ניהיליזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נִיהִילִיזְם היא תפיסה פילוסופית השוללת את כל הערכים והמוסדות המסורתיים ומאמצת צורת חשיבה הדוחה אמונה ושוללת את הצורך בה כדי להגיע למימוש או לגאולה. לעיתים קרובות תפיסה זו מזוהה עם פסימיות פילוסופית, ספקנות קיצונית וציניות.

עמדות ניהיליסטיות שונות טוענות באופן שונה כי ערכי האדם הם חסרי בסיס, שהחיים חסרי משמעות, שידע הוא בלתי אפשרי, או שמערכת כלשהי של ישויות אינה קיימת, ושהיא חסרת משמעות או חסרת טעם.[1] לפי הניהיליסטים, לא רק שאין משמעות ביקום, אלא גם אין טעם לנסות לבנות את עצמנו, לשנות או לקבל משהו, כי זה כשלעצמו הוא חסר משמעות.

ניהיליסטים שוללים ערכים ואמונה מאחר שאלה (לפי השקפתם) נטולי מהות אובייקטיבית. על פי הניהיליזם אמונה מהווה סכנה ליחיד ולחברה מאחר שהיא מחייבת את ביטול ההיגיון ואת השבתת הניתוח הביקורתי. לפי ציטוט ידוע של ניטשה בנושא זה, האמונה היא חוסר רצון לדעת. ניהיליזם פוסל גם את האמונה בכוונה או מטרה סופיים. מרבית האמונות והתנועות הפילוסופיות נגועות, על פי הניהיליזם, בטלאולוגיה. כלומר, באמונה בגורל או ייעוד היסטוריים. הטלאולוגיה מנוצלת על ידי רודנים וחולמים אוטופיים כאחד מאמצעי כפייה, וכך מוליכים שולל את האנושות. אלא שעל פי הניהיליסטים אין היום, ומעולם לא היו מטרה או כיוון יחידים ליקום. ההשתחררות מן הטלאולוגיה מעצימה את האדם, ומשחררת אותו לחקור את האמת.

חלוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשימוש פופולרי, המונח מתייחס בדרך כלל לצורות של ניהיליזם קיומי, לפיהם החיים הם ללא ערך מהותי, משמעות או מטרה.[1] עם זאת, ניתן לחלק את הניהיליסטים לקבוצות שונות:

ניהיליזם קיומי (אקזיסטנציאליסטי): ניהיליזם קיומי הוא העמדה לפיה לחיים אין משמעות או ערך מהותיים.[2] ביחס ליקום, ניהיליזם קיומי טוען שאדם בודד או אפילו המין האנושי כולו הוא חסר משמעות, חסר תכלית, וסביר שלא ישתנה במכלול הקיום. בשימוש פופולרי, "ניהיליזם" מתייחס כיום לרוב לצורות של ניהיליזם קיומי.

ניהיליזם קוסמי: ניהיליזם קוסמי הוא העמדה לפיה המציאות או הקוסמוס אינם מובנים לחלוטין או באופן משמעותי וכי הם אינם מספקים בסיס למטרות ועקרונות אנושיים.[2] במיוחד, היא עשויה להתייחס לקוסמוס כעוין או אדיש באופן מובהק לאנושות. לעיתים קרובות הניהיליזם הקוסמי קשור לניהיליזם קיומי, כמו גם לקוסמיסיזם (Cosmicism).

הניהיליזם האתי או ניהיליזם מוסרי: הוא השקפה הגורסת שאין דבר לא מוסרי, כלומר שאין למוסר משמעות. זאת בניגוד לספקנות אתית/מוסרית, השקפה שמייצגת מגוון סוגים שונים של ספקות לגבי אתיקה (האם כדאי בכלל להיות מוסרי, האם יש "ידע מוסרי" וכו'), למעט הספק המבטא הניהיליזם האתי.[3]

ניהיליזם אפיסטמולוגי: ניהיליזם אפיסטמולוגי הוא צורה של ספקנות פילוסופית לפיה ידע אינו קיים, או, אם הוא קיים, הוא בלתי ניתן להשגה עבור בני אדם. אין לבלבל אותו עם ספקנות אפיסטמולוגית, לפיה כל הידע אינו ודאי.

ניהיליזם פוליטי: ניהיליזם מסוג זה הוא אקטיבי ומהפכן. ניהיליזם פוליטי הוא העמדה שאינה מחזיקה במטרות פוליטיות כלשהן, למעט הרס מוחלט של כל המוסדות הפוליטיים הקיימים - יחד עם העקרונות, הערכים והמוסדות החברתיים המקיימים אותם.[4] אף על פי שקשור לעיתים קרובות לאנרכיזם, הוא עשוי להיות שונה בכך שהוא אינו מציג שיטת ארגון חברתי לאחר שלילת המבנה הפוליטי הנוכחי.

מקור המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המונח 'ניהיליזם' הוא מלטינית: nihil – אין, אפס. המושג "ניהיליסט" זכה לפופולריות בעקבות ספרו של איוון טורגנייב "אבות ובנים" (1861). הסופר כינה כך את גיבורו של הספר, יבגני בזארוב, סטודנט צעיר לרפואה שבז לחברה הרוסית הישנה ולערכיה. דמותו של בזארוב סימלה את הלך הרוח החדש והמהפכני שהתגבש בקרב הדור הצעיר אז. הניהיליזם התפשט בקרב הדור הצעיר והמשכילים ברוסיה במחצית השנייה של המאה ה-19.

הניהיליסטים ברוסיה שאפו לקדמה, שלא תושג לטענתם בלא הרס המוסדות הקיימים. יתרה מכך, הם שאפו להרוס את כל סדר העולם הישן, ושללו את המוסר המקובל ואת הסמכויות השונות. בין הערכים שהם שללו היו: אמת, יופי ואהבה, ולכן גם הם התאפיינו באמירות בוטות ובחוסר רגישות קיצוני.

מאוחר יותר הכינוי "ניהיליסט" הושאל לאדם השולל ערכים מכל וכל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Nihilism | Internet Encyclopedia of Philosophy (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ 1 2 Existential Nihilism: The Only Really Serious Philosophical Problem
  3. ^ Walter Sinnott-Armstrong, Moral Skepticism, Summer 2019, Metaphysics Research Lab, Stanford University, 2019
  4. ^ Nihilism - Routledge Encyclopedia of Philosophy, www.rep.routledge.com (באנגלית)