אבודים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבודים
Lost title card.jpg
פתיח הסדרה
סוגה דרמה המשכית, הרפתקאות, מסתורין, מתח, פעולה
יוצרים ג'יי ג'יי אברהמס
דיימון לינדלוף
ג'פרי ליבר
שחקנים איאן סומרהלדר
טרי אוקווין
מייקל אמרסון
נאבין אנדרוס
אדווייל אקינו-אגבה
מגי גרייס
חורחה גרסיה
אמילי דה רייבין
ג'רמי דיוויס
דניאל דיי קים
ג'וש הולווי
סינתיה וואטרוס
קן ליונג
אוונג'לין לילי
רבקה מדר
דומיניק מונאהן
אליזבת מיטשל
איאן סומרהלדר
קייל סנצ'ז
רודריגו סנתורו
ג'ף פאהיי
מתיו פוקס
הארולד פרינאו ג'וניור
הנרי איאן קיוזיק
יוג'ין קים
מלקולם דייוויד קלי
נסטור קרבונל
זולייקה רובינסון
מישל רודריגז
ארץ מקור ארצות הברית
מספר עונות 6
מספר פרקים 121
הפקה
אורך פרק 42 דקות
שידור
רשת שידור ABC (ארצות הברית)
אקסטרה הוט (ישראל)
ערוץ 10 (ישראל)
HOT3 (ישראל)
תקופת שידור
מקורית
22 בספטמבר 200423 במאי 2010

אבודיםאנגלית: Lost) היא סדרת מתח, דרמה ומסתורין פופולרית ומצליחה. הסדרה עוקבת אחר סיפורם של ניצולי התרסקות מטוס שנקלעו לאי טרופי מסתורי באוקיינוס השקט. במרכז העלילה, עומד סיפורם של מספר דמויות ראשיות מתוך קבוצת הניצולים. כל פרק מתמקד בדמות ראשית אחרת באמצעות פלאשבק מעברה של הדמות לפני ההתרסקות, ולעתים באמצעות פלאש פורוורד מעתידה של הדמות. הסדרה הופקה על ידי אולפני ABC וחברת ההפקה Bad Robot Productions ושודרה במקור בארצות הברית ברשת ABC במשך שש עונות בין השנים 2004 ל-2010.

בשל צוות השחקנים והכותבים הגדול ועלות הצילומים בהוואי, נחשבת אבודים לאחת הסדרות היקרות ביותר בטלוויזיה. הסדרה פותחה במקור על ידי ג'יי ג'יי אברהמס ודיימון לינדלוף ובכתיבתה השתתפו כותבים רבים נוספים. הסדרה צולמה בעיקרה בהוואי בשל הנוף הטרופי באזור, הנדרש לצילומה.

הצלחתה של הסדרה הייתה חסרת תקדים. בעונה הראשונה צפו בה בארצות הברית בלבד כ-15.5 מיליון צופים לפרק בממוצע. היא זכתה במספר פרסי אמי כשביניהם הפרס על סדרת הדרמה הטובה ביותר לשנת 2005 וכן חמישה פרסי סאטורן בקטגוריית סדרת הרשת הטובה ביותר לשנים 2004-2005, 2007-2009. כיום היא נחשבת לאחת הסדרות המובילות באחוזי הרייטינג בארצות הברית. הסדרה עוררה הערצה חסרת תקדים ולא שגרתית ביחס לסדרות טלוויזיה אחרות, אשר במסגרתה קמו לה מעריצים רבים בארצות הברית וברחבי העולם כולו. בשל העומק של הסדרה המתאפיינת בקווי עלילה רבים, משמעויות נסתרות הנמצאות בפרטיה הקטנים והמסתורין אשר אופף אותה ואת האי אליו התרסקו ניצולי הטיסה, משכה הסדרה סקרנות והתעסקות גדולה. הוקמו לה פורומים ואתרי מעריצים רבים אשר בחנו את העלילה ושאר מרכיבי הסדרה. לסדרה אף הופק משחק בשם "The Lost Experience" בו יכלו להשתתף מעריצי הסדרה.

בישראל שודרה הסדרה תחילה בערוץ אקסטרה הוט ומאוחר יותר בהוט 3 בטלוויזיה בכבלים, והעונה הראשונה שודרה גם בערוץ 10. החל מדצמבר 2013 הסדרה החלה להיות משודרת גם בYes הטלוויזיה בלוויין.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקים 1-25 (25 פרקים). החלה ב-22 בספטמבר 2004 והסתיימה ב-25 במאי 2005.

ניצולי התרסקות מטוס טיסת אושיאניק 815 מאוסטרליה אל לוס אנג'לס שבארצות הברית מוצאים את עצמם על אי טרופי בלב האוקיינוס השקט. מהר מאוד הם מגלים שקיימות באי סכנות שאיתן עליהם להתמודד, וככל שהעונה מתקדמת נחשפים גורמים מסתוריים נוספים: יצור קטלני שמשוטט בג'ונגל, צוהר מעשה ידי אדם שמסרב להיפתח, ובני אדם נוספים שחיים באי, ביניהם ה"אחרים" - קבוצה עוינת שקיומה בעיקר נרמז. בעונה זו נהרג בון קראלייל (איאן סומרהלדר) בגלל ג'ון לוק. עיקר עונה זו מתמקד בניצולים אשר שרדו מחלקו האמצעי של המטוס, עברם, הסתגלותם לחיים על האי וחלוקת הכוחות ביניהם.

עונה 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקים 26-49 (24 פרקים). החלה ב-21 בספטמבר 2005 והסתיימה ב-24 במאי 2006.

עונה זו מתחילה בגילוי תוכנו של הצוהר אותו פתחו הניצולים בסוף העונה הראשונה, ומה שהם מגלים שם ממשיך להעסיק אותם לכל אורך העונה. חשיפת תוכן הצוהר מגלה לנו את יוזמת דארמה - יוזמה מסתורית שביצעה מחקרים מדעיים על האי ועשויה להיות המפתח להבנת התופעות המסתוריות המתרחשות באי.

בעונה זו מיקוד העלילה משתנה, ופונה לקבוצת ניצולים אחרת מטיסה 815, אלו ששרדו מזנב המטוס והשתלבותם עם המחנה הראשי. בעונה זו מידע נוסף מתגלה אודות האחרים.

עונה 3[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקים 50-72 (23 פרקים). החלה ב-4 באוקטובר 2006 והסתיימה ב-23 במאי 2007.

העונה השלישית חושפת את סיפורם של האחרים, קבוצת האנשים המסתורית שחיה על האי עוד לפני הניצולים והופיעה פעמים בודדות בשתי העונות הראשונות. העונה תעסוק בהתקלויות החוזרות ונשנות בין האחרים לניצולים, בחזיונות שמנבאים את העתיד הפוקדים אדם בשם דזמונד ובמשולש האהבה של ג'ק, קייט וסוייר.

העונה מתמקדת ב"אחרים" ומגלה את סיפורם וסודותיהם, את מאבקם נגד הניצולים ומטרתם האמיתית, ואת אמונתם במנהיגם המסתורי שניחן בכוחות שונים ושמו ג'ייקוב. בסיום העונה נוצר קונפליקט אדיר אשר שינה הכל, לבסוף מתגלה כי האחרים אשר גרים על האי הם אינם "הרעים" אלא "הטובים" ומטרתם היא להגן על האי, אולם הניצולים מבינים זאת רק לאחר שהרגו את מרבית האחרים בקרב הגנת המחנה על ידי ג'ין, סעיד, ברנרד, ג'ולייט, סויר והארלי.

עונה 4[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקים 73-86 (14 פרקים). החלה ב-31 בינואר 2008 והסתיימה ב-29 במאי 2008.

העונה הייתה אמורה לכלול בהתחלה כ-16 פרקים אך שביתת התסריטאים שהתרחשה בארצות הברית בין חודשים נובמבר 2007 לפברואר 2008, גרמה לקיצוץ מספר הפרקים ל-14.[1]

עלילת העונה הרביעית ממשיכה את סוף אירועי העונה השלישית כאשר קבוצת אנשים מגלה את מיקומו של האי לאחר שיצרה קשר עם ניצולי טיסת אושיאניק. הניצולים מחכים להצלה הבאה וקרבה אולם ייתכן והאינטרסים של אותם אנשים עימם יצרו קשר, שונים מכפי שחשבו.

פורמט הפרק בסדרה משתנה: החל מעונה זו, התמקדות הפרק באחת מהדמויות עשויה להתבטא גם בהצצות אל עתידה (פלאש-פורוורד) ולא רק אל עברה (כמו בשלוש העונות הראשונות). חלק מהפרקים מכילים פלאשבקים, בעוד חלק מכילים "פלאש-פוורוורדים". אלה מגלים לצופים שחלק מניצולי הטיסה הצליחו לעזוב את האי בעוד חלק נשארו מאחור. בעונה זו העלילה מתמקדת סביב הקשר בין אנשי האי לאנשי הספינה של הנבל ווידמור העוגנת מול האי.

עונה 5[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקים 87-103 (17 פרקים). החלה ב-21 בינואר 2009 והסתיימה ב-13 במאי 2009.

עלילת העונה החמישית מתמקדת בקבוצת האנשים שנשארו על האי ובקבוצת האנשים שיצאו מהאי. בעוד חלק מאלו שנשארו על האי חוזרים בזמן בטווח של 30 שנה, מגיעים לשנת 1974 ומצטרפים ליוזמת דארמה.

ששת הניצולים שהצליחו לצאת מהאי, המכונים בתקשורת "שישיית אושיאניק", ניסו לשקם את חייהם ולחזור לשגרה. אולם כל אחד מהם, מסיבותיו שלו, לא הצליח בכך. הם מתאגדים וחוזרים לאי בטיסה, על ידי התרסקות מתוכננת של טיסה 316 של חברת אג'ירה. עם הגיעם לאי מתברר שחלקם חזרו בזמן והגיעו לאי הממוקם כעת בסוף שנות ה-70, וחלקם נשארו בשנת 2007. אלה שהגיעו לשנות ה-70 מצטרפים כמגויסים חדשים ליוזמת דהארמה וחוברים אל הניצולים ששהו שם כבר שלוש שנים. לקראת תום העונה מסתבר להם כי ייתכן שיוכלו לשנות את גורלם של כל נוסעי טיסת אושיאניק שנהרגו או שנשארו בחיים, זאת אם יוכלו למנוע פיצוץ שגרם לשחרור מטען גדול של אנרגיה אלקטרומגנטית שלאחר 30 שנה תגרום בעקיפין להתרסקות המטוס. לכאורה נראה כי הניסיון נכשל והם אינם מצליחים לשנות את עתידם, אולם העונה השישית של הסדרה מותירה את הצופים עם השאלה, האם אכן לא הצליחו בכך.

עונה 6[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקים 104-121 (18 פרקים). החלה ב-2 בפברואר 2010 עד ה-23 במאי 2010.

לעונה שני צירי עלילה נפרדים לחלוטין המוצגים לצופה במקביל. באחד הצופה נחשף לדמויות השונות כביכול ללא ההשפעה של "האי". כתוצאה הדמויות שונות במאפיינים שונים מאלו שהכרנו (לדוגמה, סויר הוא שוטר וג'ק הוא אב ונשוי לג'ולייט), אך עדיין מתלכדים סביב הטיסה הגורלית שבמקור התרסקה. הטיסה לא מתרסקת, אך במהלכה צ'ארלי כמעט מת עד אשר ג'ק מצילו. דזמונד נשלח להשגיח עליו וביחד השניים מגלים כי במצבי לחץ גדולים הם מגלים הבזקים לחייהם על האי - צ'ארלי רואה את אהובתו קלייר ודזמונד את פני. דזמונד מקבץ את שאר הדמויות וגורם להן לחוות מחדש את חייהן על האי. בסוף העונה מתגלה כי היה מדובר במעין לימבו, בו כל הדמויות נפגשו לאחר שמתו, כל אחת בזמנה שלה, כדי להמשיך יחד לעולם הבא.

במקביל עלילת השורדים על האי נגללת אל שיאה. ג'ייקוב בוחר בג'ק להחליפו כדי לשמור על העולם מפני הרוע שמייצגת מפלצת העשן - היא האיש בשחור. ג'ק לבסוף מביס את האיש בשחור אך במחיר חייהם של רבים מהשורדים, ולבסוף מקריב את חייו שלו. קייט, סוייר וקלייר מצליחים לעזוב את האי. הארלי מתמנה למחליפו של ג'ייקוב ונשאר על האי בעוד שבן מתמנה למחליפו של ריצ'רד בן האלמוות - "סגנו" של הארלי.

פרק מיוחד בעונה השישית של הסדרה היה פרק מיוחד שבו הראו את חייו של ג'יקוב שנולד באי. הפרק שודר לקראת סוף העונה ובפרק הזה מתגלה למה האי כל כך מיוחד, בפרק זה מגלים איך אחיו של גי'קוב הפך להיות ה"מפלצת העשן".

השחקנים והדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אבודים - דמויות

הסדרה מכילה צוות שחקנים הכולל 14 עד 16 שחקנים ראשיים ועוד מספר גדול של שחקני משנה - מספר לא שגרתי ביחס לסדרת טלוויזיה רגילה. עם זאת, לא כל הדמויות זוכות לחשיפה בפרק אחד.

העונה הפותחת של הסדרה מציגה 14 דמויות ראשיות מתוך 48 ניצולי הטיסה שהתרסקה על האי. מתיו פוקס מגלם את ג'ק שפרד, מנתח מוטרד ומנהיג הניצולים. טרי אוקווין מגלם את דמותו המסתורית של ג'ון לוק. ג'וש הולווי מגלם נוכל בשם ג'יימס "סוייר" פורד. אוונג'לין לילי משחקת אסירה נמלטת בשם קייט אוסטין. נאבין אנדרוס מגלם חייל לשעבר בשורות משמר הרפובליקה העיראקית בשם סעיד ג'ארח. חורחה גרסיה מגלם זוכה לוטו חסר מזל בשם הוגו "הארלי" רייס. דומיניק מונאהן משחק כוכב רוק לשעבר ונרקומן בשם צ'ארלי פייס. יוג'ין קים מגלמת את ביתו של איש עסקים מאפיונר רב עוצמה וכעקרת בית בשם סאן קוון ודניאל דיי קים מגלם את בעלה, ג'ין-סו קוון. הארולד פרינאו ג'וניור מגלם עובד בניין בשם מייקל דוסון בעוד מלקולם דייוויד קלי הילד, מגלם את בנו, וולט לויד. מגי גרייס משחקת מורה לריקוד לשעבר בשם שאנון רות'רפורד. איאן סומרהלדר משחק את בון קארלייל, מפקח בכיר בחברת החתונות של אימו ואחיה החורג של שאנון. אמילי דה רייבין משחקת את קלייר ליטלטון, בחורה אוסטרלית שמגיעה לאי כשהיא בהריון מתקדם.

צוות השחקנים בעונה החמישית. משמאל לימין: בן, סעיד, קייט, ג'ק, סאן, הארלי, דזמונד, לוק, שארלוט, סוייר, ג'ולייט, דניאל ומיילס.

בהמשך הסדרה השתנה צוות השחקנים בצורה משמעותית. דמויות רבות הוצאו מן העלילה ופינו את מקומן לדמויות חדשות.

עונה ראשונה: בון קארלייל הייתה הדמות הראשונה לעזוב והיא הוצאה כבר לקראת סוף העונה הראשונה.

עונה שנייה: מלקולם דייוויד קלי, המגלם את וולט, הפך לשחקן אורח בעונה זו לאור המאורעות שהתרחשו בסיום העונה הראשונה. מאגי גרייס, המגלמת את שאנון, עזבה את הסדרה בעונה השנייה לאחר שמונה פרקים. לצוות השחקנים בעונה השנייה הצטרפו מישל רודריגז המשחקת מאבטחת ושוטרת לשעבר בשם אנה לוסיה קורטז, סינתיה וואטרוס המשחקת את ליבי ואדווייל אקינו-אגבה המשחק כומר ניגרי ופושע לשעבר בשם מר אקו. דמויותיהן של אנה לוסיה וליבי הוצאו מהעלילה לקראת סוף העונה השנייה. בסוף העונה השנייה הוצאו גם דמויותיהם של מייקל ו-וולט.

עונה שלישית: בעונה השלישית קיבל הנרי איאן קיוזיק, שהופיע עוד בעונה השנייה, מעמד של שחקן ראשי בגילום דמותו של דזמונד דייוויד יום - חייל לשעבר בצבא הסקוטי אשר הגיע לאי עוד לפני התרסקות המטוס. באותה דרך קיבל גם מייקל אמרסון תפקיד ראשי בגילום דמותו של בנג'מין ליינוס (שהיה ידוע בעונה השנייה בשם "הנרי גייל"), מנהיגם של האחרים.
לקאסט צורפו שלושה שחקנים נוספים: אליזבת מיטשל בתור ג'ולייט בורק - רופאה בשורות האחרים ורודריגו סנתורו וקייל סנצ'ז בתור פאולו וניקי - ניצולים נוספים מהתרסקות המטוס.
דמותו של מר אקו הוצאה בתחילת העונה. דמויותיהם של ניקי ופאולו הוצאו מהר מאוד מהסדרה לאחר ביקורות רבות על המהלך התסריטאי של שילובם בעלילה. דמותו של צ'ארלי הוצאה בסוף העונה בעקבות השתלשלות האירועים בפרק הסיום.

עונה רביעית: בעונה הרביעית הצטרפו שלוש דמויות חדשות: ג'רמי דיוויס בתור דניאל פאראדיי - פיזיקאי המעורער בנפשו, רבקה מדר בתור שארלוט לואיס - אנתרופולוגית שמחפשת את מקום הולדתה וקן ליונג בתור מיילס סטורם - מגרש רוחות. דמותו של מייקל דוסון הוחזרה לקאסט (לאחר שעזבה את הקאסט בסוף העונה השנייה) אך מייקל לא חזר בעונה החמישית. דמותה של קלייר ליטלטון הוצאה לקראת סוף העונה בשל השתלשלות האירועים.

עונה חמישית: בעונה החמישית לא נוספו שום שחקנים ראשיים, אך היו מספר שחקנים אורחים בולטים: זולייקה רובינסון בתפקיד אילנה, סעיד טמאגוי ורייקו איילסוורת'. רבקה מדר שגילמה את שארלוט לואיס הוצאה בתחילת העונה, ודמותו של ג'רמי דיוויס שגילם את דניאל פאראדיי הוצאה בסוף העונה. דמותה של אליזבת מיטשל שגילמה את ג'ולייט בורק עזבה את הסדרה בסוף העונה החמישית.

עונה שישית: בעונה השישית, 3 שחקנים ששימשו כדמויות משנה בעבר קיבלו מעמד של תפקיד ראשי: נסטור קרבונל שמגלם את ריצ'רד אלפרט, זולייקה רובינסון שגילמה את דמותה של אילנה וג'ף פאהיי שמגלם את פרנק לפידוס. בנוסף חזרה אמילי דה רייבין לגלם את דמותה של קלייר ליטלטון בתחילת העונה.

ליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותו המקורית של ג'ק, הייתה אמורה במקור למות כבר בפרק הפיילוט והיוצרים קיוו שמייקל קיטון יהיה זה שישחק אותה. למרות זאת, התעקשו המנהלים של ABC להשאיר את ג'ק בחיים. לפני שהוחלט להשאיר את ג'ק בחיים, הייתה אמורה קייט לקחת את תפקידו בתור מנהיגת הניצולים. בהתחלה, דמותה של קייט הייתה אמורה להיות אישה מבוגרת יותר בדומה לדמות של ניצולה משנית יותר בסדרה בשם רוז.

דומיניק מונאהן נבחן בהתחלה לגלם את דמותו של סוייר, שבאותו הזמן היה אמור להיות נוכל בדמות איש עסקים עירוני. היוצרים אהבו את הופעתו של מונאהן ושינו את דמותו של צ'ארלי (שהיה אמור להיות כוכב רוק מזדקן) על מנת שתתאים לו. גם חורחה גרסיה נבחן עבור תפקידו של סוייר והדמות של הארלי נכתבה בשבילו.

כאשר ג'וש הולווי נבחן לגלם את סוייר, היוצרים אהבו את הקיצוניות שהוא הביא לתוך הדמות (באודישן, הוא בעט בכיסא כאשר שכח את השורות) והמבטא הדרומי שלו ושינו את דמותו של סוייר בהתאם.

יונג'ין קים נבחנה בתחילה לתפקיד של קייט והיוצרים כתבו עבורה את דמותה של סאן. עם דמותה של סאן, נכתבה גם דמותו של בעלה ג'ין המגולם על ידי דניאל דיי קים. דמותו של סעיד המגולם על ידי נאבין אנדרוס לא הופיעה בתסריט המקורי. דמויותיהם של ג'ון לוק ומייקל נכתבו מראש עבור השחקנים שמגלמים אותם.

בעונה השנייה, מייקל אמרסון המשחק את דמותו של בן ("הנרי גייל"), חתם על חוזה עבור הופעה בשלושה פרקים. בעקבות התלהבות מהמשחק שלו, החוזה הוארך לשמונה פרקים ובסופו של דבר לתפקיד ראשי.

המיתולוגיה של אבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבודים, לצד מאפייניה הדרמטיים, כוללת תופעות מסתוריות וחסרות הסבר המשתייכות לתחום המדע הבדיוני והעל טבעי. יוצרי הסדרה התייחסו לאלמנטים אלה בסדרה כאל המיתולוגיה של הסדרה, והם מהווים מוקד לספקולציות רבות בקרב מעריצי הסדרה.

האלמנטים המיתולוגיים הנפוצים ביותר בסדרה כוללים בין היתר "מפלצת עשן" מסתורית אשר נוהגת לשוטט ברחבי האי; קבוצת אנשים נוספת החיה באי עוד לפני ניצולי הטיסה המכונה "האחרים"; ארגון מדעי בשם "דהארמה" אשר הקים תחנות מחקר תת-קרקעיות על האי; החלמה בלתי מוסברת של אנשים על האי מבעיות רפואיות חסרות מרפא כגון שיתוק, סרטן ועקרות; רצף מסתורי של מספרים אשר מופיע בדרכים שונות לאורך הסדרה; וקשרים בין-אישיים או סינכרוניזציה בחייהם של הניצולים שהתקיימו בין הניצולים מבלי שהרגישו עוד בעברם מלפני ההתרסקות.

המיתולוגיה של אבודים והעלילה המורכבת של הסדרה הן בסיס המשיכה הגדול לתופעת ההערצה שלה. המסתורין הביא לאורך השנים להעלאת תאוריות וספקולציות רבות על ידי מעריצי הסדרה. הוקמו אתרי הערצה ופורומים רבים שמטרתם לסקור ולדון על הסדרה ולבחון לעומק את המוצג בה לפרטי פרטים על מנת לפענח את האלמנטים המסתוריים הבלתי פתורים שעלו בעלילת הסדרה. התאוריות הנפוצות התמקדו בעיקר בטבע של האי, במקור של "מפלצת העשן" ושל "האחרים", במשמעות המספרים, ובסיבות להתרסקות ולהישרדות של הנוסעים על האי. חלק מהתאוריות הנפוצות ביותר בקרב צופי הסדרה נידונו ונפסלו על הסף לאורך שנות שידור הסדרה על ידי יוצרי הסדרה עצמם. אף על פי כן, היוצרים ציינו מספר פעמים כי ישנם אנשים שמאוד קרובים לפתרון ולאמת ופשוט חסרה להם אינפורמציה על מנת להשלים אותה.[דרוש מקור]

אחת התאוריות המפורסמות בתחילת הסדרה הייתה שניצולי טיסת אושיאניק 815 למעשה נהרגו בהתרסקות והאי משמש כ"תחנת מעבר" לעולם הבא (כור המצרף). תאוריה זו נדחתה במפורש על ידי ג'יי ג'יי אברהמס[דרוש מקור] והוכחה כלא נכונה בהמשך הסדרה. דיימון לינדלוף דחה את הספקולציות כי חלליות או חייזרים משפיעים על ההתרחשויות על האי וכמו כן דחה את התאוריה לפיה כל מה שמתרחש בסדרה הוא למעשה מציאות מדומה בתוך ראשו של אחד הניצולים (תאוריה זו גם קיבלה התייחסות שלמה באחד מן הפרקים של הסדרה). קרלטון קיוז דחה את התאוריה לפיה האי הוא למעשה תוכנית מציאות שהניצולים משתתפים בה ללא מודעותם[2], ולינדלוף דחה פעמים רבות את התאוריה כי "מפלצת העשן" היא למעשה ענן נאנובוטים.[3][4]

יוזמת דארמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוזמת דארמה : המחלקה היוריסטיות ומחקר על יישומים חומר (The Dharma Initiative:Department of Heuristics and Research on Material Applications), הייתה פרויקט מחקר בדיוני בסדרה. היוזמה הופיעה לראשונה בפרק השלישי של העונה השנייה, "התמצאות"(Orientation), דרך סרטון אוריינטציה(התמצאות) בתחנת הברבור. ד"ר פייר צ'אנג (פרנסואה צ'או), מסביר כי הפרויקט החל בשנת 1970. היוזמה הקימה תחנות שונות ברחבי האי למטרות שונות(תחנה רפואית, בוטנית, מחקר מסע בזמן...).

בן ליינוס מגיע לאי כילד לאחר שלאביו הוצעה עבודה במסגרת היוזמה. גם שארלוט גדלה בין אנשי יוזמת דארמה אולם אין רואים מתי הגיעה לאי.

לאחר שהם נעים בזמן, סוייר, ג'ולייט, מיילס ודניאל מגיעים אל האי בשנת 1974 ומצטרפים ליוזמת דארמה. לאחר 3 שנים, בשנת 1977, מצטרפים גם קייט, ג'ק והרלי ליוזמה.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוצר הסדרה ג'יי ג'יי אברהמס.

הסדרה פותחה באופן בלעדי על ידי רשת הטלוויזיה ABC לאחר שבינואר 2004 לויד בראון, מנהל אולפן לשעבר, סיפר על רעיון העלילה לג'יי ג'יי אברהמס (יוצר הסדרה). העלילה שהעלה בראון מספרת על מטוס שמתרסק על אי מרוחק. אברהמס קבל בחיוב את רעיונו של בראון, אך בעיה אחת עמדה בפניהם, מאחר שכל הסדרות לעונת הסתיו של ABC כבר היו בשלבי הפקה.

למרות הלחץ הגדול מבחינת לוח הזמנים, השניים התחילו בפיתוח הסדרה, דבר שהיה לא פחות קשה מבחינת בניית הדמויות ומבחינת הפקת הפיילוט. את פיתוח הדמויות המורכבות עשה אברהמס בעזרתו של דמון לינדלוף. הפקת פרק הפיילוט הייתה היקרה בהיסטוריה ועלתה כ-11 מיליון דולר (ממוצע העלות של הפקת פרק פיילוט באורך של מעל לשעה בסדרה בארצות הברית הוא כ-4 מיליון דולר). יותר ממיליון דולר הושקעו ברכישה, בחיתוך ובשילוח חתיכות מטוס הנוסעים לוקהיד L-1011 להוואי.

ב-2004, לאחר שנים של קשיים ב-ABC, הצליחה "אבודים" לצד הסדרות "עקרות בית נואשות" ו"האנטומיה של גריי" להפוך את ABC שוב לאחת הרשתות המצליחות בארצות הברית. הפקת הסדרה הכריזה כי היא לא תעביר את מקום הצילומים בעונה השנייה. חברות ההפקות Bad Robot Productions ו-Grass Skirt Productions מפיקות במשותף את הסדרה.

מבנה הפרק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכל פרק בסדרה יש תבנית קבועה לפיה הוא מתרחש. אורכו הממוצע של הפרק נע בין 40 ל-45 דקות.

כל פרק מתחיל בפתיחה קרה - התחלת התרחשות הסדרה עוד לפני הצגת פתיח כלשהו או הצגת השחקנים המשתתפים. הפתיחה הקרה יכולה להימשך בין דקה עד 10 דקות. לאחר מכן, מופיע הפתיח של הסדרה שנמשך לא יותר מכמה שניות. במהלך הפתיח מופיע שם הסדרה (LOST) בלבן על רקע שחור ובהטייה הצידה, קטן ולא בפוקוס. בהדרגה הטקסט מתחדד ומתקרב לצופה עד שגולש החוצה מהמסך, כשברקע מוזיקה צורמת.

לאורך הפרק מתוארת התקדמות העלילה וההתרחשויות על האי עליו התרסקו הניצולים בזמן הווה, כשבכל פרק משולבות קפיצות לעבר (פלאשבקים) או לעתיד (פלאש-פורוורד) של אחת הדמויות הראשיות. על ידי חיבור כל הקפיצות המקוטעות בפרק מתקבל סיפור שמתרחש בזמן אחר, מחוץ לאי, ומתקשר לפעולותיה ותחושותיה של הדמות בהווה, על האי. קפיצות לעתיד הופיעו לראשונה בפרק האחרון של העונה השלישית.

דרך הקפיצות הסדרה פורצת את תבנית הסיפור השגרתי על האי ומתארת סיפורי משנה תוך שימוש ברקעים אחרים, כדוגמת בית משוגעים או סחר הסמים באפריקה.

כל פרק יכול להסתיים בצורה מותחת עם אלמנט מפתיע או קליף האנגר ואז, העלילה תיקטע בדרמטיות ידי הופעת הטקסט "LOST" בלבן על גבי שחור וקול של "בום" חזק ומבהיל ברקע. האפשרות השנייה לסוף פרק היא סיום רגוע וסגור אשר בו יופיע אותו הטקסט בצורה עדינה יותר.

אתרי צילום[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי אואהו בו צולמו רוב הסצנות של הסדרה.

כמעט כל הסצנות של הסדרה צולמו בהוואי באי אואהו. כמו כן, לאורך הסדרה צולמו אזורים עירוניים שונים בהונולולו אשר ייצגו מיקומים שונים ברחבי העולם, כגון קליפורניה, ניו יורק, איווה, מיאמי, דרום קוריאה, עיראק, ניגריה, אנגליה, פריז, תאילנד, ברלין ואוסטרליה. למשל, סצינות אשר התרחשו בנמל התעופה של סידני צולמו למעשה במרכז הכנסים של ההוואי בהונולולו. כמו כן, בונקר ממלחמת העולם השנייה,שימש כאתר צילומים עבור מתקן צבאי של המשמר הרפובליקני העיראקי. סצינות אשר התרחשו במהלך החורף במוסקבה צולמו במוזיאון ברניס בישוף בהונולולו. חלק מהסצינות בפרק הסיום של העונה השלישית צולמו בלוס אנג'לס. שתי סצנות בעונה הרביעית צולמו בלונדון, משום שאלן דייל אשר מגלם את צ'ארלס ווידמור שיחק באותה העת במחזמר "ספאמלוט" ובשל כך לא היה מסוגל לנסוע להוואי.

פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקת הליווי המקורית של הסדרה בוצעה על ידי התזמורת "Hollywood Studio Symphony" והולחנה על ידי מייקל גיצ'אנו. ב-21 במרץ 2006 חברת התקליטים Varèse Sarabande הוציאה לשווקים תקליטור עם הפסקול המקורי של העונה הראשונה של הסדרה. תקליטור הפסקול כלל גרסאות באורך מלא של מנגינות נבחרות מתוך העונה הראשונה ונעימת הפתיחה, אשר הולחנה על ידי יוצר הסדרה ג'יי ג'יי אברהמס. Varèse Sarabande הוציאה לשווקים תקליטור עם הפסקול של העונה השנייה של הסדרה ב-3 באוקטובר 2006. תקליטור הפסקול של העונה השלישית של הסדרה יצא לשווקים ב-6 במאי 2008. תקליטור הפסקול של העונה הרביעית של הסדרה יצא לשווקים ב-11 במאי 2009.

מהדורות ה-DVD[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 2005 ועד היום חברת ההפצה Buena Vista Home Entertainment מוציאה לשווקים מדי שנה את עונות הסדרה השונות במהדורות DVD. מארזי ה-DVD של עונות הסדרה כוללים את כל הפרקים שיצאו בכל עונה ותוספות מיוחדות שונות.

מהדורות ה-DVD של עונות הסדרה יצאו עד היום לשווקים לפי הסדר הבא:

שם ה-DVD מספר פרקים תאריכי יציאה לשווקים
העונה הראשונה 26 6 בספטמבר 2005
העונה השנייה 24 5 בספטמבר 2006
העונה השלישית 23 11 בדצמבר 2007
העונה הרביעית 14 9 בדצמבר 2008
העונה החמישית 17 8 בדצמבר 2009
העונה השישית 18 24 באוגוסט 2010

השפעה תרבותית והכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידרוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

המידרוג של עונות הסדרה בארצות הברית:

עונה מס' פרק הבכורה של העונה פרק סיום העונה שנה/ות שידור מקוריות דירוג צופים
(במיליונים)
1 22 בספטמבר 2004 25 במאי 2005 2004–2005 #15 15.69
2 21 בספטמבר 2005 24 במאי 2006 2005–2006 #15 15.50
3 4 באוקטובר 2006 23 במאי 2007 2006–2007 #4 15.05
4 31 בינואר 2008 29 במאי 2008 2008 #17 13.40
5 21 בינואר 2009 13 במאי 2009 2009 #28 11.05
6 2 בפברואר 2010 23 במאי 2010 2010 #31 10.08

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות ההצלחה הרבה לה זכתה העונה הראשונה של הסדרה, ג'יי.ג'יי אברמס זכה בפרס האמי על עבודתו כבמאי פרק הפיילוט של הסדרה. טרי אוקווין ונאבין אנדרוס היו מועמדים לאמי בקטגוריית שחקני המשנה הטובים ביותר בסדרת דרמה. הסדרה הייתה מועמדת שלוש פעמים לפרס גלובוס הזהב בקטגוריית סדרת הדרמה הטלוויזיונית הטובה (2005-2007), וזכתה בפרס בשנת 2006. בשנת 2005, מתיו פוקס ונאבין אנדרוס היו מועמדים לפרסי גלובוס הזהב בקטגוריית השחקן הראשי הטוב ביותר בסדרת דרמה ושחקן המשנה הטוב ביותר בסדרה דרמה (בהתאמה). בשנת 2007, אוונג'לינה לילי הייתה מועמדת לזכייה בפרס השחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה טלוויזיונית בפרסי גלובוס הזהב.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שאין מחלוקת כי תופעת המיתולוגיה של הסדרה היא אחד הגורמים הגדולים למשיכה אליה ולהצלחתה, היא גם גרפה לא מעט ביקורת שלילית.

צופים רבים החלו להרגיש בתסכול, כי עם הזמן הסדרה לא מספקת את התשובות לשאלות שהיא מציגה ובמקום זאת, רק מערימה עוד שאלות. רבים הרגישו כי היוצרים לא מסוגלים לספק את כל הפיתרונות לכל השאלות שהוצגו בה עד היום. חלקם גם טענו כי היוצרים עצמם, כותבים דברים שלהם בעצמם אין תשובות ומטרתם היא רק להשאיר את המתח והמשיכה לסדרה. עם זאת, היוצרים טענו מנגד מספר רב של פעמים, כי לכל הבעיות יש תשובות והכל נכתב ונעשה במחשבה תחילה[דרוש מקור]. בעונה השלישית סיפרו העורכים שפעם אחת מישהו מהם אמר 'בואו נשים על האי דוב קוטב ואז נראה מה הוא עושה'.[דרוש מקור]

קהילת מעריצי הסדרה ואזכורים בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים צברה הסדרה פופולריות רבה והפכה לסדרת פולחן בקרב קהילת מעריצים בינלאומית מסורה. מעריצי הסדרה היו פעילים בין היתר בהקמה ובפיתוח של מספר רב של אתרי מעריצים, בהם אתר הויקי Lostpedia ובפורומים שונים המוקדשים לתוכנית. בשל המיתולוגיה המורכבת של התוכנית, אתרי המעריצים התמקדו בעיקר בגיבוש ספקולציות ותאוריות שונות אשר ניסו לספק תשובות לתעלומות הרבות שעולות בסדרה, בנוסף לפעילויות אופיניות לקהילות מעריצים כגון הפקה והפצה של יצירות שהופקו בהשראת הסדרה ורכישה ואיסוף של אביזרים רשמיים של הסדרה.

חברת ABC הפיקה לאורך שנות שידור הסדרה תוכן רב אשר באמצעותו יכלו המעריצים להתעדכן במידע הקשור לסדרה - התוכן הנלווה הרב שהופק כלל בין היתר פורום רשמי של הסדרה אשר הוקם על ידי יוצרי הסדרה, פודקאסטים של מפיקי הסדרה, מגזינים רשמיים של הסדרה ומשחק וידאו בשם "The Lost Experience". מועדון המעריצים הרשמי של הסדרה הושק בקיץ 2005.

הסדרה זכתה לאזכורים ומחוות רבות בתרבות הפופולרית. בהם אזכורים בסדרות הטלוויזיה "ורוניקה מארס", "וויל וגרייס", "התוכנית של שרה סילברמן", "צ'אק", "תרגיע", "פרינג'", "סקראבס", "קוגר טאון", "איך פגשתי את אמא", "המשרד", "איש משפחה", "אבא אמריקאי", "משפחת סימפסון", "סאות' פארק" ו"קייל XY". כמו כן, מספר להקות רוק כללו בשיריהם נושאים ושמות שנלקחו מהסדרה, בהם הלהקה Moneen (בשיר "Don't Ever Tell Locke What He Can't Do"), הלהקה Cosmo Jarvis (בשיר "Lost"), הלהקה Senses Fail ק (בשירים "Lost and Found" ו-"All The Best Cowboys Have Daddy Issues"), הלהקה Gatsbys American Dream (בשירים "You All Everybody" ו-"Station 5: The Pearl"), והלהקה Punchline (בשיר "Roller Coaster Smoke"). הלהקה ויזר קראה לאלבום האולפן השמיני שלהם בשם "Hurley", על שם הדמות מהסדרה, והתצלום של השחקן חורחה גרסיה אשר מגלם את דמותו של הארלי בסדרה, מופיע על עטיפת האלבום.

לאחר שידור הפרק "Numbers" ב-2 במרץ 2005, אנשים רבים החלו להשתמש ברצף המספרים 4, 8, 15, 16, 23 ו-42 בהגרלות לוטו. במהלך אוקטובר 2005 דווח כי אלפי אנשים השתמשו ברצף מספרים זה בהגרלת הפאוורבול האמריקנית. מגמה זו זכתה לחשיפה תקשורתית ולמודעות ציבורית לאחר שבהגרלת ה-Mega Millions שהתקיימה ב-4 בינואר 2011, ארבעה מהמספרים (מתוך ששת המספרים הנחוצים לזכייה בפרס הגדול) תאמו לרצף המספרים מאבודים. בעקבות כך, כל המשתתפים בהגרלה שהשתמשו במספרים הללו זכו ב-150 דולרים כל אחד.

חווית האבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"חווית האבודים", או בשמה באנגלית: "The Lost Experience", הייתה ניסיון ראשון מסוגו של רשת ABC, לתת לסדרת הטלוויזיה "חיים" מחוץ למסך הטלוויזיה. "חווית האבודים" הייתה משחק מציאות בינלאומי בו השתתפו אלפים ממעריצי הסדרה בכל העולם. מטרת הפרויקט הייתה לטשטש את הגבול שבין העולם האמיתי למציאות המסתורית של הסדרה. למטרה זו הוקמו אתרי אינטרנט פיקטיביים, שובצו פרסומות בטלוויזיה, ברדיו ובעיתונים בארצות הברית ונפתחו מוקדים טלפוניים עם טלפנים אמיתיים, אשר התייחסו אל משתתפי המשחק כאילו המציאות המתוארת בסדרה היא חלק מהמציאות בעולם האמיתי. בכל אחד מן המיזמים הללו ניתנו רמזים להבנת הסדרה ולהתקדמות במשחק. אחד המיזמים השאפתניים ביותר במסגרת הפרויקט היה שיווק של חטיף שוקולד בשם "אפולו-בר", חטיף שנראה בסדרה עצמה כמותג בדיוני. החטיף שווק בבריטניה וארצות הברית למשך תקופה מסוימת. בהשראת הספר "צ'ארלי והשוקולדה", הושתלו רמזים חשובים לפתרון המשחק במספר מצומצם של חטיפים אקראיים. האתגרים שהוצבו במשחק המציאות הפכו לאתגר קבוצתי שכלל אלפי אנשים ברחבי העולם. "חווית האבודים" הסתיימה בספטמבר 2006.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים הסדרה שודרה בישראל במספר ערוצים שונים:

בתחילה שודרה הסדרה בערוץ אקסטרה הוט השייך לכבלים - העונה הראשונה של הסדרה שודרה בערוץ זה בין אפריל לאוקטובר 2005 ומאוחר יותר במהלך 2006 שודרה גם בערוץ 10 בין החודשים מרץ-נובמבר. העונה השנייה של הסדרה שודרה בערוץ "אקסטרה הוט" בין ה-18 במרץ לספטמבר 2006. העונה השלישית של הסדרה שודרה בערוץ זה מה-30 באפריל 2007 עד ה-8 באוקטובר 2007. העונה הרביעית שודרה בערוץ זה בין פברואר למרץ 2008 (הפרקים שודרו חמישה ימים בלבד לאחר שידורם בארצות הברית). בעקבות סגירתו של ערוץ אקסטרה הוט, עברה הסדרה לערוץ הוט 3 והעונה החמישית שודרה בו החל מ-24 בינואר 2009 בעיכוב של שלושה ימים בלבד ממועד ההקרנה שלהם בארצות הברית. גם העונה השישית והאחרונה שודרה ב"הוט 3" החל מה-4 בפברואר 2010, יומיים בלבד לאחר השידור בארצות הברית. עונה זו שודרה הפעם גם באיכות HD (בערוץ הוט 3 HD).

בקיץ 2011 החל בערוץ הוט 3 שידור חוזר של כל פרקי הסדרה, אשר הפעם שודרה במלואה באיכות HD לראשונה בישראל. נכון ל-2012 ניתן לצפות בכל פרקי הסדרה בחינם ב-HOT V.O.D וכמו כן גם ב-VOD של YES. כיום 2013 משודרת הסדרה בערוץ 13 בYES

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Office-book.svg ספר: אבודים
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים בהם זכתה הסדרה