- ^ Mike Hogan, The Leftovers: Why It’s Cool to Love HBO’s Uncool Show, Vanity Fair (באנגלית)
- ^ Mitchell Friedman, When A Cult Following Became An Actual Cult To Demand Another Season From HBO, Medium, 5 בספטמבר 2019 (באנגלית)
- ^ Chris Plante, You hated Lost's ending? It's time to watch The Leftovers, The Verge, 1 במאי 2017 (באנגלית)