אבודים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבודים
Lost main title.svg
פתיח הסדרה
שם במקור Lost
סוגה דרמה המשכית
הרפתקאות
מסתורין
מדע בדיוני
פנטזיה
חברת הפקה אולפני ABC
Bad Robot Productions
יוצרים ג'יי ג'יי אברהמס
ג'פרי ליבר
דיימון לינדלוף
בימוי ג'ק בנדר, סטיבן ויליאמס, ג'יי ג'יי אברהמס
שחקנים מת'יו פוקס
אוונג'לין לילי
טרי אוקווין
חורחה גרסיה
ג'וש הולווי
נאבין אנדרוז
דניאל דיי קים
יוג'ין קים
מייקל אמרסון
הנרי איאן קיוזיק
ארץ מקור ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
שפות אנגלית
מספר עונות 6
מספר פרקים 121
הפקה
מפיק ג'יי ג'יי אברהמס
אתר צילומים אואהו, הוואיהוואי  הוואי
אורך פרק 40–48 דקות
שידור
רשת שידור ABC
רשת שידור בישראל HOT
yes
ערוץ 10
תקופת שידור מקורית 22 בספטמבר 200423 במאי 2010
קישורים חיצוניים
http://abc.go.com/shows/lost
דף הסדרה ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אֲבוּדִיםאנגלית: Lost) היא סדרת מתח, דרמה ומסתורין הכוללת אלמנטים של מדע בדיוני ופנטזיה, ועוקבת אחר סיפורם של ניצולי התרסקות מטוס שנקלעו לאי טרופי מסתורי באוקיינוס השקט. סדרת הטלוויזיה הופקה על ידי אולפני ABC ו-Bad Robot Productions, עלתה לשידור בספטמבר 2004 ונפרסה על פני שש עונות ו-121 פרקים עד למאי 2010. צילומי הסדרה נערכו בהוואי, ובשל צוות השחקנים והכותבים הגדול וכן עלויות ההפקה הגבוהות, נחשבת הסדרה לאחת מהפקות הטלוויזיה היקרות ביותר עד לתקופתה. הסדרה הופקה ונכתבה על ידי ג'יי ג'יי אברהמס, ג'פרי ליבר, דיימון לינדלוף וקרלטון קיוז, אשר נעזרו בכל פרק בשורה ארוכה של במאים ותסריטאים. בישראל שודרה הסדרה תחילה בערוץ אקסטרה הוט ומאוחר יותר בערוץ HOT3. העונה הראשונה שודרה גם בערוץ 10, ובמהלך דצמבר 2013 עלו שידורים חוזרים של הסדרה גם בערוץ 13 של חברת שירותי הלווין yes.

במרכז העלילה עומדים ניצולי ההתרסקות אשר מנסים להתגבר על קשיים ואתגרים שונים על מנת לשרוד במציאות חייהם החדשה. עד מהרה הם מגלים כי האי בו הם שוכנים איננו רגיל ושהוא כולל שפע של מרכיבים מסתוריים לרבות אוכלוסייה ילידית מקומית. כל פרק מתמקד בדרך כלל בדמות אחת אך בדרך כלל מתחזק מספר רב של קווי עלילה במקביל. לצד קטעי העלילה מציר הזמן העיקרי של שהות הניצולים באי, משולבים גם קטעי פלשבק מחיי הניצולים בטרם ההתרסקות. החל משלהי העונה העונה השלישית משולבים לצד קטעי הפלשבק גם קטעי פלשפורוורד מחיי הניצולים לאחר יציאתם מהאי, ובהמשך ציר הזמן העיקרי חווה מסע בזמן לשלבים מוקדמים בתולדות האי. בחלקים מאוחרים של הסדרה זוכים להתמקדות גם דמויות שאינם מניצולי ההתרסקות, לרבות אנשים שחיו על האי טרם התרסקות המטוס. אבודים נחשבת לסדרת טלוויזיה רוויית רמזים, משמעויות נסתרות, תעלומות, מיתולוגיה, מאבקי כוח ומורכבות, ולאורך השנים היא ריכזה סביבה קהילת מעריצים יוצאת דופן בהיקפה אשר התבטאה באינספור אתרי מעריצים ופרשנויות.

הצלחתה של אבודים נחשבה לחסרת תקדים, ושלוש העונות הראשונות שלה זכו בארצות הברית לשיעורי צפייה ממוצעים של כ-15 מיליון צופים לפרק. בעונות הבאות אמנם נרשמה ירידה בשיעורי הרייטינג של הסדרה, אך בדרך כלל הפרקים לא ירדו מהיקפי צפייה של 9 מיליון צופים. אבודים זכתה לשבחים רבים ולשפע של פרסים, לרבות פרסי אמי וגלובוס הזהב, ובאופן עקבי מבקרים מציינים את הסדרה כאחת מסדרות הדרמה הגדולות ביותר בכל הזמנים.[1] לצד שני משחקי מציאות חלופית, הסדרה זכתה גם לעיבוד למשחק מחשב.

סקירת סדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה מספר הפרקים תאריך השידור הראשוניארצות הברית ארצות הברית
הפרק הראשון הפרק האחרון
1
25
22 בספטמבר 2004 25 במאי 2005
2
24
21 בספטמבר 2005 24 במאי 2006
3
23
4 באוקטובר 2006 23 במאי 2007
4
14
31 בינואר 2008 29 במאי 2008
5
17
21 בינואר 2009 13 במאי 2009
6
18
2 בפברואר 2010 23 במאי 2010

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניצולי התרסקות המטוס של טיסת אושיאניק 815 מסידני שבאוסטרליה ללוס אנג'לס שבארצות הברית מוצאים את עצמם על אי טרופי בלב האוקיינוס השקט. מהר מאוד הם מגלים שקיימות באי סכנות שאיתן עליהם להתמודד, וככל שהעונה מתקדמת נחשפים גורמים מסתוריים נוספים: עשן שחור שמשוטט בג'ונגל, צוהר מעשה ידי אדם שמסרב להיפתח ובני אדם נוספים שחיים באי, בהם "האחרים", קבוצה עוינת שקיומה בעיקר נרמז.

עונה 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה זו מתחילה בגילוי תוכנו של הצוהר שאותו פתחו הניצולים בסוף העונה הראשונה, ומה שהם מגלים שם ממשיך להעסיק אותם לאורך כל העונה. חשיפת תוכן הצוהר מגלה לנו את יוזמת דארמה, יוזמה מסתורית שביצעה מחקרים מדעיים על האי ועשויה להיות המפתח להבנת התופעות המסתוריות המתרחשות באי.

בעונה זו מיקוד העלילה משתנה, ופונה לקבוצת ניצולים אחרת מטיסה 815, אלו ששרדו מזנב המטוס, והשתלבותם עם המחנה הראשי. בעונה זו מידע נוסף מתגלה אודות "האחרים".

עונה 3[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה השלישית חושפת את סיפורם של "האחרים", קבוצת האנשים המסתורית שחיה על האי עוד לפני הניצולים והופיעה פעמים בודדות בשתי העונות הראשונות. העונה עוסקת בהיתקלויות החוזרות ונשנות בין "האחרים" לניצולים, בחזיונות שמנבאים את העתיד הפוקדים אדם בשם דזמונד ובמשולש האהבה של ג'ק, קייט וסויר.

העונה מתמקדת ב"אחרים" ומגלה את סיפורם וסודותיהם, את מאבקם נגד הניצולים ומטרתם האמיתית בו ואת אמונתם במנהיגם המסתורי, שניחן בכוחות שונים ושמו ג'ייקוב. בסיום העונה נוצר קונפליקט אדיר אשר שינה הכול – לבסוף מתגלה כי האחרים אשר גרים על האי הם אינם "הרעים" אלא "הטובים", ומטרתם היא להגן על האי, אולם הניצולים מבינים זאת רק לאחר שהרגו את מרבית האחרים בקרב הגנת המחנה על ידי ג'ין, סעיד, ברנרד, ג'ולייט, סויר והארלי.

עונה 4[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה הייתה אמורה לכלול בהתחלה כ-16 פרקים, אך שביתת התסריטאים שהתרחשה בארצות הברית בין החודשים נובמבר 2007 לפברואר 2008, גרמה לקיצוץ מספר הפרקים ל-14.[2]

עלילת העונה הרביעית ממשיכה את סוף אירועי העונה השלישית כאשר קבוצת אנשים מגלה את מיקומו של האי לאחר שיצרה קשר עם ניצולי טיסת אושיאניק. הניצולים מחכים להצלה הבאה וקרבה, אולם ייתכן שהאינטרסים של אותם אנשים עמם יצרו קשר, שונים מכפי שחשבו.

פורמט הפרק בסדרה משתנה: החל מעונה זו התמקדות הפרק באחת מהדמויות עשויה להתבטא גם בהצצות אל עתידה בפלשפורוורד ולא רק אל עברה בפלשבק, כמו בשלוש העונות הראשונות. חלק מהפרקים מכילים פלשבקים, בעוד חלק מכילים פלשפורוורדים. אלה מגלים לצופים שחלק מניצולי הטיסה הצליחו לעזוב את האי, בעוד חלק נשארו מאחור. בעונה זו העלילה מתמקדת סביב הקשר בין אנשי האי לאנשי הספינה של הנבל ווידמור העוגנת מול האי. לבסוף שישיית ניצולים מצליחה לצאת מהאי.

עונה 5[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת העונה החמישית מתמקדת בקבוצת האנשים שנשארו על האי ובקבוצת האנשים שיצאו ממנו, כאשר חלק מאלו שנשארו על האי חוזרים בזמן בטווח של 30 שנה, מגיעים לשנת 1974 ומצטרפים ליוזמת דארמה.

ששת הניצולים שהצליחו לצאת מהאי, המכונים בתקשורת "שישיית אושיאניק", ניסו לשקם את חייהם ולחזור לשגרה. אולם כל אחד מהם, מסיבותיו שלו, לא הצליח בכך. הם מתאגדים וחוזרים לאי בטיסה, על ידי התרסקות מתוכננת של טיסה 316 של חברת אג'ירה. עם הגיעם לאי מתברר שחלקם חזרו בזמן והגיעו לאי הממוקם כעת בסוף שנות ה-70, וחלקם נשארו בשנת 2007. אלה שהגיעו לשנות ה-70 מצטרפים כמגויסים חדשים ליוזמת דארמה וחוברים אל הניצולים ששהו שם כבר שלוש שנים. לקראת תום העונה מסתבר להם כי ייתכן שיוכלו לשנות את גורלם של כל נוסעי טיסת אושיאניק שנהרגו או שנשארו בחיים. זאת, אם יוכלו למנוע פיצוץ שגרם לשחרור מטען גדול של אנרגיה אלקטרומגנטית שלאחר 30 שנה תגרום בעקיפין להתרסקות המטוס. לכאורה נראה כי הניסיון הצליח אבל לא יודעים בבירור עד העונה השישית.

עונה 6[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעונה שני צירי עלילה נפרדים לחלוטין המוצגים לצופה במקביל. בראשון, הצופה נחשף לדמויות השונות כאשר הטיסה לא מתרסקת אך עדיין הן מתלכדות סביב הטיסה המקורית. במהלך העונה כל הניצולים נפגשים בדרכים מסוימות ובחלוף הזמן הם נזכרים בעלילותיהם באי.

דזמונד מקבץ את שאר הדמויות וגורם להן לחוות מחדש את חייהן על האי. בסוף העונה מתגלה כי היה מדובר במעין לימבו, שבו כל הדמויות נפגשו לאחר שמתו, כל אחת בזמנה שלה, כדי להמשיך יחד לעולם הבא.

במקביל, עלילת השורדים על האי נגללת אל שיאה. ג'ייקוב בוחר בג'ק להחליפו כדי לשמור על העולם מפני הרוע שמייצגת מפלצת העשן, היא האיש בשחור. ג'ק לבסוף מביס את האיש בשחור, ובסופו של דבר מקריב את חייו שלו. קייט, סויר וקלייר מצליחים לעזוב את האי עם פרנק, מיילס וריצ'רד. הארלי מתמנה למחליפו של ג'ייקוב ונשאר על האי בעוד שבן מתמנה למחליפו של ריצ'רד בן האלמוות, "סגנו" של הארלי.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אבודים - דמויות

הסדרה מכילה צוות שחקנים הכולל 14 עד 16 שחקנים ראשיים ועוד מספר גדול של שחקני משנה, מספר לא שגרתי ביחס לסדרת טלוויזיה רגילה. עם זאת, לא כל הדמויות זוכות לחשיפה בפרק אחד.

העונה הפותחת של הסדרה מציגה 14 דמויות ראשיות מתוך 48 ניצולי הטיסה שהתרסקה על האי. מת'יו פוקס מגלם את ג'ק שפרד, מנתח מוטרד ומנהיג הניצולים. טרי אוקווין מגלם את דמותו המסתורית של ג'ון לוק. ג'וש הולווי מגלם נוכל בשם ג'יימס "סויר" פורד. אוונג'לין לילי משחקת אסירה נמלטת בשם קייט אוסטין. נאבין אנדרוס מגלם חייל לשעבר בשורות משמר הרפובליקה העיראקית בשם סעיד ג'ארח. חורחה גרסיה מגלם זוכה לוטו חסר מזל בשם הוגו "הארלי" רייס. דומיניק מונאהן משחק כוכב רוק לשעבר ונרקומן בשם צ'ארלי פייס. יוג'ין קים מגלמת את בתו של איש עסקים מאפיונר רב עוצמה וכעקרת בית בשם סאן קוון ודניאל דיי קים מגלם את בעלה, ג'ין-סו קוון. הארולד פרינו ג'וניור מגלם ארכיטקט בשם מייקל דוסון בעוד מלקולם דייוויד קלי הילד, מגלם את בנו, וולט לויד. מגי גרייס משחקת מורה לריקוד לשעבר בשם שאנון רות'רפורד. איאן סומרהולדר משחק את בון קארלייל, מפקח בכיר בחברת החתונות של אימו ואחיה החורג של שאנון. אמילי דה רייבין משחקת את קלייר ליטלטון, בחורה אוסטרלית שמגיעה לאי כשהיא בהריון מתקדם.

צוות השחקנים בעונה החמישית. משמאל לימין: בן, סעיד, קייט, ג'ק, סאן, הארלי, דזמונד, לוק, שארלוט, סויר, ג'ולייט, דניאל ומיילס.

בהמשך הסדרה השתנה צוות השחקנים בצורה משמעותית. דמויות רבות הוצאו מן העלילה ופינו את מקומן לדמויות חדשות.

עונה ראשונה: בון קארלייל היה הדמות הראשונה לעזוב והוא הוצא כבר לקראת סוף העונה הראשונה.

עונה שנייה: מלקולם דייוויד קלי, המגלם את וולט, הפך לשחקן אורח בעונה זו לאור המאורעות שהתרחשו בסיום העונה הראשונה. מאגי גרייס, המגלמת את שאנון, עזבה את הסדרה בעונה השנייה לאחר שמונה פרקים. לצוות השחקנים בעונה השנייה הצטרפו מישל רודריגז המשחקת מאבטחת ושוטרת לשעבר בשם אנה לוסיה קורטז, סינתיה ווטרוס המשחקת את ליבי ואדוואלה אקינואויה-אגבאג'ה המשחק כומר ניגרי ופושע לשעבר בשם מר אקו. דמויותיהן של אנה לוסיה וליבי הוצאו מהעלילה לקראת סוף העונה השנייה. בסוף העונה השנייה הוצאו גם דמויותיהם של מייקל ו-וולט.

עונה שלישית: בעונה השלישית קיבל הנרי איאן קיוזיק, שהופיע עוד בעונה השנייה, מעמד של שחקן ראשי בגילום דמותו של דזמונד דייוויד יום - חייל לשעבר בצבא הסקוטי אשר הגיע לאי עוד לפני התרסקות המטוס. באותה דרך קיבל גם מייקל אמרסון תפקיד ראשי בגילום דמותו של בנג'מין ליינוס (שהיה ידוע בעונה השנייה בשם "הנרי גייל"), מנהיגם של האחרים.
לקאסט צורפו שלושה שחקנים נוספים: אליזבת מיטשל בתור ג'ולייט בורק - רופאה בשורות האחרים ורודריגו סנטורו וקייל סנצ'ז בתור פאולו וניקי - ניצולים נוספים מהתרסקות המטוס.
דמותו של מר אקו הוצאה בתחילת העונה. דמויותיהם של ניקי ופאולו הוצאו מהר מאוד מהסדרה לאחר ביקורות רבות על המהלך התסריטאי של שילובם בעלילה. דמותו של צ'ארלי הוצאה בסוף העונה בעקבות השתלשלות האירועים בפרק הסיום.

עונה רביעית: בעונה הרביעית הצטרפו שלוש דמויות חדשות: ג'רמי דיוויס בתור דניאל פאראדיי - פיזיקאי המעורער בנפשו, רבקה מדר בתור שארלוט לואיס - אנתרופולוגית שמחפשת את מקום הולדתה וקן ליונג בתור מיילס סטורם - מגרש רוחות. דמותו של מייקל דוסון הוחזרה לקאסט (לאחר שעזבה את הקאסט בסוף העונה השנייה) אך מייקל לא חזר בעונה החמישית. דמותה של קלייר ליטלטון הוצאה לקראת סוף העונה בשל השתלשלות האירועים.

עונה חמישית: בעונה החמישית לא נוספו שום שחקנים ראשיים, אך היו מספר שחקנים אורחים בולטים: זולייקה רובינסון בתפקיד אילנה, סעיד טמאגוי ורייקו איילסוורת'. רבקה מדר שגילמה את שארלוט לואיס הוצאה בתחילת העונה, ודמותו של ג'רמי דיוויס שגילם את דניאל פאראדיי הוצאה בסוף העונה. דמותה של אליזבת מיטשל שגילמה את ג'ולייט בורק עזבה את הסדרה בסוף העונה החמישית.

עונה שישית: בעונה השישית, 3 שחקנים ששימשו כדמויות משנה בעבר קיבלו מעמד של תפקיד ראשי: נסטור קרבונל שמגלם את ריצ'רד אלפרט, זולייקה רובינסון שגילמה את דמותה של אילנה וג'ף פאהיי שמגלם את פרנק לפידוס. בנוסף חזרה אמילי דה רייבין לגלם את דמותה של קלייר ליטלטון בתחילת העונה.

המיתולוגיה של אבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבודים, לצד מאפייניה הדרמטיים, כוללת תופעות מסתוריות וחסרות הסבר המשתייכות לתחום המדע הבדיוני והעל-טבעי. יוצרי הסדרה התייחסו לאלמנטים אלה בסדרה כאל המיתולוגיה של הסדרה, והם מהווים מוקד לספקולציות רבות בקרב מעריצי הסדרה.

האלמנטים המיתולוגיים הנפוצים ביותר בסדרה כוללים, בין היתר: "מפלצת עשן" מסתורית אשר נוהגת לשוטט ברחבי האי; קבוצת אנשים נוספת החיה באי עוד לפני ניצולי הטיסה המכונה "האחרים"; ארגון מדעי בשם "דארמה" אשר הקים תחנות מחקר תת-קרקעיות על האי; החלמה בלתי מוסברת של אנשים על האי מבעיות רפואיות חסרות מרפא כגון שיתוק, סרטן ועקרות; רצף מסתורי של מספרים אשר מופיע בדרכים שונות לאורך הסדרה; וקשרים בין-אישיים או סנכרון בחייהם של הניצולים שהתקיימו בין הניצולים מבלי שהרגישו עוד בעברם מלפני ההתרסקות.

המיתולוגיה של אבודים והעלילה המורכבת של הסדרה הן בסיס המשיכה הגדול לתופעת ההערצה שלה. המסתורין הביא לאורך השנים להעלאת תאוריות וספקולציות רבות על ידי מעריצי הסדרה. הוקמו אתרי הערצה ופורומים רבים שמטרתם לסקור ולדון על הסדרה ולבחון לעומק את המוצג בה לפרטי פרטים, על מנת לפענח את האלמנטים המסתוריים הבלתי פתורים שעלו בעלילת הסדרה. התאוריות הנפוצות התמקדו בעיקר בטבע של האי, במקור של "מפלצת העשן" ושל "האחרים", במשמעות המספרים, ובסיבות להתרסקות ולהישרדות של הנוסעים על האי. חלק מהתאוריות הנפוצות ביותר בקרב צופי הסדרה נידונו ונפסלו על הסף לאורך שנות שידור הסדרה על ידי יוצרי הסדרה עצמם. אף על פי כן, היוצרים ציינו מספר פעמים כי ישנם אנשים שמאוד קרובים לפתרון ולאמת, ופשוט חסר להם מידע על מנת להשלים אותה.[דרוש מקור]

אחת התאוריות המפורסמות בתחילת הסדרה הייתה שניצולי טיסת אושיאניק 815 למעשה נהרגו בהתרסקות והאי משמש "תחנת מעבר" לעולם הבא (כור המצרף). תאוריה זו נדחתה במפורש על ידי ג'יי ג'יי אברהמס[דרוש מקור] והוכחה כלא נכונה בהמשך הסדרה. דיימון לינדלוף דחה את הספקולציות כי חלליות או חייזרים משפיעים על ההתרחשויות על האי, וכן דחה את התאוריה שלפיה כל מה שמתרחש בסדרה הוא למעשה מציאות מדומה בתוך ראשו של אחד הניצולים. תאוריה זו גם קיבלה התייחסות שלמה באחד מן הפרקים של הסדרה. קרלטון קיוז דחה את התאוריה שלפיה האי הוא למעשה תוכנית מציאות שהניצולים משתתפים בה ללא ידיעתם,[3] ולינדלוף דחה פעמים רבות את התאוריה כי "מפלצת העשן" היא למעשה ענן ננורובוטים.[4][5]

יוזמת דארמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוזמת דארמה: מחלקת ההיוריסטיקה ומחקר על יישומים של החומר (The Dharma Initiative: Department of Heuristics and Research on Material Applications), הייתה פרויקט מחקר בדיוני בסדרה. היוזמה הופיעה לראשונה בפרק השלישי של העונה השנייה, "התמצאות" (Orientation), דרך סרטון התמצאות בתחנת הברבור. ד"ר פייר צ'אנג (פרנסואה צ'או), מסביר כי הפרויקט החל בשנת 1970. היוזמה הקימה תחנות שונות ברחבי האי למטרות שונות (תחנה רפואית, בוטנית, מחקר מסע בזמן...).

בן ליינוס מגיע לאי כילד לאחר שלאביו הוצעה עבודה במסגרת היוזמה. גם שארלוט גדלה בין אנשי יוזמת דארמה, אולם אין רואים מתי הגיעה לאי.

לאחר שהם נעים בזמן, סויר, ג'ולייט, מיילס ודניאל מגיעים אל האי בשנת 1974 ומצטרפים ליוזמת דארמה. לאחר שלוש שנים, בשנת 1977, מצטרפים גם קייט, ג'ק והרלי ליוזמה.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוצר הסדרה, ג'יי ג'יי אברהמס

הסדרה פותחה באופן בלעדי על ידי רשת ABC לאחר שבינואר 2004 לויד בראון, מנהל אולפן לשעבר, סיפר על רעיון העלילה לג'יי ג'יי אברהמס (יוצר הסדרה). העלילה שהעלה בראון מספרת על מטוס שמתרסק על אי מרוחק. אברהמס קיבל בחיוב את רעיונו של בראון, אך בעיה אחת עמדה בפניהם, מאחר שכל הסדרות לעונת הסתיו של ABC כבר היו בשלבי הפקה.

למרות הלחץ הגדול מבחינת לוח הזמנים, השניים התחילו בפיתוח הסדרה, דבר שהיה לא פחות קשה מבחינת בניית הדמויות ומבחינת הפקת הפיילוט. את פיתוח הדמויות המורכבות עשה אברהמס בעזרתו של דמון לינדלוף. הפקת פרק הפיילוט הייתה היקרה בהיסטוריה ועלתה כ-11 מיליון דולר (ממוצע העלות של הפקת פרק פיילוט באורך של מעל לשעה בסדרה בארצות הברית הוא כ-4 מיליון דולר). יותר ממיליון דולר הושקעו ברכישה, בחיתוך ובשילוח חתיכות מטוס הנוסעים לוקהיד L-1011 להוואי.

ב-2004, לאחר שנים של קשיים ב-ABC, הצליחה "אבודים" לצד הסדרות "עקרות בית נואשות" ו"האנטומיה של גריי" להפוך את ABC שוב לאחת הרשתות המצליחות בארצות הברית. הפקת הסדרה הכריזה כי היא לא תעביר את מקום הצילומים בעונה השנייה. חברות ההפקות Bad Robot Productions ו-Grass Skirt Productions מפיקות במשותף את הסדרה.

מבנה הפרק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכל פרק בסדרה יש תבנית קבועה לפיה הוא מתרחש. אורכו הממוצע של הפרק נע בין 40 ל-45 דקות.

כל פרק מתחיל בפתיחה קרה - התחלת התרחשות הסדרה עוד לפני הצגת פתיח כלשהו או הצגת השחקנים המשתתפים. הפתיחה הקרה יכולה להימשך בין דקה ל-10 דקות. לאחר מכן, מופיע הפתיח של הסדרה שנמשך לא יותר מכמה שניות. במהלך הפתיח מופיע שם הסדרה (LOST) בלבן על רקע שחור ובהטייה הצידה, קטן ולא בפוקוס. בהדרגה הטקסט מתחדד ומתקרב לצופה עד שגולש החוצה מהמסך, כשברקע מוזיקה צורמת.

לאורך הפרק מתוארת התקדמות העלילה וההתרחשויות על האי עליו התרסקו הניצולים בזמן הווה, כשבכל פרק משולבות קפיצות לעבר (פלאשבקים) או לעתיד (פלאש-פורוורד) של אחת הדמויות הראשיות. על ידי חיבור כל הקפיצות המקוטעות בפרק מתקבל סיפור שמתרחש בזמן אחר, מחוץ לאי, ומתקשר לפעולותיה ותחושותיה של הדמות בהווה, על האי. קפיצות לעתיד הופיעו לראשונה בפרק האחרון של העונה השלישית.

דרך הקפיצות הסדרה פורצת את תבנית הסיפור השגרתי על האי ומתארת סיפורי משנה תוך שימוש ברקעים אחרים, כדוגמת בית משוגעים או סחר הסמים באפריקה.

כל פרק יכול להסתיים בצורה מותחת עם אלמנט מפתיע או קליף האנגר ואז, העלילה תיקטע בדרמטיות ידי הופעת הטקסט "LOST" בלבן על גבי שחור וקול של "בום" חזק ומבהיל ברקע. האפשרות השנייה לסוף פרק היא סיום רגוע וסגור אשר בו יופיע אותו הטקסט בצורה עדינה יותר.

אתרי צילום[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי אואהו בו צולמו רוב הסצנות של הסדרה

כמעט כל הסצנות של הסדרה צולמו בהוואי באי אואהו. כמו כן, לאורך הסדרה צולמו אזורים עירוניים שונים בהונולולו אשר ייצגו מיקומים שונים ברחבי העולם, כגון קליפורניה, ניו יורק, איווה, מיאמי, דרום קוריאה, עיראק, ניגריה, אנגליה, פריז, תאילנד, ברלין ואוסטרליה. למשל, סצינות אשר התרחשו בנמל התעופה של סידני צולמו למעשה במרכז הכנסים של הוואי בהונולולו. כמו כן, בונקר ממלחמת העולם השנייה, שימש כאתר צילומים עבור מתקן צבאי של המשמר הרפובליקני העיראקי. סצינות אשר התרחשו במהלך החורף במוסקבה צולמו במוזיאון ברניס בישוף בהונולולו. חלק מהסצינות בפרק הסיום של העונה השלישית צולמו בלוס אנג'לס. שתי סצנות בעונה הרביעית צולמו בלונדון, משום שאלן דייל אשר מגלם את צ'ארלס ווידמור שיחק באותה העת במחזמר "ספאמלוט" ובשל כך לא היה מסוגל לנסוע להוואי.

ליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותו המקורית של ג'ק, הייתה אמורה במקור למות כבר בפרק הפיילוט, והיוצרים קיוו שמייקל קיטון יהיה זה שישחק אותה. למרות זאת, התעקשו המנהלים של ABC להשאיר את ג'ק בחיים. לפני שהוחלט להשאיר את ג'ק בחיים, הייתה אמורה קייט לקחת את תפקידו בתור מנהיגת הניצולים. בתחילה, הייתה דמותה של קייט אמורה להיות אישה מבוגרת יותר בדומה לדמות של ניצולה משנית יותר בסדרה בשם רוז.

דומיניק מונאהן נבחן בתחילה לגלם את דמותו של סויר, שבאותו הזמן היה אמור להיות נוכל בדמות איש עסקים עירוני. היוצרים אהבו את הופעתו של מונאהן ושינו את דמותו של צ'ארלי (שהיה אמור להיות כוכב רוק מזדקן) על מנת שתתאים לו. גם חורחה גרסיה נבחן עבור תפקידו של סויר והדמות של הארלי נכתבה בשבילו.

כאשר ג'וש הולווי נבחן לגלם את סויר, היוצרים אהבו את הקיצוניות שהוא הביא לתוך הדמות (באודישן, הוא בעט בכיסא כאשר שכח את השורות) והמבטא הדרומי שלו ושינו את דמותו של סויר בהתאם.

יונג'ין קים נבחנה בתחילה לתפקיד של קייט והיוצרים כתבו עבורה את דמותה של סאן. עם דמותה של סאן, נכתבה גם דמותו של בעלה ג'ין המגולם על ידי דניאל דיי קים. דמותו של סעיד המגולם על ידי נאבין אנדרוס לא הופיעה בתסריט המקורי. דמויותיהם של ג'ון לוק ומייקל נכתבו מראש עבור השחקנים שמגלמים אותם.

בעונה השנייה, מייקל אמרסון המשחק את דמותו של בן ("הנרי גייל"), חתם על חוזה עבור הופעה בשלושה פרקים. בעקבות התלהבות מהמשחק שלו, החוזה הוארך לשמונה פרקים ובסופו של דבר לתפקיד ראשי.

פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקת הליווי המקורית של הסדרה בוצעה על ידי התזמורת "Hollywood Studio Symphony" והולחנה על ידי מייקל גיצ'אנו. ב-21 במרץ 2006 חברת התקליטים Varèse Sarabande הוציאה לשווקים תקליטור עם הפסקול המקורי של העונה הראשונה של הסדרה. תקליטור הפסקול כלל גרסאות באורך מלא של מנגינות נבחרות מתוך העונה הראשונה ונעימת הפתיחה, אשר הולחנה על ידי יוצר הסדרה ג'יי ג'יי אברהמס. Varèse Sarabande הוציאה לשווקים תקליטור עם הפסקול של העונה השנייה של הסדרה ב-3 באוקטובר 2006. תקליטור הפסקול של העונה השלישית של הסדרה יצא לשווקים ב-6 במאי 2008. תקליטור הפסקול של העונה הרביעית של הסדרה יצא לשווקים ב-11 במאי 2009.

מהדורות ה-DVD[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך שנות הסדרה החל מ-2005, הוציאה חברת ההפצה Buena Vista Home Entertainment לשווקים מדי שנה את עונות הסדרה השונות במהדורות DVD. מארזי ה-DVD של עונות הסדרה כוללים את כל הפרקים שיצאו בכל עונה וגם תוספות מיוחדות ושונות.

מהדורות ה-DVD של עונות הסדרה יצאו לשווקים לפי הסדר הבא:

שם הכותר הרשמי פרקים תאריכי יציאה לשווקים
    אבודים: העונה הראשונה המלאה
Lost: The Complete First Season
24
6 בספטמבר 2005
    אבודים: העונה השנייה המלאה
Lost: The Complete Second Season
23
5 בספטמבר 2006
    אבודים: העונה השלישית המלאה
Lost: The Complete Third Season
23
11 בדצמבר 2007
    אבודים: העונה הרביעית המלאה
Lost: The Complete Fourth Season
14
9 בדצמבר 2008
    אבודים: העונה החמישית המלאה
Lost: The Complete Fifth Season
17
8 בדצמבר 2009
    אבודים: העונה השישית והאחרונה המלאה
Lost: The Complete Sixth and Final Season
18
24 באוגוסט 2010

השפעה תרבותית והכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רייטינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדרוג של עונות הסדרה בארצות הברית:

עונה עונת שידור מקורית
בארצות הברית
פרק הבכורה פרק הסיום כלל הסדרה
תאריך כמות הצופים תאריך כמות הצופים[א] דירוג כללי כמות הצופים[א]
    1 2004–2005 22 בספטמבר 2004 18.65 25 במאי 2005 20.71 #15 15.69
    2 2005–2006 21 בספטמבר 2005 23.47 24 במאי 2006 17.84 #15 15.50
    3 2006–2007 4 באוקטובר 2006 18.82 23 במאי 2007 13.86 #10 15.05
    4 2007–2008 31 בינואר 2008 16.07 29 במאי 2008 12.20 #17 13.40
    5 2008–2009 21 בינואר 2009 11.66 13 במאי 2009 9.43 #28 11.05
    6 2009–2010 2 בפברואר 2010 12.09 23 במאי 2010 13.57 #31 10.08
גרף שיעורי הצפייה של הפרקים השונים של עונות הסדרה
LOST TV show US viewership ratings.svg

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות ההצלחה הרבה לה זכתה העונה הראשונה של הסדרה, ג'יי.ג'יי אברמס זכה בפרס אמי על עבודתו כבמאי פרק הפיילוט של הסדרה. טרי אוקווין ונאבין אנדרוס היו מועמדים לאמי בקטגוריית שחקני המשנה הטובים ביותר בסדרת דרמה. הסדרה הייתה מועמדת שלוש פעמים לפרס גלובוס הזהב בקטגוריית סדרת הדרמה הטלוויזיונית הטובה (2005 - 2007), וזכתה בפרס בשנת 2006. בשנת 2005, מת'יו פוקס ונאבין אנדרוס היו מועמדים לפרסי גלובוס הזהב בקטגוריית השחקן הראשי הטוב ביותר בסדרת דרמה ושחקן המשנה הטוב ביותר בסדרה דרמה (בהתאמה). בשנת 2007, אוונג'לינה לילי הייתה מועמדת לזכייה בפרס השחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה טלוויזיונית בפרסי גלובוס הזהב.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שאין מחלוקת כי תופעת המיתולוגיה של הסדרה היא אחד הגורמים הגדולים למשיכה אליה ולהצלחתה, היא גם גרפה לא מעט ביקורת שלילית.

צופים רבים החלו להרגיש בתסכול, כי עם הזמן הסדרה לא מספקת את התשובות לשאלות שהיא מציגה ובמקום זאת, רק מערימה עוד שאלות. רבים הרגישו כי היוצרים לא מסוגלים לספק את כל הפיתרונות לכל השאלות שהוצגו בה עד היום. חלקם גם טענו כי היוצרים עצמם, כותבים דברים להם בעצמם אין תשובות ומטרתם היא רק להשאיר את המתח והמשיכה לסדרה. עם זאת, היוצרים טענו מנגד מספר רב של פעמים, כי לכל הבעיות יש תשובות והכול נכתב ונעשה במחשבה תחילה[דרוש מקור]. בעונה השלישית סיפרו העורכים שפעם אחת מישהו מהם אמר 'בואו נשים על האי דוב קוטב ואז נראה מה הוא עושה'.[דרוש מקור]

קהילת מעריצי הסדרה ואזכורים בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים צברה הסדרה פופולריות רבה והפכה לסדרת פולחן בקרב קהילת מעריצים בינלאומית מסורה. מעריצי הסדרה היו פעילים בין היתר בהקמה ובפיתוח של מספר רב של אתרי מעריצים, בהם אתר הוויקי Lostpedia ובפורומים שונים המוקדשים לתוכנית. בשל המיתולוגיה המורכבת של הסדרה, אתרי המעריצים התמקדו בעיקר בגיבוש ספקולציות ותאוריות שונות אשר ניסו לספק תשובות לתעלומות הרבות שעולות בה, בנוסף לפעילויות אופייניות לקהילות מעריצים כגון הפקה והפצה של יצירות שהופקו בהשראת הסדרה ורכישה ואיסוף של אביזרים רשמיים של הסדרה.

חברת ABC הפיקה לאורך שנות שידור הסדרה תוכן רב אשר באמצעותו יכלו המעריצים להתעדכן במידע הקשור לסדרה - התוכן הנלווה הרב שהופק כלל בין היתר פורום רשמי של הסדרה אשר הוקם על ידי יוצרי הסדרה, פודקאסטים של מפיקי הסדרה, מגזינים רשמיים של הסדרה ומשחק וידאו בשם "The Lost Experience". מועדון המעריצים הרשמי של הסדרה הושק בקיץ 2005.

הסדרה זכתה לאזכורים ומחוות רבות בתרבות הפופולרית. בהם אזכורים בסדרות הטלוויזיה "ורוניקה מארס", "וויל וגרייס", "התוכנית של שרה סילברמן", "צ'אק", "תרגיע", "פרינג'", "סקראבס", "קוגר טאון", "איך פגשתי את אמא", "המשרד", "איש משפחה", "אבא אמריקאי", "משפחת סימפסון", "סאות' פארק", "החץ" ו"קייל XY". כמו כן, מספר להקות רוק כללו בשיריהם נושאים ושמות שנלקחו מהסדרה, בהם הלהקה Moneen (בשיר "Don't Ever Tell Locke What He Can't Do"), הלהקה Cosmo Jarvis (בשיר "Lost"), הלהקה Senses Fail (בשירים "Lost and Found" ו-"All The Best Cowboys Have Daddy Issues"), הלהקה Gatsbys American Dream (בשירים "You All Everybody" ו-"Station 5: The Pearl"), והלהקה Punchline (בשיר "Roller Coaster Smoke"). הלהקה ויזר קראה לאלבום האולפן השמיני שלהם בשם "Hurley", על שם הדמות מהסדרה, והתצלום של השחקן חורחה גרסיה אשר מגלם את דמותו של הארלי בסדרה, מופיע על עטיפת האלבום.

לאחר שידור הפרק "Numbers" ב-2 במרץ 2005, אנשים רבים החלו להשתמש ברצף המספרים 4, 8, 15, 16, 23 ו-42 בהגרלות לוטו. במהלך אוקטובר 2005 דווח כי אלפי אנשים השתמשו ברצף מספרים זה בהגרלת הפאוורבול האמריקנית. מגמה זו זכתה לחשיפה תקשורתית ולמודעות ציבורית לאחר שבהגרלת ה-Mega Millions שהתקיימה ב-4 בינואר 2011, ארבעה מהמספרים (מתוך ששת המספרים הנחוצים לזכייה בפרס הגדול) תאמו לרצף המספרים מאבודים. בעקבות כך, כל המשתתפים בהגרלה שהשתמשו במספרים הללו זכו ב-150 דולרים כל אחד.

חווית האבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"חווית האבודים", או בשמה באנגלית: "The Lost Experience", הייתה ניסיון ראשון מסוגו של רשת ABC, לתת לסדרת הטלוויזיה "חיים" מחוץ למסך הטלוויזיה. "חווית האבודים" הייתה משחק מציאות בינלאומי בו השתתפו אלפים ממעריצי הסדרה בכל העולם. מטרת הפרויקט הייתה לטשטש את הגבול שבין העולם האמיתי למציאות המסתורית של הסדרה. למטרה זו הוקמו אתרי אינטרנט פיקטיביים, שובצו פרסומות בטלוויזיה, ברדיו ובעיתונים בארצות הברית ונפתחו מוקדים טלפוניים עם טלפנים אמיתיים, אשר התייחסו אל משתתפי המשחק כאילו המציאות המתוארת בסדרה היא חלק מהמציאות בעולם האמיתי. בכל אחד מן המיזמים הללו ניתנו רמזים להבנת הסדרה ולהתקדמות במשחק. אחד המיזמים השאפתניים ביותר במסגרת הפרויקט היה שיווק של חטיף שוקולד בשם "אפולו-בר", חטיף שנראה בסדרה עצמה כמותג בדיוני. החטיף שווק בממלכה המאוחדת וארצות הברית למשך תקופה מסוימת. בהשראת הספר "צ'ארלי והשוקולדה", הושתלו רמזים חשובים לפתרון המשחק במספר מצומצם של חטיפים אקראיים. האתגרים שהוצבו במשחק המציאות הפכו לאתגר קבוצתי שכלל אלפי אנשים ברחבי העולם. "חווית האבודים" הסתיימה בספטמבר 2006.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים הסדרה שודרה בישראל במספר ערוצים שונים:

בתחילה שודרה הסדרה בערוץ אקסטרה הוט השייך לכבלים - העונה הראשונה של הסדרה שודרה בערוץ זה בין אפריל לאוקטובר 2005 ומאוחר יותר במהלך 2006 שודרה גם בערוץ 10 בין החודשים מרץ-נובמבר. העונה השנייה של הסדרה שודרה בערוץ "אקסטרה הוט" בין 18 במרץ לספטמבר 2006. העונה השלישית של הסדרה שודרה בערוץ זה מ-30 באפריל 2007 עד 8 באוקטובר 2007. העונה הרביעית שודרה בערוץ זה בין פברואר למרץ 2008 (הפרקים שודרו חמישה ימים בלבד לאחר שידורם בארצות הברית). בעקבות סגירתו של ערוץ אקסטרה הוט, עברה הסדרה לערוץ הוט 3 והעונה החמישית שודרה בו החל מ-24 בינואר 2009 בעיכוב של שלושה ימים בלבד ממועד ההקרנה שלהם בארצות הברית. גם העונה השישית והאחרונה שודרה ב"הוט 3" החל מ-4 בפברואר 2010, יומיים בלבד לאחר השידור בארצות הברית. עונה זו שודרה הפעם גם באיכות HD (בערוץ הוט 3 HD).

בקיץ 2011 החל בערוץ הוט 3 שידור חוזר של כל פרקי הסדרה, אשר הפעם שודרה במלואה באיכות HD לראשונה בישראל. נכון ל-2014 ניתן לצפות בכל פרקי הסדרה בחינם ב-VOD של yes. נכון ל-2013 משודרת הסדרה בערוץ 13 ב-yes.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Office-book.svg ספר: אבודים
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 כמויות הצופים לפרק מחושבים במיליונים. כמות הצופים לכלל הסדרה מחושבת ככמות הצופים הממוצע לפרק בה. כלל הנתונים מתייחסים לרייטינג בארצות הברית.