הסדר האיאולי
הסדר האיאולי הוא אחד מראשוני הסדרים הקלאסיים. הוא דומה במאפייניו לסדר האיוני, אך נבדל ממנו בצורת הכותרת, שכן הוא כולל בין הוולוטות מוטיב נוסף בצורת עץ הדקל.
רקע והיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כותרות "פרוטו-איאוליות" בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
כותרות אבן מעוטרות המזכירות את הסדר האיאולי היו שכיחות במיוחד בארץ ישראל בתקופת הברזל. כותרות מסוג זה התגלו במבנים מלכותיים ובשערי ערים מבוצרות מימי בית ראשון.[3] במחקר מקובל לכנותן "כותרות פרוטו-איאוליות" או "כותרות פרוטו-איוניות". הן מכונות לעיתים גם "כותרות תימורה" על בסיס הטענה שהן מדמות כפות תמרים.[4] היו שהציעו לכנותן בשם הנייטרלי יותר "כותרות וולוטיביות מתקופת הברזל בלבנט הדרומי".[5]
עשרים ושבע כותרות אבן פרוטו-איאוליות התגלו בעריה המרכזיות של ממלכת ישראל: חצור, מגידו, דן ושומרון, וכן נתגלו מספר כותרות בהר גריזים. אחת עשר כותרות נוספות התגלו באתרים המזוהים עם ממלכת יהודה, ובהם עיר דוד, רמת רחל ובמעיין עין א-ג'וויזה בסמוך לאל-ולג'ה. כותרות פרוטו-איאוליות נמצאו גם באתרים ארכאולוגיים בעבר הירדן המזרחי: שישה פריטים נמצאו באתרים המזוהים עם ממלכת מואב. במצודת רבת עמון, בירת ממלכתם של בני עמון, נמצאו רסיסים מכותרת נוספת. הכותרות שמקורן בממלכת ישראל מתוארכות לימי מלכות עמרי במאה ה-9 לפנה"ס, בעוד הכותרות שנמצאו באזור יהודה ובעבר הירדן מתוארכות לשלהי המאה ה-8 או לראשית המאה ה-7 לפנה"ס.[5][6]
הקשר בין הכותרות הפרוטו-איאוליות לכותרות האיאוליות הוא מורכב, ונראה שהראשונות הן גלגול מאוחר של מוטיב עץ הדקל שהיה שכיח בעיטורים בכל רחבי המזרח הקדום עוד קודם לכן.[5]
כיוון שהסגנון הפרוטו-איאולי מזוהה עם ממלכות ישראל ויהודה, הוא אומץ כמוטיב רשמי גם במדינת ישראל של ימינו. כותרת פרוטו-איולית מופיעה לצד סמל המדינה על מטבע חמישה שקלים חדשים.
הסדר האיאולי באסיה הקטנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסדר האיאולי פותח בצפון-מערב אסיה הקטנה בהשראת כותרות פיניקיות. כותרות אלו נתגלו גם באתרים בסיציליה. מקור שמן באיולי, אחד משבטי יוון העתיקה.[3]
הדוגמות העתיקות ביותר ששרדו של הסדר האיאולי בעולם היווני הן מהמאה ה-6 לפנה"ס, התקופה בה התפתחו גם הסדר האיוני והסדר הדורי. היו חוקרים שהציעו שהסדר האיוני התפתח מן הסדר האיאולי, אך חוקרים רבים חולקים על דעה זו.[7]
השימוש בסדר האיאולי פסק בשלהי התקופה הארכאית.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Madeleine Mumcuoglu, Yosef Garfinkel, Royal Architecture in the Iron Age Levant, Jerusalem Journal of Archaeology 1, 2021, עמ' 450–481
- ^ אפרים שטרן, יצחק מגן, השלב הראשון של המקדש השומרוני בהר גריזים: עדויות ארכיאולוגיות חדשות, קדמוניות לג, 2000, עמ' 119–124
- ^ 1 2 YIGAL SHILOH, THE PROTO-AEOLIC CAPITAL AND ISRAELITE ASHLAR MASONRY, Qedem 11, 1979, עמ' III–95
- ^ עודד ליפשיץ, זמנן ומקורן של כותרות האבן המעוטרות מיהודה, ממואב ומעמון, קתדרה 131, עמ' 5–24
- ^ 1 2 3 Oded Lipschits, Lipschits, O. 2011. The Origin and Date of the Volute Capitals from the Levant. in: Finkelstein, I. and Na'aman, N. eds. The Fire Signals of Lachish. Winona Lake: 203-225.
- ^ Proto-Aeolic Capital Associated with Judah’s Longest Spring Tunnel, Biblical Archaeology Society, 2014-05-01 (באנגלית)
- ^ Jeffrey M. Hurwit, The Art and Culture of Early Greece, 1100-480 B.C., Cornell University Press, 1985, מסת"ב 978-0-8014-9401-7. (באנגלית)